העמוד היומי מסכת עירובין דף ט עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף ט עמוד א
[מוזיקה] רובין דף ט עמוד א' נתחיל בדף ח עמוד ב למטה בא מיני רמי כמה מרב חסדה נעץ שתי יתדות בשני כותלי מבוי מבחוץ והניח קורה על גבי אין מהוא לפני שניכנס לספק שהגמרא מעלה פה נזכיר לעצמנו את הסוגיה הקודמת הקודמת לזה שמה הגמרא דנה בקשר האם מותר לטלטל מתחת לקורה עצמה הקורה עצמה מתירה את המבוי היא משמשת כדבר שגורם יותר למבוי אבל האם מתחת לקורה עצמה אנשי המבוי יכולים לטלטל או שמה לא באחת האוקי מטות מסבירה הגמרא לאל שהקורה מועילה למבוי מתירה אותו על ידי שכביכול משתלשלת ממנה מחיצה ומחיצה הזאת סותמת את פתחו של המבוי ומשום כך המבוי נהיה מותר כל מה שנשאר לנו עדיין לבדוק איזה צד של הקורה משמה משתלשלת המחיצה האם הצד החיצוני הצד הסמוך לשוס הרבים ו הצד הפנימי הצד הסמוך למבוי בספק הזה על פי הספק הזה אנחנו נדע להחליט אם מותה לטלטל מתחת לקורה או לא אם נבוא ונמר שהמחירון היא זו ש משתלשלת מה החוד החיצוני משתלשל את המחיצה יהיה מול לתלתל מתחת לקורה אם החוד הפנימי משם משתלשל את המחיצה יהיה כמובן אסור לטלטל מתחת עובייה של הקורה כמ שהמחיר מסתיימת לה לפני עוביה של הקורה ככה הגמרא קבעה בסוגייה לאל על סמך הדין הזה בא הגמרה פה ומסתפקת בספק חדש יש לנו מבואי וי כמובן מוקף במחיצות מצד ימין מצד שמאל יש תפנות במקום לשים את הקורה מעל התפנות או בתוך המבוי אדם שם יתדות וים כאלה שם אותם בוביה של כל דופן והו הזה יוצא החוצה מהמבוא והלאה ועל הוים האלה הוא שם את הקורה הקורה אומנם נוגעת בדפנות המבוי ובים עשויים בצורה כזאת שהקורה פנימי הגם בקורות בדפנות המבוי אבל כל הקורה כולה נמצאת מחוץ למבוי האם במקרה דנן אני אבוא ואמר שהקורה תתיר את המבוי או שלא אומר לי לדברי המתיר אסור לדברי האוסר מותר מי שמתחיל לטלטל מתחת לקורה מהסיבה שהחודש הוא זה ש משמה משתלשלת המחיצה ולכן מתחת הקורה מותר לטלטל כמו שהסברנו מקודם ממילא כאן המחיצה המשתלשל את המחיצה המתירה את המבוי נמצאת רחוק מתפנות המבוי כמה שרק בחוה החיצוני של הקורה משמה היא משתלשלת לכן מי שמתיר שמה ובונה על כך שהמחיר משתלשלת מחוד חיצוני הספק שלנו העכשוי הוא יסור למה כמו שזה רחוק מהדפנות אבל לדברי האוסר שמה מי שאוסר ואומר שחודה הפנימי של הקורה משמה משתלשלת המחיצה שמתירה את המבוי ממילא המחיצה שאנחנו על פיה מתירים את המבוי בעצם נוגעת בדפנות היא נוגעת בה ממילא לדברי הוסר יהיה מותר רבה אמר לדברי האוסר נמי אסור גם מי ששם עוסר וסובר שחודה החיצוני של הקורה ממנה משתלשלת המחיצה במקרה דנן לא יתיר את הקורה על סמך מבוי שנמצא כולו מחוץ לתחום של המבוי הוא נמצא מחוץ מעבר לדפנות של המבוי ל מה בענן קורה על גבי מבוי וליקה כלל יסודי בהלכות קורה הקורה צריכה להיות בתוך המבוי זאת אומרת מונחת על הדפנות אנחנו נראה את זה בהמשך אבל כלל בסיסי קודם היא צריכה להיות בתוך המבוי ולא מחוץ לכותלי המבוי לכן לכול העלמה קורה כזאת לא תתיר את המבוי איתו רב עדה בר מתנה לרבה היייתה קורתו משוכה יש לנו מבוי שהקורה שמה משוכה או תלוייה שני מקרים שונים תכף נראה מה הכוונה משוכה או תלוייה תלוי אם פחות משלושה אין צריך להביא קורה אחרת שלושה צריך להביא קורה אחרת תנ קמ סובר כפי רוב התנאים שדין לבוד נאמר בשלושה טפחים במטה אז אם אנחנו רוצים להשתמש בלווד אנחנו צריכים לדאוג שהמרחק יהיה פה פחות משלושה פחים רשבג לשיטתו בכל התורה בכל השס כולו אומר פחות מארבעה ארבעה טפחים איין צריך להביא קורה אחרת ארבעה צריך להביא קורה אחרת לשיטתו לבוד נוצר בארבעה ומטה אומרת הגמרא מה הכוונה משוכה או תלוייה מלו משוכה מבחוץ כמו המקרה של הספק שלנו שפשוט הקורה נמצאת מעבר לדפנות המבוי דהיינו היא נמצאת על ידי ובים תלוייה ועומדת מחוץ לכותלי המבוי זו הכוונה משוכה ותלויה מבפנים הקורה נמצאת אומנם בתוך התחום של המבוי בתוך ה שטחו של המבוי אבל היא לא מגיעה מדופן לדופן מימין לשמאל היא קצרה מדי ואני טליתי אותה על עמוד או כל צורה שלא תהיה אבל היא לא שוכבת על כותלי המבוי זה הכוונה משוכה וזה הכוונה תלוייה אז מה אנחנו רואים שמשוחרר אם הקורה שנמצאת מחוץ למבוי נמצאת במרחק של פחות משלושה טפחים מכותלי המבוי מעובים של כתלים כשר לפי רשבג ארבעה אבל כשר אומרת הגמרא לא אידי וידי מבפנים גם המשוכה וגם התלויה מדובר בקורה שנמצאת בתוך המבוי קורה שנמצאת מחוץ למבוי אין לה אפשרות להתיר את המבוי אלא מה משוחה מרוח אחת ותלויה משתי רוחות הקורה היא קצרה הינה מגיעה מדופן לדופן אבל משוחה הכוונה היא שבדוב נמצאת לדופן השנייה היא לא מגיעה ומשמה יש פער מרחק בין קצה הקורה לדופן ותלויה הכוונה היא משני צדדים מה החידוש מה הו מה בתוה משתי רוחות מה הוד תמה מרוח אחת אמרין לבוד משתי רוחות לא המרינה לבוד כמש מל ככה ההסבר הראשון של הגמרא רבשי אמר לא זה לא נראה כך כון שאם אנחנו מתיירים בצד אחד על ידי לווד לחבר כביכול את הקורה לדופן אז גם שני צדדים אין שום חילוק בין צד אחד לשני צדדים אלא מה הכוונה משוחה ואי תלוייה לא מדובר פה בשני מקרים שונים אלא מדובר פה במקרה אחד דהיינו ויחיד מי כגון שנעץ שתי יתדות עקומות בתוך המבוי עצמו כמו שאמרנו קורה שנמצאת מחוץ למבוי מחוץ לשטחו של המבוי לא יכולה להתיר את המבוי הקורה נמצאת בתוך שטח המבוי אבל היא לא מונחת על ל הכתלים עצמם אלא בקצה המבוי קרוב לסיומת של הכתלים הוא שם יתד בכל כותל בצד הפנימי של הכותל כן בתוך המבוי שם יתד באלכסון ועל ידי על היתד הזה אחרי שיצא ממנו יתד שפונה כלפי מעלה ובאלכסון מעל זה הוא שם את הקורה מדגיש רשי אם היתדות האלה עצמם היו ראויים לשמש כקורא הייתי ודאי מתיר את זה יש לנו פה קורה עקומה שהולכת בצורה עליה ירידה אבל מדובר שהד הזה הוא פחות מטפח מ התד עצמו לא יכול לשמש כקורא רק הוא מחזיק את הקורה במקרה דנן אני אומר ככה נעץ שתי יתדות עקומות על שני קוטלי מבוי שאין בגבן ג' בגובה של היתד בגובה ש היתד מגביע את אותה קורה אין ג עד הדופן עד קוטלי המבוי ואיין בה כמו מיטן ג גם אין בה מרחק בין הכול לבין ה ורה אין מרחק של ג אנחנו רוצים לנצל את הדין לובו שמה אין לא בגובה ג ולא ברוחב ג מהו דמה או לבוד אמרינן לגבי הרוחב שהקורה לא מגיעה מקצה לקצה נשתמש בדין לבוד בשני הצדדים ונתיר את הקורה כביכול היא מגיעה מקצה לקצה אבל בנוסף יש לנו עוד בעיה היא הרי לא נמצאת על הכתלים היא הרי נמצאת למעלה היא לא ממש נוגעת בכלים הייתי צריך להשתמש בעוד כלל ש חזל קבו חבות על ידי המרחק הקטן משלושה טפחים נבוא ונאמר כאילו הקורה שוכבת על התפנות מה עוד תימה או לבוד אמרינן או חבו אמרינן לבוד וחבות אבל שניהם לא אמרינן להשתמש בשני גדרים של חזל בשני היתרים של חזל גבי דיני מחיצות גם בלווד שייעשה לי את הקורה כביכול ארוכה מקצה לקצה וגם בחבות שיציב לי את הקורה כביכול על התפנות הייתי אומר ש שני דברים כאלה לא אמרין שני הלכות למשה מסיני לא אמרינן כמש מלן שמרינה ולכן תלוי ברש בג ורבנן עם לבוד זה שלושה טפחים או ארבעה טפחים והקורה הזאת שנמצאת על גבי תות שיוצאות באלכסון מ הדופן מהדפנות של המבוי מהצד הפנימי של כל דופן יוצא באלכסון ועלי מולכת הקורה הקורה הזא מתירה את המבו תני רב זקא קמד רב יוחנן בן לחיי ותחת הקורה נידון ככר מלית כמו שראינו בעמוד הקודם שהגמרא דנה והגמרא הגיעה למסקנה מסוימת באדין בין ה לחיים ההדגשה לא מדובר בלחיים כל מבוא צריך רק לכי אחד מה שכתוב לחיים הכוונה היא במבואות במבואות הרבה יש הרבה לחיים אבל כידוע לכי צריך רק מצד אחד של המבוי השטח הזה שמגביל ללחי או מתחת הקורה מה הדין שלו האם הוא חלק מההיתר של המבוי או לא אז רב זכאי הביא ברייתא כמד רב יוחנן בין לחיים השטח המקביל לכי שטח קטן לכי יכול לשמש אפילו פחות מטפח ותחת הקורה נידון ככר מלית מה הכוונה הוא לא כלול בתוך ההיתר הכללי של המבוי ההיתר הכללי של המבוי חל רק על מה שמבפנים לקורה או מבפנים ללחי הלכי עצמו השטח של המקביל הלכי או השטח שמ תחת לקורה הוא לא חלק מההיתר הכללי של המבוי ממילא תינוקת כרמלית אמר לרבי יוחנן פוק תני ליברה את הבריתה הזאת אל תביא לה בס מדרש כי שזה בריתה לא נכונה ואין הלכה כמותה אומר הביה מסתברא מילת דרב יוחנן מה שרב יוחנן חלק ואמר שמותר לטלטל היינו דווקא תחת הקורה תחת הקורה הוא מתיר אבל בין לחיים רבים ולבני רשו יוכת לקטף עליו ובלבד שלא יחליפו קודם כל מה הדין יש לנו רשו סרבים ורשו יוכית ביניהם יש שטח גבוה ג' כמה ש לא גבוה ג' הוא נחשב כחלק מרשו הרביים אם הוא לא מוקף מחיצות הוא גבוה ג דהינו הוא מנותק מהקרקע קצת גבוה במקום הזה הוא פחות מרוחב של ד טפחים על ד' פחים זה גורם לכך ההגבהה של ג גורמת שהמקום מנותק מרשו הרבים ומ רשו יוכית מצד שני שם של רשות אין לו כמ שאין רשות שהיא פחות מד טפחים על ד טפחים אז המקום הזה מקבל שם או נקרא לזה ללא שם הוא מקבל הגדרה של מקום פטור הוא לא שייך לד רשויות מקום פטור למה כיוון שאיין בו גודל של ד'' על ד' נפקותה שמי שיוציא מרשו סרבים למקום הזה או מי שיכני מרשו היוקד למקום הזה לא יעבור על הוצאה מרשו לרשוף למה בגלל שהמקום הזה הוא בטל או לשוס הרבים או לרוס יוחד הוא נחשב מקום פטור ואיין בינו לבין שר רשויות יחסים של הוצאה מרשות לרשות זה מצד עצם הדין באו חזל אבל גזרו שלא יקח מרשו הרבים וישים במקום פטור ומשמה יעביר את זה לשוס יוכית כמה שיראה כ בסופו של דבר ש הוציא משהו מרשו הרבים ושם את זה ברשו יוחי אנשים יבואו להתיר הוצאה מרשו לרשות לכן אמרו מותר לך להוציא מרשו הרבים לשים על המקום פטור ולהחזיר חזרה וכן מרשו יוחד מותר לך להוציא מרשו יוחד לשים במקום פטור ולשים חזרה אבל לעשות בצורה להוציא מרשו הרבים לשים במקום בטור ומשמה להעביר רשו יוכית זה לא זה יראה כהוצאה מרשות לרשות ואנשים יבואו לקלקול אבל מה אנחנו רואים משמה שכל שטח שהוא פחות מד על ד אין לו שם אם המקום הזה מוגדר בשונה מאלה שעומדים לידו מהשטחים שעומדים לידו המקום הזה שם רשות הוא לא מקבל כמה שהוא פחות מד על ד אלא הוא נהפך למקום פטור בא רב ואומר זו הסיבה שאתרי בדעתו של רבי יוחנן בן לחיים גם אם נבוא ונמר שבן לחיים וגם מתחת לקורה לא נחשב כחלק מהיתר הקלד של המבוי אבל אז מה תקרא לו שם של רשות כרמלית לא הוא פחות מד על ד הרי כל אחד יודע שלחי יכול להיות לכי אפילו פחות מטפח ממילא אין שמה ד ל ד בשטח המקביל ללחי ממילה אין סיבה לאסור כמו שראינו המקום מקבל שם או נקרא לזה ללא שם הגדרה של מקום פטור ולכן סובר רבא בדעת רב יוחנן שמותר לטלטל בו והביה הביה לא ר לא מוכן לקבל הוכחה משמה מהסיפור של המקום פטור הוא של ד על ד אתה בגבוה שלושה שמה המקום ניכר זה גבוה שלושה ממילא אנשים ידעו להבחין ולא יעבירו ממש לא ידמו אותו לרשות אחרת זה לא יגרום להם לטלטל מרשו הרבין מרשו יוכי למה כמה שמרו שהמקום הזה הוא מוגדר הוא מוגבל הוא משונה קצת מהמקום משאר המקום כמה שהוא גבוה ג' אבל כאן בלחי שאין לנו איזשהו שינוי משאר המקומות בסך הכל מדובר במקום שהוא ממול מגביל לכי במקום דלן סובר הביה בדעתו של רבי יוחנן יש לאסור למה כמ שהמקום הזה לא שונה משאר המקומות ולכן אחרי שהוא לא נכלל ב בכלל ההיתר של הכרמ של המבוי הוא מקבל שם של קרמלית ולדעתו של הבי יהיה אסור שמה לטלטל אומר הביה מנ מינלה מאיפה אני לוקח את האיסור לטלטל ב בן לחיים דומ רב חמ בגורי אומ רב תוך הפתח צריך לכי אחר להתירו הלחיים שנמצאים בתוך הפתח אם יש לנו שמה יש שמה פצימין לא ניכנס כרגע אם הוא עשה את זה לשם לחיים או לא אם יש לנו פצמ והפצעים הזה רוחבו עוביו דהיינו במשך המבוי הרוחב מהצד החיצוני של המבוי לצד הפנימי הוא יותר מארבעה טפחים המבוי הזה השטח הזה של ארבעה תפח צריך לכי אחר להתיר את המקום הזה למה כמ שהמקום הזה נחשב כיחידה עצמאית הפצ הזה יכול שיתיר את כל המבוי כולו אבל הוא עצמו השטח שמגביל לפצ הזה לדופן הזאת שנכנסת כלפי הפתח של המבוי הדופן הזאת היא צריכה לכי אחר להתיר אותה וכי תימה אולי שמה הסיבה היא אחרת דת בד על ד' שמה באמת צריך לכי אחר תיירה לשים בחוד החיצוני של הפצ לשים שמה לכי אחר או בצד השני כדי להתיר את השטח עצמו שממול מקביל הפצ הפצ הכוונה היא דופן שנכנס כלפי פנים אולי כמ שזה ד' על ד אז זה מקבל שם בפני עצמו שם של מקום חשוב וכמו שאמרנו בן הלחיים מול הלחיים לא נחשב כחלק מהיתר הכללי של הקר של המבוי לכן שמה יש בעיה כמו שהוא ד' על ד' ואומר רב חנין ברב ואומר רב תוך הפתח אף על פי שאין בו ד' על ד' צריך לכי אחר להתירו אז אתה לא יכול להסביר שהכוונה היא כמ שלמקום הוא ד' על ד' ולכן הוא מקבל שם של כרמלית לא אפילו שאין ד' הוא לא מקבל שום שם ועם כל זה נאסר מכאן הביי רצה להביא הוכחה שהבן לחיים נאסר בטלטול גם אם הלכי עצמה היא לא רחבה דל טפחים ורבא אתם ד פתוח לכרמלית שמה יש דין מיוחד היות מדובר אפילו ב שטח שפחות מד על ד אבל להות שהשטח הזה הוא ללא שם הוא מקום שלא מוגדר אין בו ד על ד המקום הזה נקרא לזה מקום ללא שם אין לו שם רשות כלשהי המקום הזה היות שהוא נמצא בצמוד לכרמלית הוא נספח לכרמלית ומקבל שם של כרמלית מה שאין כן עם המקום הזה היה צמוד לרשות שרבים הוא לא היה מקבל שם של רשו שרבים מה שואלת הגמרא איך אבל רשו סרבים מ שרי יציבה ערב וגיור ששמי שמיה נדמיין לעצמנו אדם אזרח ותיק לא מצליח להתרומם מה שנקרא לעומת זה גר אדם אורח הוא זה שמתרומם מעלה מעלה זה נראה נגד ההגיון הרשו הרבים לא וסרת אותו ור רלית כן אן מצא מין את מינו וניעור אם זה רשו הרבים אין שום סיבה שאנחנו ניקח את השטח הזה ונצרף אותו נצמיד אותו לרשות שרבים ונעשה נכריז עליו רשו שרבים למה כממה שהוא שונה ממנו אבל אם זה כרמליס שניהם לא נקראים רשויות מדאורי סה המקום הזה אין לו בכלל שם והמקום הזה נקרא כרמלית זה גם לא רשו כ רשו שרבים מצא מין את מינו והוא מצטרף לכרמלית ויסר שם בטלטול אבל כמו שאמרנו בתנאי שהוא יהיה צמוד דווקא לכרמלית אם נסכם אז יש לנו את הממרה של רב זכאי ברייתא שאוסרת לטלטל בין הלחיים או מתחת לקורה יש לנו רבי יוחנן שחולק בדעת רבי יוחנן מחלוקת הבי ורבא האם רב יוחנן זה שהוא התיר התיר רק מתחת לקורה הקורה היא טפח הקורה היא מקום קצת רחב יותר יותר משמעותי התירו מה שאין כן בלחי לא התירו זו דעתו של הביה לפי רבה גם בלחי התירו הביה רצה לבוא ולומר נאסור מחמת הסיבה שכמו שרואים שפצ שנכנס צריכים ללך אחר לתרו לא שמה מדוב בר בד אל אמרנו אפילו לא בד' רבה אומר שמה נאסר לא בגלל סיבה שבן לחיים נאסר שמה היות שהמקום הוא ללא שם הוא מקום לא מוכרז אין עליו שום שם של רשות הוא נצמד לכרמלית שלידו והוא נפך לחלק מהכרמלית אבל במבוי רגיל שהפתח צמוד לרשות סרבים שמה בן אחיים יהיה מותר זוהי דעתו של רבא בשיטתו של רבי יוחנן אומ לרב הונה ברדי רבי ישע לרבא ואת לא תסבר דבין לחיים אסור אתה רוצה להגיד לי שאתה סובר שבין לחיים יהיה מותר ואומר בבר בחן אומר רבי יוחנן מבוי שר צפו בלכ יין פחות פחות מד' זאת אומרת אדם לקראת סיומו של המבוי עשה לחיים היום עושים לחיים בצורת חבית אבל המקרה פה יותר מתאים יהיה בצורת קורות מסויימים לוחות לוחות עץ נקרא לזה הוא שם לוחות עץ בין לוח ללוח פחות מד טפחים יותר מג אבל פחות מד לוחות קטנים עמוד ני עץ קטנים שביניהם בין עמוד לעמוד יש יותר משלושה טפחים פחות מארבעה באנו למחלוקת רשבג ורבו אנחנו נצטרך פה להשתמש במחלוקת של רשבג ורבו בדיני לבוד לרש בג דמר המרינה לבוד משתמש עד חודו הפנימי של לכי ה פנימי רשב שאומר שפחות מד תכים יוצר שם של לווד אז כל העמוד ונים האלה ש נמצאים פה בעצם נחשבים כעמוד אחד גדול יש לנו פה לחי אחד ארוך ממילא זה נחשב לכי ארוך נפקותה נראה לקמן לרבנו דמרי לא אמרין לובו יות שהמרחק בין עמודון לעמוד הוא יותר משלושה טפחים אין לנו פה עמודון אחד ארוך משתמש עד חודו הפנימי של חיצון הוא יכול להשתמש עד חודו הפנימי של חיצון הכוונה היא לא נחשבים כל העמוד ונים כעמוד אחד גדול אלא כל עמוד בפני עצמו ממילא כל העמודים הפנימיים אני מתעלם מהם אני מסתכל רק על העמוד הקדמי העמוד הקדמי עליו אני רואה אותו כלכ שמתיר את המבוי יהיה מותר לטלטל ע חודו הפנימי של חיצון אבל בן לחיים דכו לעל מה עשו במה המחלוקת פה מדברת אנחנו חייבים לבוא ולומר שהדיון היה האם מותר לטלטל בשטח שכנגד לחיים שלפי רשבג אני רואה פה כל כי אחד ארוך וכל השטח הזה נאסר לעומת זה על פי רבון אני פה לחיים מפוזרים אז לחיים הפנימיים אני מתעלם מהמהם ורק בלחי האחרון אבל לשני לשני הדעות גם לרב שבג וגם לרב אונן אני בא ואני אומר שכ ממול הלחיים אסור לטלטל איך אתה רב אמרת מקודם שבין הלחיים מותר לכאורה כל הדיון ביניהם יהיה מול טלטל בכל השטח הזה של אוסף העמוד ונים האלה אם זה נקרא לחי אחד ארוך או לחיים לחיים מפוזרים אמר רבא ורבא הנמי ד פתוח לכרמלית אבל רשו שרבים מ שרי יציבה בהר וגיור בשמי שמי רב אומר שמה מדובר ש המבוי הזה נפתח לכרמלית לכן הלכי שמה השטחים שממול המקביל הלכי נאסרים למה כמו שהם נצמדים לכרמלית א זה ה רשו שרבים לא היה מה ההיגיון אן מצא מין את מינו וניור כמו שאמרנו מקודם שהשטח הזה שאני לכול למה אני רואה כשטח ללא שם שטח ללא שם של רשות השטח הזה נקרא מקום פתור לא יודע אז השטח הזה אם הוא נצמד לכרמלית מצא מין את מינו וניור הוא נצמד לכרמלית ומקבל שם של כרמלית [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה