העמוד היומי מסכת עירובין דף יב עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף יב עמוד א
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא הרובין דף יב עמוד א' נתחיל בסוף העמוד הקודם ראינו במשנה את דעת רב ליזר שאומר שלא מספיק לכי אלא צריך לך יין דהיינו שני לכי יין בשני צידי פתחו של המבוי רבי זר אומר לח יין יבלו רבי ליעזר לח יין וקורה כמר גם קורה צריך או דילמה לח יין ולא קורה כמר תושמע מה ישה ברבי עזר שהלך אצל רבי ישי בן פרידה תלמידו לובלין שם של מקום ומצאו שיושב במבוי שאין לו אלא לכי אחד אמר לו בני עשה לכי אחר אמר לו וכי ל סתמו אני צריך אני צריך להוסיף עוד סתימה אמר לי סתם ומה בכך כךה צורך אמר רב שמעון בן גמליאל לא נחלקו בית שמי בבית תלל למבוי שהוא פחות מרמות שאי לא צריך כלום אם רוחב הפתח של המבוי הוא פחות מארבע אמות אינו צריך כלום לכאורה לא לכי ולא קורה על מה נחלקו על רחב מארבע אמות ועד 10 כמובן יותר מ-10 זה פסול לגמרי שבית שמי אומרים לכי וקורה ובסל אומרים או לכי או קורה קתנים מית מה אנחנו אורים פה בדעת רב לזר תן מיד וכי סתמו אני צריך זאת אומרת אותו אדם שניסה להימנע מהדרישה של רב לזר אמר לו מה אני צריך לסתום מה הכוונה היא אמרת בשלמה לך יין וקורה משום מה אחי אמר וכי סתמו אני צריך באמת זה כבר סתימה מרובה ביותר גם קורה גם שני לחיים אלהר מת לחיים בלא קורה מ לסומו זה נקרא סתימה שני לחיים בשני הצדדים בא נשכח שהלחי בעצם יכול להיות אפילו פחות מטפח זה נקרא סתימה שההוא כל כך ניסה להימנע מזה אחיק אמר וכי לס ותמו בלח היין אני צריך שוב כמובן הוא קצין הוא הגזים שמו בלך היין אבל אין מפה הכריח לבוא ולומר שיש צורך גם בקו אומ אמר אומר רבן שמעון בן גמליאל נחלקו בית שמי ובית ל מב ש פחות מארבע עמות שאינו צריך כלום הם לא נחלקו על זה ש וא נתנן זאת אומרת מבואי שהוא פחות מארבע עמות לא צריך לכאורה לא לכי ולא קורה בית שמאי בית הלל שניהם ונתן במשנה למדנו לא כך משום רבי שמואל אמר תלמיד אחד לפני רב קיב לא נחלקו בית שמאי ובית הלל מבואי שהוא פחות מרמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה לא שלא צריך כלום צריך או לכי או קורה שמה בית שמאי לא דורשים גם לכי וגם קורה אבל לא מצינו שבית שמאי יל סוברים שפחות מ400 לא צריך כלום אומר רב אשי אחי כ אמר אינו צריך לכי וקורה כבית שמאי ולא לך יין כרב ליזר מה שהת נפה אמר אשבק שלא צריך כלום זה לא הכוונה שלא צריך לא לכי לא קורה ולא כלום לא הכוונה היא שלא צריך את היתרה שבשמה הוסיפו על הדעת בסיל או דעתו של רב ליזר היתרה לא צריכים את את השני לחיים כפי שביקש רבי עזר להוסיף או לא צריכים את הלכי וקורה כפי שבי בשמה דרשו מספיק להסתפק רק במה שבסל אמרו בלחי אוקורה וזה הכוונה לא צריך כלום לא שלא צריך כלום אלא הכוונה היא עד ארבע אמות כולם מסכימים לדעתם של רבי של בסיל שמספיק או לכי או קורה אלא או לכי או קורה כ בסיל וכמה כמה המינימום של פתח מבואי שמתחתיו כבר באמת לא צריך כלום אומר רב אחלי תם רב כיאל עד ארבעה ארבעה טפחים פחות מארבעה טפחים לא צריך כבר שום דבר זה כבר נחשב כ מבוי סתום ואפילו שיוצאים דרכו לרשות רבים לא צריך שום דבר אומר רב ששט אומר רבי ירמיה ברב אומר רב מודעים חכמים לרב ליזר בפסי חצר אחרי שראיינו את המחלוקת פה בין רב ליזר לבין רב ונון כשרים צריכים שני לכיים או לכי אחד יש מזה השלכות לדין אחר דומה אבל אחר לגבי פסי חצר יש לנו חצר שאנחנו רוצים את הפתח שלה לסתום אנחנו רוצים במר להחשיב את זה כפתח ולא כפתח שפתוח במלואו צריך מהצד גיפופים חצר תפנות מהצד צריכים לסתום את זה בפסים כמה צריך פסים אז אני בא ואומר אומר רב מודים חכמים לרב ליזר בפסי חצר שלכאורה רב ליזר אומר שצריך שניי לחיים במבוי הם סוררים שבחצר צריך שני פסים ורב נחמן אמר הלכה כרב לזר בפסי חצר מדייקת הגמרא אומר רב נחמן בר יצחק מן מודים מי הם אלה שמודים לרב לזר מה שרב לזר אומר במבוי שצריך שני לחיים שמה דעתו לא נתקבלה להלכה אבל גבי חצר הם לומדים ממנו שיצטרכו בחצר כדי להתיר ולא להחשב את הפרצה במלואה צריך שיהיה גיפופים דהיינו סתימה קטנה משני צידי הפרצה בחצר זה רבי הלכה מכלל דפליגי מי חולק על רבי מן פליגל רבונו תניה חצר תרת בפס אחד אם יש לנו חצר שנפרצה במלאה לשוס הרבים אני כדי להתיר את הפרצה להכריז עליה כלא פרצה אלא כפתח מספיק שיהיה לי מצידה אחד יהיה לי שמה פס פס אנחנו נראה אחרי זה גם את גודלו יגרום לכך שזה לא יהיה פרצה במלואה רבי אומר בשני פסים אומר רב אסי אומר רב יוחנן חצר צריכה שני פסים לכאורה כפי רבי אמר לרב זרא לרב אסי מי אמר רב יוחנן אחי ואתו דמר את משמ דרב יוחנן פסי חצר יש לו הוכחה פסי חצר שצריכים שיהיה בהם ד' צריך שבס חצר יהיה רוחב של ארבעה טפחים נו וחתימה ארבעה מכאן וארבעה מכאן אולי פסח צר הכונה היא ארבעה פחים מכל צד לא מסתדר עם בריתה קודמת ואתני רבד ברבי מכמד ר בחנינה ואמרי למדר בחנינה ברפ למדנו במשנה דלקמן שהובעה לאל שאם יש לנו חצר קטנה שנפרצה לחצר גדולה אז הבריתה שמה אומרת שהפער בין הקטנה לגדולה היה בסך הכל אמה הקטנה הייתה רחבה 10 אמות והגדולה הייתה רחבה 11 אמות דהיינו שאנחנו התרנו את החצר הקטנה הסרנו כמה שהיא פרוצה במלואה לעומת זה החצר הגדולה מותרת כמה שיש מצידי הפרצה של הקטנה אליה יש גיפופים מכל צד כמה הגודל של שני הגיפו יחד אמה כמו ששמה כתוב בפירוש הפר בין החצר הקטנה לגדולה ה רק מה אז גם אם תחצה את היתרה הזאת לשני הצדדים יש לך גיפופים מקסימום של שלושה טפחים בכל צד איך אתה אומר שצריכים ארבעה אמרת מקודם צריכים שיהיה בהם ד' ואתני רבד הברבי מכמד רב חנינה ואמרי ל קמד רב חנינה פפי קטנה ב-10 וגדולה ב-1 הפר בין הקטנה לגדולה הוא בשך הכל מה אחת כשמה הזאת מתחלקת לשני צידי הפרצה כיס לקר בזר ימי כשרב זר עלם הים דהיינו הגיע לארץ ישראל פירשה ברוח אחת בארבעה אם יש לי פס רק מצידה אחד של הפרצה אני צריך ארבעה טפחים אם יש לי משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן אין לי צורך בארבעה טפחים אלא מספיק לי בעצם במשהו מכאן בשני הצדדים לא צריך ארבעה טפחים יש רישונים שאומרים שצריך לפחות טפח אבל ודאי אני מסתדר עם הבריתה ש עושה את העתרה של לחצר הגדולה מהקטנה באמה למה האמה הזאת מתחלקת חלק הולכת לצידה אחד של הפרצה וחלק לצידה השני למרות שאין לי בכל פס מהם ארבעה טפחים ואד תלי רב עדה אחה רבדה ברבני רבי למה רב עדה רבי וסבר ל כרב יוסי רב יוסי אומר לקמן שהפס צריך להיות שלושה טפחים ולכן הקפיד רב עדה לבוא ולומר שהפער בין החצר הקטנה לחצר הגדולה היא אמה כדי שנחלוק את האמה הזאת לשתיים את אותו פער בין קטנה לגדולה ויווצר לנו מצב שבכל צד יש לנו שלושה טפחים מכל צידי כל צד של הפרצה שהם בעצם מתיירים לנו את החצר הגדולה בתשמיש אומר רב יוסף אומר רב יהודה אמר שמואל חצר תרת בפס אחד אומר לי הביל רב יוסף מ אמר שמואל אחי שמואל בדעת שמואל מספיק פס אחד ווא אמר לשמואל רב חנניה בר שילה את לא תאבי עובדה אל תתיר אף פעם חצר של נפרצה אלא או ברוב דופן רוב דופן רוב אם יש פרצה במלואה רוב הדופן צריך שיעמוד שמה לוח פס שיסתום אותו או בשני פסים איך אתה מביא פה את דעת שמואל ש מספיק פס אחד אמר לאנה לא ידענא ובדא ובדור ד ראותה לשון ים היייתה חצר שנפרצה לתוכה לשון ים זה ה סמוך לים והים נפרצה לתוך החצר והפילה את הגדר ש סתמה את החצר והנכנס לחצר לשן נכנס לחצר רב ואת לקמ דרב יהודה ולא אצרך אל הפס אחד באו לרב יהודה להתיר את החצר בטלטול אמר מספיק פס אחד זה אני יודע ולכן משמה אני לומד ששמואל מסתפק בפס אחד אמר ללשון י כ אמרת כל מה שקשור לנושא של ים חזל הלכו בו לכולה וקלו שהקלו חכמים במים מאיפה אני רואה את זה כדי בא מנ רתב למרב מחיצה תלוייה מהו שתתיר בחורבה יש לנו חורבה והקיר אחד נפל אני רוצה להתיר טלטול בתוך החורבה אבל חסר לי דופן האם אני יכול לקלוט מחיצה תלוייה ולהגיד שיש בפני דופן אמר לי אין מחיצה תלויה מטרת אלא במים רק אם יש לי למטה ה מחיצה איפה שנפרצה המחיצה יש לי שמה מים שמה אני מקל למה קלו שהקלו חכמים במים למה כמה שבמים קשה קשה לעשות שם המחיצה וקשה להשתמש בחצר בגלל ה מים שנכנסו לשמה הלכו חכמים בזה לכולה בסופו של דבר אז הסיפור של דורה דרוטה באמת לא מהווה הוכחה למה כמ שמדובר שמה בלשון של מים ולכן שמואל הקל אבל מצאנו ממרה של שמואל שומר או ברוב דופן או בשני פסים ומצאנו ממרה אחרת של שמואל שאומר ש בפס אחד סתירה מכל מקום קשיה כיתו רב פפה ורב הונה ברדי רב ישוע מבי רב פרשו מרוח אחת אם יש לנו רק פס מצד אחד של הפר אז בארבעה צריך ארבעה טפחים משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן ולכן מה ששמואל אמר שפס אחד מספיק אם יש פס של ארבעה טפחים מה ששמואל אמר שצריך שניים הכוונה היא שבאמת אין לנו פס של ארבעה טפחים לא נותר לי בצידי הפרצה פס של ארבעה טפחים שמה אני צריך באמת שניים אומר רב פפה זה באמת לא קשה לי סדרנים איק שלי אקשה לי קשה לי בכל אופן משהו מהממות האלה של לאמר לשמואל רב חנניה בר שילה את לא תבד עובדה אלא או ברוב דופן או בשני פסים למדנו מקודם ששמואל אמר אתה יכול להתיר או ברוב דופן או בשני פסים למה לרוב דופן בפס ארבע סגי הרגע אמרת ששמואל סובר אם יש פס אחד ארבע טפחים שני פסים משהו ומשהו אז למה צריך רוב דופן חיתי ממי ברוב דופן בדופן שבעה כל הפתח היה רוחב של שבעה טפחים אני בא ואני אומר ש ארבע זה רוב וזה היייתה הכוונה ששמואל אמר לו באותו מקרה שמה שהייתה בדורה ד ראותה תתיר כמו שמדובר ב פס של ארבעה טפחים משמש כרוב דופן אם זה הסיפור זה בארבעה ולרוב דופן למה לארבעה בשלושה ומשהו סגי יכל בעצם להגיד לו בשלושה ומשהו למה כמן שאם כל הפתח הוא שבעה טפחים ואתה סותם באמצעות פס שלושה ומשהו ממילא השארת פתח של פחות מארבעה טפחים מספיק דומר רב אכלי תמה רב יחיל עד ארבעה כל הצורך בעשיית מחסום כלשהו חסימה סתימה כלשהו מדובר בפתח שהוא למעלה מארבעה טפחים אבל אם הפתח הוא מתחת לארבעה תכים אני לא צריך שום דבר ככה אמר וחלי מקודם אם ככה למה שמואל אמר שמד בדור ה דרוטה תדאג שיהיה ארבעה טפחים מספיק שלושה ומשהו כבר אתה מקטין מהשבעה טפחים שזה כל רוחב הפתח אתה משאיר אותו בפחות מרבעה וזה מספיק באסמה כאן בחצר כאן במבוי כל הדין שרב אכלי אמר שבחות מארבעה תפח אני לא צריך שום תוספת שום תיקון זה מספיק לבד פתח של פחות מארבעה טפחים מהווה סתימה מהווה כדופן כלל זה מדובר במבוי אבל בחצר גם בארבעה טפחים אני צריך גם בפחות מארבעה טפחים אני צריך תיקון סימו דרב אכלי גופ תנאי כל הדין של רב אכלי זה מחלוקת תנאים כמו שנראה בהמשך ובגלל שאין לנו דעה ברורה מההלכה לכן שמואל אמר לו תעשה דופן פס של ארבעה טפחים כמ שארבעה טפחים זה מספיק בעצם גם ארבעה טפחים לא צריך כמו שאמר רוב דופן זה גם מספיק וא אמרנו שמדובר בפתח של שבעה טפחים נכון באמת התכוון שעשה 3.6 קצת יותר מ3 וחצ כדי להגיע למצב של רוב דופן אבל 3.1 דהיינו קצת יותר משלוש לא יועיל למה כמ שזה שאתה משאיר פחות מרבעה טפחים לא תפתור לי את הבעיה בגלל שלא בטוח שההלכה כפי רוח לי תנו רבון לשון ים הנכנס לחצר אין ממלאים ממנו בשבת יש נחשול של מים שנכנס לתוך חצר ואנשים רוצים לקחת מתוך המים שנמצאים בתוך החצר אבל החצר פרוץ אלא אם כן יש לו מחיצה גבוה יו תופחים אתה צריך לחסום את המים שאתה רוצה מהם לקחת שיהיה ביניהם לבין רשו סרבים מחיצה בין הים לכרמלית מחיצה שיהיה שמה גובה של ערה טפחים באמת דברים אומרים שפרצו ביותר 10 שהרוח של הפרצה שהמים עשו בגדר יותר מ-10 אמות אבל 10 אין צריך כלום למה זה פתח כמו כל פתח וכידוע בכל פתח אני מאפשר להשתמש אני יכול לטלטל לקחת מהמים זה מקום ש יש לי דופן יש לי דופן עם פתח של פחות מ10 אמות אומרת הגמרא ממלו דלא ממלא אינן א תלתול ל מטלטלין אם פרצה יותר מ-10 לכאורה אתה אומר שרק אסור למלא מהמים מה שמש חצר מותרת בטלטול בכללותה ונפרדה חצר במלואה למקום האסור לה לכאורה אמא פרצה יותר מ-10 מה פירוש במלואה אין פה במלואה אמרנו שיש פה מצד גיפו אבל זה יותר מ-10 יותר מ-10 זה נחשב כמלוא אכ במס קינה דית לגדודי יש גדר מתחת למים הם לא נראים כמה שהמים מכסים אותם אבל יש מתחת למים גדר בגובה של רה לכן רשות היחיד נשארת בהיתר שהיה לה מקודם בשביל לקחת מהמים כדי שלא כשלו אנשים ולא הם הרי לא רואים את הגדר לכן קבעו שתעשה גדר שהיא תיראה מעל המים עד אז אסור לך לטלטל אבל החצר לא נאסרה כמ שבסופו של דבר יש שמה את הגדר מתחת למים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה