העמוד היומי מסכת עירובין דף יג עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף יג עמוד א
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא דף יג עמוד א הסוגיה מתחילה בסוף דף יב משום רבי שמואל אמר תלמיד אחד וכולי זה ציטוט מהמשנה שנמצאת בדף הקודם שם ראינו מחלוקת בין בשמ לבסי האם צריך לכי וקורה או לכי או קורה בא תלמיד לא כתוב מי הוא בא תלמיד אני מצטט מהמשנה משום רבי שמואל אמר תלמיד אחד לפני רב כיבה הוא אמר את המהלך הזה לפני רב כיב תלמיד של רבי שמואל לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה כלומר כל המחלוקת בבית שמאי לבית הלל עוסקת רק במבוי שהוא מעל ארבע אמות עד 10 אמות פתח אם יש 10 אמות פתח בכלל אי אפשר להציל את המבוי אבל אם ה הזה הוא פחות מארבע עמות לכול העלמה מספיק או לכי או קורה לעומת זה אמר רב קיבה בסוף המשנה על זה ועל זה נחלקו הוא לא קיבל את דבריו של אותו תלמיד ואמר על זה ועל זה נחלקו טוב אז עכשיו בדף יג עמוד א' רב הקיב אומר על זה ועל זה נחלקו וכולי רב קיבא היינו תנ קמה גם תנ קמה לא פירש הבדל בין למעלה מרבע או למטה מארבע עמות ממ רבקי סובר כפי תקמה אקב רב אכלי יתמה רב יחיאל ולא מסיימי אנחנו למדנו לפני שני דפים את רב אכלי שרב אכלי אמר שכל הצורך בכלל בלחי או קורה כל הצורך בתיקון כלשהו בפתחו של מבוי זה רק אם המבוי הוא ארבעה טפחים ומעלה אבל אם המבוי למטה מארבע טפחים הוא לא צריך שום בידול מרשו שרבים אמנם ארבע טפחים נחשב כפתח פחות מארבע טפחים לא נחשב כפתח ממילא לא צריך שום בידול שום סימן שום מקר בינו לבין רשו הרבים אז תנא אחד ואנחנו לא יודעים מי או תנ קמה או אב קיבה סובר כרבי אחלי וטנא שני לא סובר כמותו וגם בפחות מארבעה טפחים ביציאה מהמבוא של המבוי לרשות סרבים צריך תיקון של לכי או קורה תניה אומר רב קיבה לא אמר רבי שמואל דבר זה אלא אותו תלמיד אמר דבר זה רב קיבה אמר לתלמידיו רבי שמואל לא אמר את הדבר הזה שיש לחלק בין פחות מארבע ותר מארבע תלמיד אמר בשמו אבל רב קיבא לא אמר למה כמ שרב עקיבא כפי שר רבי שמואל כפי שרב עקיבא מכיר אותו לא אמר דבר שאינו נכון זאת אומרת רב עקיבא אמר בפירוש לתלמידיו המאמר הזה לחלק בין ארבע יותר מארבע הוא לא מדבריו של רבי שמואל רבי שמואל לא היה אומר כזה דבר אלא התלמיד אמר את זה הוא מסיים רב קיבא ואומר והלכה כאותו תלמיד הו ב דגמ גוף קשיה אמרת לא אמר רבי שמואל דבר זה זאת אומרת הרחקת אתעד המאמר הזה מרבי שמואל כמ שטענת בב קיבה שרבי שמואל לא אמר דבר כזה לא מתאים לו להגיד כזה דבר אל מלא לכת כבתי ואד הרמ את ההלכה כאותו תלמיד סתירה מני הובי אומר רב יהודה אומר שמואל לאמרה רב עקיבא אלא לחדד בה התלמידים זה נכון שרב עקיבא לא הסכים עם המאמר הזה עובדה שבאמת הוא אמר שרבי שמואל לא אמר הוא לא הוא חשב שרבי שמואל לא היה אמור להגיד כזה דבר למה הוא בכל אופן אמר לתלמידים שהלכה כ אותו תלמיד רצה לחדד אותם רצה שייחדו בסברה שתפ בנושא לתת להם את העצומות נפש כדי שילמדו יותר זה היייתה הסיבה שרבי קיבא אמר אבל באמת הוא לא חשב ככה ורב נחמן בר יצחק אמר נראין נתמר הוא בכלל לא אמר להם שלח ק אותו תלמיד הוא רק אמר שנרא דבריו אבל בסופו של דבר הוא סבר שרבי שמואל לא זה הוא זה שאמר את זה וממילא כמובן שהלכה לא כך אומר רבי שע בן לוי כל מקום שאתה מוצא משום רבי שמואל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא שכשאתה מוצא סיפ שתלמיד אחד בא ועם מאמר של רבי שמואל ואומר אותו לרבי קיבא זאת אומרת שהוא שימש קודם את רבי שמואל ואחרי זה שימש את רב קיבה דע לך אינו אלא רב מאיר ששימש את רבי שמואל ואת רב עקיבה תניה אמר רב מאר שהייתי אצל רבי שמואל זאת אומרת שרב מאיר למד אצ רבי שמואל הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו קנקנתום יש ויכוח בין הראשון מה הכוונה אבל זה סוג חומר מסוים שמוסיפים לדיו שגורם מאוד להכביד על המחיקה קשה מאוד עוד למחוק שמונח בתוך הדו קנ קנטו יש דיוון באחו מ מותר היום לא ניכנס לזה אבל הוא הטיל קנ קנטו הסופר סתם הטיל קנ קנטון לתוך הדיוק ולא אמר לי דבר רבי שמואל לא העיר לו על זה כשבאתי אצל רבקי והשרה עליי רבי עקיבא אמר לא למה נראה לקמן איני ואומר רב יהוד אומר שמואל משום רב מר כשהייתי לומד אצל רב עקיבה הייתי מתיל קנ קנטון לתוך הדיו ולא אמר לי דבר הפוך הב קיב לא אמר לו דבר מקודם אמרנו שהוא למד אצ רבי שמו חד אצ רב קיבא ורב קיבא העיר לו פה כתוב שלמד אצל רב קיבא קודם ולא העיר לו וכשבאתי יצל רב שמואל אמר לי בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר אני אמר לו בני אבזר במלאכת שמלאכת מלאכת שמיים היא שמה אתה מכסה רות אחת למשל במקום לכתוב השם אלוקים אמת חס וחלילה הוא משמיט את האות א' יוצא חורבן אותו דבר וידבר אלוקים וידבר השם הוא אומר וידברו זה גם כפירה בעיקר מחסר אות אחת או מיתרות אחת נמצאת מחריב את כל העולם כולו אמרתי לו ככה אמר רבי שמואל אמר את זה לרבי מאיר אתה צריך להיזהר בכתיבה אמרתי לו דבר אחד יש לי וקנ קנ טום שמו שאני מטיל לתוך דיו ככה הבריתה אומרת זה התשובה אמר לי וכי מטלין קנ קנטון לתוך דיו ולא אמרה תורה וכתב ומחה כתב שיכול למחות כתוב בסוטה שמשום שלום בית התירה התורה למחות את שמו יתברך זאת אומרת לוקחים את המגילה ששמה כתבו את כל הקללות שמים אותה בתוך מים והכתב נמחק הרי אם ככה צריך שימחק ם אתה שם כאן קנטון לא יכלו למחוק מסבירה הגמרא מה היה פה הדיון הדין ודברים בין רב מאיר לבין רבי שמואל מייקה אמרלי הו מייקה מדר לי אחי קמרלי הוא אמר לו תדע מזה מלאכתך מלאכת שמיים מלאכה מאוד מסוכנת צריך מאוד להיזהר לא להשמיט אות לא להוסיף אות מה הוא ענה לו לא מבע בחסות רות דל טעינה דבקי אנה אני מלומד ואני יודע לא לטעות אלא אפילו מכש לזבוב נמי שמה יבוא זבוב וימחק ובמקום שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד ושה שמע אלוקינו השם אחר חס וחלילה גם זה אני לא חושש למה כמ שיש לי קנקנתום הפשט הפשוט כמו שאמרנו הקנ קנטו מונע מחיקה קלה של הכתיבה ממילא אין חשש גם זבוב לא יכול יש שיטות ראשונים שאומרים שהזבוב בורח קנקן הוא לא אוהב את זה אבל תכלס אתה אלא אפילו מחש לזבוב נמי דילמי יתי ותגד ד אולי הוא ישב בשמע ישראל השם אלוקינו השם אחד על התג של ד' על הבליטה שמה ומה חילי ומה שבילי ריש דבר אחד יש לי וקנ קטום שמו שאני מתיל לתוך הדיו טוב הבנו את הדין ודברים שהיה בין רב מאיר לרבי שמואל רק נשאלת השאלה שמורכבת משני חלקים קשיה שימוש השימוש בבריתה הראשונה כתוב שהוא שמש אצל רבי שמואל ואחרי זה הלך לרב קיבה ובריתה השנייה כתוב שהיה אצל רב קיבה ואחרי זה הלך לרבי שמואל עוד שאלה בהתחלה כתוב שהיה אצל רבי שמואל וא הלך לרב עקיבא ורב עקיבא אסר לו ובבית ישנה כתוב שהיה אצל רב עקיבא ורב עקיבא לא אסר לו ואחרי זה הולך רבי שמואל והוא גם לא אסר לו הוא רק טר בו אבל לא אסר לו אומרת הגמרא בשלמה שימוש השימוש לו קשיה מקה ראת לכם רב קיבה בהתחלה במ תלמיד של רב קיב ומדו מצלמי קמלי ברב עקיבא היה מאוד חריף בלימודו אז הוא לא יכל לעמוד על דעתו עטה לקמ דרבי שמואל וגמר גמרא הוא בא לרבי שמואל ולמד אצלו הרבה משניות הרבה ממרות ואדר ת לק בד רב קיבא סובר סבורה עם מטען גדול עם ידע גדול בתורה הוא בא אחרי זה לרבי שמואל ושמה יכל לרב קיבה ושמה הוא יכל להתפלפל אלא עשרה אשרה קשיה בהתחלה אמרנו שרב קיבא אסר עליו ואחרי זה אים שרבי עקיבא לא עסר עליו אומרת הגמרא קשיה בושיה הזאת אין באמת תשובה תניה רבי יהודה אומר רב מאיר היה אומר לכל מתילן קן קנטון לתוך הדיו חוץ מפרשת סוטה בכל התורה כולה אתה יכול לכתוב קן קנ טום להוסיף קן קנ טום למרות שזה מונע מחיקה אבל בפרשת סותה עצמה שכתובה בפרשת נסו שמה כתוב פרשת סוטה שמה בפרשה בעמוד הזה אין לך היתר לשים כאן קנטון כ מה שאתה מונע אפשרות של מחיקה בעתיד רבי יעקב אומר משמו לא כל התורה כולה אפשר חוץ מפרשת סותה שבמקדש במקדש הכהן היה כותב פרשת סוטה על קלף ונותן אותה למחיקה בפרשה היא כמובן אין אפשרות לשים כאן קנטו מהי בניו אומר רבי ירמיה למחוק לה מן התורה כ בניו האם מותר למחוק לסוטה מספר תורה יש לנו ספר תורה יש צורך דחוף להתיר אישה לבעלה עד שיכתבו יש קושי אז הוא לוקח ספר תורה ב מחק בפרשת נסו את אותו עמוד הוא מוחק את זה לכן לפי הרב מאיר בכל התורה כולה אתה יכול לכתוב בקטל קנקנתום חוץ משמה כמ שמ תזדקק בזה באתי להשתמש בזה לסוטה לעומת זה רב יעקב אומר לא אין אפשרות להשתמש בזה של התורה ממילא כל האיסור של קנקנתום נאמר אך ורק בפרשת סותה שבמקדש וא נתנא כא נתנא תניה אין מגילת כשרה להשקות בסה אחרת אישה שבעלה הביא אותה כדי להשקות אותה ואחרי זה ברגע האחרון חזרו בה או יו דתה או כל סיבה אחרת ואיין צורך במגילה הזאת האם אפשר לתת את המגילה הזאת שעדיין לא נמחקה לתת אותה לאישה אחרת או לא אז תני קמה אומר אין מגילת כשרה רבחי בר יושי אמר מגילת כשרה להשקות ב סותה אחרת אותו אותם טעמים שיש שם על המחלוקת יש גם פה לפי המנדה אמר שאומר שאסור לתת את המגילה הזאת לאחרת כמר שסוטה מגילת סוטה צריכה להיכתב לשמה והספר תורה לא נכתב לשם מחיקה ספר תורה נכתב לשם קריאה בכל שבת ושבת שם ספר תורה ממילא אתה לא יכול להשתמש בו אחר כך לשם מחיקה לעומת זה המנדה אמר שומר שמה שאפשר להשתמש במגילה של אחת לחברתה סובר שאפילו שזה לא נכתב לשמה גם אפשר ממילא גם פה בספר תורה אפילו שספר תורה פרשס נוסו לא נכתבה לשם מחיקת סותה אני מתיר למה כיוון שאפשר להשתמש במגילה שלא נכתבה לשמה אומר רב פפה הדמיון לא מדוק דל עד כאן לא רת נ א כו ק לשום רחל המגילה הראשונה נגיד נכתבה לשם אישה ושם רחל תוו אדר מנטיקה לשום לאה אתה לא יכול אחרי זה לקחת את המגילה ולהשתמש בה לצורך מחיקה עבור אישה ששמה להה אבל גבי תורה זה לא מיועד עבור אישה זו או אחרת דסתם המכתבה נכתב סתם לשם ספר תורה אחנ חינה אולי אפשר באמת למחוק זה לא נכתב לשם אישה אחרת זה לא משהו כנגד המחיקה שאתה רוצה למחוק עכשיו זה לא היה עבור מישהו ואתה עכשיו עושה עבור מישהו אחר אומר רב נחמן בר יצחק הדמיון לא מדויק בכיוון ההפוך דיל מלוי עד כן לא קמה רב אחי בר יושיע ת מלדי אכתב מיד לשום סוטה זה נכתב לשם סוטה רחל לאה בסדר שם סוטה בעולם אבל גבי תורה ד להתלמד כתיבה זה בכלל לא נכתב בלשם סוטה החינ מי דלו מקינן תכלס הדמיון בין שתי הברייתות הוא לא מדויק ולכן יש לנו שתי מחלוקות שלא קשורות אחת בשנייה ובאמת מובן המחלוקת שראיינו מקודם למה כל התורה כולה אפשר לכתוב חוץ מפר ש נוסו את הקטע שמה של סוטו למה שמה תזדקק בעתיד בשם לכתוב למחוק בזה מגילה לסוטה מה שאין כן התן השני אומר לא לעולם לא תוכל להשתמש בזה לשם סוטה לכן מותר לכתוב את כל התורה כולה בקנ קנטו כמ שזה לא עתיד להיות בשימוש פעם עבור מחיקה ולת לרב אחי בר יושי עד דתנן אמרנו רב אחי בר יושי אמר שגילתה כשרה להשקות האם הוא לא מתחשב בפסוק דתנן כתב גט לגרש את אשתו אדם שתכנן לגרש את אשתו כתב גט ובסופו של דבר הוא חזר בו ונמלך הוא מצאו בנירו ואמר שמך כשמי ושם אשתך כשם אשתי רוצה להשתמש בגט שרובן תכנן לגרש את אשתו רוצה ראובן השני להשתמש בגט בשביל אשתו שלו פסול לגרש בו למה כתוב וכתב לשמע אז אם ככה צריך שזה יהיה לשמע למה בשוה הוא מאפשר כן להשתמש במגילה שנכתבה עבור רחל להשתמש עכשיו עבור לאה אחי השתא הם וכתב לכתיב בעניין כתיבה לשמה אחה ועשה לכתיב לא כתוב וכתב לה כתוב ועשה לה בענן נשייה לשמה עשייה דידה מחיקה עשייה שנאמר גבי מגילה גבי סוטה זה לא עוסק בכתיבה אלא עוסק במחיקה לכן מחיקה באמת צריך שיהיה לשם הסוה המדוברת אבל הכתיבה גם אם מגילה נכתבה עבור לאה רחל הוא יכול להשתמש בזה עכשיו עבור לאה אין בעיה להשתמש במגילה לפי המד המר הזה שנכתבה עבור אישה אחרת [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה