העמוד היומי מסכת עירובין דף ח עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף ח עמוד א
[מוזיקה] סיעתא דשמיא הרובין דף ח עמוד א' בסוף העמוד הקודם ראינו של המסקנה אין מחלוקת בין רב לשמואל שניהם סוברים שילוש של מבואי שמצידו האחד הקדמי זה לשוס הרבי ובצדו האחורים מפולש לחצר שבחצר עצמה בקיר שכנגד בדופן שכנגד יש פרצה לרשות רבים אין זה נקרא פילוש למסקנה גם רב וגם שמואל שניהם סוברים שלא נקרא פילוש וזה לא עוסר את המבוי מה כן ראינו ממרה של רב בעמוד הקודם בתחילת העמוד הקודם שאומר מבוי ש נפרץ לחצר ושמה כתוב והחצר הזאת נפרצה גם היא לרשות רבים ש מאחריה החצר מותרת כמו שראיינו לאל והמבנה ולמה המבוי נר ר למסקנה הגמרא מסיקה שהמבנה בגלל דיני העירוב היות שאנשי החצר ואנשי המבוי לא עשו עירוב ביניהם יש פה חיסרון של חצר שאינה מעורבת ממילא זה נאסר בגלל דיני עירוב ושונה מרחבה שרכבה כמו שראיינו בעמוד קודם ברחבה אין צורך בעירוב ממילא אנשי הרחבה לא יאסרו את המבוי אבל זו המסקנה של הגמרא בא ומינה הבינה הגמרא שרבי שמואל חולקים בשני הנושאים האלה קודם כל אם הפילו נחשב פילוש זה לא פילוש ישר זה פילוש שעובר דרך חצר מצד אחד כמו שאמרנו המבוי נפרץ לרשות הרבים נפתח לרשות הרבים שמה נמצאת הלכי והקורה מהצד האחורי שלו זה נפרץ לחצר מהחצר בצד שכנגד ממול יש פריצה לרשות סרבים אני בא ואני אומר בזה יש מחלוקת בין רב לשמואל ככה הבינה הגמרא באב המינה האם הילוש הזה נחשב פילוש ווסר את המבוי או שלא נחשב כפילו שואלת הגמרא ולמ דסליק הדתי שכש רב אסר בתחילת העמוד הקודם את המבוי בגלל הפרצה שלו לחצר מקרה בא במין שחשבנו בין שירבו ובין שלא ירבו שהסיבה שרב עוסר שמה זה לא בגלל החיסרון בעירוב בין עשו עירוב בין לא עשו עירוב פליגי כן הם חולקים גם בערבו בן לא ירבו פליגי בערבו במאי פליגי בשלא רבו במאי פליגי קודם כל נבין מה גורם למחלוקת מה הסיבות שרב ישמאל חולקים בנושא של פילוש למה לפי רב באב האמינה פילוש עוסר פילוש כזה אוסר ולפי שמואל פילוש כזה לא אוסר בנוסף הם חולקים בעוד דבר כמ ששמואל אמר את הממרה שלו בדף ז עמוד א' למטה שמה הוא דיבר על מבוי שנפרץ לרחבה ברחבה יש פרצה גם רשו הרבים בקיר שכנגד שמה שמואל אומר שהפילו לא מפריע וגם הרחבה לא מפריע כיוון שהיא לא בת דיורין אבל אם היא כן הייתה בת דיורין הרחבה היייתה מפריעה החיסרון בעירוב בי אנשי הרחבה ברחבה לא אבל אם זה החצר היה מפריע חיסרון שאנשי החצר לא ירבו עם אנשי המבוי זאת אומרת יש צורך בעירוב בפרצה הזאת שבין המבוי לבין החצר מה שאין כן רב אומר בעמוד ב' הוא מדבר על חצר מפורשת והוא אומר שכל הסיבה שנאסר המבוי בגלל הפילו ממה שמ שהחיבור בין החצר למבוי לא גורם צורך בעירוב הוא לא עוסר את זה אמרנו הוא עוסר שמה בין ירבו בין שלא ירבו גם בזמן שירבו אין לנו אפשרות לבוא ולומר ב שירבו שהחיסרון הוא שלו הרי ירבו אם ככה מה החיסרון משום פילוש למה רב סובר חולק על שמואל כפי מה שהבנו אז בהב אמינה גם לגבי פילוש וגם לגבי הצורך בעירוב בפרצה הזאת שבין מבוי לחצר למה לפי שמואל צריך לכן שמואל התיר את המבוא רק ברחבה ולמה לפי רב אינו צריך כשרב אמר בפירוש שהפילו אוסר בין ערבו ב בין לא ערבו מה שמע שהעירו לא גורם פה לשום איסור אין צורך לערב את המבוי הזה שנפרץ לחצר מה החילוק פה ומה המחלוקת פה ירבו במי פליגי בשלא ירבו במי פליגי בשלא ירבו פליגי בנראה מבחוץ ושווה מבפנים יש מחלוקת לקמן בהמשך הפרק בשביל שיהיה צורך בעירוב בין שני המקומות נוצר הצורך הזה רק ששתי חצרות הם נחשבות כ מחוברות אבל אם יש פתח ביניהם הם לא נחשבות כמחוות כל חצר עומדת בפני עצמה ממילה היא לא נקראת חצר מעורבת ין צורך בעירוב בין שתי החצרות כל חצר צריכה לעצמה אבל לא צריכים עירוב בין שתי החצרות איך אני קובע אם זה פתח או לא פתח אם כללי דיני פתח עומדים קיימים פה עכשיו נחשוב במקרה של ה שדיברנו מקודם שרב אמר בעמוד הקודם המבוי נפרץ לתוך החצר החצר יותר רחבה מהמבוא ממילא אנשי החצר כמו שאמרנו בפעם הקודמת לא נאסר החצר לא נאסרה להם לחלוטין למה כמ שמבחינתם יש פתח מהמבוא אליהם הם רואים את הפרצה ממבוי אבל מצד שני הם יש להם גיפופים מכל צד מבחינתם זה נקרא פתח גמור הבעייה מתחילה כלפי אנשי המבוי אנשי המבוי מה הם רואים פרצה מלאה כל הקיר אחורי של המבוי פחות מ-10 רמות אבל כל הקיר האחורי של המבוי כולו נפרץ לתוך החצר האם מבחינתם זה נקרא פתח כמ שכלל גדול למדנו שפתח זה דווקא אם לא כל הדופן נפרצה וזה עם פחות מ10 אמות אז פחות מ10 אמות זה כן אבל זה ככל כל הקול נפרץ כל הדופן האם יש פה מצב שאני יכול להחריד את זה כפתח או לא בזה נוצרה המחלוקת בין רב לשמואל שמואל בא ואמר שזה נחשב פתח ולכן סליחה שמואל בא ואמר שזה לא נחשב כפתח ולכן אני בא ואני אומר שאנשי החצר שמה מדובר ברחבה אבל אנשי החצר אוסרים על המבוי משום כמו שאנשי המבוי שנמצאים הם לא רואים פתח מול עיניהם הם רואים פרצה גמורה מקיר לקיר לכן מבחינתם זה לא פתח לעומת זה בא רב ואומר לא גם אם לא ירבו אין סיבה לאסור את המבוי כתוצאה מהחוסר עירוב כממה שנחשב כפתח גם כלפי אנשי המבוי ולמה אומנם אנשי המבוי רואים פרצה גמורה בין קיר לקיר אין להם שום צדדים אין להם שום גיפופים מהצד שהם רואים מסביבות הפתח אבל להיות של העומד מבחוץ דהיינו לאנשי החצר כן רואים את זה כפתח כמ ש הפתח שלם הפרצה הגמורה מהמבוא היא מוקפת משני צידיה עם גיפופים היות של העומד מבחוץ זה כן נראה כפתח גם העומד מבפנים אני אחשב את זה כלפיו גם כמו פתח לכן ש המבוי לא יאסרו בטלטול בגלל החוסר בעירוב עם אנשי החצר אנשי החצר נחשבים כל אחד כיחידה בפני עצמם למה כמה שגם לגבי המבוי אני קורא להם זה מבואי שיש בו פתח אה זה פתח מקיר לקיר אין בו שום גיפופים מהצדדים אבל העומד מבחוץ כן יש אז גם למי שבפנים זה גם נחשב כפתח וזה הכוונה במילים פה במי פליגי בשלא ירבו פליגי בנראה מבחוץ מבחוץ זה נראה פתח כמה שמבחוץ יש גיפוף הצדדים אבל ושווה מבפנים מבפנים זה לא נראה שיש כתלים מסביבות הפתח על שם מבוא רואים דופן שנפרץ כולו האם במקרה דנן זה נחשב כפתח או לא זה המחלוקת ביניהם נירה מבחוץ ושוה מבפנים לפי שמואל זה לא נקרא פתח ממילא יש צורך בעירוב ואם אין עירוב המבוי נאסר לפי רב גם אם רבו גם אם לא רבו המבוי לא נאסר רק בסיפור של פילוש הוא אבל לא בסיפור של עירוב למה כמה שזה נחשב עבורם כפתח זה המחלוקת בנושא הזה של העירוב אבל הם חולקים גם בנושא של הפילו במה הם חולקים בערבו קמיפלגי בידי רב יוסף דמה רב יוסף לא שנו אלא שקלל לאמצע רחבה מתי הילוש אני בא ואני אומר שהוא לא מפריע לא נחשב פילוש הוא לא עוסר את המבוי דווקא אם הילוש נכנס כלומר ה סוף ה מבואי שנפרץ לתוך החצר או לתוך הרחבה הוא נפרץ לאמצע החצר הוא לא נפרץ לצד אחד של החצר הוא לא רואים את ההמשך של הפילו מהמבוא כאילו המשך של הקיר הצדדי ימני או שמאלי של החצר הוא נפרץ באמצע שמה אני אומר שהפילו לא נחשב אני לא אחשב אותו פילוש אבל קלה לצידי רחבה אם המבוי נפרץ לתוך אחד הצדדים של החצר במקרה דנן אני אסור כן למה כמה שזה נראה הילוש פה פעם יותר בולט כאילו המבוי ממשיך הלאה הקיר של המבוי שנפרץ בסופו לתוך החצר ממשיך עם הקיר הצידי של החצר ממשיך הלאה ממילא אני בא ואני אומר שבמקרה דנן לכול העלמה זה יחשב פילוש כלומר אם בחצר בקיר שכנגד תהיה פריצה לרשות הרבים אני אבוא ואמר שכאילו המבוי גם מפולש יש לו פילוש לרשות הרבים בזה חולקים רבי שמואל שמואל סבר שפילשר וסר פילוש גם אם זה באמצע פילוש לא אוסר רב בא ואומר לא גם אם הפילו נוצר באמצע החצר גם אני בא ואני אומר שזה יחשב פילוש ומבוא יסר מצד דין פילוש ולא בלי קשר אם היה עירוב או לא היה עירוב כמו שאמרנו מקודם זה היייתה הב מינה בגמרא למסקנה גם רב סובר שילוש כזה לא עוסר הכל החילוק בין חצ למבוי שמבי נאסרת מדובר דווקא אם לא ירבו אבל אם ירבו באמת גם רב יבוא ויתיר כמ ש במסקנה רב לא עושר מחמת הפילו ממשיכה הגמרא ודנה בנושא הזה של הפילו אומר רבא עד אמרת לאמצע רחבה מותר כמו שאמרנו מקודם שיטת שמואל רב למסקנה לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה כהפרה של המבוי שנכנס לתוך החצר והקיר שכנגד נפרץ הקיר של החצר שכנגד נפרץ רשו שרבים כל זה מדובר שזה לא פרצה כנגד פרצה אלא הפרצה הזאת נמצאת פה והפריצה היא נמצאת שלא כנגדה אמנם משתמשים בלשון כנגדו הכוונה היא בקיר כנגדו אבל לא שה פרסם ממש כנגדו עד אמרת לאמצע רחבה מותר לו אמרן אל זה שלא כנגד זה אבל זה כנגד זה לכול העלמה בעצם יהיה אסור למה כמה שפה הפילו בולט לעין אדם שעומד במבוי פשוט מסתכל לאחוריו ורואה את תחילתו של המבוי רואה את המשך החצר ורואה את היציאה כנגד רשו הרבים פה במקרה דנה לכול עלמה פילוש יחשב כפילו אומר רב משרשי עוד דין שהוא עושה סיג בנושא הזה של פילוש אדם זה שלא כנגד זה מוותר כמו שאמרנו מקודם לא אמרן אלא רחבה דרבים אם המבוי נפרס לתוך רחבה ששייכת להרבה אנשים שמה אני בא ואני אומר שהפילו לא נשב כפילו אבל רחבה דיחיד אם הרחבה שיכת רק לדייר אחד שגר בניין שלו דייר אחד שיש לו את הרחבה הזאת שמה גם אם הפילו הוא לא זה כנגד זה וגם אם זה לא בצידי ה בצידי הרחבה אלא באמצאה של רחבה אני חושב שביום מן הימים האיש שדר שמה ירצה לבנות שמה משהו יבנה בתים יוסיף לו שמה בניה כלשהי ויגרום לכך שהפתח של המבוי יחשב כצידה הרחבה זאת אומרת יקטין גיד את הרחבה מצד מסוים ויגיע למצב שהרחבה תהיה צידה של הרחבה המקום הריג ברחבה ישמש כהמשך לפתח של המבוי ואז כמו שאמרנו מקודם כשהרכב מסתיימת לתוך הרחבה מבואי מסתיים מתוך הרחבה והוא מגיע לצידי הרחבה ודאי שזה נאסר כמו ששמה הפילו בולט לעין כביכול רואים קיר ממשיך למבוי וממשיך עד רש שרבים לכן אם מדובר ברחבה של אדם יחיד אני לא יכול לדעת מה יהיה בהמשך ייתכן שבהמשך הוא יבנה יעשה שמה כל מיני מניפולציות ויגיע למצב מסוים שהקיר יחשב כקיר המשך ואז לכל עלמה יאסר מחמת החשש הזה שלא נשים לב לשינוי אנחנו אוסרים את זה כבר עכשיו רחבה דרבים אבל רחבה דיחיד זמנ דמים לחלה ובני לבתים ובכ מבוי שקלל לציד רחבה ואסור אני חושש שמה יגיע מצב שיש שמה בניה בתוך הרחבה ואז ולא נשים לב אליה ואז אנחנו נבוא ונאמר שבאמת זה נעשה לחלוטין כמ שהפעם באמת הפילו הוא פילוש ממש רגיל ובולט לעין כומה שמבוסס לתוך הרחבה וממשיך עם הקיר הצידי של הרחבה ממשיך עד רשות סרבים גם מדגיש רשי גם עם הפתח לרשות סרבים מהרחבה כנגד כנגד הפתח של המבוי הפתח רשו שרבים לא יהיה ממש כנגד אני גם לא אבוא ואתר למה כמו שזה נראה כמו מבואי יקום המבוי ממשיך הלאה צידי הסוף המבוא ממשיך עם צידה רחבה גם ם צידה רחבה לא ממשיכים מעלה עד רשו הרבים אלא נוטים נוטים שמאלה למשל במקרה דנן זה נקרא כמו מבוא יקום בודאי אני אסור משום כך אני אוסר גם כשעדיין הוא לא בנה אותו יחיד עצם החשש של הבנייה כבר אוסר לי עכשיו להתיר את המבוי ומנת דשנ ילן בין רחבה דרבים לרחבה דיחיד מאיפה לוקחים את העיקרון שבאמת חוששים ברחבה דיחיד חוששים לשינויים דומר רבין ברבדה אומר רב יצחק מעשה במבוי אחד שצידדו אחד כלל הים וצידו אחד כלל האשפה היה מבוי שכמובן צידו הקדמי מסתיים ברשו הרבים צידו האחורי הוא סתום אין שום בעיה אבל שני צידיו הדפנות שעושות אותו למבוי דהיינו שתי התפנות ש משני צידיו צד אחד היה ים ש הדופן העומק של הים מה שיורד המים שמה גורם לזה שזה יחשב כדופן וצידו אחד קל לאשפה היה שם מטל עם אשפה לכלוך שזה גרם גם לדופן מהצד השני הוא בא מעשה לפני רבי ולא אמר בלו יתר ולא איסור איסור לא אמר בה דק מ מחיצות פורט יש מחיצות מצד אחד ים מצד אחד אשפה זה מחיצות אבל היתר לא אמר בה גם חי שינעל שמה נטל אשפה ויעלה הים סרטון השפעה אני חושב שבו מן הימים יבואו יורידו את ההשפעה היא תאבד מהגובה שלה של ערה טפחים אותו דבר גם הים ייעלה סרטון יבוא סחף יגרום לכך שהגובה של 100 הים לא יהיה רה טפחים הגובה של השקיעה של המים של החול לפני הים לא יהיה עשרה טפחים ממילא אני בא ואני אומר בגלל החשש הזה הוא גם לא רצה להתיר אומרת הגמרא הו מחיישן שמה ינטל אשפה האם זה חשש באמת אנחנו חוששים אותו שמה ביום ימים מישהו יקטין את הגובה של ההשפעה ואנן השפעה ברשות הרבים גבוה יו טפחים חלון שעל גבה זורקים לה בשבת אין שום חשש אדם יכול לזרוק מהחלון השפע על סמך זה שהשפע תגיע למטה היא לא תגיע לרשות רבים היא תגיע לטל גבוה למעל מעשרה ממילה הוא מוציאים רשו היוכל רשו היוכל לך מקום פטור לא ניכנס לזה אבל אין חשש לא חוששים שמ השפה ינטל וגובה יפחת מעשרה טפחים אלמה למה אתה אומר שפה כן חוששים שמשפט תפחת פה אתה לא חושש עלמה שני בין אשפה דרבים לאשפה דיחיד ואשפה דיחיד אני חושש באמת שייקחו תי נטל יום אחד אותו אדם חליט שהוא רוצה לנקות את המקום להנמיך להקטין את כמות ההשפעה אני חושש אבל ברבים גם אם מישהו ירצה השני לא יעשה גם אם מישהו יפחית השני יוסיף חזרה כלומר באשפה דרבים אני לא חושש שביום מן הימים האשפה תפחת מעשרה פחים החנ מי שני בין רחבה דרבים לרחבה דיחיד גם ברחבה ביחיד אני חושב שמה הוא יבנה יגיע למצב שהפריצה של המבוי לתוך החצר לא תחשב באמצע החצר אלא בצידיה כמר שהוא יבנה את צידי החצר ויגיע למצב שהקיר ימשיך הלאה כהמשך למבוי שמענו דעתו של רבי באותו מבוי עם משפה וים ורבו נון מי אומר רב יוסף בר רב דימי ת וחכמים אוסרים אומר רב נחמן הלכה כדברי חכמים הם אוסרים את המבוי הזה למה כמה שחוששים שמה אשפה ינטל כנרא באשפה של יחיד אק דמרי אומר רב יוסף ברב דימי תנה וחכמים מתירין אומר רב נחמן אין הלכה כדברי חכמים זאת אומרת רב נחמן קבע שהלכה שזה אסור ולכן ברגע שאמרו שחכמים מתיירים אז הוא אמר אין הלכה כמותם מרמר פסקלה לסור בוזלי אמר חישי שמ יעלה הים סרטון הממריא מסוים בסורה שהמבול של המבוי היייתה באמצעות גובאו של ים כמו שאנחנו רואים בהרבה מקומות משתמשים בים כדופן עשר טפחים כו שהשיפוע של המים ש בחיבור בין המים לבין החול זה גובה ערה טפחים הוא חשש שביום מן הימים יש שמה סכב וגובה הזה יפחת אז הוא שם שמה מכמורות רשתות וזלי עשה בצורה כזאת כדי שלא לא יהיה חשש שהסחר יגרום לדופן להתנמך אמר חיישינן שמ יעלה הים סרטון סיפור ההו מבואי עקום דה ובשורה היה מבואי כמו שלמדנו מה זה מבואי עקום מבוי שבצורת ריש דהיינו יש פתח מצד אחד רשו סרבים פתח מצד שני אבל זה לא נקרא ברמ מפולש כיון שבאמצע יש זווית שמפרידה בין שתי המבואות האלה קרוח בודיה לקחו מחצלת שמו באק מומי באלכסון שבין שני צידי הרש באלכסון שמ שמו שם את המחצלת אויבו ב באק מומית שמו שמה באק מומית ורצו על סמך זה להתיר את הטלטול בתוך המבוי או שתי הבות אומר רב חסדה אל לא כרב ולא כשמואל למה לרב דמר תורתו כ מפולש אם נזכיר לעצמנו לפני כמה דקים למדנו מה הדין של מבוי מפולש רב אמר מבוי עקום אני מסתכל על כל צד על כל צלע במבוי הזה מסתכל עלי על מבואי מפולש מבוי מפולש צריך צורס הפתח מצד אחד וצריך לכי קורה מצד שני במבוי עקום צריך שבאק מומית באלכסון יעשו צור פסח וזה ממש לא מה שעשו פה שמו מחצלת תכף נראה מה דינה אבל ודאי לא צורס הפסח ממילא לפי רב חסר לנו פה מרכיב מרכזי מאוד בהתר צריך שיהיה באלכסון צריך שיהיה צורס הפסח ולא שמו צורס הפתח בי לשמואל דמר תורתו כ סתום עני מיל לכי מאליה אבל אי כיוון דנש בזיקה וש דילי לא כלום לפי שמואל החיסרון פה הוא חיסרון אחר ה מבואי העקום הזה צל אחד של המבוי מבואי אחד שמו לכי וקורה בפתח לשוס הרבים אבל המבוי השני לא היה מוטרד מזה זה לא כל כך היה חשוב לו אז הוא לא שם שמה לכי וקורה האם במקרה דנני יתיר כמה מלן שלו כמ שבאמצע המחצלת לא מועילה תכף נראה גם למה הרי כל מה ששמואל אמר לאל ש מבוא יקום נחשב כ מבוי סתום ואין צורך בעבר ללכב וקורה בכל פתח של המבוי כל זה מדובר שבאמצע היה באמת לכי וקורה בצד הזה ובצד הזה אבל כאן אנשי המבוי השני לא שמו לכי וקורה ממילא גם המבוי הראשון לא יהיו מותר למה אה לכאורה יש בעצם את הבודה הבודה לא מביאה כל תועלת ולמה אבל אי הבודה אתה רוצה להשתמש בבודה בתור לכי וקורה לא כיוון דנש בזיקה ושדי כשעובר שמה רוח חזקה המחצלת מתנדנדת יכולה אפילו להזיל אותה לגמרי לא כלום היוא אבל אם באמת ונץ בסיכת אם הוא יקח את המחצלת וידיק אותה או יתלה אותה במסמר יחבר אותה לקיר וחברי חברי אז באמת זה מחובר אז למסקנה נאמר על פי שמואל במקרה של של מבוא עקום מה צריך לעשות שמואל פסק לאל שמבוקש כמבוא סתום אין צורך בצור אס הפסח יש צורך בלחי בקורה בכל צד בכל פתח מפתחי המבוי פה לא שמו המחצלת בפנים יכולה להועיל אבל אם היא תהיה מחוברת וצמודה לקיר בצורה חזקה כון שאז היא תשמש כלכ וקורה באמצע ממילא יתירו את המבוי שדאג לשים לכב וקורה בצד השני אבל אם המחצלת היא זזה חסר לנו פה לכב קורה יש לנו במבוי העקום הזה לכ בקורה אחד כמובן זה לא יתיר את שני המבואות [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה