העמוד היומי מסכת עירובין דף ה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ה עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא הרובין דף ה עמוד א' אבל נתחיל בסוף העמוד הקודם היה גבוה מ-20 ממה למדנו במשנה שאם המבוי הקורה היא בגובה למעלה מ-20 ממה המבוי פסול אי אפשר לטלטל בו הקורה לא מצילה את המבוי מאיסור טלטול שואלת הגמרא הוא בא למעט אם אדם רוצה למעט כדי להציל את המבוי כמה ממעט כמה ממעט כמה זה צריך לי כמה הקורה חורגת מהגובה של 20 מה את זה הוא צריך לעשות טל למטה או שייעשה דברים אחרים כל דבר שבא למעט הצטב כל דבר שממת למטה בעצם יכניס את הקורה לטווח של ה-20 רמה אז כמה צריך כמה שהקורה חורגת זה תעשה תטן למטה אלא רוכבו בכמה שהאור גובה אני יודע כמה שאני צריך זה מה שאני אעשה אבל אתה רוחב את אותו תל את אותה הגבה שאני עושה למטה כדי להכניס את הקורה לתוך טווח של 20 אמות 20 אמות כמה אני צריך שיהיה הרוחב זאת אומרת כמה הרוחב של ההגבה הזאת כלפי להיכנס לתוך המבוי האורך של ההגבה ודאי שהוא מדופן לדופן של המבוי הר המבוי הוא שלושה דפנות עם יציעה לרשות הרבים אז כמובן אם יש בעיה בקורה למעלה אני עושה הגבעה למטה מקיר לקיר מימין לשמאל אבל הרוחב כמה צריך להות הרוחב רב יוסף אמר טפח הבאי אמר ארבעה ארבעה טפחים לימה באק מפלי במן דמר תפח כסבר מותר להשתמש תחת הקורה הרשי מסביר את הסוגיה פה וגם תיס פס הולך כמוהו שהמהלך פה עכשיו באב המינ של הגמורה להסביר את המחלוקת ביניהם היא שהקורה עושה דין של מחיצה מה שחסר לנו באותו מבוי שלכן חזל אסרו לטלטל בתוכו חסר לנו עוד מחיצה רביעית מד רבונו מדור שלוש מחיצות מועילות מד רבונו חסר לנו עוד מחיצה רק מה כן חזל אמרו תעשה את המחיצה איך המחיצה לא צריכ מחיצה של ממש תעשה קורה למעלה חודה החיצוני או הפנימי כאילו יורד למטה ומשמש כמחיצה עבור המבוי אבל תנאי אחד הגבילו חזל שהקורה תהיה בגובה של פחות מ-20 אמה למה כדי שאנשים יכירו וייראו את אותה קורה זאת אומרת ה מחיצה אבל היא צריכה להיות שיהיה ב היקר שאנשי המבוי למטה יראו אותה זה המחלוקת פה בין רבי יוסף לבין הבה רבי יוסף אמר שהחדירה הוא זה שיורד למטה ומשמש כמחיצה ממילא בעובי עצמה מתחת לעובי של הקורה עצמה באותו טפח אנשים יכולים לטלטל כמר שהקורה הזאת מצילה את המבוי כולל הטפח שמתחתיה נו ואותם אנשים שמסתובבים שם בטפח הם נמצאים על ההגבה הזאת של הטפח ממילא הם נמצאים במקום שהם רואים את הקורה כמו שבין הרצפה שם תחתיהם לבין הקורה יש פחות מ-20 אמה וזה מספיק הצלנו את הקורה עצרנו את המבוי אבל הביה סובר ו מנדה אמר ארבע כסבר אסור להשתמש תחת הקורה החוד הפנימי של הקורה הוא זה שיוצר את המחיצה ממילא מתחת לקורה אסור להסתובב אסור לטלטל מתחת לקורה אז איזה אנשים יכולים להכיר את הקורה רק אנשים שנמצאים חוד הפנימי פנימה ו שם אנשים נמצאים בלי הגבעה יש ביניהם מרחק של 20 אמה לכן בא הבי ואומר אתה לא יכול להסתמך על אותם אנשים שמתחת לקורה כמו ששם אנשים זה לא נחשב כמבוא אנשים שם באמת עסו לטלטל זה לא חלק מהמבוא המבוי מסתיים בצד הפנימי של הקורה אתה צריך לתת אפשרות לאנשים שנמצאים בתוך המבוי בצד הפנימי ופנימה להם שיהיה הקר לקורה לכן אתה צריך לעשות את ההגבה לא די בטפח אחד שמתחת לקורה אלא צריך לעשות את ה באה בשטח יותר גדול וכמה ברגע שיצאת מהכיוון של טפח אז כבר בכל מקום חזל קבעו מקום מכובד מקום חשוב נקרא ארבעה טפחים לכן הבי אמר צריך לעשות את ההגבה ככה ניסתה הגמרא להסביר אותו לעשות את ההגבה בגובה כמה שצריך כדי להכניס את הקורה לטווח ורוחב של ארבעה טפחים כמו שאמרנו באורך מדופן לדופן לא דוחה הגמרא דקול עלמה קסברי מותר להשתמש תחת הקורה כולם מסכימים שתחת הכורה זה חלק מהמו ומותר להשתמש ובאק ה מפלגי מר סבר קורה משו מכר כל הצורך בקורה מה שחז דרשו מאיתנו בכדי להתיר את הטלטול במבוי שיהיה לנו קורה זה כדי שאנשים ידעו לבדל את עצמם בין המבוי לרשות הרבים יש קורה למעלה שמשמשת לנו כסימן עד כאן מבואי מכאן רשות הרבים עניין של הקר ממילה ההיכר מספיק לאלה שולחים מתחת לקורה הם מתחת לקורה אם אתה עושה את ההגבה בטפח ההוא הגבעה שמצילה אותך מהמרחק של למעלה מ-20 רמה יש שקר והכל מסודר אבל ומר סבר קורה משום מחיצה לא להיכנס לסיפור עם מחיצה חיצונית או חוד חיצוני או חוד פנימי כמו שאנחנו סומרים הרי שהקורה מתחת הקורה מותר לטלטל זאת אומרת הוא סוב שחוד חיצוני מתיר חוד חיצוני יורד ועושה את הקורה את המחיצה אז אני בא ואני אומר קורה משום מחיצה אבל יש לנו כלל אחד מחיצה יכולה לשמש כמחיצה רק אם מתוחמת שטח של ארבעה טפחים עעל ארבעה טפחים אם אין לנו את השטח הזה אין לדין מחיצה לכן במקרה דנן היות שיש בקורה אני רוצה שתחום המחיצה שנמצאת בצד החיצוני של הקורה יורדת כלפי מטה ככה אנחנו מחשיבים אותה היא תוחמת היא צריכה לפחות לתחום שטח של ארבעה טפחים והרי היא לא יכולה לתחום את מה שאיין בו הגבעה כומר שמה שאיין בו הגבעה זה לא נקרא קורה שמצילה קורה צריכה להיות בטווח 40 טווח 20 אמה לכן אני חייב לעשות שש בטח יש שמה ארבעה טפחים לפחות כלפי פנים של המבוי סמה דקול עלמה קורה משום הקר ואכה בעיקר של מטה ובעיקר של מעלה כ מפלגי הרי הקר של מעלה זה טפח כמה שהעובי עובי מצד לצד של הקורה לא האורך הרוחב כן של הקורה הוא טפח אז כמו שלמטה הקורה משמשת לנו כיקר באמצעות הטפח אז גם למטה מספיק שיהיה רק טפח ומר סבר מינ של כמט קקר של מעלה ומר סבר לא אמרין נקר של מטה קקר של מעלה ובדקו למרינה הקר של מטה כיקר של מעלה בעצם בבחינה עקרונית היה מספיק טפח אחד כ שכמו שהפח למעלה נותן לנו את ההיכר ומציל לנו אתות ה מבואי אותו דבר גם הטפח למטה גם מספיק ההגבה למטה של טפח בעצם אמורה לפתור לנו את הבעייה ההיכר מספיק בטפח אחד אלא מה חיישינן ואכה בגזרה שמה יפחות כ מפג אני חושב שאם המקום יהיה רק טפח טפח זה דבר שטח שאינו גדול במיוחד הרי סך הכל זה מקום מעבר לאנשים מהמבוא אשו סרבים וכן להפך יהיה דריסת רגליים במשך הזמן דריסת רגליים יכולים קצת טיפה למעט להנמיך את הגובה של הטל לפגום בטל לכן חזל קבעו לא אנחנו לא רוצים להסתמך על טפח אחד אלא תעשה מקום יותר מכובד וכמה זה מקום יותר מכובד כמו שאמרנו מקודם מקום חשוב תמיד נחשב ארבע טפחים במעלה לכן סובר הביה ההגבה צריכה להיות ארבע טפחים פנימה כלפי המבו עד כאן דיברנו בקשר לבעיה שיש לנו עם קורה גבוהה מדי מה הדין אם יש לנו בהם קורה נמוכה מדי הרי למדנו לאל שאם הקורה נמצאת פחות מעשרה טפחים מהקרקע אין להשם שוב שם מחיצה הקורה לא יכולה לשמש כקורא כמ שפחות מעשרה טפחים זה לא נקרא מחיצה זה לא נקרא בכלל שם של מבוי נראה בהמשך יותר בהרחבת הדברים אבל שוב אדם רוצה לפתור את הבעייה שיש לו מה הוא עושה הוא הוא חוקק זאת אומרת למטה במקום שיש פחות מעשרה טפחים הוא חופר בקרקע יוצר מצב שיש לנו פה כן ע טפחים חושבת הגמרא היה פחות מעשה טפחים חקק בו להשלימו לעשרה כמה חוקק שוב כמה חוקק כמה זה צריך לי כמה שחסר לו לא אלא משחו בכמה כמה צריך להיות הרוחב של החקיקה כלפי המבוי כמה צריך שוב האורך כמובן הוא אורך מקיר לקיר של הפנות של המבוי אבל הרוחב כלפי המבוי פנימה כמה צריך סתם נקודה דקדוקית מקודם למדנו על כמה בנושא של גובה שאלנו כמה רוכבו ופה משתמשים במילה כמה משכו מלמד אותנו רשי כלל בעברית שבמקום שיש הגבה הצדדים נמדדים אורך ורוחב חקיקה נקרא משך כמה נמשכת החקיקה שואלת הגמרא בשכו בכמה רבי יוסף אמר בארבעה טפחים הבעייה אמר בארבע אמות מספרים חדשים לגמרי בעמוד הקודם לגבי הקבה למדנו טפח וארבעה טפחים פה רב יוסף שאומר בעמוד הקודם שמספיק טפח פה הוא דורש ארבעה טפחים והביה שבעמוד הקודם אמר שמספיק ארבעה טפחים פה דורש ארבע רמות ארבע רמות חקיקה כלפי פנים למה רבי יוסף פה באמת בעמוד הקודם ה אמר שמספיק תפח הקר תפח וגם פה חקיקת תפח למה פה דורש ארבעה טפחים אומר גם ספס בעמוד הקודם היה לנו קורה הקורה יכולה לשמש כמחיצה היה איזשהו פגם בקורה ש הייתה גבועה מדי כדי להציל אותם פגם של גובה מספיק לי חקיקה להציק לי הגבה של טפח פה אין לנו בכלל שם של מחיצה כמו ש מחיצה פחות מעשרה טפחים לא נקראת מחיצה לגבי שום דבר לא מחיצה גם לגבי אלחות סוכר פחות מעשרה טפחים לא נחשב כמחיצה פה כדי לשוות לזה שם של מחיצה אני צריך חקיקה יותר גדולה ללכן פה גם לרבי יוסף שהקל בהגבהה פה הוא דורש שהיה ארבעה טפחים הבי לעומד זה אומר ארבע עמות אומרת הגמרא למה בדרבי עמי ורב אסי ק מפלגי הם חולקים במחלוקת אחרת דאתמר מבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו נתאר לעצמנו יש לנו בעצם הרשי מביא לנו את הציור אבל נתאר לעצמנו יש לנו מבוי שלוש דפנות תקנם הכל טוב ויפה הדופן הרביעי פ רוץ לרשות הרבים באו חזל ותיקנו אתה צריך לעשות שמה קורה היה שמה קורה והכל היה על מי מנוחות קרה מקרה והדפנות אחת הדפנות נפלה לא כל הדופן נוצר שמה פרצה אבל הפרצה לא נוצרה בסמוך ממש למקום היציאה לרשות הרבים אלא נוצרה בריחוק מה מהקצה שיוצא לרשות הרבים אז אומר רבבי ברבסי כך איתמר משמד רמבי ברבסי אם יש שם פס ד אם בין סוף הפרצה יש נשאר עדיין פס של ארבע טפחים לפני שזה מגיע לקורה מתיר בפרצה עד 10 אם למעלה מ-10 אמות ודאי שזה נקרא פרצה ולא נקרא פתח וזה וודאי כל הדופן מאבדת את השם דופק שיש פריצה למעלה מע מע אמות ראינו את זה במשנה אבל אם הפרצה היא עד 10 אמות 9 ש 7 ואבל מקצה הפרצה חיצוני עד לקורה יש לנו פס של ארבעה טפחים אומר רשי לא משנה אם אני הפס נשאר שהוא לא נפל בנפילה של הדופן או שאני הצבתי אותו אחר כך יש עדיין מרחק של ארבעה טפחים מקצה הדופן ביציאה לכיוון רשות הרבים איפה שהקורה נמצאת עד תחילת הפרצה אני מציל את ה את המבוי הזה ואם לאו אם יש אין את המרחק הזה של ארבע טפחים אין שמה את הדופן הקטנה הזאת של ארבעה טפחים פחות משלושה אם הפרצה היא פחות משלושה טפחים טוב אז יש פה דין לובו זה כאילו הפרצה נעלמת לנו מתיר שלושה אילא מתיר נשאל את השאלה למה באמת הצורך הזה בארבעה טפחים לכיוון ה קורה למה צריך שיהיה מרחק שאני מגבה אותו בדופן שם אותו דופן של ארבעה טפחים אומר רשי כמר שהחשש הוא כזה ברגע שיש לנו מבואי עם פתח קבוע לרשות הרבים אבל פתאום דופן רחוקה מהיציאה נפלה נפטר שמה איזשהו פחט הדופן שמה יש מעבר חדש ייתכן ואנשים לא יבאו דרך הפתח הישן לרשות הרבים אלה עשו דרך קיצור יתכן שהדרך הזאת מקצרת להם נמצא שהפתח של הדופן מאבד שם פתח של מבואי הפתח מקדימה מאבד את השם פתח שיש לו כמו שאנשים לא יעברו דרכו הם יעברו דרך הפריצה שקרתה אבל אם יש לי שמה ד טפחים עדיין שמחוברים לפתח הישר במקרה דנן אני בא ואני אומר הפתח שם פתח המבוי נשאר נשאר לי עדיין פתח המבוי מקדמה דנה החידוש של רשי אפילו שנפל הכור לק אני בניתי שמה ארבעה טפחים בסמוך ליציאה מסמוך לכל לקורה גם הצלתי את המבוי למה נשאר הפתח הקדמון שלו ופרצה שנמצאת בצד הפתח שנמצא בצד לא מפריע להשתמש בקורה התיקה למה כמ שכמו שאמרנו הפתח הד טפחים האלה מציל את השם פתח שהיה לנו מקודם מה אנחנו רואים משמה שרב אמי ורב אסי לרב אבל אם יש פרצה פחות משלושה טפחים אדיש דין לבו בוא נאמר לרב יוסף אית לד רב עמי רב יוסף בא ואומר ששם מבואי נקרא בארבעה טפחים ומעלה פחות מארבעה טפחים זה לא נקרא שם מבוי מבואי לא פתח המבוי עצמו דופן צריכה להיות לפחות ארבעה טפחים הרעיה מותו ברייתא של רבמ בי ברבסי שכתוב בפירוש שאם יש שמה נשאר עדיין פס של ד טפחים הצלנו למה כמו שיש לנו מבואי בפתחו של הבו ונשאר לנו המבוי הקדום לעומת זה להבי לט לדר במי והוא חס ש מבואי לא יכול להיות שדופן המבו יהיה רק ארבעה טפחים היא חייבת להיות יותר ארבע אמות ממילא ברגע שאנחנו מדברים על המצב של חקיקה כמו שאנחנו רוצים להתיר את המבוי בשימוש להשתמש בקורה בקורה גבוהה פחות מעשרה טפחים לא רק התפנות כולם גבוהים פחות מעה פחים צריכים לחקוק לתת את השם אבוי צריך חקיקה לפי רבי יוסף של ארבעה טפחים זה מקבל שם אבוי לפי הביה לא ארבע טפחים לא יוצרים שם אבוי צריכים לחקוק ארבע עמות ומעלה אומרת הגמרא להבי לדרבן אומרת הגמרא אמר לך הבי אתם סוף מבואי אך תחילת מבואי אין הוכחה מהברית הזאת נגדי למה שמה מדובר במבוי קיים המבוי היה קיים קרא מקרה ודופן נשבר ונפל חלקו אבל אני מחזיר את המצב למבוי הקדום המבוי שהיה מקודם לכן בשביל להחזיר אותו למצב הקדום מספיק לי ארבעה טפחים אבל פה בשביל ליצור מבוי חדש הרי יש לי פה מבואי נמוך מעשרה טפחים הוא לא מבואי זה לא נקרא שם של מבואי בכדי לתת לו שם של מבוי פעם ראשונה אני צריך ארבע עמות לכן אמר הביה אי איקה אתם סוף מבוי אך ע תחילת מבואי בתחילת מבוי היי כארבע עמות אין הי לא לא אומר הבי מנ מינלה מאיפה אני לוקח את העיקרון שאיין אפשרות שמבואר עמות ודאי לא יכול להיות מבואי של ארבעה טפחים תשימו לב דופן של ארבעה טפחים יכולה לשמש כדופן של מבואי לפי דעת רבי יוסף ד תניה אין מבואי ניתר בלחי וקורה שיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו מבוי שם מבוי ניתן לרחבה כמו שראיינו בתחילת הפרק שיש לה פתחים משתי חצרות ובכל חצר יש שני בתים טוב כרגע ה בתים זה לא מעניינינו אבל חייב להיות פתחים של שתי חצרות שנפתחים לתוך המבוי והי בד אם מדובר בדופן מבוי של הארבעה טפחים איך הם נשכחת לה אין פתח פחות מארבעה טפחים איך אתה יכול לשים במבוי בסדר יש שני צדדים דופן פה דופן פה ארבעה טפחים אבל אם אתה תעשה את כל הרבע טפחים ל פתח אין לך פצימין דיינו בצדדים משקופים אין מזוזות אין לך את הדברים האלה איך אתה יכול להרכיב לי בתוך מבוי של ד' פחים איך אתה יכול להרכיב לי שמה שני פתחים איך הםם לשכח אתה וכי תימה ד פתח לה בדופן האמצעי נאמר ככה הדופן באמת ורקו ד טפחים כלומר מהקצה האחורי של הדופן עד ליציאה לרשות הרבים האורך הוא רק ד טפחים אבל איפה הפתחים נמצאים ברוחבו האחורי בכותל האחורי בדופן האחורית שמה הדופן הכן רחבה המבוי רוכבו 10 רמות וורקו כלפי רשות הרבים זה ארבע טפחים שמה יש עוד שני הפתחים גם לא שייך ואומר רב נחמן נקטינן איזהו מבוי שניטרל אי בקורה כל שאורכו יתר על רוחבו תנאי בסיסי בהלכות מבוי שהאורך דהיינו המרחק בין הקצה האחורי של המבוי לבין הקצה הקדמי שיוצא לרשות הרבים יהיה יותר ארוך מהצדדים מהצד האחורי א אתה לא יכול לבוא ולומר שהאורך יהיה ד טפחים בצד האחורי יהיה 10 רמות חייב להיות ההפך חייב להיות שהצד האחורי יהיה יותר קטן מאשר האורך עוד תנאי ובתים בחצרות פתוחים תחות כמו שראיינו מקודם איך יש אפשרות שבדוב של ארבעה טפחים תבנה בהם פתח עבור שתי חצרות זו הייתה ההוכחה של הביה שאי אפשר לומר כרב יוסף שהדופן י ארבע תפח ורב יוסף פתח לו בקרן סוביס הוא פתח הפתחים לא נמצאים באורך של המבוי בארבעה פחים כ שאם תפתח בארבעה תפח פתח כל הדופן אין לך פצימין אין לך צדדים לפתח הזה אלא לקראת הסוף שלושה טפחים לפני סוף ה המבוי מאחורה הוא פותח את הפתח באלכסון ואת הארבעה טפחים הוא מצליח להשיג על ידי שהוא נוגס שלושה טפחים מהאורך של המבוי וטפח אחד מה הרוחב של המבוי מאחורה ככה שנוצר מצב שכל האורך הוא ש ארבעה טפחים הרוחב הוא קצת טיפה פחות מארבעה טפחים הרוחב בסוף רוחב חייב להיות יותר קטן מהאורך איך אני פותח שמה שני פתחים שפתח חייב להיות מינימום ארבעה טפחים אני עושה את זה על ידי שארבע טפחים שלושה אני נוגס באלכסון משלושת הטפח האחרונים של כל צד של אורכו של המבוי ותפח אחד אני נוגס מהרוכב ורשי אומר שככה יש לי פתח של ארבע תספ חולק עליו שמבחינה מדעית חשבונית זה לא מסתדר אבל זה לא מפריע כמו שסך הכל הוא יכול לנגוס בצד האחורי יותר מטפח אחד ואז הוא כן מגיע לאלכסון של ארבעה טפחים אומר הביה טוב אחרי שרבי הביא את ההוכחה הזאת ורב יוסף תירץ אומר הביה מנ מינלה יש לו הוכחה נוספת דומר אבי ברחמה אומר רב הונה לכי הבולט מדופן של מבואי פחות מארבע עמות נידון משום לחי ואינו צריך לחי אחר להתירו אבל עם ד אמות נידון משום מבוי וצריך לכי אחר להתירו אנחנו עד עכשיו לא התעסקנו עם סיפורים של לכי מהכ מקורה אבל יש עוד אפשרות לתקן מבוי שעושים לכי לכי זה עמוד או כפי שמקובל הום בית החים בהרבה מקומות חבית או משהו כזה שנמצאת באחד הצדדים של הפתח לרשות הרבים צמוד לדופן של אחד התפנות של המבוי לכיוון ילש לרשות הרבים שמים שמה איזשהו לכי וזה משמש שוב תזכורת היקר מחיצה נראה בהמשך מה הדין אם אדם בסוף המבוי כלומר בקצה שממנו יוצאים מרשות הרבים הוא לא בנה לכי הוא לא התכוון לבנות לכי ולא הייתה כוונה רק פשוט עשה שמה איזשהו קיר לחזק את הבית מקראת סוף המבוי פנה שמה קיר לתועלתו לצורכו שיעזור לו משהו בקיר שלו רשי אומר לשם חיזוק בנה את זה לשם חיזוק האם זה יכול לשמש כלכ הי או לא אז כתוב אם בולט מדופן של מבוי כלפי פנים כן הרי זה בולט מהצד של הדופן בולת כלפי הפתח זה חוסם חלק מהפתח אם יש לו ד' אמות נידון משום מבוי וממילא חסר לנו פה את הלכי הוא יצטרך להעמיד לכי אחר צרך לכי אחר להתירו לעומת זה אם יש שמה אין שמה ד' אז אני בא ואני אומר שלא צריך לכי אחר למה אם בגלל אם יש לנו ד דמות ד דמות נחשב כשטחים כתפות של מבוי אז ממילא הדופן להוא שעשיתי אותו בקצה לקראת רשות הרבים נחשב כד' אמות הוא נחשב כמבוא אתה רוצה להתיר את המבוי הזה תוסיף לכי אבל אם אין ד' אמות היות שדין מבואי הוא רק בבע עמות ומעלה ממילא אני רואה את הבליטה הזאת כמו לכי לא רואה אותה כמו דופן של מבואי אלא כמו לכי ככה מביא הביי מפה הוכחה שאי אפשר לבנות מבוי בגודל של פחות מד אמות הנה כתוב בפירוש מתי זה נחשב כמבוא רק אם זהד אמות במעלה רב יוסף לפוק מתורת לכי עדי כארבע אמות אבל איב מבוי אפילו בארבעה טפחים נמיה ומבי הוא מחלק שמה באמת כדי למנוע מהבלי אתה הזאת שם של לכי צריך שהיה 400 אם אין 400 פחות מ400 זה משמש כלכ אבל לגבי לבנות מבוי מבואי יכול להיות בהחלט להיות גם מבוי שאורכו או רוכבו מאחורה ארבעה טפחים ותו לא איך נכנסים שמה שני פתחים כמו שאמרנו מקודם באלכסון וככה נוצרה מחלוקת בין הב לרב יוסף כמה הגודל המינימלי של מבואי לפי רב יוסף ארבע טפחים לפי הביה מינימום ארבע [מוזיקה] עמות ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: