העמוד היומי מסכת עירובין דף יג עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף יג עמוד ב
[מוזיקה] דף יג עמוד ב תקשיבו דבר נפלא ואני מצטט מהעמוד שלנו היום תנא לא רבי מאיר שמו אותו תן הקדוש אנחנו כל כך הרבה מצטטים בשמו במשניות בגמרא רבי מאיר בכלל לא קראו לו רבי מאיר אלא רבי נאורי שמו קראו לו רבי נאורי ולמה נקרא שמו רבי מאיר שמאיר עיני חכמים בהלכה הוא מאיר את עיני החכמים בהלכה ולכן קראו לו רבי מאיר בעצם שמו המקורי נאורי הוא גם שם של אור נאורה בארמית זה אור אבל לא קראו לו על שם האור הזה שימו לב אלא על שם זה שהוא האיר עיני חכמים בהלכה וזה מלמד אותי דבר נפלא כל יהודי הוא אור אור אינסוף אין לנו השגה באור שיש ליהודי אבל לא על שם זה אני קורא ליהודי אלא על שם זה שהוא משתמש בזה ומפיץ אותו לאחרים רבי מאיר היה אור גדול נאורי אבל זה שהוא העיר לאחרים הוא השתמש באור שלו עיר לאחרים לכאלה ששוים בחשכת עודד את מי שצריך נתן את האווירה הטובה סביבו על שם זה קראו לו רבי מאיר יהיה רצון שנזכה גם אנחנו להידבק בקצו דור אחיו להיות מאיירים שיקראו לנו גם רבי מאיר שנאייר לאחרים שנאייר לכל סביבתנו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף יג עמוד א למטה והקדמה קצרצרה בעצם נכנסנו אתמול לדיני סוטה ואם ואם בקצרה נסכם בקצרה נבהיר על מה דיברנו אז יש מושג שבן אדם שאשתו נסתרה עם פלוני והוא לא יודע אםם היא נטמאה או לא הוא מזהיר אותה ואומר לה בבקשה אני מזהיר אותך אל תסתר עם פלוני אם לאחר מכן יש הדים שהיא נסתרה עמו ושוב הם לא יודעים להעיד על כך שהיא נטמעה רק על זה שהיא נפטרה הוא מעלה אותה לירושלים בירושלים הכהן משביע אותה הוא רושם לה את פרשת שוטה על קלף לוקח את אותו קלף מוחק אותו בתוך מים מרים עררים והיא שותה את אותם מים וכמו שאמרנו אתמול במידה והיא צודקת ולא היה כלום ביניהם לא רק שהיא יוצאת בשלום אלא עוד היא מרוויחה מכך יולדת זכרים וכולו וגומר במידה וחלילה וחס אכן הטמאה היא מסיימת את חייה בצורה רגית מאוד ולא נעימה בכלל יפה אתמול ראינו מחלוקת בן תנ קמה לרב אחי בר יושיע האם אם כתבתי מגילה לשם סוטה מסוימת ולאחר מכן היא פחדה וכדומה והיא עודת על האמת בקיצור לא השתמשתי האם מותר לי להשתמש לסוטה אחרת באותה מגילה ראינו את המחלוקת וגם הסברנו את הסברות שואלת עכשיו רב אחי בר ושיה אמר שמותר מותר לי לקחת את המגילה הזו ולהשתמש בה לסוטה אחרת שואלת הגמרא ולטל אנחנו מתחילים יג עמוד א למטה שורה האחרונה ולטל לרב אחא בר יושי יד את נען כתב גת לגרש את אשתו מדברת הגמרא ששנייה עוזבת את ענייני סוטה ועוברת לדיני גטים אדם שכתב גת לגרש את אשתו כמובן בגט חייבים לכתוב את השם של הבן אדם את השם של האישה ונמלך בסוף הוא החליט לא לגרש ומצאו בנירו מצא אותו איזה שכן ואמר לו שמך כשמי ושם אשתך כשם אשתי ולכן תשמע הגט הזה בדיוק מתאים גם בשבילי השמות אותו דבר גם שלי וגם של אשתי גם שלך גם של אשתך פסול לגרש בו אסור להשתמש בגט שנכתב לשם אישה אחת בשביל לגרש בו אישה אחרת ולמה כי כתוב בפסוק וכתב לה ספר כריתות הכתיבה צריכה להתבצע דווקא לשמה של אותה אישה ואם כן שואלת הגמרא גם לגבי סוטה כתוב ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת אם כך צריך שכל העשייה מבינה הגמרא כולל הכתיבה הכולל הכל יהיה דווקא לשם אותה סוטה ולמה רב אחי בר יושיע מתיר להשתמש לסוטה במגילה שנכתבה לשם סוה אחרת דוחה הגמרא ואומרת אחי אשתה כאילו מה הדמיון מה השאלה האם זה דומה אתם שם בגת וכתב להכתיב בענן כתיבה לשמ כתוב במפורש שהכתיבה צריכה להתבצע דווקא לשם אותה אישה שמתגרשת אבל אחה לגבי סוטה ועשה לכתיב באינ נשייה לשמה ועשיה דידה מחיקה הי העשייה אומרת הגמרא פירושה מחיקה היא זו שצריכה להתבצע לשמה אבל כתיבה מספיק לי שהיא נעשית לשם סוטה לכל הפחות אולי יש כאלה שאומרים אפילו לשם סוטה בכלל כמו שראיינו שאפילו ספר תורה מותר להשתמש אבל גם אם אני סובל שצריך לשמ זה דווקא העשייה דווקא המחיקה אבל הכתיבה סובר רב אחי בר יושיע יכולה להעשות גם לכל סוטה אחרת אין לי כל בעיה הכל בסדר דיברנו אתמול על רבי מאיר דיברנו על כך שהוא היה לבלו אומן דיברנו שהוא למד גם אצל רבי עקיבא וגם אצל רבי ישמעאל אומרת הגמרא אמר רבי אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו אין מישהו גדול כמו רבי מאיר ואם כך ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו מרוב העצם הגאונות שלו והעמק שלו הוא אומר על טמא טהור הוא מראה לו פנים על טהור טמא הוא מראה לו פנים הוא הה יכול בכוח פלפול להסביר על כל דבר היגיון גם למה לטמא גם למה לטאר הוא יכל לקחת כל דבר הדבר הכי מותר ולהסביר בטובתם ודעת למה הוא אסור וכן להפך והוא היה עושה את זה בשביל לחדד וכדומה אבל חכמים לא יכולו לעמוד על סוף דעתו ולדעת מתי הוא מתכוון ברצינות ומתי לא ולכן לא פסקו הל כמותו תנא לא רבי מאיר שמו אלא רבי נאורי שמו ולמה נקרא שמו רבי מאיר שמאיר עיני חכמים בהלכה אמנם לפני שנייה ראינו שהוא קצת היה מסבך אותם היה מביא להם כל מיני סברות לא נכונות אבל בתכלס הוא היה יכול להסביר להם בטוב טעם ודעת כל סברה שהם התקשו בה ולכן קראו את שמו רבי מאיר ולא נאורי שמו אלא רבי נחמייה שמו ואמרי לרבי אלעזר בן ארך שמו ולמה נקרא שמו נאורי שה מנהיר עיני חכמים בהלכה בעצם לפי הגרסה שלנו יש גרסאות אחרות אבל לפי הגרסה הפשוטה כל זה הולך על רב מאיר ששמו מקורי ה רבי נחמיה הוא רבי אלעזר בן ארח וקראו לו רבי נאורי ולאחר מכן קראו לו רבי מאיר יש גרסאות שונות שאומרות שמדובר כאן כבר על בן אדם אחר ולא על רבי מאיר אבל הגרסה הפשוטה זה כמו שאנחנו הסברנו אמר רבי ממשיכה הגמרא לדבר על רום עוצם מעלתו של רבי מאיר אי דני חדדה מחבריי הסיבה שאני חריף יותר מחברי דחזי לרבי מאיר מאחורי זכיתי לראות את אחוריו ורפו של רבי מאיר בשיעור כך מובא היו יושבים לפני הרב היו יושבים התלמידים הוותיקים יותר ואילו מאחוריו היו יושבים התלמידים החדשים יותר רבי אומר אני סך הכל הייתי מקטני תלמידיו וישבתי מאחוריו ובכל אופן זכייתי להתחדד ממנו ולקנות חריפות כתוב גם במפרשים שכשאתה יושב מול הרב אתה רואה את פניו כן על פי פשט אתה רואה את פניו אתה יכול להבין יותר את עומק השיעור מאשר כשאתה יושב מאחוריו והוא אומר עלף שהייתי מאחוריו הייתי חריף ואילו באמת חזית מקמי מחדד נטפי דכתיב והיו עיניך רואות את מורך אומנם מובא מקומות אחרים בירושלמי וכדומה שזה עניין סגולי והיו עיניך רואות את מורך שעצם זה שהוא רואה אותו בגלל הקדושה האדירה שהיה לרבי מאיר זה שהוא ראה רק את ורפו כבר השפיע עליו כבר השפיע על רבי והוא היה יותר חריף מחבריו ואם הוא היה רואה את פניו עוד יותר אמר רבי אבאו אמר רבי יוחנן תלמיד היה לו לרבי מאיר וסמכו שמו שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומא 48 טעמי טומאה ועל כל דבר ודבר של טהרה 48 טעמי טהרה כל כך חריף כל כך כוח פלפול וכוח וידע ום שיכל להגיד על כל דבר ודבר 48 טעמים תנא תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מתאר את השרץ ב-150 טעמים הוא היה יכול לתת 150 טעמים למה שרץ לא מטמא עליו שזה לא העליבה דאמת כי ידוע ואנחנו רואים בתורה ששרת כן מטמא אבל הוא יכל לתת 150 טעמים למה אם לא היה כתוב בתורה הייתי יודע למשרת לא מטמא אמר ונ אני אדון ואת הרנו אני אביא קל וחומר ואסביר לך אתן לך דוגמה של טעם אחד למה שרץ לא אמור לטמא ומה נחש ש ממית הוא מרבה טומא בכל אופן טהור נחש הוא לא אחד משמונה שעצים והוא הוא הורג אנשים זאת אומרת הוא מרבה טומה בעולם הרי מת הוא הבי אבות הטמה הטמה הכי חמורה זה מת בכל אופן הוא עצמו כשהוא מת הוא טהור הוא לא מטמא שרץ שאין ממית הוא מרבה טומ שרץ הוא לא ממית עכבר צו חומץ כל מיני כאלו מהשמועות הוא לא מב תומ בעולם לא כל שכן שיהיה טהור אבל דוחה הגמרא ואומרת הלימוד הזה לא נכון הקל וחומר הזה לא טוב ולא היא מעשה קוץ עלמה כאבית זה לא שהנחש נותן את כוח הטומאה ואז אתה אומר תשמע אם יש לו כוח לתת טומאה ובכל אופן הוא טהור בטח שאחרים שאיין להם כוח לתת טומא שיהיו תאורים ממש לא הוא לא נותן את הטומאה זה כמו מעשה קוץ שדוקרים דוקר הטומאה מגיעה בגלל שהבן אדם מת יש דין של טומא שחל על הבן אדם זה לא קשור לנחש זה שנוצרה הטומאה בעולם ולכן אל תשווה לי זה לא קל וחומר ואין מכאן הוכחה לטאר את השרת אמר רבי אבא אמר שמואל שלוש שנים נחלקו בית שמיים ובית הלל דיברנו עכשיו על למה לא נקבעה הלכה כמו רבי מאיר מביאה הגמרא גם על בית שמי ובית הלל כמו מי נקבעה הלכה שלוש שנים הם נחלקו הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותינו יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלוקים חיים הן ובכל אופן הלכה כבית הלל כל אחד בעצם צודק כי בתורה כל אחד שמפל וכל אחד שמביא דעה היא דעה נכונה רק נפסקה הלכה כי אחד מהמהם שואלת הגמרא באמת מדוע כי מאחר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן אם גם בית שמי צודקים אז למה באמת קבעו הלכה כמו בית הלל אונה הגמרא שימו לב מפני שנוחים ולוב היו הם היו סבלנים ושונים דבריהם ודברי בית שמאי הם היו מקבלים גם את דבריהם של בית שמאי וגם שונן אותם ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם הם היו מקבלים כל פסוק שהביאו בית שמאי הם הסבירו בית הלל הסבירו את הפסוק לשיטת בית שמאי ולשיטת בית הלל זאת אומרת הם לא תחבו הם לא התחמקו הם שמעו את הראיות של בית שמאי זאת אומרת זה גם בגלל זה שהם היו סבלנים וענבים אבל גם אומרים המפרשים יש גם עניין טכני הם פשוט אף פעם לא התעלמו מאיזה פסוק שהביאו להם בת שמה הביאו היה לדבריהם הם לא התעלמו הם ידעו להתמודד עם זה הם אפילו הסבירו את הפסוק השיטת בית שמאי ואמרו ובכל אופן אנחנו חולקים הם לקחו בחשבון את שיטת בית שמאי כן אם תארו לעצמכם בן אדם שמתווכח כשמביאים לו עובדה שנוגדת את דבריו הוא לא שומע הוא וטם אוזניים אז חוץ מזה שאני לא רוצה לקבוע הלכה כמותו אני גם לא יכול כי הוא מתעלה מעובדות בשטח אבל בית הלל לא התעלמו כך כותבים המפרשים הם קיבלו את ההוכחות כנגדם ובכל אופן חלקו זאת אומרת שהם תחשבו בדברי החולקים ובכל אופן מצאו לנכון לחלוק ולכן נקבא הלכה כמותם כי אותה ששנינו מביאה הגמרה דוגמה מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית אדם שיושב בסוכה הוא יושב ראשו ורובו בסוכה אבל שולחנו בתוך הבית כן במסכת סוכה מובא מי שיודע הם חולקים גם בסוכה גדולה והבן אדם משום מה בחר לשבת בפתח הסוכה ושולחנו בתוך הבית והמחלוקת ביניהם הם חוששים שהוא ימשך אחר שולחנו לפנים הבית וגם מהדין אם הוא יושב בסוכה קטנה שפשוט לא מחזיקה את שולחנו בשניהם הם חולקים בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין אמרו בית הלל לבית שמאי לא כך היה מעשה שימו לב בית הלל אומרים לא ככ היה מעשה שהלכו ואת מי מזכירים קודם זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן אחורנית ומצאו יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ואם כן אנחנו רואים שאם הוא ישב כך והיו שם גם זקני בית שמיי וגם בית הלל ושימו לב הם מקדימים את זקני בית שמאי זקני בית הלל ולא אמרו לו דבר אמרו להם בית שמאי משם ראיה פתאום הם אמרו לו אף הן אמרו לו אם ככה היית נוהג לו קיימת מצוות סוכה מימיך אז בכל אופן הם נשארו עדיין לחלוק אבל אנחנו רואים מכאן ש שבית הלל שסיפרו את הדברים סיפרו על זקני בית שמאי גם כן והקדימו את זקני בית שמאי לזקני בית הלל ללמדך שכל המשפיל עצמו כן בית הלל שבעצם נהגו בענווה והזכירו גם את דברי בית שמאי ואף הקדימו אותם הקדוש ברוך הוא מגביע וכל ה מגביע עצמו הקדוש ברוך הוא משפיל כל המחזר על הגדולה אדם שכל הזמן מחפש את הגדולה גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו וכל הדוחק את השעה אדם שכל הזמן מתאמץ ורוצה לדחוק את השעה שעה דוחקתו הוא לא מגיע לזה וכל הנדחה מפני שעה הוא ממתין בסבלנות שעה עומדת לו בסופו של דבר מה שמגיע לו יגיע עד אליו תנו רבנן שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמיי ובית הלל הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא היה עדיף לאדם שלא נברא כי ההתמודדויות עם היצר הרע הם כל כך קשות והללו אומרים נוח לא לאדם שנברא יותר משנברא כי הוא יכול לקיים את רצון השם ועצם ההתמודדות הזו המלחמה הזו זה השעשועים הכי גדולים שיש לקדוש ברוך הוא בסופו של דבר נמנו וגמרו הסכימו כולם האמת היא שנוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא עכשיו שנברא מה יעשה יפשפש במעשיו הוא כל הזמן יבחן את עצמו ואמרי להם משמש במעשיו וד יבדוק אותם קודם לא יפשפש במעשיו שמשמעו לאחר מעשה יעשה חשבון הנפש אלא קודם יהיה ארוך יהיה מוכן וכך יוכל לעבור את המסע הזה את המסע של חיים בצורה הטובה ביותר אנחנו חוזרים עכשיו לענייני עירובין לענייני מבואי לענייני הקורה שצריכה להיות על המבוי אומרת המשנה הקורה שאמרו אותה קורה שראיינו במשנה הקודמת כשאתה שם אותה במבוי אתה מכשיר על ידי כך את המבוי היא צריכה להיות רחבה כדי לקבל הריח הרוחב שלה צריך להיות כדי שנוכל להניח עליה הריח והריח זה חצי לבנה של שלושה טפחים בעצם יש לי לבנה שהיא שלושה פחים על שלושה טפחים חצה אותה לחצי יוצא לך שלושה טפחים על טפח וחצי זה הריח ש שהוא צריך להיות על הקורה דיי על הקורה ולכן די על הקורה שתהה רחבה טפח כדי לקבל הריח לרוחבו בעצם אנחנו נראה וגמרה תסביר אני לא מניח את זה על השלושה טפחים את זה אני מניח על אורך הקורה ועל רוכבה אני מניח את הטפח וחצי וזה יבלוט רבע טפח לכל כיוון אז הקורה מספיק שתהיה רחבה טפח כדי לקבל אריח לרוחבו שהוא טפח וחצי ויהיה בליי ככה קצת שיבלוט לכל כיוון מצויין רחבה כדי לקבל הריח ולא רק זה כמו שאמרנו אלא ובריאה כדי לקבל הריח זה צריך גם להיות מספיק חזק כדי שזה יאחוז את האריח ולא חלש לא קנה רצוץ שאני מניח עליו הריח הוא נופל אבל רבי יהודה חולק ואומר רחבה אף על פי שאין בריאה אני צריך את הרוחב הזה הכל תדמיין כאילו אני מניח שמה ריח אבל לא צריך בפועל להניח שמה ריח ולכן אם הקורה היייתה של קש או של קנים שזה רעוע זה קנה רצוץ אי אפשר להניח שמה ריח רועין אותה כאילו היא של מתכת אני מדמיין כאילו זה של מתכת ואז האם הייתי יכול להניח הריח או לא אם ה עקומה עקומה ובפועל אני לא יכול להניח שם הריח כי הוא ייפול ללמטה רואינו אותה כאילו היא פשוטה כאילו היא ישרה ואז אני יכול להניח הריח הגולה רואינו אותה כאילו היא מרובעת אם זה קורה עגולה זה גזע עץ עגול אני רואה אותה כאילו היא מרובעת אומר רשי או שאני מדמיין כאילו אני משייף אותה מכל הכיוונים והופך אותה למרובעת או כאילו אני חוצה אותה לשניים ואז נהיה לי שני חצאי עיגול ועל אחד מחצי העיגול בחלק הישר שלו האם אני יכול להניח הריח או לא זה החשבון בעצם יש אומרים שגולה ועקומה זה גם לפי רבי יהודה יש אומרים שבזה חכמים ודים והמחלוקת שלהם רק לגבי אם זה רעוע שמה הם נחלקים ומסיימת הגמרא בהגדרה הנדסית אם יש לי קורה עגולה איך אני יכול לדעת אם יש באמת אם אני אחתוך אותה אם יש לי שם מקום להניח אריח או לא פשוט מאוד כל שיש בהיקפו שלושה טפחים קח את הכורה תקיף אותה בחוט אם יש לך בהיקף שלושה טפחים יש בו רוחב טפח בקוטר זאת אומרת תחצה אותו ברוחב שלו הפנימי בקוטר יש רוחב טפח בז בעזרת השם בעניין הזה נרחיב לא נראה לי מחר מחרתיים בעזרת השם נרחיב בעניין הזה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה