העמוד היומי מסכת עירובין דף יב עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף יב עמוד ב
בסיעתא דשמיא רובין דף יב עמוד ב עד עכשיו המסכת עסקה במבוי סתום נו שסתום משלוש דפנותיו רשו סוכת גמורה או במבוי מפולש שש שני תפנות משני צידיו שחוסמים אבל גם בקדמת המבוי וגם באחוריו הוא פתוח לשו הרבים בשניהם השתמשנו בלכת וקורה כדי להתיר את הטלטול במבוי סתום היה צורך רק בלכ וקורה לעומת זה במבוי מפולש היה צורך בנוסף ללכב וקורה בקדמת המבוי שהוא נפתח לשוס הרבים גם בצידו האחורי שהוא נפתח לשוס הרבים שמה הו צריכים לשים צורס פסח או דלת כפי שראינו מחלוקת בדפים דלאל אבל כל זה מדובר במבוי שהוא כבר נחשב מש סוכת גמורה סתום משלוש רוחותיו אין ספק בקשר לחלות שמשו שיוכית שיש עליו לגבי מי שיזרוק משו שרבים אליו יתחייב לגבי כל דבר כל הצורך בלכת וקורה היה רק בשביל להתיר את הטלטול חזל חששו מהדמיון שיש בין מבוי כזה שמסתובבים בו רבים לבין רשו הרבים שמה יבוא לטלטל גם ברשו הרבים ו כדומה לכן חזל גזרו כי בכדי שנוכל לטלטל במבוי הזה צריכים לשים לכב וקורה כעת הסוגיה הבאה לדון האם אנחנו יכולים להשתמש בלכ וקורה הזה לא רק בתור דבר שמתיר את הטלטול מד רבון נאסר מד רבון ולכם וקורה מתיירים מד רבון האם הלכב וקורה יכולים לשמש לנו גם כמחיצה גמורה במקום שיש לנו צורך במקום שהמקום לא מספיק עם מחיצות מספיקות חסר לנו עדיין מחיצה האם נכב קורה יכולים לשמש לנו כמחיצה גם לגבי דינים דוריסה אם אדם יזרוק משהו סרבים לתוך המקום הזה אם הוא יהיה חייב או לא אז אומרת הגמרא דף יב עמוד ב למעלה אומ רב יהודה אבוי שלו השתתפו בו ממרה מתחילה קודם כל בדין שאמנם לא התעסקנו בו עדיין הרבה אבל בהמשך המסכת זה נושא מדובר מאוד כל המושג של עירובי חצירות שטופי מבואות חזל חששו מהמצב שבו אנשים מוצאים מהבית הפרטי שלהם לתוך חצר מבוי אז חזל דרשו לפני שמתירים להוצא מהבית לחצר או למבוי שייעשו כל השותפים כל הדירים ששותפים לאותו מבואי ולאותו חצר שעשו שיתופים במבואות קוראים לזה שיתוף בחצר קוראים לזה עירוב עשו את זה בצורת נטילת פת מכל אחד ואחד איך זה עובד נראה בהמשך המסכת אבל בכל אופן התוצאה מנטילת הפת הזאתי שכל אחד כל החצר נחשבת כמשיח כביכול לאדם אחד אנחנו מורידים מכאן את החשש של ריבוי הבעלים ריבוי השותפים באותה חצר ובאותה מבוי זה דין של שיתוף מה הממרה פה ואומרת מבוי שלא נשתתף בו לא עשו שיתוף בין הדיירים הכשירו בלחי אם הוא שם בקדמת המבוי והבינה הגמרא שמדובר פה במבוי סתום שהלחי בראשיתו בקדמתו נועד כדי להתיר את המבוי הזורק לתוכו חייו זה נחשב כמבוא רשו שיוכי מורה ומי שזרק לתוכו מתוך השוס הרבים חייב כמו כל מוציאים מרשו לרוס הכשירו בקורה לא בלחי אלא רק בקורה אז זורק לתוכו פטור למה הבינה הגמרא שהמ דמר הזה רב יודה סובר שצריך ארבע מחיצות ומדובר במבוי סתום דהיינו שלוש תפנות יש לי אבל חסרה לי הדופן הרביעית המחיצה הקדמית אז אם הוא עשה את זה לחי לכי זה משום קורה לכי זה משום מחיצה ממילא הלכי נחשב כאילו הדופן הרביעית גם היא סתומה היא גם יש לנו פה דופן רביעית באמצעות הלכי הלכי משהו הזה גורם שהמקום הזה סתום מקדימה לעומת זה אם הוא עשה את זה ב בקורה אם הוא עשה את ההיתר לא באמצעות לכי אלא באמצעות קורה בקורה אני לא אומר שקורה מישום מחיצה ככה הבינה את הגמרא את המהלך הזה של רב יודה צריך ארבע מחיצות ברצונו להשלים את המחיצה הרביעית שחסרה לו לדין דוריסה קשר לזרוק מוש שרה בן מש שיוחד צריך ארבע מחיצות בשביל להשלים את המחיצה הרביעית הוא רצה להשתמש או בקורה או בלחי לכי משמש כמחיצה קורה לא משמשת כמחיצה המהלך הזה אכל להתקבל יש אולי דעות כאלה אבל השאלה מגיעה מכיוון אחר לגמרי תקיף לרב ששט הרי בתחילת הממרה אמר רב יודה שמדובר במבוי דווקא שלא נשתתף תמה דלא נשתתף בו א השתתפו בו אם כן עשו שיתופי מבואות שמה באותו מקום בין הדיירים כולם אפילו לכאורה אפילו כשרו בקורא נמי חייב זאת אומרת הדין ישתנה אם ישתתפו בו שלא רק לכי תשמש כמחיצה אלא גם גם קורה תשמש כמחיצה וכי כיכר זו עשה אותו רשו היוקד או רשו הרבים הכיכר הזאת שאספו מכל השכנים וחיברו את כל השכנים ועשו אותם כאחד לאחד האם הכיכר הזאת גורמת שלכן הרשות הזאת תהיה יותר רשו יוכית או פחות רשו יוכית כל הצורך בשיתופי מבואות או באירובי חצרות זה כדי לטלטל בתוכו אבל לא כדי לגרום למקום להפך לשוס יוחד יש הוכחה לזה וטניה חצירות של רבים ומבואות שאינן מפולשים דהיינו מבואי סתום משלוש כיוונים בין ערבו ובין לא ירבו העירוב לא משנה פה שום דבר בין ערבו בין לא ערבו הזורק לתוכן חייב זאת אומרת שלוש דפנות מספיקות לפי הברייתא אולי אמרנו רבי ודה סובר שצריך ארבע דפנות אבל מה שאנחנו לומדים מהברית ש העירוב חוסר העירוב או עשיית העירוב החצרות לא משמש שום לא מקדם את הנושא של רשו שיוכית זה לא עוזר לזה להקר רשו יוכית אז למה רב יהוד הדיש שדו מבואי שלא נ שתתפוס שמבי ש נ שתתפוס את זה לרשות יוכית הכיכר פה לא מוסיף כלום אלא היתמר אך היתמר אומר רב יהודה מבוי שאינו ראוי לשיתוף מבואי שאנחנו לא יכולים לעשות בו שיתוף מהסיבה שהוא מפולש משני צידיו הוא גם פתוח בקדמתו לרשות שרבים וגם פתוח מאחוריו לרשות שרבים ואי אפשר לעשות בשיתוף נראה בהמשך המסכת כשירו בלחי אם אני שמתי לכי באחד הצדדים הפולשים אז זורק לתוכו חייו כמה שיש לנו פה רשו ס יוכית גמורה של שלוש דפנות שלוש מחיצות יש לנו הלכי משמש כמחיצה הכשירו בקורה ל זרק לתוכו פטור למה לכי משמש כמחיצה על סובר אומרת הגמרא לכי משום מחיצה וקורה משום מקר הקורה היא גם עוזרת לנו אבל לא לגבי לקרוא לזה שם רשו שיוחד לא להכיל את השם שלשו שיוחד כמה שקורה לא משמשת כמחיצה קורה משמשת כעיקר כדי להתיר לנו את הטלטול במבוי כדי לבדל אותו מרשו שרבים אבל היא לא משמשת כמחיצה ככה סבר לפי המלאך הזה רב יודה קורה משום מקר ולכם משום מחיצה וכן אומר רבא לכם משום מחיצה וקורה משום מקר עדכ כאן הפשט בדעתו של רב יודה ורבה אמר אחד זה ואחד זה משום מקר גם לכי וגם קורה לא משמשות כמחיצה הם לא נחשבות כמחיצה הם מועילות לגבי צורך לבדל בין ר בין ה מבואי לרשות שרבים שיש צורך כפי שחז קבו בתחילת המסכת צריך שיהיה קר שלא יעברו מרשות לרשות שישימו לב להבדל אבל לשמש כמחיצה לא לך יעזור לך וודאי וודאי שלא קורה איתו רבי יעקב ברא בא לרבה לרבה שאומר שגם לכי וגם קורה שניהם לא נחשבים כמחיצה הזורק למבוי יש לו לכי חייב אדם זורק למבוי הבינה הגמרא שמדובר שחסר לנו מחיצה יש לו לכי חייב אין לו לכי פטור רואים שלחי גורם לסתימה לכי גורם למחיצה לכי משווה למקום הזה שם של רשו שיוכית אחי קמר אינו צריך אלא לכי אם יש פה שלוש דפנות והוא צריך רק לכי לא מחיצה הוא צריך לכי בשביל להתיר כמו שחז דאגו שיהיה לכי וקורה בקדמת המבוי אם אינו צריך אלא לכי א זורק לתוכו חייו לכי בדבר אחר אם מדובר במבוי מפולש שבצידו אחד הוא צריך צורס הפסח או כמו שראינו דלת ראינו בד ו אם מדובר במבוי מבולה שלא מספיק לו לכי בקדמת המבוי אלא צריך גם לכי וגם דבר אחר הזורק לתוכו פתור למה כמה שיש לנו רק שתי תפנות כל זמן שהוא לא עשה צורס הפסח מאחורה אין לנו פרושו היחיד שוב ללמדך לפי שיטתו של רבה שגם לחי גם לכי לא משמש כמחיצה בשום פנים כמה שאם לכי הי משמש כמחיצה הייתי מחייב פה מי שזורק לתוכו יש פה שש פנות לא הלכי לא משמשת כמחיצה וממילא אני אומר שיש פה שתי תפנות והמקום מפולש משני צידיו עד שלא סתום צד אחד בסורס הפסח או בדלת לא תוכל להכריז על המקום כר שוס ה יוכית אפילו לכולה מי שיזרוק מרשו הרבים לתוך הרשות הזאת לא יהיה חייב מתעם מוציאים רשו לרשוי יתר על כן זה משנה בפרק הבא שמה רב יודה בא ומוסיף אומר דין אחד ואחרי זה הוא מוסיף עוד דין אומר רב יודה מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשו שרבים יש לנו רשו שרבים ומשני צידיו מימין ומשמאל בתים שמשמשים כמחיצה כמובן עושה לכם מכאן בקדמת הבית אחד ובצד השני ולכם מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע מבחינתו הלכי וקורה משמשים לחלוטין כ מחיצות רק שמה הרב יהודה מחדש אפילו שמדובר ברשו רבים לכי וקורה משמשים כמחיצה גמורה לגבי להכריז על המקום כר שוס יוכית כמקום סתום כמקום עם מחיצות אפילו רשו שרבים ובזה רבון חלקו עליו אמרו לו אין מערבין רשו שרבים בכך רבנן חלקו ואמרו לו ברשו שרבים כדי למנוע את הזרימה של דרך רשו הרבים על ידי לכי וקורה זה לא תצליח לא מקובל עלינו רבי יהודה סבר שגם רשו שרבים לכים וקורה משמשים כמחיצה ורבו אמרו במבוי כן ברשו שרבים היות שיש מעבר רשו שרבים לכים וקורה לא עוצרים את הזרימה של אנשי רשו רמבים וממילא המקום לא יחשב היו מה אנחנו רואים משמה גם רבון חלקו דווקא ברשו שרבים אבל ברשו שיוחד הם כן מסכימים אמרו לו אין מרבין אז מה אני רואה שלחי ומחיצה לכי וקורה משלמים משמשים כמחיצה עובדה רבי יהודה אומר רבון גם הסכימו איתו הם רק לא הסכימו עעם זה ברשו הרבים אבל במבוי לכאורה הם יכולים להשתמש בלחיו קורה כר מחיצה גמורה אומרת הגמרא לא המכ סב רבי יהודה שתי מחיצות דוריסה יד לא התכוון לבוא ולומר שהלחי הוא המחיצה ברשו שרבים ואל רבונו במ ברשו במבוי הוא לא התכוון לומר שזה משמש כמחיצה הוא לא השתמש בלכ ובכורה הזה בתור מחיצה הוא השתמש במחיצות של שני הצדדים של רשו סרבים ששם היו שני בתים הוא ראה את המקום כר שוס יוכי דוריסה כבר באותו רגע כל מה שהיה צריך את הלכב את הקורעת זה כדי לתת לזה שם גמור של רש סוכית כדי שיוכל לטלטל אבל כדי לשוות למקום שם של רשו שיוכית הוא לא השתמש בלחי וקורה כמה שרבה לטעמו גם בדס רב יהודה וגם בדס רבון לחי וקורה לא משמשים כמחיצה שגורמת לשינוי שם המקום לרשות יוכית הם לא משמשים כמחיצה הם משמשים כעיקר כמודל אם אפשר להשתמש ב במקום שרבונו נשו את הטלטול בתוכו על ידי לכב וקורה יתירו את הטלטול אבל לא משמש כמחיצה גמורה הגמרא מביאה עכשיו סיכום מעין סיכום של דינים של לכי וקורה מתי הם מועילים אומר רב יהודה אמר רב מבוי שאורכו רוכבו אינו ניתר בלחי משהו כל הדין שלמדנו בתחילת המסכת ובמשנה האחרונה שלחי מועיל כל זה מדובר במבוי שאורכו יותר מרוחבו צריכים לדעת היום מבחינת העברית אורך תמיד זה הצד הארוך יותר ורוחב זה הצד הצר יותר אבל בזל לא זו הייתה הכוונה אורך הכוונה היא אורכו של המבוי מתחילתו לסופו הזרימה שאנשים הולכים לכיוון השוס הרבים זה נקרא אורך רוחב זה רוחבו של המבוי הפתח בין המבוי רשו רבים מצד לצד זה נקרא הרוחב בא ממ רב אומרת אם יש מבואי שאורכו כ רוכבו דהיינו האורך לא יותר מאשר הרוחב אינו ניתר בלחי משהו הפתרון הזה של לכי לא יצליח פה אומר רבחי ב רשי אומר רב מבוי שאורכו כ רוכבו אותו דבר אינו ניתר בקורת טפח גם הקורה של שמשמשת כפתרון אצל חזל לא תועיל למה אומר רב זרה כמה מכונן שמית ד סבי כמה הממרה שלהם מכוונת ונכונה כיוון דורקו כ רוכבו היות שלא מדובר במבוי שארוך בכיוון הזרימה שלו לכיוון הסרבים יותר מאשר הרוחב הרי הוא כחצר אב לחצר חצר אנחנו קוראים חצר חצר הייתה מקובלת שבאמת היא היייתה מרובעת לצורך השימוש בחצר היה הרבה יותר לבנות אותה בצורה מרובעת לכן ברגע שהמבול יותר מאשר רחב כן במקרה דנן הוא נחשב כחצר וחצר למדנו כבר לאל וחצר אינ תרת בלחי וקורה אלא בפס ארבעה דווקא אם יש פס ארבעה באחד מצידו זאת אומרת חצר שפתוחה רשו הרבים אותו דבר מבוי שאורכו רוכבו ואני מחשיב אותו גם כחצר לצורך ההיתר לטלטל בו אני צריך שבפתח של החצר כשהוא נפתח לשו סרבים יהיה פס בצידו של ארבעה טפחים כמובן אחרי זה שר השטח הפ הפרוץ נקרא פתח כמובן מוגבל שלא יותר מ10 אמות אבל סך הכל כדי להתיר את הפתח ולהכשיר את החצר בטלטול אני צריך שיהיה פס של ארבעה טפחים בצידו אותו דבר במבוי שרקו רוכבו אומר הב זירה זה דברים מובנים עד לכאן מה שקשה לי זה קושיה אחרת אי קשה לי הקשה לי למה אני זוק ק ארבע טפחים פס של ארבעה טפחים לאה ואי לחי כפס משהו ונשרו הלכי הזה שום משהו נש כמו למה צריך דווקא פס ארבעה למה לכי הזה אמרנו לכי לא מתיר את החצר הזאת אלא מה דווקא פס למה צריך פס למה לכ לא יועיל אפילו שהוא משהו גם פס אולי מתיר במשהו מה שאמרנו פס ארבעה זה רק זה משנה יותר מאוחרת אנחנו חשבנו עכשיו שפס גם מועיל פס משהו אז למה פה אתה לאלא לא לא משתמש בלחי בתור מתיר את המבוי הזה למה אתה זוקק דווקא פס תמית לי לכי כפס משהו ושטרי השתמט שכחנו באותו זמן עד אומר רב אסי אומר רב יוחנן פסי חצר צריכים שלבן ארבעה הלכי לא יכול לשמש כפתרון לחצר הזאת למבוי הזה שהוא כחצר מבואי שור קוקר ורבו כמו שבחצר אנחנו צריכים פס ארבעה ומאחר ולכי הוא לא ארבע כמובן אם שימו פס ארבעה לכי ארבעה טפחים זה יועיל אבל היות ששמנו שמה לכי שהוא כמשהו אפילו טפח לא יעזור או אלא אם כן ראינו בעמוד הקודם אם יש פס משני צידיו אם יש משני הצדדים גיפופים שמה מספיק משהו מכל צד אומר רב נחמן שוב סיכום של הלכות מבוי וחצר לגבי היתר של לכב וקורה נקטינן איזהו מבוי שנטרל וקורה כל שרקו יתר על רחבו כמו שראינו מקודם האורך צריך להיות גדול מהרוכב עוד תנאי ובתים וחצרות פתוחים לתוכו אני צריך שלתוך המבוי הזה חוץ מהפתח שכמובן ממנו יוצאים לרשות סרבים צריך שלתוך המבוי הזה יהיו לפחות שני פתחים שבכל פתח יהיה חצר או שתיים יש מחלוקת פה בין הראשונים שבתים וחצרות פתוחים לתוכו האם צריך שבכל חצר יהיו שני בתים או מספיק שבכל חצר יהיה בית אחד מחלוקת רשי ספס אבל בסופו של דבר צריך שהחצר תהיה בו נקרא לזה אמולה שיהיה בזה הרבה דיירים דהיינו שתי חצרות שני בתים או ארבע בתים רק אז הוא נחשב כמבוא שאני מתיר אותו באמצעות לכי אבל אם אין פה בתים וחצרות פתוחים לתוכו הוא לא מותר הוא לא הותר על ידי לכי או קורה ואיזו הי חצר שאינה תרת בלכ וקורה אלא בפס ארבעה צריכים דווקא פס ארבע כמו שראינו מקודם ארבעה טפחים כל שמרובע הבינה הגמרא חצר דווקא ממש מרובעת אורקה כרוכב מרובעת אין עגולה לא האם זה בא לפוק עגולה אחיק אמר הי אורקה יתר על רוכבה אב למבוי וומבי ולכם וקורה סגייה ולא אבל חצר אם אין וקה כיתר על רוכבה ז אבל כחצר וכמה כמה צריך שהאורך יהיה יותר על הרוחב סובר שמואל לממר הדיק פי שים רוכבה שהאורך יהיה למעלה מכפול מהרוכב ומר לרב אחי אמר חביבי חביבי הכוונה דודו דודו של רב היה ר פחיה תלמידו של רבי אפילו משהו אני צריך שהאורך יהיה יותר גדול רוחב אפילו במשהו לא צריך שהוא יכפיל אותו באורך אלא שיהיה אורך יותר רוחב יש רק נקודה אחת שרציתי לעמוד פה אם שמנו לב שבחצר יש חומרה לא מספיק לכי או קורה צריכים דווקא פס ארבעה לעומת זאת יש איזשהו התר בחצר כולה בחצר שאין במבוי חצר לא צריך שה בתים וחצרות פתוחים לתוכו מבואי אמרנו מקודם צריך ש בתים וחצרות פתוחים לתוכו בחצר לא צריך את זה חצר יכולה להיות בית אחד בתוך החצר וזה כבר משמש דין חצר ופס ארבע מתיר מה החילוק אז הראשונים מדברים פה ספס מביא שמבי יותר דומה לשוס הרבים הוא יותר דומה כמה ששמר אז לכן בשביל להתיר שמה בלחי בקורה אני צריך באמת שיהיה בו הרבה אנשים שיסתובבו שמה בתים וחצרות פתוחים לתוכו ואז לא עושים שמה תשמישים צנועים כ שיש שמה ריבוע אנשים כל אחד כמובן שומר את הפינה הצנועה שלו לכן אני על ידי כך מבדל אותו מרשו מרשו הרבים לעומת זה חצר היות שאין שמה אנשים זרים אדם עושה שמה גם תשמישים צנועים תשמישים שוא לא רוצה שכל אחד יראה אותו אבל בחצר הוא מרשה לעצמו במקרה דנן אנחנו צריכים ב גם ככה זה מבודל מרשו הרבים כמ שגם ככה אש אנשים עושים שמה תשמישים צנועים לומת רשו סרבים שכמובן הם שומרים על עצמם יותר אז יוצא שההבדל בין מבוי ולחצר מבוי יש בו קולה מסוימת בלחי וקורה לעומת חצר צריך פס ארבעה לעומת זה בחצר יש קולה מסוימת שלא צריך שיהיה בתוכה בתים וחצרות מספיק שבחצר יגור יהיה בית אחד ויגור בו אדם אחד לעומת זה מבואי צריך שתהייה בו אמולה רבה גם חצרות גם בתים בתוך החצרות מחלוקת אם בתוך כל חצר צריך שני בתים או בית אחד אבל בסופו של דבר המולה יותר גדולה ורק ככה אני יכול להבדיל אותו לבדל אותו מיר שוס הרבי
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה