העמוד היומי מסכת עירובין דף יג עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף יג עמוד א
[מוזיקה] דף יג עמוד א' כולנו ואני כולל גם את עצמי נוכחנו לדעת שמסכת עירובין עלף השם הקשה והמסובך שהיא קנתה לעצמה זה לא כל כך ביושר עם קצת רצון עם קצת מאמץ אפשר להבין אותה ולהבין היטב בסייעתא דשמיא היום אנחנו אוחזים בדף יג עמוד א והיום קיבלנו דף בונוס דף שמאוד דומה להרבה דפים במסכת ות קליל נחמד נפלא מלמד מחקים פשוט פיקודי השם ישרים מסמכי לב לא חלילה שדפ אחרים לא אבל כאן ממש דף נפלא אחד מהלימוד מהלימודים מהמוסר הסכל המלמדים ביותר תמן בעמוד שלנו אנחנו נראה שרבי עקיבא לקח סברה של אחד התלמידים שלא נפסקה כך להלכה וכיס אותה ושיבח אותה בפני כולם והגמרא מיד שואלת מדוע והרי לא כך נפסק ההלכה והגמרא עונה כדי לחדד את התלמידים מדגיש רשי לא לחדד את התלמידים האם הם ישימו לבל תרמית שהוא משבח סברה לא נכונה אלא אומר רשי לחדד את התלמידים שישימו ליבם לתורה ויאמרו פלפול מליבם זאת אומרת הוא רצה להפוך אותו כמודה לחיקוי לומר נכון אולי לא נפסקה הלכה כמותו אבל תראו איך הוא מחדש מליבו תראו איך הוא משקיע תראו איך הוא מפלפל תלמדו ממנו תהו כמוהו איזה מוסע הס כן זה לכל אחד מאיתנו כלפי הילדים שלו מי שמתעסק בהוראה וחינוך כלפי התלמידים כלפי החניכים כמה פעמים אנחנו מתלבטים האים להחמיא ואומרים תשמע זה לא היה חלק זה לא היה מושלם זה לא היה במעט האחוזים מה אכפת לך אומר רבי עקיבא תן לאחרים תעשה אותו מודה לחיקוי נכון שזה לא נכון שזה לא במעט האחוזים נכון שזה לא מושלם אבל הוא הלך לכיוון טוב הוא השתדל לעשות מעשה טוב תן לו את הצ'ופר תן לו את המחמאה אל תחסוך במחמאות אל אל תהיה פתאום עם עמת מידה של צדק מושלם לבדוק זה צודק זה לא צודק זה נכון זה לא נכון תשפוך מחמאות תן כמה שיותר תן לילד תן לו אור בעיניים תן לו מחמאות אומרת הגמרא ואנחנו פותחים בדף אנחנו מתחילים יג אבל יש לנו טיפ טיפה ביב עמוד ב למטה סיטו מהמשנה משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד ראינו במשנה שנחלקו בית שמי ובית הלל איך מתקנים אבוי האם בלחי וקורה זה דעת בית שמאי או רק בלחי או בקורה זו דעת בית הלל הגיע תלמיד אחד משום רבי ישמעאל ואמר לפני רבי עקיבא שהם לא נחלקו על מבואי פחות מארבע עד 10 שהוא מספיק לו או לכי או קורה וכל סליחה של פחות מארבע אמות שהוא ברור מספיק לו או לכי או קורה ומחלוקת על מ א עד 10 ראינו בגמרא בהמשך מי שזוכר את דברי רבן שמעון בן גמליאל ושונו אותו גם כן שאמר כמו אותו תלמיד רבי עקיבא אומר מה פתאום על זה ועל זה נחלקו הם נחלקו בכל המצבים בכל הסיטואציות תמיד בית הלל יאמרו מספיק או לחי או קורה ובית שמאי ומרו גם לחי וגם קורה שואלת הגמרא רבי עקיבא שמגיע ואומר לא נחלקו הינו תנ הקמה רבי עקיבא אומר בבהירות בביירות בדיוק כמו שתת נקמה שאיין הבדל כמו שנקמה לא חילק ביניהם כך גם רבי עקיבא עכשיו משנה אף פעם לא מ זכירה שני שמות על אותו דעה בדיוק כנראה שיש ביניהם איזשהו הבדל אונה הגמרא אתה צודק יש הבדל איק ביניה הו דרב אכלי והתה מרב יחיאל ולא מסימה אנחנו כבר יודעים את שיטתו של רב אכלי הוא רב יחיאל שהגיע ואמר שברגע שהמבוטח המבוי מגיע לארבעה טפחים כבר לא צריך שום תיקון כבר ראינו שזה גם מחלוקת תנאים הנה כאן זה המחלוקת תנאים הזו תנ קמה ורבי עקיבא מסכימים שבית שמאי ובית הלל נחלקו בכל המצבים אבל בארבע טפחים ברגע שזה מצטמצם עד כדי גודל כל כך קטנטן של ארבעה מצבים של ארבעה טפחים על זה כבר לא כתוב מה דעתם אומרת הגמרא בזה הם נחלקו גם תנ קמה שמביא את דעתם בפשטות ביישות גם רבי עקיבא שאומר על זה ועל זה נחלקו הוא מדבר בין מארבע עד 10 ובין פחות מכך אבל לא כתוב מה הדין בכל כך מצומצם וכל כך צר שמגיע לארבעה טפחים ויתכן ששם הוא סובר כמו רב אחלי ייתכן שלא ותנ קמה סובר כך בכל אופן זו נקודת המחלוקת ביניהם תניה מביאה הגמרא ברייתא על מה ש ראינו במשנה אמר רבי עקיבא לא אמר רבי ישמעאל דבר זה מסביר רשי מוחזק אני ברבי ישמעאל שהוא חכם ולא אמר את הדבר הזה כי הוא פשוט דבר לא נכון לא ייתכן שרבי ישמעאל אמר שבית שמע מבית הלל מחלקים האם זה פחות מארבע או יותר מארבע אלא אותו תלמיד אמר דבר זה אבל והלכה כאותו תלמיד התלמיד הזה אמר את זה מעצמו הוא לא שמע את זה בשם רבי ישמעאל כי לא ייתכן כי לא ככה הלכה ובכל אופן הלכה כאותו תלמיד שואלת הגמרא מיד הגוף הקשי זה עצמו כל הדברים שלך סותרים אחד את השני תוך שנייה אחת אמרת לא אמר רבי ישמעאל דבר זה ל מלא לכתי כבתי בעצם כמו שרשי הסביר אתה לא מתכוון להגיד שרבי ישמעאל לא אמר דבר זה אבל זה נכון שאתה אומר לו אמרבי ישמעאל כמו שאומר רשי מוחזק אני בו שהוא חכם והוא לא אמר דבר שאיין הלכה כמותו ואם כן איך אתה פוסק ועד הרמר ומיד אתה חוזר ואומר הלכה כאותו תלמיד עונה הגמרא ארב יהודה אמר שמואל לא אמרה רבי עקיבא אלא לחדד בה התלמידים הוא רצה לחדד אותם כמו שמסביר רשי להפוך את התלמיד הזה למודה לחיקוי עלף שאין הלכה כמותו הוא פלפל מעצמו הוא קנה איזשהו קניין נצח בתורה תלמדו ממנו ותהיו כמוהו ואילו רב נחמן בר יצחק אמר נר איתמר הוא מתכוון רבי עקיבא לומר נראין דבריו של אותו תלמיד והיה אמור להיות כך הלכה כי על פי סברה הוא צודק אבל הוא לא אמר שהלכה כמותו נראין הוא אומר מובטחני שרבי ישמעאל לא אמר ד דבר זה כי באמת אין הלכה כך אבל סברתי עובדתית דבריו של התלמיד נכונים והיה אמור להיות כך אבל פשוט לו וברור לו שאין הלכה כך אמר רבי יהושע בן ללוי מי זה היה אותו תלמיד כל מקום שאתה מוצא משום רבי אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא מי זה אותו תלמיד שהמשנה סתמה לנו את שמו אינו אלא רבי מאיר ששימש את רבי ישמעאל ואת רבי עקיבא הוא למד גם אצל רבי ישמעאל וגם אצל רבי עקיבא וכל פעם שתראה שאמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא דברים בשם רבי ישמעאל תדע שזה רבי מאיר תניה מביאה הגמר ברייתא שבא רואים שהוא שימש את שניהם אמר רבי מאיר כשהייתי אצל רבי ישמעאל הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיור רבי מאיר היה סופר והוא אומר כשהייתי תלמידו של רבי ישמעאל הייתי שם בתוך הדיו חלק מהסממנים שהייתי רב בתערובת של הדיו הייתי שם קנקנתום שזה חומר מונע מחיקה זה גורם לדיו להיות עמיד יותר ולא אמר לי דבר בסדר גמור הוא ישאר את זה בעצם הוא הוא לא העיר לי על כך הוא ישאר את זה בשתיקה ואילו כשבאתי אצ רבי עקיבא הסרה עליי הוא אמר לי שאסור להשתמש בקנ קנטו כמו שנראה עוד מעט שספר התורה צריך להיות בעל אפשרות להימחק ולכן אסור לעשות את זה בדיוק הזה שהוא עמיד ולא יכול להימחק בכל אופן אנחנו רואים במפורש שהוא למד גם אצל רבי ישמעאל וגם אצל רבי עקיבא כפי שאמרנו שואלת הגמרא איני ואמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי מאיר שימו לב כאן לשמות כשהייתי לומד אצל רבי עקיבא זאת אומרת קודם למדתי אצל רב עקיבא ושם הייתי מטיל קנקנתום לתוך דיו ולא אמר לי דבר שימו לב גם כתוב שקודם הוא היה אצל רבי עקיבא וגם כתוב שרבי עקיבא הוא זה שלא הפריע לו הקנקנים ואילו כשבאתי אצל רבי ישמעאל לאחר מכן שבאתי לרבי ישמעאל אמר לי בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר אני אני סופר סתם אני כותב ספרי תורה אמר לי בני אבה זיר ממלכתך אש מלאכתך מלאכת שמ זה מלאכה חשובה שמה אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת ונמצאת אתה מחריב את כל העולם כולו אתה יכול לפעמים לחסר אות אחת מביא רשי דוגמה והשם אלוקים אמת אם תחסיר חלילה את הא' או לדוגמה וידבר השם אל משה למו תכתוב במקום וידבר תכתוב אחר כך ו וזה יהפוך כביכול לשני רשויות ועל ידי כך תחריב את העולם תכשיל את האנשים להגיע לידי כפירה ומינות אמרתי לו נה רבי מאיר לרבי ישמעאל דבר אחד יש לי קנקנתום שמו שאני מתיל לתוך הדיו אני משתמש בקנ קנטו וככה כתב שלי עמיד והדיו לא נמחק כבר נבין מה התשובה בזה הוא מדבר איתו על כך שהוא יטעה והוא עונה לו על זה שהכתב שלו עמיד הגמרא תדבר על זה אמר לי אמר רבי ישמעאל וכי מטילין קנקנתום לתוך הדיו ולו אמרה תורה כתוב לגבי סוטה סוטה זה בעצם אישה שנסתרה עם פלוני אחרי שבעלה הזהיר אותה אל תסתר עמו עכשיו יש לו ידים שהיא נסתרה אין לו ידים שהיא נטמאה הוא לא יודע מה קורה מה המצב הוא עולה איתה לירושלים הכהן כותב את פרשת סותה המופיעה בתורה הוא כותב על קלף מוחה את הקלף לתוך מים מרים עררים כך הם נקראים האישה שותה אותם אם באמת לא היה כלום והיא צודקת וצדיקה הכל בסדר היא נשארת בחיים וגם זוכה לברכות אם חלילה היא חטה היא פשוט מקבלת את עונשה במקום בטנה צבא ירכה נופלת והיא מתה במקום בכל אופן שם אנחנו רואים שצריך למחוק את המגילה לתוך המים המרים המעוררים מכאן הוא לומד ועל אמרה תורה וכתב ומחק תב שיכול להמחות חייב להיות לא רק בפרשת סותה אלא בכל הספר תורה כך מבינה הגמרא עכשיו רבי ישמעאל חייב להיות כתב שיכול להמחות ואם כן אסור להטיל קנקנתום לתוך הדיו בכל אופן רגע לפני שהגמרא ממשיכה ומסבירה את השאלה שואלת הגמרא על הדיון שהלך פה מייק אמרלי ומרק מאדר לי בעצם אומר רבי ישמעאל לרבי מאיר יש בעיה אתה יכול לטעות ולהוסיף אותו להחסיר אות והוא עונה לו שהכתב לא נמחק ואז הם משם גולשים לדיון האם מותר שהכתב יהיה בלתי מחיק או לא מה הוא בכלל מתכוון לומר לו עונה הגמרא אחי קאמר לי רבי מאיר עונה לרבי ישמעאל ואומר לו לא מי בעיה בחסות ו לא נ ד בקינה רבי מאיר היה בקי גדול אין מצב שהוא יטעה באות חסרה או באות יתרה כמו שרואים אגב בגמרא מגילה שרבי מאיר התירו לו לכתוב מגילה מתוך הזיכרון כי רבי מאיר היה לו אפך ישירו נגדך הוא ראה פשוט את התורה מול עיניו ולכן הוא יכל לכתוב את זה מהזיכרון אז הוא אומר על זה בטח אין שום בעיה אני לא אתאה אלא אפילו מחש לזבוב נמי דין מתי תי ותג דד ומחי קלי האם זאת אומרת אפילו בעיה של לחשוש לזבוב שלאחר שאכתוב לדוגמה שמע ישראל השם אלוקינו ש אחד הוא יגיע לחלק האחורי של הד' וימחק אותו ויהפוך אותו לרש וכך חלילה ישמע שמע ישראל השם אלוקינו השם וכולו גם זה לא יתכן דבר אחד יש לי וכן קן טוב שמו שאני מתיא לתוך דיו ולכן גם אם יבוא זבוב וישב על דיו הוא לא ימחק בעצם אומר רבי מאיר סותם את כל החששות של רבי ישמעאל ואומר אני גם לא אתתא בח סרות ויתרות וגם אני לא אני לא אמור לחשוש למחיקה בכל אופן אז כאן מסיימת הברייתא רבי ישמעאל כמובן אמר לו שעשו בכל אופן שואלת הגמרא קשיה שימוש השימוש קשיה עשרה עשרה דבר ראשון יש סטירה בין הברייתות את מי שימש רבי מאיר קודם בבריתה הראשונה רואים קודם את רבי ישמעאל בבריתה השנייה רואים קודם את רבי עקיבא ושאלה שנייה מי אסר להשתמש בקנ קנטו בבריתה הראשונה רבי עקיבא הוא זה שאסר בבריתה השנייה רבי ישמעאל הוא זה שעשה את השימוש בקנ קנ טום אונה הגמרא בשלם השימוש השימוש לא קשי זה אני מבין ולא קשה מעיקר ראת לקמ ד רבי עקיבא הוא בא ללמוד לפני רבי עקיבא ומד לא מצלמי קם ליבי רבי עקיבא כמו שראינו הוא היה לפעמים משבח כל מיני דברים שנראים לא הגיוניים או שהיה מפלפל מאוד גדול בגלל עומק חוכמתו ובינת והוא לא הצליח לעמוד על אמיתות הכוונה של רבי עקיבא ולכן הוא עזב אותו עה לקמ דרבי ישמעאל וגמר גמרא דבר ראשון הוא קיבל ממנו את התורה שבעל פה את המשניות את הבסיס את גוף הדברים כדי שהוא ידע אותם בצורה טובה אחרי שהוא ידע אותם טוב אז הוא כבר הגיע לשלב הפלפול ועד הרת לקמי ד רבי עקיבא וסבר סברה ולמד את תורת הפלפול ואז אני מבין בעצם היה כאן גם רבי עקיבא אחר כך רבי ישמעאל ואחר כך שוב פעם רבי עקיבא אז הברייתות לא מוגשות פשוט זה היה בתאריכים שונים אלא עשרה עשרה קשיה מי מתיר ומי עוסר עונה הגמרא בעצם הגמרא מסיימת ואומרת קשיה באמת אין לנו על זה תשובה בבריתה אחת אתה רואה שרבי מאיר הוא זה שעשר ובריתה אחרת אתה רואה שרבי עקיבא הוא זה שעשר ממשיכה הגמרא ועוסקת בדיני קנקנתום בתוך הדיו האם מותר להציל את החומר הזה שמונה המחיקה את הקנקן לתוך הדיו תניה רבי יהודה אומר רבי מאיר היה אומר רבי מאיר הסופר הידוע לכל מטילין קן קטום לתוך הדיו בעצם לכל כתבי הקודש אתה כותב נביאים כתובים גם תורה חוץ מפרשת סוה פרשת סוטה אפילו אם אתה כותב אותה בתוך הספר תורה זאת אומרת לא רק הפרשת סוטה שאתה כותב בבית המקדש בשביל הסוטה שהיא אנחנו יודעים שצריכה להיות נמחקת כי הרי מוחים אותה לתוך המים המרים המאררים אבל גם פרשת סוטה שנכתבת בספר תורה כך אומר רבי יהודה בשם רבי מאיר אסור לכתוב עם קנקנתום ואילו רבי יעקב אומר משמו בשם רבי מאיר חוץ מפרשת סוטה שבמקדש דווקא מה שהכהן כותב במקדש זה מה שאסור לכתוב עם קנקנתום אבל מה שאתה כותב בספר תורה האישי שלך לשימושך לבית כנסת שלך מותר לך שואלת הגמרא מה היא בניהו מה היסוד של המחלוקת בינם אמר רב ירמיה למחוק לה מן התורה היק בניהו האם מותר לי לקחת את הפרשת סוה שנכתבה בתורה ולהשתמש בה בשביל סוטה אם מותר לי לעשות זאת אני חייב גם לכתוב את הפרשת סותה שבתורה בכתב מחיק בכתב שיכול להימחק ואם אסור לי לעשות את זה אז אין שום סיבה בעולם אני הרי לא אשתמש בזה לסוטה מותר לכתוב את זה עם קנקנתום שיהיה עמיד ולא מחיק ורק מה שבבית המקדש אני אכתוב בכתב שיכול לה ואומרת הגמרא נתנא כ נתנא גם כן מחלוקת תנאים נוספת שמתכתבת בהתאמה מושלמת עם המחלוקת הזו האם מותר להשתמש בספר תורה בשביל הסוטה תניה מה קורה אם כתבתי מגילה בשביל סוטה בבית המקדש הכהן כדין כתב הכל ועכשיו ברגע האמת מגיעה הסטה זו ומודה שהיא נטמאה ברגע שהיא מודה אמנם היא נהנ שת יש לה בעיה לחזור לבעלה בכל אופן היא לא שותה את המים המרים ולא מוחקים בשבילה המגילה כרגע בבית המקדש יש לי מגילה מיותרת מגילה שלא נעשתה בשימוש השאלה היא האם מותר לי לטייק אותה לשמור אותה וכשתגיע סוטה אחרת יש לי כבר מגילה מוכנה מותר או אסור בוא נראה את המחלוקת בברייתא ד תניה תנ קמה אומר אין מגילת כשרה להשקות בסוטה אחרת ממש לא מבינה הגמרא סברתו צריך לכתוב את ה מגילת סוטה דווקא לשמה לשם אותה סוטה ואילו רב החי בר יושי אמר מגילת כשרה להשקות בשוה החת כי לא צריך דווקא מגילה שתכתוב לשמה שלא תס אותה מנסה הגמרה להשוות ולומר רב אחי בר יושיע אומר לא צריך לשמע זה בדיוק כמו שסו רבי יהודה שגם הספר תורה האישי שלך צריך לכתוב בו את הכתב של פרשת סוטה בכתב מחיק כי ייתכן שיום אחד הוא יגיע לבית המקדש וישמש לסוטה למה כי לא צריך לשמע ואילו תנקה מה שעושר זה כשיטת רבי יעקב שאמר משום רבי מאיר שדווקא פרשת סוטה שבמקדש אותה תכתוב בכתב מחיק אבל בספר תורה האישי שלך תכתוב איך שאתה רוצה גם בלא מחיק אין פשוט אין התכנות אין מציאות בעולם שזה הגיע לידי מחיקה לסוטה כי זה לא נכתב לשמה אומרת הגמרא מהב פפה ממש לא דילמה ללאי ן שלו עד כאן לא קמ תקמה אם בבריתה שנקמה אמר שהמגילה שכתבתי לסוטה אחת היא פסולה לסה אחרת יתכן שזה כיוון שכלתי עליה את שם סוטה מסוימת ולכן אני לא יכול לנתב אותה לסוטה האחרת עד כאן לא קמה אתנקם אלא כיוון דנק לשום רחל תודר מנתק לשום לאה אני כביכול ניתקתי את המגילה הזו ניצבתי אותה רק לרחל ולכן היא לא יכולה לאחר מכן לקחת נתיב חדש ולהתנתק לשם לאה ולכן עשו אבל גבי תורה ד סתמה מכתבה חנ מי דמח קינן ייתכן שלגבי ספר תורה שנכתב סתמה בשביל כל אנשים שבעולם בשביל כל אחת שאולי תגיע לסיטואציה הלא נעימה של סוטה יכלו להשתמש בספר תורה זאת אומרת אל תוכיח לי משייטת הנקמה שאוסר מגילה שנכתבה לשם סוטה מסוימת לאחרת אל תוכיח לי לגבי לגבי ספר תורה שכתבתי אותו לשם כל הסוטות שבעולם וכן אומרת הגמרא גם בדיוק הפוך אמר נחמן בריצ דילמה לא ייתכן לומר בדיוק הפוך עד כן לא כמר בחי בושיה שהוא מתיר אלא דיך תמית לשום סוטה שבעולם כתבתי את זה לאיזה סוטה היא בסוף לא השתמשה בזה נותן את זה לאחרת זהוא יתיר אבל לגבי תוה ד להתלמד כתיבה זה נועד לקרוא בזה בתורה זה נועד לללמוד מזה את הדינים וההלכות אך הנה מד לא מחקי ייתכן לומר שמה פתאום לדעתו ספר תורה כלל אסור להשתמש ולכן לגבי לכתוב בכתב מחיק או לא מחיק הוא יסבור כרבי יעקב שדווקא מה שיש במקדש דווקא פרשת סוטה שבמקדש היא זאת שצריכה להיכתב בדיו שם מו קן קנטון כדי שיוכלו למחוק אבל הספר תורה האישי שלך אין שום בעיה תכתוב אותו איך שאתה רוצה לא סיימנו את הסוגיה מחר נרחיב בה בעזרת השם וכדרכו בואו נסכם דבר ראשון ראינו שרבי עקיבא ותנ קמה במשנתנו אמרו דבר אחד שאין הבדל המחלוקת בין בית שמאי לבית ילל תקפה בכל גודל פתח מבוי שהוא בין מרבע עד 10 ובין בפחות מארבע עמות אבל אמרה הגמרא כן יש הבדל ביניהם מה קורה שזה מצטמצם עד ארבע טפחים שאל לנו את רב אכלי ו רב יחיאל שאמר שלא צריך שום תיקון וכך הם נחלקים ואנחנו לא יודעים מי אמר מה רבי עקיבא אמר מובטח לי ברבי ישמעאל שלא אמר דבר זה והלכה כאותו תלמיד או שהוא אמר כדי להפוך אותו כמודה לחיקוי לחדד את התלמידים או שהוא אמר את זה נראין דבריו הוא לא אמר הלכה כמוהו אלא רק נראין דבריו הסברה שלו ראינו שאותו תלמיד היה רבי מר ששימש את שניהם ראינו שבאמת הוא שימש את שניהם ובואו נכניס כבר את התירוץ של הברייתא בתחילה הוא היה אצל רבי עקיבא לא יכל לעמוד על דעתו הלך לרבי הלך לרבי ישמעאל למד ממנו את הפשט את כל הבסיס את כל גוף הגמרא המשניות וכדומה ואז הלך לפלפל אצל רבי עקיבא אחד מהמהם אסר לו קנקנתום אחד מהם התיר לו ואנחנו לא יודעים מי זה באמת קשיה פעם אחת כתוב כך פעם אחרת בואו ניכנס רגע לדיון שהיה בין רבי ישמעאל לרבי מאיר רבי ישמעאל אמר לו אתה יכול להחריב את העולם אם תעשה חסרות או יתרות רבי מאיר עונה לו דבר ראשון אני בקיא גדול ולכן אין חשש שיתה בחסות ויתרות וגם לגבי זבוב שהתיישב ומחוק אני משתמש בדיו לא מחיק אני מטיל קן קנ טום רבי ישמעאל אוסר לו הוא לומד את זה מפרשת סוטה ששם חייב להיות כתב מחיק והוא לומד מכך לכל התורה כולה לכן הוא עוסר לו לכתוב בכתב עם כן קן טוב בכל אופן לפ הבריתה הזו לאחר מכן הכנסנו לדיון האם דווקא פרשת סוטה שבמקדש אני עושר אני אני מחייב לכתוב בכתב מחיק או אפילו פרשת סוטה שבכל הספרי תורה ניסינו להשלות את המחלוקת הזאת למחלוקת מה קורה אם כתבתי פרשיית סוטה מגילת סוטה לשם סוה אחת ובסוף היא לא שתתה אם מותר להשתמש או לא אומרת הגמרא זה ממש לא אותה מחלוקת ייתכן שתנה קמה לגבי מגילה שכתבתי לסוטה אחת הוא יאסור לסטה אחת כיוון שניתקתי אותה לשם רחל היא לא מתנתקת שוב לשם לאה אבל ספר תורה הוא יתיר כי זה נכתב לשם כל בסמה ואילו יתכן גם לצד השני שגם רב אחה בר יושיע שמתיר כאן הוא יאסור ולמה מה שהוא מתיר זה נכתב לשמה של סותה מסויימת אבל בספר תורה שנועד להתלמד הוא יהה אשור להשתמש ולכן המחלוקות לא תואמות נותרו לנו כאן שתי מחלוקות לא קשורות כרגע של רבי יהודה רבי יעקב האם ספר תורה אישי אני צריך לכתוב גם את פרשת סוטה בכתב מחיק או לא ועוד מחלוקת בין תנ קמה לרבי יושי לרבי רב אחי בר יושיע שהם נחלקים מה קורה האם כתבתי לשם סוטה אחת האם אני יכול להשתמש בה לסוטה אחרת בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה