העמוד היומי מסכת עירובין דף ה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ה עמוד ב

[מוזיקה] עירובים דפי עמוד ב נתחיל בעמוד א שורה השנייה מלמטה ראינו ש מבוי סתום שיש לו שלוש מחיצות כדי שיהיה מותר לטלטל בו הצריכו חזל שיהיה או לכי או קורה בפתח המבוי נעסוק היום בהלכה שרונה חידש בעניין של לכי לכי זה איזשהו מחיצה קטנה שנמצאת בפתח המבוי וזה משמש לעקר שלא יבואו להוציא לרשות ורבים אומר רבונה מה קורה אם הוא עשה את הכותל ברוח הרביעית בצד הרביעי שהוא פתוח לרשות ורבים הוא בעצם התחיל לסגור אותו עם כותל כנגד אותו רוח כעת הוא אומר רגע יש לי פה כותל מה העניין שלי לבוא ושים דופן אחר שהוא ישמש כלכ הקול עצמו שנמצא וח הרביעית היא זאתי שתשמש ככי אומר רב הונה תלוי אם הכותל הזה פחות מארבע עמות שזה שיעור של מבואי אז נוח נמי למרות שהלחי הזה נעשה מאליו ולא לשם לכי הכותל הזה נעשה לשם כותל רק אחרי שהוא בנה אותו הוא התכוון אולי נעשה ממנו לכי בכל אופן הלכה כ הבאי שנראה לכמן מחלוקת בלחי העומד מאיליו האם א ולכי או לא הלכה כ הבה שא ולכי ולכן עד ארבע עמות אני אומר שהוא הוא יכול לשמש ככי אבל אם הוא ארוך יותר מארבע עמות כאן כבר אני לא קורא לו שם של לכי אלא הוא נחשב לקוטל של המבוי ויצטרכו חוץ ממנו לכי נוסף וכעת נראה כמה פרטים בהלכה הזאת גופ אומר ומי ברחמה אומר רבונה לחי הבולט מדופן של מבוי ודופן הרביעית של פתח המבוי פחות מארבע אמוד נידון משום לחי ואין צורך לחי אחר להתירו אם הקוטל הזה הוא פחות מ ארבע אמות הוא יכול לשמש ככי ארבע אמות נידון מישו מובי וצריך לכי אחר להתיר אוי אבל אם הוא ברוחב של ארבע אמות שכמו שאמרנו זה שיעור אורך של מבואי כאן כבר הצטרכו לעשות לכי אחר כי זה יוצא כבר מתרס לכי מבררת הגמרא אותו לכי איכון מעמידו אמרנו שהוא עושה לכי אחר איפה הוא יעמיד את הלכי מה הבעיה מבארת הגמרא אדלי בד אם איפה שנגמר הכותל רביעי שהוא כבר הגיע לארבע אמות הוא שם אחריו עוד קוטל איזשהו מחיצה בעצם וסופו דקו סיף לי איך יש פה עקר שלא לטלטל רשו סמו סך הכל הוסיף עוד חתיכה על הכותל הקיים ויותר מזה הרי הלכי יכול להיות מכל דבר שהוא אז מה אז הוא יוסייף עוד שורה של לבנים בסוף הכותל הרי ודאי שזה לא יהיה לו כ הקר ובסך הכל במקום שיהיה אמות יהיה פה ארמות ועוד מטר אבל איך אתה יכול לומר שכעת יש לו עקר אומר רב פופה דמוי קילי לדוך גיסה מבארת הגמרא שני אפשרויות רב פופה אומר יש הרי את הכותל השיני מהצד השני של המבוי שמשם הוא פתוח ישר לרשות ורבים שם הוא יעמיד את הלכי וממילא יהיה לו עקר בלחי עצמו כדי שלא יבוא לטל אש סבים ואז ה מכשיר את המובי אונ בריד רביש אמר אפילו תמ דמוי קלו בעדי גם אם נאמר שהוא מצמיד את זה לכותל הרביעי שנמצא א בפתח המבוי יש אפשרות שזה יהיה ניכר לכי ולא יחשבו שהוא חלק מהכותל ד מטפי בי או ד מוצר בי הוא מוסיף על זה מוסיף על הכותל או מפחיד מהכותל ואומר רשי אפשר להוסיף ולהפחיד בשני אפשרויות אפשר בגובה של הלכי לעשות אותו גבוה יותר מהכותל או נמוך יותר ואפשר גם בעובי לעשות אותו דק יותר מהכותל או רחב יותר מהכותל ואז זה ניכר שזה משהו נפרד וממילא יש פה עקר של לכי מבאר ורה עוד הלכה בעניין שראינו אומר רב הונה ברד רב יהושע לא המורן אלא במבוי שמונה אנחנו הבאנו את ההלכה של רב הונה שעד ארבע עמות זה מתיר מדין לכי יותר מארבע עמות כבר לא זה הכל דווקא במבוי שמונה אבל במבוי שבע מבואי שהוא רחב שבע עמות הפתח שלו רחב שבע אמות ניטר במד מרובה על הפורץ דהיינו אם יש לו פס של ארבו וממילא אנחנו אומרים שלחי זה לא מחדש רבו ישוע לא יצטרכו כאן תיקון של לכי ולמה כיוון שברגע שהרוכב של המבוי הוא שבע ולאב דווקא שבע אלא פחות משמנה ומטה יש לנו כאן רוב של הפתח סגור עם קיר ויש דין של עמד מרובה על הפורץ שזה נחשב לסגור וזה ודאי הרי שאם יהיה פה מחיצה לכל הצד הרביעי ודאי שזה יחשב למבוי סגור שאין שום מיסול לטלטל בו כל הבעיה היא שזה נחשב פתוח לרשות ורבים ואיפה אנחנו לומדים את ההלכה של עמד מרוב על הפוץ בכל וחומר מחצר יש לנו כל וחומר שאפשר ללמוד אתזה מחצר מה זה חצר מה ההגדרה של חצר בזל שני הגדרות הגדרה ראשונה אם היא מרובעת ברגע שהיא מרובעת אי אפשר לקרוא לה מבוי אלא חצר הגדרה נוספת מה שראיינו בעמוד א' אם רוכבה יותר מאורכה כאן זה כבר לא זה יוצא מתורת מבוי וזה הופך להיות תורת חצר בחצר ההלכה היא שאם יש צד אחד פתוח כולו לרשות ורבים לא מספיק פה לכי או קורה זה היה דין רק במבוי אלא בחצר יצטרכו פס ברוחב הרבעות תפוחים לגבי לכי נראה לקמן שאין שיעור מינימלי זה יכול להיות כלשהו כאן יצטרכו כן פס ורוחב הרבו וממילא אומרת הגמורה יש לנו כל וחומר מחצר ומה חצר שאינה תרת בלחי וקורה לחי וקורה לא יועיל לחצר תרת בום אן מרובה על הפרוץ בכל אופן עם החצר הזאת ה היא מלאה פרצות אבל העומד המקום הסגור הוא מרובה יש פה רוב על הפורץ מותר לטלטל בו מבוי שניצר בלחי וקורה הנו יודעים שניט שניצר באומן מרו בעל הפורץ אז מבואי שהוא ניטר בלחי וקורה ממילא המבוי נראה שהוא קל יותר הן יודעים שניטל ניטר באומן מרו בעל הפורץ שנתי אותו על ידי אומן מרו בעל הפורץ ולכן במבוי ברוחב שבע אומר רב הונה בריד רב יהשוע כאן לא הצטרכו לכי אחר כיוון שיש לנו כאן אומד מרובה על הפורץ וזה מכשיר את המבוא לטלטל גם בלי לכי שואלת הגמורה פריח על הכל וחמר מה לחצה שקן פרצו ב10 תמה במו שפרצו באבו בחצר כל עוד שהפציעה לא עברה את ה10 אמות אנחנו קוראים לזה פתח אבל אם זה יותר מ10 אמות זה כבר נחשב פרצה והיא בעייתית אבל ל גבי מבוי ראינו שיעור הרבה יותר קטן שיעור של ארבעות פוחים לכמו נראה שרב הונה אומר שפרצה במבוי רבות פוחים כבר נושבת לפצה ולא לפתח אז אם ככה רואים ש מבואי הרבה יותר חמור מחצר אז יש לנו לקל וחמר מה לחצר שכן פרצת ב-10 אז היא קלה יותר שהקלו שעד 10 אמות עדיין זה נחשב פרצה זה עדיין נחשב לפתח ולא נחשב שהחצר פרוצה תומר במבוי שהוא הרבה יותר חמור שבארבע טפחים כבר אמרנו שנחשב לפצה ולא לפתח מתרצת הגמורה זה לא ברור שב מבואי רבות פוכים אני מחשיב את זה פרצה זה מחלוקת סובבו בריד רבי ישוע מבוי נ מ פרצו בבו רשה שהוא אמר את ההלכה הזאת הוא סובר שיש כן כל וחומר כיוון שה כולה הזאת שהונו בחצר היא לא נכונה היא לא כולה כי גם במובי הוא סובר שהפציע ומילה החצר לא יותר קלה מהמו שואלת הגמורה למן רינן רבונה רב ישע הי עולה פה על הלכה שהבאנו קודם בשם רבונה ורב הונה הוא בא בעצם כנראה לומר בשיטת רבונה את החילוק בין מבוי של שמו או של שבע ווא רונ פצולי רבונה בעצמו הוא זה שאומר שפרצה במבוי ארבה תפח ומעלה נחשבת לפצה ולא לפתח אז איך אפשר לומר שרב הונ ברש סובר ב1 אמות הרי סוף סוף אתה בא לומר את הכל וחמר הזה עלי בד רבונה לכאורה ועלי בד רבונה יש כן פריחה לכל וחמר כי מצינו ש חצר קלה יותר חצר זה נחשב לפתח עד 10 אמות ובמבי עד ארבעה טפחים ונהג מור לא לא רבונה בריד רבי ישוע תמ ד נפשי קומה הוא לא מדבר כאן בשיטת רבונה אינו חנם הוא יודע שרב הונה יחלוק וספור שגם במבוי שבע אין כל וחומר מחצר ולא נתיר אותו במד מרובה על הפרוץ הוא רק אומר ההלכה הזאת של וא נבי אני סובר כיון שאני סובר ש במבוי הפתח הוא עד 10 אמות כמו הבר פלוק ט של רב הונה אז יצא שאם המבוי הוא ברוחב שבע יש פה עמד מרוב על הפורץ כי יש כל וחום מחצר רב השי אמר אפשר לומר יותר ממה שרבו ברי ד רבי ישוע אמר רבונה דרבי ישוע אמר שאם זה שבע אז זה ניתר אני אומר אפילו אתמ במבוי שמנה נמי לא צריך לכי יש התר גם במבוי רוחב שמונה למה מוא נפשו אימ נופש הרי לכאורה שמונה אמות הפתח ונאמר שהלחי הוא ארבע אמות הכותל שבנה ברוח הרביעית היא ארבע אמות וכעת כיוון שרוב בני אדם לא יכולים לצמצם בדיוק את השיעור שזה יהיה ארבע וארבע אז בוא נחשוב מה יש כאן אם העומד נופש אם הרבע אמות של הלכי של הכותל הזה שבנוי הוא גדול יותר כיוון שהוא ב4 עמות צוחקות והפתח שנשאר הוא אב עמות עצבות קצת פחות מארבע אז ניתר במד מרובה על הפוץ יש לנו רוב של אומד רוב של קוטל על פני הפתח והי פוץ נופש ואם כיוון שאי אפשר לצמצם אז יכול להיות שה הפתח שנמצא בצד הכותל הוא גדול יותר הוא 400 צוחקות ואילו הלכי הוא קטן יותר אז דון משום לכי כיוון ש אז אם כן יוצא שה הכותל הוא פחות מארבע עמות כי הפתח קצת יותר מארבע ויש לנו רוחב של מבוי של שמונה וממילא יש לנו סיבה להתיר במימון ה שוך את המבוי או על ידי ומן מרובה או על ידי שנאמר שיש פה לכי מה ימס אבל עדיין אולי נאמר דשוו רבו כדוד אולי במקרה הוא כן הגיע פה בדיוק לחצי ואז יש לנו פה ארבע עמות של קותל ממילא זה כבר לא לכי ובע המות של פתח ממילא זה לא יכול להיות אום אן מרובה על הפורץ אבל ל סופק דבריהן הו ספק דבריהן להקל הצד הזה שאולי פה יצא בדיוק חצי חצי זה סופק מכיוון שכל לח יסי רובין זה הכל דרבון סופק דרבון להקל ולכן אומר אומר רב אשי גם במבוי שמונה אנחנו נתיר על ידי לחי של ארבע על ידי כותל של ארבע אמות אז אם כן ראינו כאן בהלכה שרונה שאם אם עשה לכי עשה כול ברוח הרביעית של המבוי עד ארמות אני מחשיב את זה לכי למות שזה ועמד מלוב הלכה כ הבעיה שלחי ועמד מלוב כשר יותר מבע עמות זה נהיה חלק מהכלים של המבוי ל לא יכול להשמש לכי צריך לעשות לכי אחר איפה הוא עושה את זה או בכותל השני או באותו כותל אבל משנה את זה מהכותל הקיים או על ידי הגב או על ידי שינוי בגובה או שינוי בגובה או שינוי בעובי הבאנו רבוד רב ישע שהוא אומר שאם המבוי ברוחב שבע אז יהיה ניתר גם בלי לכי כיוון שיש פה אמד מרוב על הפורץ אפשר למוד בקל וחומר מחצר ששמה התרנו על ידי אומד מרו בעל הפרוץ ולמרות שרב הונה בעצמו אין לו כל וחומר כיוון ש אנחנו רוצים לומר כל וחומר שמצינו שחצ חמור יותר שלא ניטר בלחי וקורה בכל אופן ניתר במד מרובה אז כל שכן מבוי שנית בלחי וקורה יהיה ניתר על ידי ומד מרובה אבל לפי רב אי אפשר לומר כך כיוון שיש שמצינו ש חצר היא מצד אחד קלה יותר כיוון שעד 10 אמות אני קורא לזה פתח ולא פרצה מה שאין כן במבוי עד ארבעה טפחים רק אני קורא לזה פתח ולא פרצה אבל רבוד רביש בעצמו סובר קמה דומר שגם במבוי אני אומר שעד 10 אמות זה פתח ולכן איין את הפרחה והכל וחומר קיים רבשי הוסיף שגם במבוי ורוחב שמ עדיין נתיר את זה בממון פשוך אם יש לו ארבע של כותל וארבע של פתח אז אני אומר ממו נפשו או שהלחי הכותל הוא ארבע צוחקות קצת יותר מארבע כיוון שאי אפשר לצמצם בדיוק אז ממילא אם הוא קצת יותר מארבע יש פה עמד מרובה או שהוא קצת פחות מארבע והפתח הוא הוא הפתח הוא פחות מ הפתח הוא פחות מ הפתח הוא יותר מארבע ואז אם כן יוצא שהקול הזה פחות מארבע אז הוא משמש כלחית השלישי שאולי זה בדיוק חצי חצי אז סובק דרבון ולכן יהיה מותר לטלטל במבוי כזה ‏z [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: