העמוד היומי מסכת עירובין דף ט עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף ט עמוד ב
[מוזיקה] דף ט עמוד ב רבי שלום שבדרון המגיד הירושלמי הוותיק סיפר סיפור נפלא היה יהודי שנודה בכל מקרב כבעל חסד עצום כל מה שהיה צריך כל פעם שהיו צריכים עזרה בממון או בגוף תמיד הוא היה שם הוא אומר הוא הלך פעם ביום חורפי יום גשום ברחוב מרחוק הוא רואה אישה משרכת את דרכה בכבדות עם שקיות כבדות בד אומר לעצמו וואו נכון גם לי יש שקיות כבדות ביד אבל כזה מצוות חסד לעזור לאישה זקנה לאישה יהודיה לקחת את הסלים לביתה זה מצווה עצומה הוא מתקרב וכשהוא רוצה לקחת את הסלים מאותה אישה הוא רואה שזו אשתו בלי להתבלבל הוא פשוט נותן לה גם את הסלים שיש לו ביד ואומר יאללה קחי אתזה בבקשה הביתה ניפגש בערב וממשיך לעיסוקי יומו כך נראה בן אדם שלא חושב הרבה החסד מתחיל רק בחוץ ונגמר בבית אנחנו כולנו לפעמים לוקים בדבר הזה ש בחוץ אנחנו מתנהגים אחרת מבתו הבית או לפעמים גם אנחנו בבית מתנהגים אחרת מבחוץ לא תמיד הערכים בהם אנחנו דוגלים העקרונות שמנחים אותנו הם באמת נר לרגלינו תמיד בכל מצב ובכל סיטואציה לפעמים דווקא בחוץ ברשות הרבים אנחנו מתנהגים בצורה מסויימת ואילו בבית בצורה אחרת וכן להפך תמיד יש את השינויים הללו וחבל אנחנו באמת שואפים שתמיד כמו שהיום אנחנו רואים בעמוד נראה מבחוץ ושווה מבפנים נראה מבפנים ושווה מבחוץ כל מיני סיטואציות של בכי שלא נראה מכל הכיוונים אותו דבר ככה נראה בן אדם שהעקרונות שלו באמת מוליכים אותו פעם לכאן ופעם אחרת על פי רוב זה מגיע מחוסר מודעות אבל תפקידינו ותפילתנו שבאמת נזכה להשכיל נזכה לדעת מה האמת וללכת לדרכה תמיד גם כשפחות נוח וגם כשאחרים לא רואים אותנו וגם כשאחרים רואים תמיד לעשות את מה שאנחנו מאמינים מצד אחד לא להתפעל מהמהם וגם כמובן לא להתבייש מהמהם תמיד ללכת בדרך בדרך האמת ללכת בדרך התורה ללכת בדרך המצוות אומרת הג הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ט עמוד ב למעלה רב אשי אמר על מה אנחנו מדברים אז מי שהיה איתנו אתמול יודע וגם מי שלא נקדים בקצר צרה אתמול ראינו את שיטתו של רבי יוחנן שאומר תשמע יש בריתה שבה כתוב שמותר לטלטל מתחת הקורה ובין עלי חייים והוא אומר זו בריתה משובשת נחלקו המורים האם הוא מתכוון משובשת רק לגבי לטלטל מתחת הקורה שמותר אבל בין לחיים ברור שעשו וכפי שרינו לא רק אתמול אלא גם בדפים הקודמים או שהוא גם חולק אומר הבריתה משובשת וגם בן עלי חייים מותר לטלטל אז אתמול הבאנו בריתה מעניינת בריתה שבאמת הרתה שרבי יוחנן סובר שאסור לטלטל בין עלי חייים מה ראינו ראינו בן אדם הגדרנו אותו אתמול כפייתי הוא לא שם לחי אחד הוא שם לחי ולאחריו לחי ולחי נוסף ולחי נוסף וראינו שהמרחק בין הלחיים הוא היה יותר משלושה טפחים ופחות מארבעה ונחלקו רבן שמעון בן גמליאל וחכמים במחלוקת הקבועה שלהם האם לווד אומרים בפחות משלושה טפחים או פחות מארבעה טפחים ולפי זה הם כל הלחיים הללו נחשבים כלחית או שכל א שכל אחד נחשב בנפרד והלכי המהותי ההוא שמטיל את המבוי הוא רק הראשון ההוא שעומד על שפת המבוי אבל שניהם אמרו שמותר לטלטל רק משפת הלכי הפנימית האי ש לכיוון המבוי או לאחר הלכי הראשון זו שיטת חכמים או לפי שיטת רבן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל שכל הלחיים הם בעצם נחשבים כאחד אז רק משפת הלכי הפנימי רק משם יהיה מותר לי לטלטל בכל אופן משניהם ראינו שאסור לטלטל בין עלי חייים מכאן אני רואה מכאן אני לומד כך שאלנו אתמול על רבה מכאן אני רואה שרבי יוחנן סובר שאסור לטלטל בין עלי חייים רבה הסתדר עם זה ואמר שכש מבוי פתוח לכרמלית הדין משתנה רב אשי מגיע ונותן תירוץ אחר רבשי אמר כאן מדובר כגון שר צפו בלחיים פחות פחות מארבעה במשך ארבע עמות כן פחות מארבעה טפחים בין לחי ללחי ויותר משלושה טפחים כפי שאמרנו אתמול אבל הוא עשה את זה בעצם במשך ארבע עמות לחי ועוד לחי ועוד לחי ועוד לחי עד שזה הגיע לתוך המבוי לארבע אמות עכשיו לרבן שמעון בן גמליאל ד אמר אמרינן לבוד שבעצם עד מרחק ארבעה טפחים אומרים לבוד אבלים אבוי אני כבר מחשיב את הקיר הזה את הקיר הזה של הלחיים אני מחשיב כ מבוי חדש והמבוצר לחי אחר להתירו אומנם כל הקונסטרוקציה הזו כל המבנה הזה שהוא בעצם לחי אחד גדול לפי שתת רבן שמעון ן גמליאל הקונסטרוקציה הזו הלחי המוזר הזה יכול להיות ייתכן רשי באחד מהפירושים אומר שהוא בכלל לא נחשב כלחית את כל המבוי בטלטול אבל גם לפי הפירוש שהוא כן נחשב כלחית הוא נחשב כלחית את המבוי אבל שימו לב נוצרת לי בעיה חדשה שאותו מבנה אותו לכי של ארבע עמות הוא נחשב כבר כמבוא חדש ובשביל לטלטל בחללו צריך לחי נוסף להתירו אז הסיבה היא לא שאין מטלטלים בין הלי חייים בלחי רגיל מולו בחללו מותר לטלטל הכל טוב הבעייה היא שהלחי הזה הוא יוצר מבואי חדש ושם אסור לטלטל ואילו לרבנן דאמרי לא אמרינן לבוד לא צריך לחי אחר להתירו והלכי הזה טיר את כל המבוי וייתכן שיהיה מותר לטלטל גם בחללו ואם כן אין לנו באמת רעיה מה אומר רבי יוחנן לגבי לטלטל בן ליך יים שואלת הגמרא רגע אתה רב אשי בעצם מעמיד כאן את הלכי הזה מה שרבן שמעון גמליאל מדבר לחי כזה שהוא ארבע עמות והוא בכלל יוצר בעיה של מבואי חדש אבל שנייה אחת בזמנם היו נוהגים להעמיד את הלכי הלחי הראשוני בסדר בוא נדבר על הלכי שעומד בפתח המבוי היו נוהגים להעמיד אותו טיפה משוך כלפי חוץ שהוא טיפ טיפה בולט החוצה ואם כן שואלת הגמרא בואו נשתמש רק בבליטה הקטנטנה הזאת החוצה ואותה נחשיב כלחית הגמרא הו לרב שמ גמליאל לאבה נראה מבחוץ ושווה מבפנים הטיפה הבליטה הזו שאם אני נמצא מחוץ למבוי אני רואה אותה בתוך המבוי אמנם אני לא רואה זה נראה קצת שווה לקיר אבל מחוץ למבוי אני רואה אותה זה נראה מבחוץ לשווה מבפנים וכבר נראה נפל ל בזה ונראה שיש הרבה שיטות של המוראים שנראה מבחוץ ושווה מבפנים נחשב כלחית את כל הרוחב בתוכו באמת את כל האורך שהוא בעצם ארבע עמות והוא בעייתי אבל עדיין יש כאן לחי נפלא הטיפ טיפה בולט הזה אני חשיב אותו כלחים מדין נראה מבחוץ לשווה מבפנים עונה הגמרא ממש לא אתה צודק שיש שם ורעים שסוברים כך אבל כאן אנו מדברים לשיטת רבי יוחנן כל הפול מוס כן כל הדיון הוא לשיטת רבי יוחנן מיד הוא טמה אלה לרבי יוחנן לפי מי אנחנו מדברים פה לפי רבי יוחנן ולפי שיטתו נראה מבחוץ לשווה מבפנים הוא לא יעיל הוא לא מועיל הוא לא נחשב כלחית הרבין אמר רבי יוחנן נראה מבחוץ לשווה מבפנים אינו נידון משום לחי ולכן החתיכה הקטנטנה הזו שבולטת מחוץ לקוטלי המבוי היא לא תשמש ככי מהסיבה פשוטה שרבי יוחנן שולל הוא אומר נראה מבחוץ ושווה מבפנים אינו יכול לשמש כלחית לגוף העניין אומרת הגמרא איתמר נראה מבחוץ לשווה מבפנים נראה מבחוץ לשווה מבפנים זה בעצם כמו שאתם רואים כאן זה הפשט הפשוט של נראה מבחוץ לשווה מבפנים יש אומרים שיש עוד סיטואציות הרעיון הוא כך כשאני נמצא בתוך המבוי אני רואה שעשו כאן איזשהו תוספת בבנייה בשביל לכי אבל כשאני נמצא מבחוץ אני לא רואה את זה בבירור ובכל אופן אומרת הגמרא בזה כולם מודעים שנידון משום לחי אמנם לגבי קור היה לנו דיון מי צריך לראות בני המבוי האלה החיצוניים אבל כאן משמע שלגבי לחי כולם מודעים שהעיקר או המחיצה שנעשית היא דווקא לבני המבוי ולכן זה בסדר גמור ברגע שזה נראה מבפנים ברגע שבני המבוי רואים שיש כאן איזשהי תוספת זה מצויין עכשיו מה קורה להפך נראה מבחוץ זה שווה מבפנים אם אני רואה את זה רק מבחוץ הוא ממש שווה לקול החיצוני כשאני נמצא מחוץ למבוי אני רואה שיש כאן איזשהי תוספת אבל מתוך המבוי הכל ממשיך בהתאמה מלאה הכל מושלם ככה גימורים מושלמים וזה נראה המשך של הכותל כאן כבר יש מחלוקת רבי חיא ורבי שמעון ברבי נחלקו חד אמר נידון משום לכי ואילו חד אמר אינו דון אינו נידון משום לחי אנחנו לא יודעים מי סובר מה אבל הם נחלקו בכך מנסה הגמרא להביא ראייה תסתיים בוא נברר את הדבר ונדע מי אמר מה תסתיים דרבי חיה ו דאמר נידון משום לחי דתני רבי חיא קוטר שלצידו אחד כנוס מחברו זאת אומרת כותר שלא בכל בכל עורכו הוא אותו עובי באמצע האורך שלו הוא נהיה יותר צר או יותר רבוה אז יש שני אופציות הוא אומר כך בין נראה מבחוץ ושווה מבפנים ובין נראה מבפנים ושווה מבחוץ זאת אומרת לא משנה האם על תחילת המבוי יש לי כאן עובי ולאחר מכן הוא מצטמצם או שלהפך הוא מתחיל בצר ולאחר מכן הוא מתרחב בשניהם נידון משום לחי בעצם אני רואה במפורש שהוא סובר שתמיד בין אם זה נראה מבחוץ ושווה מבפנים ובין אם זה נראה מבפנים ושווה מבחוץ תמיד זה נידון משום לחי אומרת הגמרא אכן תסתיים כאן אנחנו רואים שההוא שאומר שבכל מקרה נידון משום לכי זה רבי חיא ולא הוא שחולק עליו רבי שמעון ברבי הוא זה שיאמר לא בכזה מקרה לא נידון משום לחי ורק אם זה נראה מבפנים רק אז נידון משום לחי שואלת הגמרא ורבי יוחנן שאמרת על רבי יוחנן שלפי שיטתו ממש לא שנראה מבחוץ השווה מבפנים לא נחשב כלחית אותו ברייתא אלא מה תגיד לי שמי עלי ולא סבר לה כנראה הוא גם ידע מהברית הזו ובכל אופן הוא לא סבר אם כך מי אמר לך מאיפה הביטחון העצמי הזה לומר שרב חיה הוא זה שסובר שתמיד נחשב משום לחי זה שהוא ידע את הבריתה הזו נפלא ביותר ה ו הוא יודע ועדיין לא סובר אותה רבי חיא נבי לא סבר לה יתכן שגם הוא לא כמו שאתה מבין שרבי יוחנן ידע את הברייתא ובכל אופן הוא לא סבר כמוה אלא חלק סבר אחרת אותו דבר ייתכן שרבי חיא אונה הגמרא ממש לא אי מאי באמת מה מה זו הקושיה הזו אתה מבין לבד בשלמה רבי יוחנן לא סבר לה משום אח אלו ותני לה לא מצאנו בשום מקום שרבי יוחנן שונה את הבריתה הזו למה אם הוא לא סובר נפלא ביותר הוא גם לא יביא אותה בשיעורו הוא לא ישנה אותה אלא רבי חיא אם אית ד לא סבר לה למה למתנה למה שיעמוד בשיעור מול תלמידיו וישנה את זה אם הוא שנה כנראה שכך הוא סובר ולכן יש לי ראיה מוחצת שרבי חיה הוא זה שסובר שתמיד בין אם נראה מבחוץ לשב מבפנים וובין אם להפך תמיד זה יחשב משום לחי ממשיכה הגמרא אמר רבא ברב אונה נראה מבחוץ השווה מבפנים נידון משום לכי כך הוא אומר אמר רבא ומוטון נ שמעתין יש שאלה על השמועה הזו אני שמעתי כך מ רבותיי ולכן ככ אני אומר אבל יש שאלה על כך ראינו כבר את המשנה הזו חצר קטנה שנפר צ לגדולה יש לי חצר קטנה ואותה בעצם מקיפה חצר גדולה בוא נאמר דמיינו לעצמכם חצר גדולה שיש קטנים משני הכיוונים ואז את החצר הקטנה ביניהם יש קיר והיא נפרצה אז החצר נפרצה במלואה כן אין שום גיפופים וכדומה לגדולה גדולה מותרת ו קטנה אסורה החצר הגדולה מותרת בטלטול כי אם דמיינו לעצמכם שאתם עומדים בחצרי הגדולה יש בעצם איזה גיפופים יש בעצם כתלים בכל הארבע כיוונים בקוטל הרביעית ברוח הרביעית ששם יש את החצי הקטנה גם יש כתלים כלשהם ולכן אני מחשיב את הפרצה כפתח אבל בקטנה אין כלום הכל פתוח באופן מלא באופן גורף לגדולה אז גדולה מותרת מותר לטלטל שם בשבת ואילו קטנה עשוה מפני שהיא כפתח של גדולה עכשיו כמובן מדובר שהם לא ערבו יחדיו אם הם ערבו יחדיו בשניהם מותר לטלטל כשהם לא ערבו בגדולה אני מתיר כי יש שם רק פתח לקטנה ואילו בקטנה אני עושה כי זה לא פתח אלא זה פרוץ לחלוטין לגדולה יפה מאוד שואלת הגמרא ואם איתה אם אתה אומר לי שנראה מבחוץ לא שווה מבפנים זה לחי קטנ אמיתי שתראה בנראה מבחוץ לא שווה מבפנים אותם גיפופים שיש מהגדולה לקטנה תתייחס אליהם כשאני עומד בקטנה נכון אני לא רואה שום כול אבל כשאני עומד בגדולה כן יש איזשהו לחי חיצוני כן אותם גיפופים הופכים להיות לחי חיצוני ואם אתה אומר לי שראה מבחוץ עלף שאני לא רואה מבפנים זה בסדר גמור אם כן למה לא נאמר שגם מותר לטלטל בקטנה אונה הגמרא אמר רבי זירה מדובר בנכסים קוטלי קטנה לגדולה כמו שאתם רואים כאן פשוט הקטל של הקטנה אותם כולי בעצם לא הכותל הרביעית השנייה והשלישית יש את הכותל הגב ואז יש את שני כותלי האורך כן או הרוחב כאן במקרה שלנו והם נכנסים לתוך קוטלי הגדולה בעצם ברגע שהם נכנסים זה יוצר לי מצב בעייתי שאיין לי כאן ראם בחוץ ושווה מבפנים מקודם הבנו בעצם שהקטנים נגמרים באיזשהו קימור שהם בעצם הגיפו ים מהגדולה לקטנה בהם אני יכול להשתמש זה השאלת הגמרא למה שלא יהיה נראה מבחוץ לשווה מבפנים ויהיה משום לחי אבל כאן ברגע ש שאתם רואים בתמונה כן זה בעצם נכנס לתוך החצר הגדולה נרס לי בשנייה האירוע הזה של לחי אין כאן כלל לחי שואלת הגמרא ולימה לבוד ותשרה אין בעיה הגיפו ים האלה לא יכולים להחשב כי בעצם הם הקטנים נכנסים אבל מדובר כאן שאין שלושה טפחים כך עוד רגע הגמרא תסביר אין שלושה טפחים בקטל הללו של הקטנה שנכנסים לתוך הלל הגדולה אין שלושה טפחים מרחק ביניהם לבין כותלי הגדולה שמקיפים אותם ואם כן אומר לווד ברגע שזה מחובר אם זה מחובר חוזרת שאלה ל מקודם בוא נאמר שזה נראה מבחוץ ושווה מבפנים ונדון את זה משום לחי וחי טימה שואלת הגמרא מי אמר שזה שלושה טפחים אולי זה פחות משלושה טפחים אולי זה יותר וחי טמה ד מפלג טובה שהחצר הקטנה כוליה נכנסים ויש מרחק גדול עד קוטלי הגדולה לא ייתכן ואתני רב עדה ברבי מקמי ד רב חנינה מדובר כאן שהקטנה היא 10 הרוכב של ה1 אמות ואילו גדולה ב-1 הקטנה היא 10 חייב להיות כן אגב תחשבו על זה כי אם לא לא נחשיב את הפרצה הזו פתחה של גדולה פתח שגדולה לא יכול להיות יותר מ-10 עמות אז הקטנה ברו שהגודל שלה הוא 10 וכתוב בברייתא שהגדולה ב-1 11 זה עמה נוספת עמה נוספת זה שישה טפחים תחלק שלוש לצד אחד שלוש לצד שני יש גם את העובי של הקטנים שקולי הקטנה נכנסים לתוך הלל הגדולה זה גם ממעט את השלוש טפחים שיהיו פחות משלושה טפחים בכל כיוון ואז נאמר לווד ואם אומרים לווד כמו שאמרנו חוזרת השאלה יש כנראה מבחוץ לשווה מבפנים בוא נדון את זה משום לחי והכל יבוא על מקומו בשלום אומרת הגמרה ממש לא אמר אבינה במופגן מקוטל זה בשניים ו מקוטל זה בארבעה אמת הפר הוא שישה טפחים אמה כמו שאמרנו אבל המה לא מחולקת בדיוק לשלוש לכאן שלוש לכאן אלא פשוט מאוד יכול להיות שבצד אחד יש רק טפח בצד אחד חמישה טפחים או ארבעה טפחים ושני תפרים לא משנה בכל אופן בצד אחד באמת אפשר לומר לווד בצד השני כבר יש ארבעה תפח יותר משלושה לשיטת חכמים לבוד זה עד שלושה טפחים ולא אומרים לבוד ולכן אני לא יכול להשתמש בהיתר הנפלא הזה של כאילו זה מתחבר כאילו זה מתאפס בעצם זה נדבק יחד ואני אומר שיש כאן לחי שואלת הגמרא רגע לחי מספיק מצד אחד ולימה לבוד מרוח אחת תשרה אין בעיה נאמר שיש לבוד רק מצד אחד הרי מצד אחד חייב להיות כמו שאמרנו תחלק שישה טפחים לכל כיוון שתחלק אותם גם אם תעשה אחד וחמש מצד אחד ישאר לי לווד תעשה שלוש ושלוש גם כמו שאמרנו הכתלים עצמם שנכנסים ממעטים קצת נותר לי פחות משלושה טפחים לומר לווד לפחות מצד אחד ונה הגמרא אתה צודק אבל כאן הבריתה הזו היא שיטת רבי שהוא סובר שחייבים בשביל לומר בשביל להתיר את המבוי שני לחי יין רבי ד אמר בעינן שני פסים תניה חצר תרת בפס אחד רבי אומר בשני פסים ולכן לא יועיל לי להגיד לווד בצד אחד וכמו שאמרנו מדובר כאן בכזאת סיטואציה קצת דחוקה באמת שאיין כאן שלושה טפחים מכל כיוון אלא מצד אחד יש לי שניים ומצד שני ארבעה ולכן אני לא אוכל לומר את אותו לווד ולכן החצר הקטנה אשורה בטלטול זה מה שזכינו לראות היום בואו נסכם מה ראינו ראינו את אתמול את הבסיס שעליו הבאנו את רב אשי הבסיס היה שראינו שרבי יוחנן עוסה לטלטל ביני לחיי מסיבה פשוטה ראינו שיש לי לחיים רצפו בלך היין לחי ולכי ולחי רבן גמליאל אומר לטלטל רק מהלכי האחרון אבל אמרנו ששניהם עוסים לטלטל בין הלך היין רבשי הגיע ואמר ממש לו מדובר כאן שפשוט הוא שמת לחיים 400 ורבן גמליאל מחשיב את זה רבן שמעון גמליאל מחשיב את זה בעצם בגלל הלבוד שהוא אומר בפחות מארבע תפח הוא מחשיב את זה כמבוא חדש וצריך לכי אחר להתירו ולפי חכמים לא אבל לא מדברים כאן על מה הדין לטלטל בין עלי חיים שאלנו לפי רבן שמעון גמליאל למה אי אפשר להשתמש בנראה בחוץ ושווה מבפנים כי הרי זה בולט קצת החוצה אמרנו שזה לרבי יוחנן ולרבי יוחנן לא משתמשים בהיתר הזה איתמ ראינו נראה מבפנים ושווה מבחוץ זה בסדר גמור כי כמו שהסברנו האקרו המחיצה זה לבני המבוי הפנימיים מה קורה אם רואים את זה רק מבחוץ הה לנו מחלוקת והבאנו ראיה בריתה שכתוב לגבי כותל ש מצטמצם או מתרחב שמכל צד שהוא נחשב כלכ את הבריתה הזו שנה ר בחיה ומזה שהוא שנה אותה כן לא מזה שהוא ידע אותה כי רבי יוחנן גם ידע את זה בכל אופן חולק אבל הדגישה הגמרא מזה שהוא שנה אותה רואים שבאמת כך הוא סובר יפה מאוד רב בבונה מגיע ואומר נראה מבחוץ לשוה מבפנים גם כן נידון משום לכי הוא שואל על כך מהחצר הגדולה שמקיפה את הקטנה אמרנו החצר הגדולה מותר לטלטל כיוון שיש את הקטל שנכנסים זה נחשב כפתח ומותר החצר הקטנה אסורה בטלטול שאלנו למה הקטנה לא מותרת בנראה בחוץ השווה מבפנים אה ענינו שנכנסים כותלי גדולה לכותלי קטנה ועדיין שאלנו למה אין לוד וחייב להיות שיהיה מרחק קטן כמו שראיינו שהחצי הקטנה 10 והגדולה ב1 אז ענינו פשוט מאוד שאמנם זה רק עמה אחת יותר שישה טפחים אבל הם לא מסודרים בדיוק חצי חצי שאז באמת היינו יכולים לומר לבוד משני כיוונים אלא זה ארבעה ושניים אפשר לומר לבוד רק מצד אחד וזו שיטת רבי שבצד אחד החצר אינה תרת בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר א
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה