העמוד היומי מסכת עירובין דף ט עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף ט עמוד ב
[מוזיקה] סיעת דשמיא עירובים דף ט עמוד ב בסוף העמוד הקודם מביאים את הממ של רבי יוחנן בקשר למבוי שיצפו בלחיים דהיינו באחד הכתלים של המבוי לקראת הפתח עם שוס הרבים לקראת פגישה עם ברש הרבים ריצפו את אחד הכתלים בעמו דונ שישמשו כלח היים בין עמוד לעמוד ון בין עמודון לעמוד ון יש ארבעה פחות מארבעה טפחים יותר משלושה טפחים קבא שם רבי יוחנן זה תלוי במחלוקת רשבג ורבנן מתי מתי אני אומר לווד אם אני אומר לבוד רק בפחות משלושה או גם בפחות מארבעה נפקותה ככה הסבירה הגמרא בעמוד הקודם האם יהיה אפשר לטלטל בכ ל השטח הזה של אוסף העמוד ונים האלה כמו שאני רואה אותם לכי אחד ארוך ממילא השטח שממול הלכי אסור בטלטול גם רב על המסקנה מסכים עם זה אם זה צמוד לכרמלית או שלפי רבון אין להם דין לאבוד כל עמודון עמודון נחשב כלכם בפני עצמו ממילא אני מתעלם מכל אוסף העמונים הפנימיים רק מתחשב בעמודו האחרון שהוא משמש לכי עבור כל ה רשות עבור כל הכרמלית ועד אליו יהיה מותר לטלטל ורק בעוביו שלו יהיה אסור לטלטל כמו שאמרנו על פי הסבר של הבאי ורבה כאן הגמרא מביאה הסבר אחר לממר הזא של רבי יוחנן רבשי אמר כגון שריצו בלחיים פחות פחות מארבעה בין עמודון למודו לכי או לוח עץ נגיד עמודון פחות פחות מארבעה בין אחד לשני יש פחות מארבעה אבל אוסף העמודים האלה במשך ארבע עמות גורם לכך שאורך עמודון הראשון עד העמוד ון האחרון מגיע לרמ לרבן שמעון בן גמליאל דמר המרינה לבוד אב למבוי אני עושה מחבר מצרף את כל העמוד ונים ויש לי קיר אחד ארוך על סטין לובוט ממילא ברגע שיש לי דופן של ארבעה ארבע עמות יש לזה כבר שם של מבואי זה לא יכול לשמש כלחית זה כל סתימה שאני עושה בפתח של המבוי שהיא דבר נבדל מהמבוא עצמו אם אני שם לחי בשונה מקורה שם לחי שגורם איזשהו סתימה אם אני שם איזשהו פצן דהיינו קיר שסותם את חלק מהפתח הוא פחות מארבע אמות בכל המקרים האלה היות שהלחי זה דבר נבדל מהמבוא זה משמש לנו כלכ ומתיר את המבוי אבל אם הפצ שנכנס כלפי המבוי כלפי הפתח של המבוי וחוסם את חציו הוא למעלה מארבע אמות או במקרה שלנו יש דופן לוח עץ ששמתי אותו עמודונים עמודונים אבל על פי רש בגם מצטרפים להיות כאחד ממילא יש לי פה לכי אחד ארוך באורך של ארבע עמות הוא לא יכול לשמש הוא נהפך לחלק של המבוי והוא לא נחשב לדבר בפני עצמו שנחשב אותו לכי אז זה הכוונה פה על פי רשב גר שמו גמליאל דמר המרינה לבוד עב למבוי זה לא נקרא לחי וצריך לכי אחר להתירו לרבו דמרי לא אמרי לבוד אני לא מצרף את כל העמונים האלה לא צריך לכי אחר להתירו שואלת הגמרא שאלה ולרב שמעון בן גמליאל ליא וכנראה מבחוץ ושמ מבפנים גם אם נבוא ונאמר שכל אוסף המודים נהפכים לדופן הם לא הם לא לכי הם נהפכים לדופן ו משכך הם אינם יכולים להתיר את המבוי אבל היה מקובל שאת הלכי שעושים לא מצמידים את אותה בליטה לדופן של המבוי לא מצמידים אותה בצורה שתסתיים בדיוק איפה שהדופן של המבוי תסתיים כמו שאז לא יבחינו בזה היו עושים אותה כמה סנטימטרים ב בולטת כלפי חוץ ממילא גם אם נבוא ונאמר שכל הלוח הזה הארוך שנהייה ארוך באמצעות הלווו נהייה דופן אחד וממילא אני לא מחשיב אותו כלחית את הלכי האחרון את העמוד האחרון שהוא בולט כלפי חוץ גם אם באמת למי שעומד בפנים זה נראה כחלק מהלוח המאורך הזה שצירפתי אותו באמצעות לבוד אבל מי שעומד בחוץ רואה לוח בולט עמודון שבולט מעבר לדופן למה לא נחשיב אותו אל אנשי מבוי הוא לא נראה ככזה הוא נראה חלק מדופן ארוך אבל למי שעומד בחוץ וכאן אנחנו נכנסים לסוגיה שלמה למחלוקת מה הדין לכי שמבחוץ נראה כלחית מבפנים לא דהיינו לאנשי המבוי הם לא רואים פה לכי אנחנו תכף נראה דוגמאות לעומת זה למי שעומד בחוץ כן הלכי בולט בשבילו האם נחשב כלכ עבור המשה המבוי או שלא לכן גם כאן שואלת הגמרא גם אם נבוא ונאמר שכל הלחיים מצטרפים לשמש כדופן ולא כלכ כל זה מדובר לאנשי הפנים שוראים את זה בפנים באמת הם רואים על פי הלבוד רואים קיר אחד ארוך דופן אחד ארוך אבל מאחר שתלכי הראשון החיצוני אנחנו טיפה מבליטים החוצה ממילא לאלה שעומדים בחוץ רואים פה לכי נתחשב בו בתור לכי והוא יתיר את כל המבוי לרבן שמעון בן גמליאל לה וכנראה מבחוץ ושווה מבפנים אומרת הגמרא למי אתה שואל את זה הרי כל הממרה הזאת זה ממרה של רבי יוחנן מי דותם אלה לרבי יוחנן הכית הרבן אמר רבי יוחנן נראה מבחוץ ושמ מבפנים לכי שמבפנים לא מרגישים שיש פה לכי תכף נראה דוגמאות אבל מבחוץ כן מרגישים כמו הדוגמה שהבאנו מקודם אינו נידון משום לכי זוי דעתו של רבי יוחנן ממילא על רבי יוחנן אתה לא יכול לקשות שנתח שב בלחי החיצוני כלחית ויתיר את המבוי כמ שהוא לדעתו סובר שלחי שמבפנים לא שמים לב אליו הוא לא לא ק מבחוץ לא משמש כלכ אטמה היות שהזכרנו את הנושא הגמרא דנה נרא מבפנים ושווה מבחוץ נידון משום לכי מה הכוונה לכי כמו שאמרנו זה בליטה מסוימת שמצמידים אותה לדופן לאחד הדפנות של המבוי אפשר להצמיד אותה בכל מיני צורות אפשר לשים אותה ממש בתוך ה בתוך המבוי פנימה ואז מי שעומד בתוך המבוי רואה את ה דופן הרגילה של המבוי הולכת לכל אורקה ולקראת הסוף יש בליטה אלה שעומדים מבפנים רואים את הבליטה של הלכי אלה שעומדים מבחוץ לא יראו למה מבחינתם כאילו הדופן מסתיימת בעובי יותר גדול אם אני מצמיד את אותו לכי בלי להבליט אותו החוצה אלא כל הלכי נמצא לקראת סיומו של הדופן לאלה העומדים מבחוץ מה הם רואים פה הם לא רואים בליטה הם רואים דופן של מבוא יותר רבה זה הכוונה נראה מבפנים ושווה מבחוץ לכול עלמה נידון משום לכי אבל הפוך מה הדין אם הוא שם את הלכי מחוץ למבוי בשונה מקורה הלכי יכול להיות מחוץ למבוי לכי נראה מבחוץ מה הוא שם הוא שם עמודון שם לוח עץ הדביק אותו המשיך אותו המשיך את הדופן רואים לוח עץ שממשיך את הדופן של המבוי אבל הלוח עץ דק יותר אז מי שעומד בחוץ שם לב מה שאיין כ מי שעומד בפנים הוא חושב שהדופן של המבוי ממשיך יותר ארוך הוא לא שם לב שהוסיפו פה חתיכת לוח עץ בסוף מבחינתו זה פשוט דופן של מבוא יותר ארוך לעומת אלה שעומדים בחוץ הם כן רואים מה הדין במקרה דנן האם ה לכי הזה ישמש כלכ להתיר או שלא לכי נראה מבחוץ ושווה מבפנים לאנשי המבוי בפנים הם לא שמים לב ללחי הזה רב חיה ורב שמעון ברבי אחד אמר נידון משום לכי חד אמר אינו נידון משום לכי אבל איננו יודעים מי אמר כך או מי אמר כך סתיים דרכי הו ד אמר נידון משום לכי דתני ר בכיה כול שצידדו אחד כנוס מחברו כמו אותם מקרים שראיינו גבי הדבקה של לוח עץ מבפנים מבחוץ יש לנו אופן דומה יש לנו כותל של מבואי אבל הכותל הוא לא אחיד בעוביו במקום מסוים לקראת הסוף הוא נהיה יותר דק או עכשיו ה דקיקות שלו יכולה להיות בצד הכותל שמקבל פתאום איזשהו ירידה בעוביו יכולה להיות לצד החוץ ואז האנשים מבחוץ רואים את הירידה הזאת מה שאן כאלה שבפנים לא רואים הם רואים את הלוח ממשיך הם לא רואים שבסוף יש איזשהו ירידה בעובי ועל דופן ניתנת יותר יותר צרה ממילא מבחינתם הם רואים דופן אחד דופן מבוא אחד ארוך יש מקרה הפוך שה דק הירידה בעובי של הדופן היא לא ממש בסוף אלא קצת קודם ואז אלה שמבחוץ לא רואים הם לא שמים לב לנקודה שאחרי זה פתאום הדופי נהית יותר רזה מ שמה שאין כן אלה שעומדים בפנים הם כן רואים לכן במקרה דנן כותל שצדו אחד כנוס ככה תני ר בחיה כותל שצדו אחד כנוס מחברו בין דהיינו שבאחד המקומות בכותל של הדופן יש הידקקות יש הכותל נהיה יותר דק באורך מסוים בין שנראה מבחוץ ושווה מבפנים בין אם אני אומר שמבחוץ רואים מת ההידקקות הזאת ומבפנים לא רואים כמה שהקול ממשיך ישר רק לקראת הסוף אנשים לא רואים בפנים שבסוף לקראת סוף הכותל פתאום יש ירידה בעובי ובין שנראה מבפנים ושווה מבחוץ דהיינו שהירידה בעובי היא יותר פנימה היא לא לקראת הסוף נידון משום לחי מה אנחנו רואים את אותו מקרה מקרה די דומה לסיפור של הדבקת לכי מבחוץ ומבפנים דהיינו נראה מבחוץ ושווה מבפנים או להפך רב חיה אומרי אומר בפירוש שנדון משום לכי אז מקודם ראינו שיש מחלוקת בנראה מבחוץ וש מבפנים אם לכי או לא לכי לא ידענו מי סובר כך מי סובר כך הנה רבחי בפירוש שהוא אחד מהבר לוקט לאל אומר בפירוש גבי כותל קנוש שזה אותו דין אומר בפירוש שנידון משום לכי אומרת הגמרא תסתים באמת אין החינמי אפשר להביא מ שמה הוכחה אומרת הגמרא ורבי יוחנן מי לא שמיע עלי האם רב יוחנן לא שמע את הבריתה של רב חיה לא שמיע לאה אלא שמיע לי הוא שמע את הברייתא ולא סבר לה הוא לא אחז להלכה את הברייתא רב חיה נמי לא סבר לה מה ההוכחה שרב חיה באמת סובר רב חיה הביא ברייתא יתכן אבל שהוא לא סבר כמותה אימהי בשלמה רבי יוחנן לא סבר לה משום מה כי לתני לה רבי יוחנן לא גרס את הברי אה הוא לא הביא אותה ברבים כמו שהוא לא אכז כמוה אלא רב חיה אית דלא סבר לה למה ל למתנה למה רב חיה בכלל מביא אותה לבס מדרש למה הוא גורס אותה אלא מכאן הוכחה שרב חיה אוחז להלכה כפי הברייתא ממילא באמת נשאר נשארת ההוכחה שרב חיה הוא המנדה אמר שאומר נראה מבפנים ושווה מבחוץ או נראה מבחוץ ושווה מבפנים בשני המקרים האלה נידון משום לכם אומר רב בר רבונה נראה מבחוץ ושווה מבפנים נידון משום לכי כן כמו שאמרנו בשם רב חיה אומר רבא ומבין נשמית אנחנו נקשא על זה קושייה חצר קטנה זה משנה לקמן חצר קטנה שנפרצה לגדולה יש לנו חצר קטנה שהיא משיקה לחצר גדולה והפתח של החצר הקטנה כולו כל הדופן שחיבר בין החצר הקטנה לגדולה כולו נפרץ הפרצה היא פרצה גמורה ללא שום פצימין זאת אומרת למי שעומד בחצר הקטנה הוא לא רואה פתח הוא רואה פרצה גמורה כיון שכל הכול שהפריד שסתם את החצר הקטנה נפרץ כולו לכן החצר הקטנה נפרצה לגדולה גדולה מותרת וקטנה אסורה למה הקטנה נפרצה כולה כל הקיר כולו פרוץ מה שאם כן הגדולה נפרצה לה הקטנה עכשיו יש ביניהם מעבר חופשי אבל משני צידי הפרצה יש פצימין יש גיפופים חזל קוראים לזה גיפופים הכוונה היא שיש צדדים קירות שמשמשות כ משקוף הווה נקרא לזה מזוזות יש לנו בצד שני תפנות מכלכל הכיוון של המחיצה שהם גורמים לכך שאנחנו נראה את זה כפתח לכן הגדולה לא נאסרת כמה שהיא צמודה לקטנה באמצעות פתח אבל הקטנה פרוצה צמודה באמצעות פרצה ולכן הקטנה תהיה אסורה לגמרי מפני גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתח של גדולה ומיתה קטנה נ משטרי בנראה מבחוץ ושוה מבפנים אם אתה אומר שבשביל לחשב כפתח או כלחית לאנשי הפנים שהם יראו את זה כפתח מספיק שגם מי ש עומד מבחוץ רואה זה כפתח נו אז אנשי הגדולה הרי רואים את הפתח הזה כ עבורם זה פתח זה לא פרצה אנשי הקטנה באמת רואים פרצה גמורה אבל אנשי הגדולה רואים פה פתח כמ שמשני צידי הפרצה יש להם תפנות יש להם גיפופים אז למה לאסור את הקטנה תכריז על זה כפתח גם כלפי הקטנה מאחר שאצל בני הגדולה הם רואים את זה כפתח אז גם בני הקטנה למרות שזה פרצה כללית פרצה גמורה תחשיב זה כפתח אומר הב זירה נכנסים כותלי קטנה לגדולה הכתלים של הקטנה לא נסתיימו איפה שהיא נפרצה לגדולה אלא הכתלים ממשיכים הלאה לתוך שטחה של הגדולה ממילא אנשי הגדולה שאנחנו רוצים להסתמך על ההסתכלות שלהם ולהכריז על המקום הזה כפתח בגלל שהם רואים את הצדדים את הצדדים של הפרצה הם לא רואים את הצדדים של הפרצה כמה שהם רואים את הכתלים של הקטנה ממשיכים הלאה ומבחינת הגדולה כלפי עצמם אני אתיר כמה שהם באמת רואים את הפתח עם גיפופים משני הצדדים אבל אם אתה רוצה להחשיב את הפתח גם כלפי הקטנה את הפרצה להחשיב אותה כפתח בגלל שלאנשי הגדולה זה נראה כפתח זה לא יהיה מדוייק להגיד כך אם הכתלים של הקטנה ממשיכים לאה ונכנסים לתוך שטחה של הגדולה הם הכתלים האלה כביכול רים מהם את הקירות שמסביב לפתח ממילא אני לא יכול להכריז על הפרצה הזאת ש בקטנה כאילו פתח היות שאנשי הגדולה רואים את זה כפתח הם לא רואים את זה כפתח כמה שהקטנים של הקטנה שממשיכים הלאה מבדלים מפרידים את התפנות האלה את היפופי מהפתח כלפי הקטנה ז ישאר פרצה ולי מלבות אם אתה בא ואומר שהיות שהקטנים של הקטנה ממשיכים הלאה ל תוך החצר הגדולה והם גורמים ההמשך של הכתלים האלה גורמים לנתק את התפנות שמהצד לנתק מהפתח ולכן אצל הקטנה ישאר לזה שם של פרצה ולא שם של פתח אבל כל זה מדובר ם הקטל של הקטנה הם רחוקים מקצות החצר הגדולה מהקטלוג של הקטנה מסתירים מנתקים את התפנות שמסביב לפתח של הקטנה מפחידים ממילא אני לא רואה את הקטנה כאנשי כפתח אלא פרצה אבל אם יש מרחק של פחות משלושה טפחים דיינו יש לובד עלינו להסתכל על הכתלים של הקטנה שממשיכים כאילו הם נצמדים בגלל הדין לבוד לקטל של החצר הגדולה ממילא הם לא מסתירים ולא מנתקים את התפנות שמסביב לפ פרצה יש מן הראוי לקרוא לזה פתח כל מה שאמרנו מקודם למה אני לא יכול להחשיב את ה פרצה של הקטנה כפתח למה כמה שמבחינתם זה נפרץ במלואו אבל על מה שאלנו למה לא תבוא תאמר שאלה שעומדים מבחוץ רואים פה כן פתח כמ שהם רואים הרי את הגי פופי ש משני צידי הפרצה אבל אמרנו לא הם לא רואים את זה ככה רקמה שהקטנים של הקטנה ממשיכים הלאה וגורמים להם לנתק את הפתח את הפרצה של הקטנה מהגיבוי שבצדדים אבל אם אתה אומר שיש שמה פחות מלו בוד יש שמה פחות משלושה טפחים אז נבוא ונמר שהכלים של הקטנה שממשיכים הלאה בעצם כביכול נדבקים לכותלי החצר הגדולה ושוב יש לנו הסתכלות חיצונית של אנשי החצר הגדולה כעל פתח לא כעל לא פרצה לאמנם לאנשי הקטנה זה פרצה במלואה אבל אנשי החצר הרי הם רואים את הגיפו מהצד הנה הראוי להתיר גם את החצר הקטנה ולימה לובו ושטרי וחיי מד מפלגת טובה המרחק בין הכתלים של הקטנה שנכנסים לתוך החצר הגדולה לבין קטלי החצר הגדולה הם רחוקים משלושה טפחים אין אפשרות לבוא ולומר לאוד ואתני רבד ברבי מקמ דרב חנינה הפער בין הקטנה לגדולה קטנה הייתה ב-10 הגודל של הקטנה זה 10 אמות וגדולה ב-1 זאת אומרת הפער ביניהם הוא בסך הכל שלמר ממילא היפופי האלה ש נמצאים משני צידי הפרצה של הקטנה שניהם ביחד הם בסך הכל למה עכשיו הכתלים עצמם של הכניסה הכתלים הנכנסים של הקטנה שנכנסים לתוך הצרה הגדולה גם תופסים שטח מסוים נמצא שהפער בין הכתלים האלה בין צידם החיצוני של הכתלים האלה לצידם הפנימי של כותלי החיצונה הגדולה של החצר הגדולה הם פחות משלושה טפחים אם כל הפר בין הקטנה הגדולה הוא אמה והאמה הזו כוללת גם את הכתלים הפנימי של החצר הקטנה שנכנסים מתוך החצר הגדולה הם מפחיתים מהמה נמצא שיש פה פחות משלושה טפחים ופה פחות משלושה טפחים עלינו לבוא ולומר לווד להצמיד את הכתלים של הקטנה שנכנסים מתוך הגדולה להצמיד אותם כביכול לקולי החצר הגדולה ולהתיר את החצר הקטנה בתור נראה מבחוץ אומר אבינה ב מופלגים מקוטל זה בשניים ומכול זה בד' זה נכון שהפער הוא של שישה טפחים סך הכל אבל אין לך אפשרות לבוא ולומר פה לוודי שני הצדדים למה כמ שהפריצה של החצר הקטנה לתוך החצר הגדולה היא לא באמצא איתה של החצר הגדולה היא נוטה לאחד הצדדים ממילא יש לנו מהקטלוג יש פער בצד אחד גיפופים של שני טפחים שאמנם שמה אפשר להגיד לווד אבל בצד השני אין לך אפשרות לגבות כמש יש ארבעה טפחים החלוקה של שש היא לא שלוש שלוש קצת פחות משלוש לשלוש אלא פה מדובר בשתיים פה מדובר בארבע ולימה לבוד מרוח אחת ושטרי טוב אז באמת אתה לא יכול לבוא ולומר לבוד משני הצדדים אבל תבוא ותאמר שהיות שאנשי הגדולה רואים את הפריצה מהקטנה כפתח למה כמ שהם רואים גי פופי נכון לא משני הצדדים כמ ש בצד ההוא של הארבע הכותל של הקטנה שנכנס לתוך הגדולה מנתק את הגי פופי הזה מהפתח כמו שאני לא אומר לבוט ואז זה מנתק הם לא רואים אבל בצד של השניים אני כן אגיד לבוט ממילא אנשי החצר הגדולה רואים פתח עם גי פופה מצד אחד למה לא תבוא ותאמר שרייה שלם החיצונית תשפיע גם על ההלכה כלפי פנים נראה מבחוץ ושווה מבפנים רבי דאמר בעינן שני פסים רבי אוחז כדי להתיר להכריז על פרצה כפתח צריך שהיה לה גיפופים משני הצדדים תניה חצר ניתר בפס אחד רבי אומר בשני פסים שמה מדובר בחצר שנפרצה לרשות הרבים יש לנו צד לבוא ולומר שהחצר נפרצה פחות מ10 רמות אבל זה פרצה פרצה כמובן נוסרת לא אם יש משני צידי הפרצה יש לנו כיפופי ופרצה עצמה פחות מ-10 רמות אנחנו מתיירים רבי אומר צריך משני הצדדים שיגי פופי נקמה אומר מספיק צד אחד ממילא מה שאמרנו מקודם רצינו להציל להכשיר את החצר הקטנה על ידי שנבוא ונאמר שהחצר הגדולה היא נראית מבחינתם הם רואים פתח ולא פרצה למה כמה שהם רואים כיפופי אמנם לא רואים גיפופים משני הצדדים כמה שעבדנו הרי שהקטנים של הקטנה נכנסים מתוך הגדולה אבל מצד אחד הם רואים כיפופי בואו נכריז עליהם מבחינת הרייה מבחוץ כעל פתח ממילא זה גם ישפיע על אנשי החצר הקטנה לא אתה לא יכול להכריז על זה כפתח למה כמה שיש פה רק גיפופים אחד וגיפים אחד לא יוצר שם של פתח והפרסה של הקטנה תשאר פרצה ולא תהיה מותרת למסקנה אנחנו רוצים ללמוד משמה שלא המרינה נראה מבחוץ ושווה מבפנים נחשב כלכ עבור הקטנה למה כמו שאם היה באמת נראה היינו צריכים להתיר כמו שאמרנו ניסינו להביא משם הוכחה כמש מלן לא גם אם תבוא ותאמר נראה מבחוץ ושווה מבפנים כן עוזר לבפנים כן יגרום לכך שזה יחשב כלחית דנן כן יגרום לזה שזה יחשב כפתח אבל במקרה דנן זה לא יהיה היות שהפער הוא של אמה בלבד ועמה הזאת נגיד מתחלקת שתיים וארבע אבל הדפנות של הקטנה ממשיכים מתוך החצר הגדולה הם מונעים את האפשרות להכריז על זה כפתח כמו ש גם אנשי החיצונה הגדולה לא רואים שם פתח אלא פרצה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה