העמוד היומי מסכת עירובין דף ט עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף ט עמוד א
[מוזיקה] דף ט עמוד א' מסופר על מרן הבעל שם טוב שפעם בחג הסוכות ישב בסוכה שהייתה קשרה אבל רק עם צירוף של הרבה הרבה קולות יחדיו דופן עקומה לבוד שרר פסול ואוויר שאינם מצטרפים כל מיני קולות גוד אסיק גוד אחית עד כדי כך שהתעוררה שאלה הלכתית על כשרותה של סוכה בסופו של דבר היא באמת היייתה כשרה אבל אחד מהתלמידים שאל אותו רבי מה הסיבה שאתה יושב בסוכה כל כך בדיעבד למה אי אפשר לבנות סוכה כמו בן אדם לכתחילה כמו שההלכה דורשת אמר לו הבעל שם טוב תבין כתוב בפסוק כל האזרח בישראל ישבו בסוכות והגמרא דורשת ראוים כל ישראל לשב בסוכה אחת חכמים הגיעו והוסיפו כל מיני דרגות של סוכה שכשר זאת אומרת לאלא רק הסוכה הקלאסית שתבנה סוכה כמו שצריך גם עוד כל מיני קולות הם הקלו והתירו למה כדי לרמז ולומר כל הדרגות בעם ישראל ראויים לשב בסוכה הם ראויים להיכנס לתוך מצוות סוכה גם אם בן אדם שאני מכניס אותו לכלל ישראל רק ככה עם אה צריך לדחוף אותו עם איזה דופן עקומה עם איזה לווד הוא לא באמת בחלק מהברנז'ה איך שאומרים חלק מהמרכז של עם ישראל בכל אופן גם הוא יש לו את היכולת גם הוא יש לו את הכוח להתחבר למצוות ולהיות חלק אלוקה ממעל אותו דבר היום בעמוד שלנו אנחנו נראה שגם לגבי מבוי אנחנו משתמשים בכמה קולות יחדיו גוד אס גוד אחית חבות רמי לבוד לבוד משני כי ונים משתמשים בקולות האלה יחד זה בא לרמז ולומר לנו כל יהודי גם אם הוא מרגיש שבאמת הוא לא חלק מהעניין צריך לסחוב אותו פנימה בלווד בדופן עקומה בכל מיני מקומות עדיין הוא חלק בלתי נפרד הוא חלק מהעניין שלא ירגיש בעצמו אני לא קשור אני לא קיים כן אנחנו נשתמש בכל כולה אפשרית אנחנו בכל סיטואציה נמצאה איך להכניס אותו איך לחבר אותו לתוך כלל ישראל אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ח עמוד ב ממש למטה ראינו אתמול דיוון מה קורה בבן אדם שלא שם את הקור מעל כותלי המבוי אלא הוא הצמיד יתדות לכותל המבוי בעצם הכותל החיצוני שלו כלפי רשות הרבים ואל זה הוא שם את הקורה האם זה קשה או פסול היה לנו את שיטת רב חיסדא שחילק בין הוא שסובר כן דיברנו על זה אתמול בהרחבה בן ההו שסובר שחודה הפנימי יורד וסותם לחודה החיצון אבל היה לנו את רבה שבאופן גורף אמר תשמע לי טוב כזה דבר פסול אז הקורה צריכה להיות דווקא על גבי המבוא אם זה לא על גבי המבוי פסול שואלת הגמרא על רבה רב עדה בר מטנא לרבה אמנם חלק מהמפרשים אומרים שזה לאו דווקא על רבה אבל בואו נראה את השאלה היייתה קורתו מבואי שהקורה שלו היייתה משוכה או תלוייה משוכה כבר נבין מה זה הגמרא מבינה כרגע שמשוחרר שה כמו בסיטואציה שלנו שהיא על גבי עת עדות תלוייה כאן אנחנו כבר פוגשים בן אדם יותר מוכשר יותר נועז הוא היה לו קורה קצרה שבכלל לא מגיעה לכותלי המבוי הבחור הלך והמציא פשוט בנה איזשהו מתקן איזשהו קונסטרוקציה שם קורה מאונכת באמצע המבוי לגובה ועליה תקה את הקורה כשבאמת יש רווח בינה ל הכתלים כך הוא טלה את הקורה מה הדין אם זה פחות משלושה אם יש פחות משלושה טפחים בין הקורה לקטל של המבוי אין צריך להביא קורה אחרת למה כי אומרים לבוד כבר דיברנו על זה שיש מושג שברגע שזה פחות משלושה טפחים אני מחשיב את זה כ מחובר אבל אם זה שלושה או פלוס כמובן יותר צריך להביא כורה אחרת וזה פסול רבן שמעון בן גמליאל בכלל חולק על כל המושג של לבוד בשלושה טפחים ואומר שלבו זה עד ארבעה טפחים ולכן הוא אומר פחות מארבעה איין צריך להבי קורה אחרת אבל אם יש שם ארבעה פלוס צריך להביא קורה אחרת יפה מאוד אז בעצם הם נחלקים בור שאומרים לוו השאלה באיזה שיור בדיוק אומרים לווד מה אליו מבינה הגמרא משוחה פירושה מבחוץ כמו שבעצם אנחנו דיברנו אתמול מדובר בבן אדם ששם את הקורה על גבי את עדות ותלויה זה מבפנים תלוייה זה באמת שזה נמצא בתוך חלל המבוי אבל כמו שהסברנו מעל גבי אותה קורה מאונכת וזה לא מגיע לכתלי המבוי ובשניהם אומרים לנו שברגע שאומרים לבוד בשלושה בשלושה או ארבעה טפחים זה כשר בניגוד לדברי רבא שאמר ברגע שהקורה לא נמצאת מעל גבי המבוי תמיד זה פסול אומרת הגמרא ממש לא עידי וידי מבפנים מה השאלה שלך השאלה שלך הרי אם היא משוכה ש משוכה הבנת שהמקרה שהקורה נמצאת על גבי היתדות ואתה אומר לי שאם זה פחות משלושה פחים כשר ממש לא משוחה גם פירושה מבפנים רק משוחה זה מרוח אחת שהקורה לא מגיעה מהכותל הכותל שכנגדו זאת אומרת אחד מהצדדים היא כן מונחת על גבי הכותל ורק שכנגדו יש רווח וגם אז אני אומר תדע לך לווד שלושה טפחים פחות משלושה תפח או ארבעה תפח כשר ויותר פסול ותלויה פירושה משתי רוחות כאן זה כבר המתקן שעליו דיברנו שהקורה נמצאת בכלל על קורה אחרת שנמצאת באמצע חלל המבוי והיא לא מגיעה משני הכיוונים לפתח עכשיו מה החידוש המיוחד כאן אם שניהם מדובר מבפנים למה אתה צריך להגיד לי גם משוחה גם תלוייה פשוט מאוד מה הו דתי מה הייתי אומר מרוח אחת אמרינן לבוד אבל משתי רוחות לא אמרינן הייתי אומר שכל הדין של לבוד זה הרי הלכה למשה מסיני אין כאן משהו הגיוני הייתי אומר אולי אומרים את זה רק אם מכיוון אחד הכורה לא מגיעה לקוטל המבוי אז באמת אני משתמש בזה אבל אם משני הרוחות זה לא מגיע זאת אומרת זה קצר משני הכיוונים אני לא אשתמש לווד להעריך גם לכאן וגם לכאן כמה שמלן לכן אני אומר כך מסבירה הגמרא יתכן שגם משוכה גם תלוייה זה מבפנים ועדיין זה בא לחדש לי גם רוח אחת וגם שני רוחות שאומרים לבוד רבשי אמר פירוש אחר מה שכתוב בבריתה משוחה הוא תלוייה זה מדובר במקרה אחד משוכה והיא תלוייה כאן כבר מדובר בכלל בבן אדם מוכשר היה כאן בן אדם שהמבול זאת אומרת הקורה באמת היייתה קצרה משני הכיוונים והוא הלך ועשה כך ויחידה מ כגון שנת שתי יתדות עקומות על שני קוטלי מבואי כשאין בגון שלושה ואין בקמ מותן שלושה זאת אומרת הוא גם הגביע את קוטלי המבוי באלכסון זאת אומרת כדי לצמצם את ה את המרחק ביניהם לא היה לו קורה מספיק מרחק מספיק מספיק אורך ולכן הוא שם שם את אותם יתדות בקמומיל מצם את הפער בין הפתחים ועל זה הוא שם את הקורה בעצם יש לי כאן שתי בעיות במקביל דבר ראשון הקורה היא לא ברוחב של הפתח היא קצרה יותר יש פער בין איפה שנגמר הקורה לאיפה שהקטנים זו בעיה ראשונה שבשבילה אני צריך להעריך את הקורה לזה קוראים לבוד בעיה שנייה גם אם אני מעריך את הקורה היא נמצאת כרגע בגובה אני צריך להשפיל אותה קורה בגובה היא לא טובה אני צריך שהיא תגע בכותלי המבוי להיתר הזה לכולה הזאת קוראים חוות רמי חוות תחות ותשפיע את זה ותוריד ותחשוב כאילו זה מודבק כאילו זה צמוד טלים כאן אני כבר צריך להשתמש בשני קולות שונות זה לא פעמיים לבוד זה גם חבות רמי וגם לבוד ואומרת הגמרא מהו ד תימה אול אבוד ה מרינן או חבות אמרינן הקולות ניתנו אבל לא כדי שתעשה מיקס מכל הקולות ותשתמש בצורה כל כך פרווז ית כל כך בעייתית רק אחד מהמהם אומרים אבל אבוד וחבות לא אמרינן גמ שמלן לכן מגיעה הבריתה ואומרת גם משוחה וגם תלוייה בכזו מקרה בכזו סיטואציה עדיין אני אומר גם חבות רמי וגם לבוד ובמקרה שזה יהיה פחות משלושה טפחים או ארבעה טפחים בהתאמה כל אחד לפי שיטתו אני אכשר את זה גם מדין לבוד וגם מדין חבות רמי תני רב זקא קמ דרבי יוחנן חוזרת הגמרה לדון מה קורה לטלטל בין הלחיים בין לחיים ותחת הקורן נידון ככרמל וכמו שבכרמל אסור לטלטל גם שם אסור לטלטל כך אמר תנא לפני רבי יוחנן אמר לי אמר לו רבי יוחנן פוק טני לברה ממש זה משנה משובשת צא החוצה מבית המדרש אולי בשוק יהיו קונים לדעותיך כי זה פשוט כאן אני לא מסכים לשמוע כזה דבר אמר הבה מסתבר מת דרבי ו חנן תחת הקורה מה שרבי יוחנן התכוון שזה לא נכון זה דווקא מתחת הקורה כי שם באמת מותר לטלטל אבל בן לחין אסור בן לחיים עדין אסור כמו שראיינו בדף הקודם ראינו את הסיבה שבין לח היין זה מקום מאוד מאוד קטן אפילו כלשהו ואפשר להיגרר ולטלטל ברשות הרבים לכן בין לח היין כנראה הוא יעשור וכל מה שהוא אמר פוק טנה לברה זה דווקא כלפי תחת הקורה אבל רבה אמר בן לחיים נמי מותר רבי יוחנן אמר כל הבריתה הזו משובשת אני ממש לא מסכים איתה מותר לטלטל גם בין לחיים וגם בין הקורה אמר רב אמינה מין לה בוא ואני אתן לך ראייה זאת אומרת מאיפה אמרתי את הדיבור הזה שרבי יוחנן מתיר לטלטל גם בן עלי חיים דחית הרב דין ימר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה יש לי מקום ברשות הרבים שאין בו ארבעה על ארבעה טפחים מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לחטף עליו זאת אומרת אם המקום הזה אותו ארבעה על ארבעה שהוא בולט מרשות הרבים אבל הוא נמצא צמוד גם לרשות היחיד גם לרשות הרבים יכולים לקטב זאת אומרת כשהם הולכים עם מסע לשים את המסע שמה ולחזור להטעין וללכת איתו זאת אומרת לסדר את זה עליהם להמיס את זה בצורה טובה וגם בני רשות היחיד יכולים לעשות את זה כיוון שזה נחשב כמקום טור אין לזה הגדרה לא של רשות הרבים לא של רשות היחיד ולא של כרמלית ובלבד שלא יחליפו אסור להעביר דרך מקום פתור זאת אומרת אסור לבין רשות היחיד לשים שם את חביתו ואז בן רשות הרבים יקח את זה משם זה ברור שעשו כל אחד דווקא לצד שלא יכול להשתמש המקום הזה הוא נסחף לשני הכיוונים אבל הוא לא יכול לשמש כגשר כמעבר עכשיו כך הוא אומר על מקום שאין בו ארבעה על ארבעה טפחים מכאן אומר רבא מהלימוד הזה אני מבין שבין בין עלי חיים הלכי הרי אין בו רוחב ארבעה טפחים ולכן גם אם הוא לא מתיר את המקום שכנגדו עדין יהיה מותר לטלטל בו כמו שאומר רבי יוחנן על מקום שאיין בו ד' על ד טפחים שמותר לטלטל בו מותר להעביר מהמבוא אליו ומרשות הרבים אליו ומקום טור ואין שום בעיה ומכאן אני לומד שרבי יוחנן מציר לטלטל גם בין עלי חיים ואילו הבי הביי שסובר שאסור דחה את הראיה ויאמר מה פתאום אתם בגבוה שלושה מה שאומר רבי יוחנן זה דווקא במקום ש הוא בולט שהוא נקר מרשות הרבים אז הוא באמת מתחיל לטלטל שם אבל כאן כיוון שהלחי הוא שווה למבוי ושווה לרשות הרבים הוא לא יהיה מותר מדין מקום פטור ולכן אם אין את הדין אם אין את ההיתר של מקום פטור יהיה אסור לטלטל בין עלי חיים אמר הבי בו והוכיח לך שבאמת אסור מנה מינלה מאיפה אני יודע שרבי יוחנן עוסר לטלטל בין עלי חייים דמר ברחמה בר גוריה אמר רב תוך הפתח מה קורה הרי רוב המבואות כל מה שדיברנו עד עכשיו מבואי זה ככה להיכנס ישיר אין לו פתח אין לו פצימין אין לו משקוף או מזוזות מה קורה במבוי שיש לו אז עצם המזוזות הללו עצם הכתלים שסוגרים אותו מכותלי האורך יש איזה כותל רוחב זאת אומרת ככה כותל שנכנס הכותל ה הזה עצמו משמש כלחית מה קורה אם הוא מאוד מאוד רחב אבל כל עוד והוא לא מאוד רחב הוא עצמו משמש כלחית את המבוי עכשיו מה קורה עם הפתח הזה המשקוף הזה הוא רחב מה קורה לגבי לטלטל בו אז אומר אב חם בר גוריה בשם רב תוך הפתח צריך לכי אחר להתירו אסור לטלטל בין עלי חיים כתוב במפורש צריך לכי אחר להתירו וחית אמה שמדובר דעת ב ארבעה על ארבעה דווקא שיש שם מקום חשוב ואז הוא בעצם יחשב כרשות חדשה ככרמל ורק לכן יהיה אסור לטלטל בו אבל בעיקרון בן עלי חיים מותר לא ייתכן ואמר אב חנן ברא ואמר רב תוך הפתח אף על פי שאיין בו ארבעה על ארבעה צריך לחי אחר להתירו ואם כן אנחנו רואים במפורש שאותו מקום שמשמש כלחית המבוי בכל אופן אם אני ארצה לטלטל בו אני אאלץ לשים לחי נוסף בפתחו כן כלשהו כמו שאמרנו כל לכי שהוא כלשהו כדי להתיר אותו בטלטול עכשיו לא להתיר רק אותו אותו לכי כבר יכול להתיר את כל המבוי זה לא משנה אבל בכל אופן אתה רואה שבאותו מקום אסור לטלטל אפילו שאיין בו ארבעה על ארבעה ראייה נפלא להבה ורבה יאמר אתם ד פתוח לכרמלית כיוון שאותו מבוי פתוח לכרמלית אני אחשב את אותו מקום של תוך הפתח ככרמל ואני אסור לך לטלטל שואלת הגמרא מיד מה שכל אחד מאיתנו מזדעק ושואל מיד אבל אם זה לרשות הרבים מי שרי עד עכשיו אתה אומר לי תשמע זה בסדר זה דין של מקום פטור אתה מביא לי ראייה מרבי יוחנן דין ראייה נפלאה ואומר זה כדין מקום פתור ומותר לטלטל מתי מתי שהוא פתוח לרשות הרבים פה פתאום אתה מסתייג ואומר אם הוא פתוח לכרמלית יהיה אסור שואלת הגמרא את הרציני יציבה בארה וגיורא בשמי שמי מסביר רשי האזרח כאילו אתה שם אותו במקום הפשוט ואילו אתה הגר הגר צדק ש הגר תושב שעכשיו הגיע פתאום אתה שם אותו במקום הכי מכובד על במת הכבוד עם שולחן הרבנים איך זה יתכן אמור להיות בדיוק הפוך אם זה פתו ח לרשות הרבים הדין אמור להיות שאסור לכרמלית אתה יכול ככה לפקפק ולומר לי אולי מותר אומרת הגמרא ממש לא כן רבה עומד מאחורי דבריו אן מצא מין את מינו ונאור כאן יש דין מאוד מעניין משתמשים בו על פי רוב לדין איסור והתר בואו נסביר את הפשט מצא מין את מינו ונאור זה אומר כך כיוון בוא נשתמש בו כרגע אחרי זה נסביר מאיפה הגיע מקור המילה הזו פה אנחנו אומרים כך ברגע שאותו מקום פתוח לכרמלית הוא יכול להשפיע גם על אותו ארבע אותו מקום בין לחיים שאני אשיב אותו כרמלית כיוון שהוא ממש אותה הגדרה אבל רשות הרבים והמקום הזה שבין עלי חייים שההגדרה שלהם שונה לחלוטין לא יכול להפוך אותו לכזה מקום של כרמלית ולכן הוא נשאר מקום פתור בעצם כל הדין הזה אנחנו משתמשים בהלכות איסור והתר כשנופל לאיסור לתבשיל ויש לי מספיק יתר לבטל אותו יפה מאוד אם לאחר מכן ופל איסור נוסף אני אומר רק רגע האיסור הזה מצא את מינו את האיסור הקודם ונאור והכל מתעורר ביחד וכבר אין לך מספיק יותר לבטלו אותו דבר כאן כרמלית כשהיא נפגשת עם זה מקום מטושטש בום היא תהפוך אותו לכרמלית כי אותה הגדרה אבל רשות הרבים שהיא מקום ברור פוגש מקום מטושטש זה אני כבר לא יכול להגיד שהוא הופך אותו גם כן לכרמלית וזאת סברתו של רבא מביאה הגמרא שאלה לרבה אמר ל רבון ברד רב יהושע לרבה ואת לא תסב דבין לך יין אסור האם אתה ממשיך להתעקש ולחלוק על הבי ולומר שמותר לטלטל בבין הליך יין איך יתכן ואמר הבבא כנ אמר רבי יוחנן מבוא ישר את צפו בלך היין כאן אנחנו כבר מדברים על בן אדם כפי תי לא מספיק לו לחי אחד בפתח המבוי מיד לאחריו העמיד לחי נוסף ולאחריו לחי נוסף ונוסף והוא העמיד את זה פחות פחות מארבעה פחות מארבעה טפחים בין לכי לרעהו אבל מדגיש רשי יותר משלושה טפחים באנו למחלוקת רבן שמעון ן גמליאל ורבנן המחלוקת שאיתה פתחנו הם אומרים לווד עד שלושה טפחים או עד ארבעה טפחים והוא מסביר מה המחלוקת לרבן שמל גמליאל דמה אמרינן לווד וממילא ברגע שיש לי לחיים פחות פחות מארבעה טפחים אני מחשיב את כולם כלחית ולפי מה אמרנו שחוד הפנימי חודו הפנימי של הלכי לצד המבוי הוא זה שמתיר אז בעצם מול כל הלחיים הללו אסור לי לטלטל והוא אומר כך מותר לטלטל משתמש עד חודו הפנימי של לחי הפנימי זאת אומרת כנגד הלחי אסור לטלטל שימו לב כבר אנחנו רואים שבין הלחין אסור ומותר לי רק חודו הפנימי של הלכי ולפנים רק שם מותר לי להשתמש ואילו לפי חכמים לרבנן דאמרי לא אמרינן לבוד כי זה כבר למעלה משלושה טפחים אז יש לי לכי אחד הוא המרכזי הוא הראשון הוא בעצם הציר את המבוי ולאח הרב סתם הוא חיפה פה בקרשים זה נפלא ביותר אבל אני לא מחשיב אותם כלחית משתמש עד חודו הפנימי של החיצון אבל ממילא אנחנו רואים במפורש אבל בין לחי אין דכולה על מה אסור כי חודו הפנימי באמת הוא זה שמתיר ובין על חיין אסור להשתמש במפורש כמו שאומר הביה ואילו רבה באמת מהרבה יאמר על כך הוא ימשיך ודבוק בעמדתו ויאמר מה פתאום בנילי חיי מותר לטלטל אבל התמ נמי במבוי הזה מדובר פתוח לכרמלית וכמו שראינו ברגע שזה פתוח לכרמלית באמת אסור לטלטל שואלת הגמרא את אותה שאלה אבל לרשות הרבים אם זה יהיה פתוח לרשות הרבים שרי האם זה ייתכן יציבה בהרה וגיורא בשמי שמעיה הרי כמו שאמרנו הסברה זה בדיוק הפוך האם יתכן שאותו מבוי שיהיה פתוח לרשות הרבים יהיה דינו קל יותר ממבוי הפתוח לכרמלית ומסיימת הגמרא ואומרת אן מצא מין את מינו ונאור כפי שאמרנו כרמלית יכולה להשפיע על האזור המטושטש כיוון שגם היא עצמה מטושטשת ואילו רשות הרבים כיוון שהיא רשות ברורה אמנם אסורה וחמורה אבל רשות ברורה לא יכול להשפיע על הרשות מטושטשת שלידו ולא יהפוך אותה לאשורה אז בואו נסכם מה ראינו היום דף פשוט דף נפלא דף נחמד דבר ראשון הבאנו שאלה על בסיס מה שראיינו אתמול שהקורה חייבת להיות על המבוי וכאן ראינו שזה תלוי בפחות מג או פחות מד' הסבירה הגמרא שני הסברים לגבי משוכה ותלויה דבר ראשון ייתכן שזה אותו דבר ומשוח זה שזה רחוק מהכותל בצד אחד ותלויה שזה משני צדדים והחידוש הוא שאומרים לווד משני הצדדים פירוש נוסף משוחה שהיא תלוייה כמו שאמרנו יתדות באלכסון שיש לי שני בעיות ואני צריך להשתמש גם ב אבות וגם בלבות ואת שניהם אומרים וזה החידוש רב זק עכשיו היה לנו את רבי יוחנן שאמר בן לחיי תחת הקורה אמרו את זה לפניו נידון כי כרמלית ואסור ווא אמר פוק תנ לברה מחלוקת בין הבי לרבה האם הוא אמר את זה רק על קורה הוא גם על חייים ובין לחיים האם מותר לטלטלו אסור רבא אומר מותר הבאיה אמר אסור שאלנו בעצם רבא דבר ראשון אומר תקשיב אני מוכיח איזה מקום ד' על ד' שהוא מקום פטור כך אומר רבי יוחנן אבל הב יומר מה פתאום מדובר שזה גבוה שלושה זה בולט מרשות הרבים מה שאיין כן לכי הבי אומר מנ אמין לה הוא מביא ראה מפורשת שתוך הפתח צריך לכי אחר להתירו וכתוב במפורש אף על פי שאין בו ארבעה על ארבעה צריך לכי אחר להתירו ואילו רבה אומר שמה מדובר שפתוח לכרמלית ולרשות הרבים מותר כיוון שכמו שאמרנו אומנם זה נראה תמוה יציבה בארה וגורה בשמ שמי אבל כן מצא מין את מינו ונאור רבונה הביא שאלה מ מבוי ש רצפו בלך היין שגם מחלוקת רמ ש גמליאל ורבנן האם אני מחשב את כולו כן לגבי לבוד אותה מחלוקת האם אני מחשב את כולם כלח ואז מותר לי לטלטל רק חודו הפנימי ואלך של הפנימי או שמותר לי כבר חודו הפנימי של הראשון אבל יפה מאוד וכאן אתה רואה שבין הלחיים בברור שאסור לטלטל וגם זה רב אומר שפתוח לכרמלית ושוב אותו רעיון שמצא מין את מינו ונאור בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה