העמוד היומי מסכת עירובין דף ז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ז עמוד ב

[מוזיקה] סיעתה דשמיה אירון דף ז עמוד ב אבל הסוגיה מתחילה לקראת סוף עמוד א' הקדמה קצרה אנחנו ראינו עד עכשיו דין מבואי שיש דין שזל ציוו שבמקום החיבור של המבוי לרשות הרבים מקום שהפתח שלו הולך לרשות הרבים צריך לעשות לך קורה המשנה דיברה על זה בתחילת הפרק וכל הסוגיות שראיינו עד עכשיו כל זה מדבר על מבואי שהוא סתום זאת אומרת מבואי שסתום משלוש דפנותיו רק הצד הקדמי שממנו יוצאים לרש סרבים שמה פתוח ולשם כך צריך לעשות לכי או קורה יש עוד סוג מבואי שכבר האיינו למדנו אותו לפני שני דפים מביאים שמה בריתה שמדברת על מבואי שהוא מפולש זאת אומרת המבוי לא סתום משלוש רוחותיו אלא הוא פתוח מצד אחד רשו שרבים וגם הצד השני שכנגדו הצד האחורי של המבוי גם פתוח לשוס הרבים שמה הדין שונה שמה יש מחלוק ס בין נקמה לבן חנניה תני קמה אומר שאנחנו עושים בצד אחד של המבוי עושים צורס הפסח בצד השני עושים לכם קורה כמו בכל מבוי זאת אומרת ההסבר של הדברים שצור אס הפסח שאני שמתי בצד אחד למרות שה מבוי מפולש בשני הצדדים בשס הרבים צורס הפסח ששמתי בצד אחד בעצם סוגרת כעין את הסתימה עשה סתימה כאן של הצד ההוא וממ נשאר מבוי סתום והצד השני יכול להיות דין של לחיו מבוי כמובן לא משנה באיזה צד אני אשים צד אחורי צד קדמי בשני המקומות אני יכול לעשות צד אחד צורס הפסח צד אחד חיום מבוי זו דעתו של תנ קמה חנניה מביא מחלוקת בבי שמי לבי סלל והלכה כבי סלל שצריך לא צורס הפסח מצד אחד ולחי וקורה מצד שני אלא צריך דלת דלת מצד א אחד ולכ בקורה מצד שני אנחנו ראינו שהדלת לא דווקא חייבת ינהל אלא מספיק שהדלת יכולה ינהל זו המחלוקת בין תני קמה לחנניה כפי שראיינו לאל שמואל פוסק הלכה כתנ קמה שם מספיק צורס הפסח אבל שוב כמו שראיינו זה הסוג השני של המבוי צד אחד רשו שרבים צד שני רשו סרבים זאת אומרת מפולש משני צידי רשו שרבים מחלוקת אניקמה וחנניה ועל זה באה הגמרא ומביאה סוג של מבוי שלישי זה נמצא בדף ז עמוד א' יתיב רב יוסף כמד רבו יתי וקמר אומר רב יוד אומ רב הוא מביא ממרא בשם רב יודה שאמר בשם רבו רב מחלוקת מה שראיינו מחלוקת אניקמה וחנניה כמו שהזכרנו מקודם מדובר בסרטיה מכאן וסרטי מכאן סרטיה זה רשו סרבים שרבים הולכים בו כן רשו סרבים של היום רבים הולכים בו דהיינו מה שראיינו מחלוקת הנקמ וחנניה ברשו הרבים מפולש משני הצדדים לרשות הרבים או או פלטיה מכאן ופלטה מכאן פלטיה זה מעין סרטיה רק פלטיה זה מקום של חנויות אין הבדל קחונים בין שתי המקומות שניהם נחשבים כש סרבים אבל סרטיה מכאן ובקעה מכאן זאת אומרת צד אחד זה סרטיה הצד הקדמי כן המבוי מתחבר לשוס הרבים זה זה המבוי הרגיל שצד אחד שלו מתחבר לשוס הרבים ושמה זה המקום שאני רוצה לעשות שמה לך בית הקורה אבל הצד האחורי שלו לא מסתיים בדופן או לא מסתיים בחצר סגורה מסתיים בבקעה או בקעה מכאן ובקעה מכאן זאת אומרת שאין לי בכלל המבוי לא מפולש בכלל לרשות שרבים אלא צד אחד נו נפתח לבקעה וצד השני לבקה במקרה דנן עושה את צורת הפתח מכאן ולכם וקורה מכאן כלומר פה חנניה לא מביא את דעתם של בסיל להחמיר שצריכים דלת אלא פה כולם מסכימים כפי שאמרת נקמה שעושה צורס הפסח מכאן ולכו קורה מכאן מדייקים האחרונים של לא משנה באיזה צד הוא יעשה בין בצד של הבקעה או בין בצד של הסרטיה מה שלא משנה הוא יכול לעשות צור הס פסח מכאן ולכי או קורה מכאן וההסבר הוא כמו שאמרנו מקודם צור הס הפסח בעצם סוגרת את אותו מקום את אותו פתח של מפולש או לשו סרבים או לבקעה וממילא זה יוצר פה מצב של מבוי סתום משלוש כוחותיו אחרי ששמנו צורס הפתח במקום אחד אל המקום כבר נחשב מקום מקום סגור משלוש רוחותיו לכן הצד השני לחיו קורה וזה לא משנה לאם הצד השני הוא רשו סרבים או שזה בקה העיקר שסתר נו צד אחד במקרה דנן על ידי צורס הפסח רק שואלת הגמרא שאלה אשת סרטה מכאן ובקעה מכאן עושה לו צורס הפסח מכאן ולכי וקורה מכאן ככה אומר רבודה בפירוש בקעה מכאן ובקעה מכאן שזה יותר קל אין בכלל פילוש של המבוי לרש שרבים מביה ודאי שיספיק צורה פתח מכאן וכ ולכי או קורה מכאן מה החידוש אחיק אמר סרטיה מכאן ובקעה מכאן זאת אומרת בשונה ממה שלמדנו במחלוקת סטנ קמ וחנניה שיש סרטיה מכאן ושרטה מכאן דהיינו שם הבוי מפולש משני צידיו לשו סרבים בשונה משם אם יש לנו צד אחד מפולש לשס הרבים וצד אחד מפולש לבקעה שדין כרמלית נעשה כבקר מכאן ובקעה מכאן אני מסתכל על המבוי בצורה יותר קלה ושמה חנניה יביא דעתם של בסיל להחמיר שצריך דלת שמה במקרה כזה יספיק לנו לכול העלמה גם לתנ קם בוודאי וגם לחנניה יספיק צור הפסח מכאן ולחייו קורה מכאן הוא מסיים בה אחרי שרבי יהודה הביא את הממרה הזאת רבי יהודה הביא עוד ממרה אבל בשונה מהממ הקודמת רבי יהודה לא אמר בשם מי הוא אומר אותה הממרה הראשונה כתוב בפירוש אמר אותה בשם רב הממרה השנייה לא כתוב בשם ומה הי הממרה השנייה ומסים ב שמד לרב יהודה עוד ממרה אם היה מבוי כלה לרחבה אין צריך כלום זה סוג של מבואי שלישי או רביעי איך שנקרא לזה כבר סוג מבוי רביעי שמצד אחד זה מפולש לשו סרבים כמו כל מבואי אחרי כל הפרק מדבר על מבואי שמצד אחד נפתח לשוס הרבים ושמה מקום העמדה של הלכי הקורה אבל הצד השני לא סתום באמצעות דופן או לא סתום באמצעות חצר כמו שאמרנו מקודם חצר לכאורה זה אמור להיות סתימה עליתה אלא סתום באמצעות רחבה מה זה רחבה מה השוני בין רחבה לחצר חצר זה מקום שיש בו דיורים מה פירוש לא גרים שמה אבל אנשים מתעסקים שמה משתמשים במקום לצורך תשמישים יום יומיים לעומת רחבה שזה מקום שלא משתמשים יומיומי מה שנקרא היום במודרני חצר האחורית זה מעין רחבה באמת רשי אומר מדובר בחצר אחורית השימושים שמה הם לא תדירים וזה לא עושה את זה ל מקום מגורים ממש אבל המקום הוא סגור המקום נחשב אשס יוכית גמורה רק עם חילוק אחד בינו לבין חצר חצר נקרא מקום מגורים ולכן יכולים להיכנס שמה לנושא של עירוב עירוב דיורים צריכים כולם לערב אנחנו נראה בהמשך מה שאיין כן ברחבה אין שמה סיפור של דיורים כמ שזה לא נקרא מקום של דיירים שמה זה רשו יוכית גמורה אבל לא מקום שדרים אין שמה כל קשר לנושא של עירוב דיורים אז מה אומר רבי יהודה ב ממרא השנייה רבי יהודה בא ואומר שאם יש לנו מבוי שבצידו הקדמי נפתח לשו סרבים כמו כל מבוי בצידו האחורי לא נפתח לשו סרבים או לא סתום לגמרי אלא מה נפתח לרחבה המבוי הזה נחשב סתום לכאורה בזה אין שום חידוש למה לא מה ההבדל בין חצר רחבה שניהם נחשבים סתימה עליתה בסוף המבוי אלא על כוחך אתה חייב לבוא ולומר ש מדובר פה לא במבוא שסתם שנגמר סתם ברחבה אלא הוא נפתח לתוך רחבה בצידו האחורי אבל כנגד הפתיחה של המבוי לתוך הרחבה יש לך בצד שמולו בקיר שנגדו בדופן שנגדו יש לך פתיחה לרשות שרבים יש לך שמה פתח או פרצה נראה לקמה לרשות שרבים ואז כבר לכאורה יש פה חידוש למה כמ שאותו אדם שעומד במבוי וצידו הקדמי לרשות הרבים טוב עכשו מה יש לחי וקורה צידו אחורי נגיד לומר הוא מסתובב אחורה מה הוא רואה הוא רואה את פתחו השני של המבוי הוא רואה את הרחבה שנמצאת בפתח של המבוי אבל הוא רואה הוא ממשיך הלאה וצופה למרחוק הוא רואה את הפרצה שיש מהרחבה לתוך השוס הרבים לכאורה היה הצד לבוא ולומר שיש לנו פה מבוי שמפו ש מרשו הרבים לשוס הרבים אומנם באמת באמצע יש לנו את החצר או רחבה שבאמת חוצת צת באמצע היא מפרידה ברשויות אבל אם הפתח שנמצא ברחבה הזאת דהיינו הפרצה הזאת לרשות סרבים היא כנגד נראה אחרי זה לקמן בדיוק מה הכוונה כנגד היא נמצאת בקיר שממול הפרצה של המבוי לרחבה זה היה אמור בעצם להכיל שם על המבוי הזה שם של מבואי שמפו משו סרבין משו הרבים ועל כך בא רב יודה הוא לא אמר בשם מי רב או שמואל שניהם היו רבות הוא בא ואומר שאיין חשש בדברים האלה למה אם היה מבוי כלל רחבה אין צריך כלום איננו צריכים לחשוש למצב הזה של המבוי לכאורה נראה כמו מבוי מפולש מו שו סרבי מר שוס הרבים למה כמה ש החצר או הרחבה היא נמצאת בצידו האחורי של המבוי המרכזי שמדברים עליו כאן ולכן זה נקרא מבוי סתום מה שכן לשים לב שרב יודה מביא מקרה ברחבה מה פתאום הוא מזכיר רחבה ולא מזכיר חצר החצר הייתה דבר יותר נפוץ מאשר רחבה לא בכל בית היה רחבה חצר כנראה היו יותר למה הוא מזכיר באמת רחבה ולא חצר כנראה רב יהודה רצה התעלם מהבעיה של דיורים אם אנחנו נגיד חצר אנחנו נכנסים פה כבר לנושא חדש של דיורים ה אנשים שגרים בחצר האי שמה ולא ערבו עם אנשי המבוי הם גורמים לחצר לבוי מעורב עם החצר וצריכים עירוב כל המסכת בהמשך מדברת על הנושא שאם יש דיירים משתי חצרות הם צריכים להערב ביניהם אם יש ביניהם פרצה או אפילו לפעמים פתח נראה בהמשך הם צריכים ערוב לכן רב יודה נקה דווקא רחבה כ ש רחבה היא לא נקראת מקום דיורים ממילא אנחנו לא נכנסים פה לנושא הזה של עניין של עירוב בין הדיור זה לא מקום דיורים ואיין פה סיפור של עירוב בכלל אבל נתמקד עוד פעם מה כן החידוש ברב יודה רב יודה בא לחדש שהפילו הזה שלכאורה נראה מעין פילוש מרשו סרבים לרשות רבים לא מחשיבים אותו ככזה למה כימה שבסופו של המבוי בצד האחורי יש לנו רחבה או במקרה הזה גם חצר י אותו דין וא מולו יש את הפרצה לרשות רבים זה לא נקרא מבוי שוא מפולש מרשו רבים רשו רבים זוהי דעתו של רב יודה רק מה שחסר לנו בשם מי הוא אמר את זה אומר להב רב יוסף עד רב יודה דשמואל הי זה מה שרב יהודה אמר את הממרה השנייה שהפילו לא מפריע כמו שאמרנו זה לא נחשב פילוש משו הרבים לשוס הרבים אין צורך שום דבר תקנה מיוחדת בשביל הסיפור מספיק לשים לחי או קורה בצד הקדמי של המבוי ביציאה שלו לרשות הרבים זה שמאחורה זה מפולש לרחבה מהרחבה יש פתח לראשו הרבים לא מפריע לי אין לי צורך לעשות שום תיקון שמה גם הדין הזה וגם הדין השני שהוא אמר שהרחבה לא מפריעה בנושא של היורים אבל אפשר לדיק מרב יודה אם היה פה מדובר בחצר כן היינו אמורים להיות נפרעים על ידי זה יש לנו פה סיפור של דיור כמ ש חצר כבר יש כן דיורים ממילא כבר צריכים מירוב שני הדינים האלה הם מתאימים דווקא אם נבוא ונמר שרבי יהודה אומר את זה בשם שמואל כמר שרב למדנו בפירוש אחרת בשני הנושאים איפה דיד רב כשר דרב דרב בטרה בשני הנושאים שהזכרנו רב במקום אחר חלק על זה דומר רב ירמיה ברב אומר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר אותו סיפור כמו שראיינו מקודם צד אחד קדמי נפרץ לשו הרבי טוב זה הסיפור עם הלכי והקורה והצד האחורי נפרץ לחצר לא לרחבה אלא לחצר ו נפרצה חצר כנגדו החצר הזאת שהיא נמצאת בצידו האחורי של המבוי הח הזאת מול הפרצה של המבוי לחצר החצר הזאת נפרצה לר שוס הרבים בקיר שכנגד שמה רב פוסק ככה החצר מותרת ומבי אסור שני דינים אומר פה רב גם החצר מותרת וגם המבוי אסור ובוא נראה למה למה החצר מותרת בעצם איזה צד יש לנו לאסור את החצר החצר נפרצה למבוי או נפרצה לרש הרבים בשניה צידיה נפרצה פה לר שוס הרבים פה למבוי מצד הפריצה לשוס הרבים אין לנו סיבה לאסור כמו שמדובר בפריצה שה למטה מ-10 דינה כפתח כמו כל חצר שיש לה פתח לשוס הרבים החצר לא נאסרת בטלטול רשו סרבים מכאן חצר מכאן פתח ביניהם לא עוסר את החצר יש פה אבל נקודה אחרת יש פה חיבור של החצר למבוי מבואי זה מקום של דיורים מבואי זה זוקק מקום ש זוקק עירוב נו הוא לא עשה פה עירוב בין החצר לבין המבוי אולי נבוא ו סור את הטלטול בחצר מחמת העירוב התשמיש המעורב שנעשה פה בין החצר למבוי אז פה התשובה היא כזאת החצר היא רחבה יותר מהמבוא ממילא מי שעומד בחצר רואה אמנם את הפרצה במלואה שיוצאת מהמבוא הקיר של המבוי נפרץ במלאו לכיוון החצר אבל משני צידי הפרצה הזאת יש קירות יש תפנות כמו שחז קוראים לזה גיפופים יש משני הצדדים תפנות שמצד ומצד שמאל של הפרצה ממילא לחצר זה נחשב כפתח רגיל לכל דבר אומנם לאנשי המבוי תכף נראה יתכן ואנחנו לא נחשב את זה כפתח כמ שאצלה הם רואים פתח פרוץ ממלא אבל אנשי החצר שהם רואים את הפרצה הזאת מצד ימין ומצד שמאל נמצא בדפנות גיפופים הגיפו האלה גורמים לכך שהמקום יקרא פתח גמור וכשיש לנו פתח גמור שמפריד בין חצר למבוי החצר לא נאסרת גם מצד דיני עירוב אין פה בעיה של עירוב דיורים הפתח מפריד ביניהם וזה נחשב כל אחד כמקום בפני עצמו אלא אם כן אלא אם כן היייתה פה בעיה שאנשי המבוי היו דורכים ב בהמוניהם דרך החצר כלומר הדרך הטבעית של אנשי מבוי התה עובר דרך החצר ואז יש דריס הסרבים וייתכן שכן הנו נכנסים פה לבעייה של עירוב אבל להיות שאנשי המבוי לא נכנסים דרך החצר אדרבה ולי החצר דרך המבוי אבל המרבו הדרך של המצאת היא לא דרך החצר ממילא אין פה שום בעיה שם בגינה אני צריך לאסור את החצר הפרצה שלה לרשות סיור רבים נחשבת כפתח רגיל לכל דבר שלא עוסר ותו דבר גם החיבור של למבוי לא עוסר למה כון שהחצר אנשי החצר הפתח הזה נחשב כפתח גמור הם רואים מצידו שנגי פופי ולאנשי המבוי נראה בהמשך ממשיך רב ואומר אבל מבוי זה אסור דקה הגמרא תשימו לב למה הרב וסר לכאורה את המבוי לא מצד הדין של רוב כמ שהרי רב אומר בפירוש שהמקרה מדובר שבחצר יש פרצה לרשות הרבים בשביל מה רב צריך להדגיש אתה פרצה לרשות הרבים בקיר שכנגד הפרצה של המבוי לחצר כדי להגיד לנו שהסיבה שאני עוסר את המבוי זה בגלל הכביכול פילוש שיש פה יש פה מבוי יש פה חצר החצר מצד אחד נפרצה אליו המבוי מצד שני בקיר שכנגד נפרץ החצר לרשות רבים יש פה לכאורה פילוש וזה הסיבה שרב עוסר רב עוסר את המבוי בגלל הפילו לא בגלל העניין של העירוב כמ שבגלל העניין של העירוב יכל יכל רב להתגבר על הסיפור כפי שנראה בהמשך ככה הבינה הגמרא נו אז מה יוצא לנו מהדין הזה של רב שתי הלכות א' שאין פה בעיה של עירוב של עירוב דיורים הראייה ש מבוי לא נעשה בגלל ה אלא נאסר רק בגלל הפילו ב שהפילו באמת הוא בעייתי אז אם אנחנו נבוא ונמר שם ממרה הקודמת שרבי יהודה אמר ולא אמר סיים בשם אומרה הוא אמר רק את הממרה ולא אמר אם זה רב ושמואל אם מבוא ולמר שהמאמר שמה היא גם על פי רב נמצא סתירה בין רב לרב פה רב אומר שפילשר פילוש גורם לצורך מסוים במבוי עוסר את המבוי מצד שני גם רב אומר פה שהחצר לא מפריעה לדיור של המבוי מהסיבה שנראה לקמן מצד שני בעמוד הקודם אם באמת נבוא ונמר שזה רב שמה כתוב בפירוש שהפילו לא מפריע מצד שני מדגישים שמה רחבה כמה שרכבה אין לו בכלל בעיה של דיורים אבל אם היה חצר כן הייתה בעיה של דיורים נמצא שאם הייתה חצר היייתה כן גורמת לבעייה במבוי סתירה כפולה בין שתי המימרות אם נבוא ונאמר ששניהם המ רב אמר ל אנה לא ידנ אנה אני לא יודע באמת בשם רבי יהודה בשם מי הוא אמר את זה ובדא בבידור ראותה מקום של כפרים מבוי שקלה לרחבה אוה שם היה סיפור של מבוי שקלה לרחבה כמו בעמוד הקודם ואת לקמ דרב יהודה ולא עצ רכ ולא מידי רב יהודה בא ופסק שם על התושבים שהם לא צריכים לעשות שום דבר המבוא מותר בטלטול עכשיו מסיים וקש משמה דרב אתה בא ואומר שלפי רב זה לא יכול ללכת כמה שזה סותר דברים של ר במקום אחר כי משמ דשמואל ולוק שמידי אין לי שום ח לבוא ולומר שהמ שם הייתה באמת על פי רב ולגרום לסתירה בין רב לרב ייתכן שבאמת מה זה שמואל ואין שום סתירה ככה בעצם הוא עונה לו על האמירה שלו שמה שרבי יהודה אמר בעמוד הקודם זה בעצם חייב להיות שמואל ולא רב אבל אשת דומ לרב ששת לרב שמואל ברא בא ואומר לרב יוסף ברא בא אז ברא לך מה כאן שירבו כאן שלא ירבו בא מישהו ואומר שהמראה הזאת של רב שרב בא ואמר במקרה שלנו בעמוד הזה שהחצר וסרת על המבוי שהמבנה תלוי אם היה עירוב בין אנשי החצר למבוי או שלא זאת אומרת זה לא בגלל סיבת הפילו ברשו שרב מוש שרבים אלא בגלל סיבת דיני עירוב כמו שמדובר בחצר ומדובר במבוי וזה הסיבה שלכן נאסר דווקא אם לא ירבו דרב דרב נמי לו קשיה כאן שירבו בני חצר עם בני אבוי כאן שלא ירבו עכשיו אנחנו יכולים בהחלט לבוא ולסדר לבוא ולומר שמרים בעמוד הקודם גם אמר אות הרב רק למה שם רב התיר כמו ששמה אין בעיה של עירוב ש מדובר בני רחבה בני רחבה הם לא גורמים לבעיות של עירוב זה לא מקום דיורים פילוש בשני המקומות רב סובר שפילשר מהווה בעיה כמה שברגע שיש לנו חצר והמבינים לחצר יש לנו פרצה לרשות סרבים זה לא יוצר מצב של פילוש מרשו שרב סרבים גם שם הרב סובר ככה וגם כאן רב סובר למה כאן רב בא ואומר שה מבוי נאסר לא בגלל פילוש אלא בגלל העירוב פה מדובר במבוי שנפרץ לחצר חצר יש לו דיני עירוב יש לו דיני דיורים ממילא כל זמן שאתה לא תעשה שמה העירוב החצר יאסור את המבוי מם ככה אפשר בהחלט לבוא ולומר שהמראה הקודמת גם הר רב וגם הממרה הזא המ רב והכל בא על מקומו בשלום ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: