העמוד היומי מסכת עירובין דף ו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ו עמוד ב

[מוזיקה] דף ו עמוד ב היום אנחנו נראה דבר מעניין אדם שלוקח בכל מחלוקת את הקולות אומרת הגמרא הוא נקרא רשע הוא בעצם מסדר את היהדות לפי מה שנוח לו פה הוא שומע על הרב הזה וכאן הוא שומע על הרב ההוא זה ממש ממש לא בסדר אבל אנחנו נראה דבר מפתיע אדם שלוקח מכל מחלוקת את החומרות גם גם כן אני אומר עליו כסיל הכסיל בחושך הולך ולכאורה למה בן אדם שלוקח את החומרות בוא תגיד עליו הוא בן אדם שמדר הוא בן אדם שמחזר אחרי מצוות שמסכים להשקיע מעצמו בשביל התורה תמיד תמיד תמיד הוא לוקח את הסמן הקיצוני את הסמן המחמיר למה שלא נומר וואו יש כאן בן אדם נפלא התשובה היא כל כך נוקבת התורה הקדושה לא דורשת מאיתנו בוא תהיה ראש בקיר תמיד תחמיר התורה דורשת מאיתנו עשה לך רב תיקנה לדעת תורה שאדם מראה שהוא עצמו פועל על ראות עיניו פועל לפי היגיון לפי נטיעות ליבו כאן הוא כבר איבד את הקשר עם התורה התורה דורשת ממך תעשה רב ומה שהרב אומר לך אחרו לטוב למוטב לכולה לחומרה כמובן במסגרת דבר השם זו הלכה אבל ברגע שהוא רב תקין הוא רב שתורת אמת היייתה בפיהו וכולי כל הסימנים שצריכים להיות ברב לך אחריו ואל תרפא כשאתה תתחיל לחשוב בראש ולהגיד פה זה נראה לי הוא פה זה נרא נראה לי הוא בהתחלה תגיע מכיוון טוב תרצה להחמיר תרצה לקחת לעצמך כל מיני דברים יותר טובעניים אבל בסופו של דבר זה יגיע לפירוק מוחלט זה יגיע לנטיות לב והתורה שלנו היא לא נטיעות לב י הוראות ברורות ולכן היום אנחנו נראה בן אדם שהולך אחרי כל פעם אחרי חומרה נחשב כסיל הכסיל בחושך הולך החכם הוא זה שאיני בראשו יודע לקחת לעצמו את הדעת תורה וללכת אחריה תמיד כשקל כשקשה בכולה בחומרה זה התורה האמיתית זה תורת חיים זה דרך חיים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ו' עמוד א' למטה בעצם ראינו אתמול מחלוקת איך מסדרים רשות הרבים אני רוצה להפוך את רשות הרבים למקום שיה מותר בו לטלטל בואו נחזור ברשותכם לא בעל פה אלא בתוך או כיוון שהאותיות יגרמו לנו לדעת את זה טוב יותר מתנו רבנן שזה ממש כמה שורות מלמטה אמנם זה חלק נכבד מדף ו' עמוד א' אבל לא נורא נראה קצת ממנו תנו רבנן כיצד מהוים דרך רשות הרבים איך אני יכול להפוך את רשות הרבים למקום שמותר בטלטול איך תנ קמה אומר עושה צורת הפתח מכאן צורת הפתח זה כמו שאמרנו שני קורות וקורה על גביהן בעצם שני מזוזות ומשקוף זה מצד אחד בקצה אחד של דרך הרבים ובצד השני לכי וקורה מכאן זה שיטת הנקמה חנניה אומר זה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בית שמאי אומרים עושה דלת מכאן ודלת מכאן ולא רק זה אלא כשהוא יוצא נכנס ונועל זאת אומרת כך צריך להיות סגור הרמטית על ידי דלת נעולה תמיד אין בעיה כשאתה יוצא נכנס פתח אבל בנורמה ברגיל צריך להיות נעול הדלתות הללו בתיל אומרים עושה דלת מכאן צד אחד אומנם חיייבים דלת ולכי וקורה מכאן וצד השני מספיק או לכי או קורה שואלת הגמרא והנה כאן צרנו אתמול בעצם ראינו שיש מושג כזה להפוך את רשות הרבים למקום שמותר בטלטול והגמרא מיד מתקוממת ושואלת ורשות הרבים אמ ערבה האם אפשר באמת לערב את רשות הרבים בעצם אומרים המפרשים התורה הגמרא מבינה שבצורה שבית שמאי אומרים דלת מכאן ודלת מכאן נעול כן זה ברור שאפשר אבל בכל דרכים האחרות כשיטת נקמה או כשיטת בית הילל זאת אומרת חנניה כמו שהוא מביא את בית הלל זה לא הגיוני למה שיוכלו לתקן ככ את רשות הרבים והתניה כתוב כך בברייתא יתר על כן אמר רבי יהודה רשי אומר יתר על כן שמה מופיע שאם יש לך גשר ברשות הרבים או לדוגמה בנית איזושהיא בניה שמקרה בעצם מכסה בתקרה את רשות הרבים מתחתיה זה נחשב כרשות היחיד ומותר טלד כי הוא אומר אנחנו כבר מכירים את המושג פי תקרא יורד וסותם ה פי תקרא השפה של לתקרה כביכול יורדת ללמטה וסותמים ועושה את זה מחיצות ולכן מותר בטלטול ואז מגיע רבי יהודה ואומר עוד יותר מכך יתר על כן אמר רבי יהודה מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים שימו לב שני מחיצות בלבד קיר מצד אחד קיר מולו מצד שני שני בתים משני צידי רשות הרבים והוא רוצה לטלטל מבית לבית מה הדין עושה לחי מכאן ולחי מקור מכאן בשני הבתים ושני צידי הכתלים כן שבהם שאת השטח שביניהם הוא רוצה להפוך למותר בטלטול ה רוצה ללך מק ולכי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונוסע ונותן באמצע שימו לב עד כדי כך מותר לו לטלטל אפילו שיש שני מחיצות בלבד בלי שום דבר שמקרה אותם לא גשר לא בנייה לא פי תקרה שום דבר שני מחיצות כבר מספיק אמרו לו אמרו חכמים אין מערון רשות הרבים בכך מה פתאום אין אופציה אין אפשרות לערב כך ולהפוך את רשות הרבים להיות מותרת בטלטול מבינה הגמרא שחכמים חולקים עליו ולא רק בזה וממשיכה הגמרא ואומרת ואל ומר לי שרק בכך אל תיתפס לי על המילה בכך ותאמר שרק בצורה הראית פרוביזורית כזו של לחי או קורה רק כך הי אפשר לתקן רשות הרבים אבל בדרך יותר מסיבית אפשר וחית אמא בכך ו דלו מארב א בדלתות מארבע שבדלת כן אפשר ובעצם לפי בית הלל הם יסבירו הנה ברגע שיש דלת וזה לא רק לחי או קורה מצד אחד אלא גם בצד אחד דלת אפשר לערב ממש לא אני אוכיח לך שלו ואמר רבא ברבר חנה אמר רבי יוחנן ירושלים יר הקודש והמקדש למלא דלתותי ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים זאת אומרת כך ירושלים היא גודל של רשות הרבים שבאמת כמו שהזכרנו כבר בהקדמה למסכת רשות הרבים יש אומרים שזה דווקא כמו שהיה במדבר וחובה שבאותו רחוב יעברו 600,000 איש בירושלים היה כאלו רחובות עולה רגלים היה בירושלים הרבה הרבה דיירים הרבה אורחים ולכן היה ברחובות ענקיים והרחוב היה אמור להיקרות רשות הרבים אבל כיוון שדלתות ננעלות בלילה לא חיייבים על כך כי זה אמור להיות כמו המדבר על מלא וכמו שבמדבר הכל היה פתוח מפולש פרוץ כך גם אמור להיות ברשות הרבים וכיוון שירושלים דלתותיה ננעלות בלילה אני לא מחשיב אותם כרשות הרבים מכאן אתה רואה שבירושלים היה דלתות והם גם היו ננעלות בטיל שמדברים על דלת אחת ולא מדברים א אם היא ננעלת או לא וגם רק על דלת אחת לא ייתכן זאת אומרת כך חכמים לא נותנים שום אפשרות שום התכנות להתיר רשות הרבים בטלטול אלא אם כן ירושלים ששמה הה דלתות שגם ננעלות ואותו דבר אמר אולה גם לגבי אנה הבולה ד מחוזה השערים שלהם חוזה אל מלא דלתותיהם ננעלות חייבין עליהם משום רשות הרבים בכל אופן זה הדבר היחיד כמו שאמרו בית שמאי למעלה דלתות נעולות הם יכולות להתיר רשות הרבים כל דבר אחר לא קשה גם על בית הלל וגם על תנ קמה איך אתה אומר שיש דרכים אחרות להתיר רשות הרבים אונה הגמרא מרב יהודה אחיק אמר לא רשות הרבים כיצד מערבין מבואות המפולשת הרבים כאן עושה צורת הפתח מכאן ולכי וקורה מכאן או ש חנניה מביא באמת את מחלוקת בית שמע ובית ילל שלפי בית שמי דלתות ולפי בית הי דלת הולכי או קורה לא מדובר כאן על להתיר את רשות הרבים בטלטול זה ברור שאי אפשר אלא אם כן דלתות ננעלות מדובר כאן מבואות ש מפולשים לרשות הרבים מה זה מבועות ש מפולשים לרשות הרבים או שיש רחוב ככה לאורך ובאמצע יש איזשהו מבוי שמצר ב מקטע דרך מסוים מצר את רשות הרבים זה נקרא מבוי מפולש לרשות הרבים או יש אומרים רחובות בעצם תארו לכם רחוב לאורכו אז מרוחבו יוצא ככה יש שני רחובות לאורך ביניהם יש איזשהי שמטה היא לא שמטה זה מבוי שהוא מחבר בין רשות הרבים ועליהם הדיון נפלא ביותר איתמר רב אמר אלת כנקמה שתנה קמה אומר מספיק צורת הפתח בעצם הוא הכי מקל צורת הפתח מצד אחד ולכי או קורה מצד אחר ושמואל אמר הלכה כ חנניה שכ חנניה כמובן כמו בית הלל ולא כמו בית שמי שהלכה תמיד כמותם שדלת מכאן ולכי או קורה מכאן הבאה ליו שואלת הגמרא לחנניה ליב דבית אילה לפי בית שמאי הוא אמר שתי דלתות וצריך לנעול זה ברור לפי חנניה ליבה דבית אילה צריך או אין צריך לנל כשהם אומרים שלגבי אותו מבוי שפולש לרשות הרבים צריך צד אחד דלת צד שני לכי או קורה את הצד ההוא של הדלת צריך לנהול את הדלת או לא תשמ אומרת הגמרא בוא נראה ראיה ד אמר רב יהודה אמר שמואל אינו צריך לנהול וכן אמר רב מתנא אמר שמואל אינו צריך לנעול איק ד אמרא יש כאלה שגורסים אחרת זה לא אמר רב מתנא אמר שמואל אלא מעשה שהיה איתו בעצמו אמר רב מתנא בדידי אב אובדה בי עצמי היה מעשה היה מבואי מפולש לרשות הרבים היה לכי קורה מצד אחד דלת מצד שנייה שאלתי את שמואל מה הדין ואמר לי שמואל אין צריך לנוול כך הוא אמר במפורש באו מני ממשיכה הגמרא בדיון באותו עניין באו מני מרב ענן צריך לנוול או אין צריך לנהול אמר לו הות חזי בואו ותראו אנ הבול ד נרדה השערים של העיר נרדה שעליהם אנחנו סומכים בתור דלת דתמן עד פלגו באפרה הם בכלל תמונ עד חציים בעפר אי אפשר להזיז אותם גם אם תרצה ולכן מכאן יש לי ראייה שלא צריך לנעול את הדלת אם היו צריכים לנעול בבקשה האלו השערים האלה של נרדה שאנחנו שסומכים עליהם לגבי ל בכלל אי אפשר להזיז אותם ואיל ונפיק ואיל ונפיק מ שמואל ולא אמר להו ולא מידה ולא רק אתה רואה שאפילו שמואל סומך על כך אם כך רואים במפורש שלא צריך לנהול אמר אב קנה ממש ללא אנח מגופות הבי הדלתות האלה אומנם היו תמונות בעפר אבל לא כשהם היו פתוחות לרווחה הם היו מופות הם היו חצי סגורות ואז הם היו מופות בעפר יתכן לומר שצריך שיהיה נעול ובמקרה כזה שהם חצי מגפות זה בסדר גמור ולכן שמואל לא מחה אבל דלתות פתוחות לחלוטין ייתכן שזה ממש לא בסדר וכן צריך לסוגרים כי את הרב נחמן אמר פניו אלי אפריו תפנו את העפר כי ברגע שזה תמן בעפר זה לא בסדר אומרת הגמרא מכאן אני מבין לאם הקסבה ארב נחמן צריך לנעול אני מבין מכאן שרב נחמן אומר תפנו את העפר כיוון שעפר מפריע להם לינל וחייבים לנהול דוחה הגמרא ואומרת לו לא חייב להיות שכך הוא סובר יכול להיות שהוא סובר כוונ ד ראויות לנהול אף על פי שהן נעלות כבר מספיק זאת אומרת צריך שיהיה לי את האופציה לנהול לאחר שיש לי את האפשרות כבר לא חובה שיהיה נעול אבל ברג זה תמו בעפר שזה מוכיח שלא רק שזה לא ננעל כרגע שזה לא נעול אלא גם אי אפשר לנעול אז אומר רב נחמן זה לא בסדר מספרת הגמרא הוא מבוי עקום דאבא בן רדה אתמול ראינו מבואי עקום הסברנו בצורת האות ריש היום מבואי עקום שימו לב זה בצורת האות ח זאת אומרת פתח אחד לכניסה עוד פתח לכניסה באמצעו אתה נפגש בצורת האות ח' רמילי חומרי דרע וחומרי דש שמיל חכמים הטילו על אותו מבוי גם חומרה של רב וגם חומרה של שמואל חומרה של רב לגבי איך אני מתייחס אליו כ מבוי מפולש כ מבוי סתום וכדומה חומרה של שמואל לגבי איך בדיוק אני עושה את התיקון ובואו נראה וצרכו דלתו דבר רשון הצריכו אותו דלתות כמו רב שסובר שהוא נחשב כמבוא מפולש ומבוא הזה מפולש לרשות הרבים לכן הצריכו אותו דלתות אני יודע שכולנו כל מי שהיה איתנו בשיעור אתמול אומר רגע אבל רב אתמול לא צריך דלתות רק רגע אז חום רידר רב שהוא אמר תורתו כ מפולש אם ככה שואלת הגמרא ואמר רב הלכה כנקמה ותנ קמה מספיק לו צורת הפתח כמו שאמרנו אתמול צד אחד ורת הפתח צד שני לכי וקורע אבל כאן לאחר שאני משתמש בהלכה של רב שהוא נחשב כמפוטר עליו כשמואל שהוא אמר הלכה כ חנניה הלכה כ חנניה וחייבים דלת כמו בית הלל אה שואלת הגמרא אבל אם זה הלכה כשמואל אז לך עד הסוף ואמר שמואל תורתו כ סתום כמו שראיינו אתמול שלפי שיטתו כזה מבוי שיש בו בעצם פיצול המשכיות הוא מחשיב כפרה הוא מחשיב את זה כסתם זאת אומרת הוא לא מחשיב את זה פרצה או כפתח אלא מחשיב אותו כסתם ואם כך מדוע אתה מצריך דלת לא צריך שום דבר פה אני כבר משתמש כרב דמר תורתו כמפוטר י בעצם אני משתמש בדינו של רב לגבי להחשיב אותו כמפוטר שאני מחשיב אותו כמפוטר של רב ל מפולש אלא הולך לשמואל ואומר לו מה הדין במפולת עזוב את זה ששמואל יגיד לך זה בכלל לא מפולש אבל אני מגיע ושואל אותו מה הדין במפולת ומשתמש בדין שלו שבאמת כמו חנניה כמו בית הלל שחייבים דלת שואלת הגמרא אם יש כזה דבר ומי אב דינן כתרי חומרה האם אני יכול להשתמש להחמיר גם כמו הרב הזה וגם כמו הרב הזה והתניה לעולם הלכה כבית הלל דע לך כלל ש יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל דע לך תמיד קבוע הלכה כבית הלל והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה בסדר גמור אפשר כבר נסדר איך בדיוק כדברי בית הלל עושה כך באמת ההלכה מקולי בית שמי ו מקולי בית הלל אדם שתמיד אוסף מלקט את הקולות מכל מקום נחשב כרשע אדם שמלק את את החומרות מחומרי בית שמי ומחומרי בית הלל עליו הכתוב אומר והכסיל בחושך הולך קוראים לו כסיל שוטה למה אתה אוסף את החומרות מכל כיוון אלא אי כבית שמאי ככולן כוון וכחומר און הי כבית שילה כולנו כך אומר תמיד תלך כמו אחד עד הסוף תיצמד לרב ואיתו תלך תמיד ואם כן שואלת הגמרא מדוע פה אני תופס גם כמו רב וגם כמו שמואל ומחמיר לכל הכיוונים עכשיו עוד לפני שנענה את התשובה עליה נענ בעזרת השם רק מחר שואלת גמ הגוף הקשייה אמרת אתה אומר לעולם הלכה כבית הלל ועד הרמר ומיד לאחר מכן אתה אומר ה רוצה לעשות כדברי בית שמאי ושה איך זה ייתכן האם כדברי בית שמאי או כדברי בית הלל אמרת הלכה כמו בית הל כמו בית הלל ולאחר מכן כדברי בית שמאי עונה הגמרא לאו קשי קודם בת קול כאן לאחר בת קול הרי יצא בת קול והודיע שהלכה כבית הלל לפני הבת קול תיקח כמו שאתה רוצה תעשה כמו בית שמי עד הסוף או כמו בית הלל עד הסוף לאחר שיצא בתכול וקבע הלכה כבית הלל באמת תעשה אך ורק כבית הלל והי בתמה תירוץ נוסף אבה לאחר בת קול ורבי יהושע ה דלא משגח בבת קול יש סיפור ידוע על רבי יהוושע שאמר אין משגיחים בבת קול כל עיקר לא משנה מה היא תגיד התורה לא בשמיים היא נמסרה לנו על הקרקע מה שיאמרו בשמיים הכל טוב ויפה אבל בסופו של דבר אנחנו כאן על קרקע תלמידי החכמים הקדוש ברוך הוא נתן להם כוח להחליט ולקבוע ולכן אומר אין משגיחים בבת קול ולפי שיטתו גם לאחר מכן הרוצה שייעשה כדברי בית הלל עושה כדברי בית שמאי עושה ואבא את האמא את האיבה את האמא הנוסף נראה בעזרת השם מחר בואו נראה מה למדנו היום בואו נסכם דבר ראשון אמרנו איך מערבים את רשות הרבים כן זה קצת מהדף עוד של אתמול איך מערבים את רשות הרבים אז אמרנו יש את הנקמה שאומר תצורת הפתח ולחי וקורה יש את חנניה שאומר לפי בית שמאי דלתות משני הצדדים ונעול לפי בית הילל אמרנו דלת מצד אחד לחי וקורה מצד אחר שאלה הגמרא בכלל איך אפשר להרב את רשות הרבים הרי רק רבי יהודה שמדבר על גשרים מדבר על רשות הרבים מקורה ויתר על כן אפילו רשות הרבים שאינה מקורה הוא אומר לכי לכי קורה קורה קורה אבל חכמים אמרו לו אין להבין רשות הרבים בכך ואל תגיד לי שרק בכח לו אבל בדלתות כן כי ראינו שרק ירושלים שהיה שתי דלתות משני הכיוונים ו נעולות או הבול ד מחוזה אבל אחרת לא אלא רב יהודה אומר באמת פה מדברים על מבואות עם מפולשים לרשות הרבים ולא על רשות הרבים עצמה הלכה קת קמה שמואל אמר הלכה כי חנניה איביה להוא האם צריך נעול או לא הבנו מספיק המוראים שאמרו אינו צריך לנעול ניסינו להביא ראייה מ מאשרים של נרדה אמרנו שהם היו קצת סגורות שרב נחמן הגיע לשם אמר לפנות העפר לא בהכרח שהוא סובר שבאמת חייבים לינל אלא שיהיה את האפשרות והאופציה לנעול מבוא יקום זה בצורת האות ח הטלנו עליו גם חומרות של רב להחשיב אותו כמפוטר יו של שמואל לומר שלא מספיק צורת הפתח כמו שרב פסק אלא צריך ממש דלת כמו שפסק שמואל כמו חנניה איך עושים כמו ש חומות הרי ראינו בית שמי עושה דברי בית ה עושה איך יכול להות אמרנו או לפני בת קול או שזה רבי יהושע שלא משגיח בבת קול והרי ראינו אדם שעושה את כל הקולות הוא רשע אדם שעושה את כל החומרות הוא שותה הוא כסיל ולכן איך אפשר את זה בעזרת השם נראה מחר בהצלחה רבה אדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏m
לצפיה בתכנים נוספים: