העמוד היומי מסכת עירובין דף ז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ז עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא רובין דף ז עמוד א' אבל הסוגיה מתחילה בסוף העמוד הקודם האו מבוי בערך שלוש שורות לפני השורות הרחבות האו מבוי עקום דובנר דה בעמוד הקודם למדנו מבוי עקום בצורת רש פה המבוי נעשה בצורת חט דהיינו הוא פעמיים מקום מבואי מצד אחד מבואי מצד שני מחבר אותם ברוחב מבואי אחר דא ובן הרדה רמו עלי חומרי דרב וחומרה דשמואל שבאו לפסוק הלכה בקשר לטלטל בתוך המבואות האלה פסקו חומרה של רב וחומרה של שמואל למרות שהם חולקים בנושא הזה בהרבה דברים וצרכו דלתות צריכו לשים דלתות בכל המקומות למה חומרה דרב דאמר תורתו כ מפולש רב הר אמר בעמוד הקודם שכל מבוי זוויתי אני מסתכל עליו כעל מבוי מפולש ממילא אני צריך לשים דלת על פי בסאי לל כפי שחניה מביא צריך דלת מצד אחד וצורת הפתח דקורה מהצד השני אז גם פה דרשו לשים בשתי הזוויות בחיבור פה יש מבוי פה יש מבוי ופה יש מבוי דרשו שבחיבור בזוויות לשים שמה דלת כדי לגרום לכך שהמבט יהפכו ללא מבואות מפולשים וממילא יוכלו להציל אותם באמצעות לכב וקורה בצד שיוצא לרש סרבים אז דרשו דלתות חומר דרב אמר תוקן מפולש הומר רב הלח קניקמה הלח קניקמה נקמה לא דרש דלת נקמה אמר צורת הפתח בלחי וקורה לא דלת אמת הגמ שמואל דמר הלכה כ חנניה רבב מצבר הלכה כפית נקמה שבאמת לא צריך תלת אלא מספיק צורת הפתח בצד השני לכי או קורה אבל בזה הם הלכו בשיטת שמואל שהחמיר שהלכה כפי חנניה כפי שהוא מביא בשם בסיל שצריכים דלת מצד אחד ולכם בקורה מצד שני ואומר שמואל תורתו כ סתום הרי שמואל אמר בעמוד הקודם שמבי זוויתי הוא לא בעיה נחשו כ סתום לא צריכים בכלל דלת לא צריכים בכלל צורס הפתח אלא לכ וקורה רגילים כרב דאמר תורתו כ מפולש יצא שהחמירו לבני אותה העיר מצד אחד חומרי כפי רב מצד אחד חומרי כפי שמואל למרות שהם חולקים בדברים האלה ומבדיל על כתרי חומרי ואתן אל עולם הלכה כביס הילל שיצא בת קול ממש הלכה כבס הילל אבל רוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה כדברי בית הלל עושה קצת סותר אמרת בהלכה בהתחלה הלכה כדברי בסיל כר אתה מותן את הרשות לעשות שאתם רוצים כ הגמרא שואלת ע זה אבל מי שעושה מיכול לבית שמאי או מיכו לבית הילל מחפש את הקולות אצל כל אחד רשע מי שאומר מחומר בשמ ו מחומר בסיל עליו הכתוב אומר הכסיל בחושך הולך גם זה לאלא גם זו לא הדרך אדם צריך לקבוע לעצמו רב וכפי שמתחילה הבריתה הלכה כבסי הולכים אחריו אחריהם גם לחומרה וגם לכולה אבל ללכת תמיד לחומרה ללכת תמיד לכולה זו לא הדרך אלא אי כבת שמא ככולו וכחומר און הי כב שילה ככולן וכחומר און א גוף הקשי אומר את הגמרא אמרת עולם הלכה כבסי ככה התחילה הברייתא ודר אמרת אתה רוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה לוקש אומרת הגמרא כאן קודם בסקול כאן לאחר בת קול הרי אחרי שנים שבית הלל בובית שמיי תבחו ביניהם בהרבה דינים בהרבה מחלוקות יצאה בת קול ואמרה אלה ואל דברי אלוקים חיים אבל הלכה כסיל מה שכתוב ברשע שולחים כפי בסיל זה לאחר הבת קול מה שכתוב בסיפא שה רוצה לעשות כך רוצה לעשות כך לפני הבת קול ו באסמה א וא לאחר הבת קול ורבי ישועי דלא משגח בבת קול ידוע המחלוקת של רבי שוע עם חכמי ישראל בבו מציה בקשר לתנור ושמה יצא בת קול לטובת רב לזר רב לזר חלק על כל חומי ייצאה בת קול ואמרה הלכה כרב לזר אמת מה מוכי יח חרוב הוכיח יצא בת קול אמר רבי ישע לא משגיחים בבת קול אנחנו לא צריכים לקבל את ההלכה כפי שבא משמיים התורה ניתנה לנו לבני אדם התורה ירדה לארץ ואנחנו פוסקים כפי חכמי הארץ ולא כפי שיוצא בת כול לכן סיומת של הבריתה מקודם שאמרנו שאדם לא חייב להשגיח בבת קול ויכול לפסוק כפי בית שמיים כפי בסי לל זה מדובר על פי דעת רבי ישוע שהשתמש בביטוי חריף לא משגיחים בבת קול סמה אחיק אמר כל ליך ד משכח תרי תנא ותרי המירו לא מדובר על המחלוקת ספציפית של בית לל בבית שמאי אבל כל מקום שתמצא מחלוקת תנאים כאין דפליגי הדדי כאין מחלוקת בית שמי ובית הלל לא ליבת ככול דמר וככול דמר ולא כחומר דמר וכחומר דמר אלא או ככול דמר וכחומר עבד או כולי דמר וכחומר עבד הסיומת של הבריתה לא בא להגיד שאנחנו יולים להחליט לפסוק כפי בכפי בית שמי לא הכונה הי שברייה באא לסים שאם תרה עוד מחלוקת כפי בית ילל דומה למחלוקת בית לל בבית שמאי ושמה אין לך הכראה לא קיבלת בת כול שקובעת לך כפי מי לפסוק שמה קיבלת רבותיך או שהגעת למסקנה לבד אתה פוסק כפי זה כפי זה אבל תהיה עקבי או לפסוק תמיד אחריו גם לכולה גם לחומה או לפסוק אחרי השני גם לכולה גם לחומה בכל מקום קשייה איך אותם אנשי העיר קיבלו הוראה לשים דלתות כשזה חומרה מצד אחד של רב מצד אחד של שמואל והם חולקים בשני הדברים האלה רב ושמואל חולקים ופה הוא פסק כפי רב לחומה פה פסק כפי שמואל לחומרה אומר רב נחמן בר יצחק כולה כרב עבדו ומר רבונה אומ רב הלכה ואין מורין כן כל מה שאמרנו מקודם שרב אמר שהלכה כפי חנניה להקל דהיינו שלא צריכים דלתות אלא מספיק צורס פסח רב אומנם אמר כן אבל זה הלכה בין מורים כן הרבה פעמים אנחנו רואים בשס שנפסקה הלכה אבל זה לא הלכה לרבים הוא נתן לומר ככה אבל בהחלט מי שיילך ויחמיר ולא ילך בשיטה הזאת בדעה הזאת ודאי שדרכו ראוייה ולרב אד ברבה אמר רב ד אמר הלכה ומורין כן מה יקל מימר איך פסקו גם כרב גם כשמואל הגמרא אומר רב שיזי כי לא אבדין כחומר דבתר איך דסתרי דדי מתי אני מנוע מללכת על ידי חומרה של זה וחומרה של זה כפי שני המוראים כפי שני תנאים כשהם סותרים הטעם שהביא אותו לידי חומרה המנ דמר השני חולק אתה לא יכול ללכת באותה חומרה כן באותו טעם שאצל מישהו השתמש בזה לחומרה פה ולהשתמש במקום אחר פי המנדה המר השני אם אותו טעם מביא במקום אחד לחומרה במקום אחד לכולה אתה צריך ללכת על ליב ד אותו טעם אבל אתה לא יכול להשתמש באותה מחלוקת שבנויה על אותם טעמים ללכת פעם לחומרה ופה לחומרה בזמן שהטעמים סותרים והגמרא מביאה דוגמה כגון שדרה וגולגולת כידוע עצם כשעורה מטמא אבל לא מטמה באוהל אם הוא עבר מטמה באוהל דנו עם בשר מה הדין אם יש לי שדרה ו גולת זה הצמות המרכזיות של אדם שם מתמים באוהל אפילו שהם בכמות קטנה אבל בתני שהם שלמות או השדרה או הגולגולת שחסרו אם משהו מהם חסר וכמה חיסרון בשדרה בית שמאי אומרים שתי חוליות וב סיל אומרים חוליה אחת מספיק שחסרה חוליה אחת כדי להכריז על זה כי על שדרה חסרה והיא לא מטמה באוהל בית שמאי אומרים שתיים ו בגולגולת בית שמאי אומרים ם לא מקדח רשי אומר שולח אותנו לבחיר שם אנחנו נלמד נדע בדיוק מה הכוונה בגדלים האלה חסר משהו בגולגולת ובסל אומרים כדי שינטל מן החי וימות לוקחים אצל אדם חי ורואים שיש לו חור בגולגולת מה גורם למיתתו זה הגודל שאם הוא חסר בגופה חסר בגולגולת של האדם המת זה גורם שזה לא יחשב כגולת ואמר רבי יהודה אומר שמואל וכן לעניין טריפה אותו מחלוקת שאנחנו אומרים פה קשר לטומאה לגבי גוף של אדם גופו של אדם אותו דבר גבי טריפה ובהמה אם חסר בשדרה שתי חוליות על פי בית שמאי או חוליה אחת על פי בסיל וכן לא גבי גולגולת אותה מחלוקת שפה נמצאת לגבי טריפה רק שמה זה נוגע למיס לכיוון ההפוך למה בשדרה למשל על פי בסיל שחסר חוליה אחת אני לא מטמא לפי ב שמאי עד שיחסר שתיים לגבי טריפה לפי בסיל חסר חוליה אחת הבהמה טריפה לפי ב שמיים רק שתיים יבוא אדם וירצה לנקות לחומה בכל הכיוונים יבוא ויאמר ששאלו אותו בקשר לטומאה יגיד לא לא לפי בסיל חסר אחת אני אולך לפי בית שמאי שעד שלא חסר שתיים זה מטמא כשהוא יבוא לדין טריפה הוא יבוא ויאמר אני רוצה להחמיר להחמיר זה טריפה כבר באחת פה זה סתירה למה כמה שאותה סיבה שיש פה יש פה להפך הסיבה היא שלפי בס הילל חוליה אחת מאבדת לגוף הזה שם של שדרה מכם לא מקדח מאבד שם של גולגולת אז אם לפי ביס הילל חוליה אחת מאבדת שם של שדרה אתה לא יכול לבוא ולומר לפי בית שמאי רוצה להחמיר פה שעד ששתי חוליות חסרות לא מאבד שם שדרה ולכן אתה רוצה להחמיר שמה ולטמא באוהל אתה מגיע לטריפה תלך ללא לפי בס הילל ברגע שחסר חוליה אחת זה כבר טרף זה סתירה אתה פשוט פ ק את טעמו של ביס הילל או בית שמאי פעם פי בס הילל פעם בית שמאי באותה מחלוקת עצמה עם שדרה עם שתי חוליות מאבות פסילה או חוליה אחת בזה אתה לא יכול אבל איךה ללא סטרי הדדי עבדינן איין בעיה ללכת כפי המקרה של שמואל ורב בעמוד הקודם רב במחלוקת מסוימת ושמואל במחלוקת אחרת פה אני פוסק כפי רב פה כפי שמואל אומרת הגמרא וכל איך ואיך דסתרי הדדי לא אב דינן מת רב משרש מעשה ברבי עקיבא שליקת אתרוג באחד בשבט כידוע שנות השנים חוץ משביעי נספרות נפ קמינה השנה הראשונה והשנייה מפרישים מעשר שני שלישית מעשר ני רביעית וחמישית שוב מעשר שני ושישית מעשר עני שנת השמיטה פתורה ממעשרות אנחנו בירקות הולכים אחרי לכיתה בפירות הולכים בתר חנתה היה סיפור מעשה רבי קיבא שליקט אתרוג קיי בלן שתרוג הולך בטר לכיתה כמו ירק הסיבה מובת בראש השונה כמה שהוא גדל על כל מים לא ניכנס אבל יש מחלוקת בין בשמה לבס ילל מתי חל הראש השונה האם הוא חל בטו בשבט כפי שבסל אומרים כפי שאנחנו נוהגים היום או כפי בשמה בא' שבט מה קורה אדם בשנה השלישית ליקט בין א' בשבט לטו בשבט לפי בס הלל זאת שייך לשנה הקודמת זה שנה שנייה ממילא וא צריך להביא מעשר שני לפי בס שעמי זה כבר שייך לשנה החדשה מא' בשבט זה כבר שנה החדשה ראש השון על השנה הזאת ממילא הוא צריך ללכת על פי השנה השלישית סרני שוב ליקט ופשוט אני לא יודע אם הוא נקרא ליקט בשנה שעברה או ליקט בשנה החדשה מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו בית ייסורין הוא הפריש גם מעשר שני וגם מעשר ני אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בילל הרי אמרנו שבאותה מחלוקת אתה לא יכול לפסוק גם כך וגם כך אתה צריך להיות תקוי לפסוק כפי מנ דמר אחד רב קיבה גמור סטפק הוא לא ידע כפי מלאח ולא ידע בסיל בחד בשבט האמור אף או ב1 בשבט האמור הוא ידע שיש מחלוקת הוא ידע אבל בסיל הוא לא ידע ברור האם הם סוברים בטו או ב' ובד אח לחומרה ואח לחומרא זה לא בגלל שהוא פסק גם כפי זה כפי זה אדם צריך לפסוק כפי מן דמר אחד אבל במיוחד לפי בילל אבל ב בסיל עצמו הוא לא ידע מה דס בילל לא היה מקובל אצלו באופן ברור האם בסיל סוברים שבא' בשבט או בטו ולכן הוא הפריש שתי מעשרות במקרה של קץ מאלת סבוב או שזה שייך לשנה ש שעברה וצריכים מעשר שני או שזה שייך לשנה החדשה וצריכים מעשר אני ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: