העמוד היומי מסכת עירובין דף ה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ה עמוד א

[מוזיקה] דף ה עמוד א' אדם נוסע במכונית והוא חייב לחגור חגורת בטיחות אין ילד שלא אמר לאבא שלו אבא שחרר אותי החגורה לא נוכה לי וגם כאנשים מבוגרים אנחנו נוטים מדי פעם לזלזל בהוראות הבטיחות אבל מה האמת האמת היא שזה החיים שלנו אל תשחק בחיים ההוראות האלו ההגבלות הללו נועדו רק בשביל לשמור עליך על החיים זה בכביש לכת כמה וכמה שמדובר בחוקי האלוקים ותורתו לא רק הדברים הבסיסיים שכתובים בתורה הם המצוות חכמים הגיעו בעצם המצוות הבסיסיות כמובן ניתנו בהר סיני וזה התורה רחמים הגיעו והוסיפו הגבלות והוסיפו הרחקות והם לא נועדו לדפוק לנו את החיים הם לא נועדו להקשות עלינו הם נועדו לשמור עלינו שלא נגיע חלילה לצמיחה חופשית מבניין בעל אינסוף קומות אם אתה תלך רק על מה שהתורה אומרת אתה תלך על גבול כל כך חד על גבול כל כך גבוה שחס וחלילה אם ייפול אין לזה אין אין איך לצאת מזה ההדרדרות מובטחת לכן הגיעו חכמים ושמו לנו כל מיני חסמים כמו שנראה היום התכן שמספיק רק טפח בכל מיני מקומות מסויימים הגיעו חכמים ואמרו מה פתאום ארבע טפחים אולי זה יפחד אולי זה ייעלם ויותר מכך זה לא אולי כל דבר שלא נעשה לו הגבלות שלא נשים משמרת למשמרת לאט לאט הדבר יה מכורסם כי זה הטבע בכל הדברים ההרגל היום יום כל הדברים הללו הם מכרסמים בחומה שאנחנו בונים ם אנחנו נבנה את החומה בדיוק במקום בדיוק על השכר כשהיא חלילה תיפרס אנחנו נגיע למקום שאנחנו ממש לא רוצים להיות בו ולכן הגיעו חכמים ושמו שמירה בעצם לקחו חלק מהמותר חלק מהמקום האפור המקום הזה שהוא עדיין לא עסור מהתורה והרחיקו ואמרו גם אם חלילה תפרסם עדיין אתה תהיה בגדר המותר עדיין לא תגיע לאיסור תורה כשאנחנו נסתכל על כל ההגבלות שנתנו לנו חכמים לאורך כל הדורות וגם בדורות שלנו נדע שהם לא הגבלות זה הוראות מצילות חיים חכמים לא הגיעו להקשות עלינו חכמים הגיעו לשמור עלינו כמו שתרוג אתה לוקח אותו ושם אותו בקופסה ושומר עליו מכל משמר אותו דבר החיים שלנו חשובים הרבה יותר ואנחנו נשמור ואנחנו נשים גבולות אמנם צריך לדעת בשום שכל להתנהג עם הגבולות הללו בפרט עם הילדים בפרט עם החניכים בפרט בדור של היום שהוא לא בדיוק כמו שאנחנו וההורים שלנו גדלו אנחנו היום נמצאים במצב קצת אחר אבל עדיין הגבולות חיייבים להישמר והגבולות הללו נועדו צריך תמיד לזכור וגם להנחיל את זה דים וחניכים הגבולות שאני מנחיל בבית ו במוסד נועדו בשביל לשמור עליך בשביל לעזור לך לדעת איך להתנהג אומרת הגמרא הקדושה והיום אני קצת משנה את דעתי בהתחלה זלזלתי אמרתי יש תמונות ומשתמשים בהם מדיי הרבה והם לא נצרכים היום העמוד שלנו חייב תמונות אפילו רשי הקדוש צייר לנו תמונות רק הוא עשה את זה בגופנים ובפוטנציאל הכל הכל בשביל לדעת יותר טוב את הגמרא אז מה טוב של היום בלי תמונות הוא מסובך הוא מאתגר הוא קשה עם תמונות הוא נפלא הוא בהיר הוא מתוק לעיניים בעזרת השם נשתמש בכלי הזה שהקדוש ברוך הוא שלח לנו אז אנחנו מתחילים בעמוד ד' עמוד ב ראינו אתמול את המחלוקת מה קורה אם לי יש מבואי והקורה נמצאת בגובה יותר מ-20 אמה אמרנו זה פסול וחייבים למהט עכשיו אני לא הולך לתפס לגובה 20 אמה בשביל להוריד את הקורה יש לי פטנט הרבה יותר פשוט אני שם למטה הגבעה אצטבה מסויימת שמגביה את א בעצם היא ממעטת את גובה המבוי היא מקביעה אותי ואז אני נמצא בפחות מ-20 אמה בפחות מ-20 אמה עד עד אותה קורה שעומדת בגובה כמה צריך אמרנו רוכבו בעצם המיו בגובה הוא ברור כמה שיש לי פר מהפתח עד הקורה זה המש זה הכמות עמות או טפחים או מה שלא יהיה שאותה אני ממהט השאלה מה קורה ברוחב המבוי ברוחב המבוי כמה היה לנו מחלוקת רבי יוסף אמר טפח והבי אמר ארבעה טפחים זה מה שראיינו אתמול ועכשיו אנחנו צריכים להבין למה מה מה בעצם סברות המחלוקת אומרת הגמרא לימה באק מפלגה כן דף ד עמוד ב למטה בוא נמר שזה סברת המחלוקת דמן ד אמר טפח רבי יוסף שסובר שמספיק טפח כסבר מותר להשתמש תחת הקורה יש דיון האם כשאני משתמש בכל המבוי הקורה מתירה את המבוי בטלטול השאלה אם מותר להשתמש גם מתחת לקורה כי אני אומר שהצד החיצוני של המבוי בעצם אנחנו דיינו אמרנו יש מושג שקורא שמים אותה בגלל הקר שיהיה הקר שכאן מותר לטלטל ברשות הרבים אסור יש מושג יש דעה שאומרת הקורה נועדה משום מחיצה אני מחשיב אותה ממש כמחיצה עכשיו כבר יותר קל לנו לסבר את האוזן ולהבין את העניין הזה דיברנו אתמול שיש מושג של גוד אחית זאת אומרת אני מחשב כאילו פי התקרה כאילו הקורה עצמה בגובה 20 אמה או 20 אמה לא אבל 19 אמה או 18 אמה או בכל גובה מעל 10 טפחים יורדת עד ללמטה וכביכול יש כאן מחיצה הכל בדמיון אין כאן באמת מחיצה אבל כביכול נו שיש כאן מחיצה שיורדת עד למטה עכשיו השאלה אם אני מודד את זה מהצד החיצוני של הקורה זאת אומרת זה שפונה לרחוב או מהצד הפנימי זה שפונה למבוי ולפי זה הי מותר להשתמש ממש מתחת הקורה אם אתה אומר לי שצדה החיצוני זה שפונה לרחוב הוא זה שיורד וסותם הוא זה שאני כביכול מושך אותו ללמטה ומחשיבים אז מותר להשתמש תחת הקורה רבי יוסף הוא אומר טפח הוא אומר מותר להשתמש תחת הקורה ואז נכון שכל המבוי בעצם הקורה הי 20 אמ מעליו או יותר אבל אותה הצטב אותו טפח שבו גם מותר לי להשתמש הוא פחות מט הוא פחות מ-20 אמה ובו אני משתמש גם כן ולכן מותר זו שיטת רב יוסף ואילו הביה אומנ דה אמר ארבעה שהוא סובר שאותה אצטבה צריכה להיכנס לתוך רוחב חלל המבוי ארבעה טפחים בגלל שכ סבר אסור להשתמש תחת הקורה הוא סובר שאני מחשיב דווקא את חודה הפנימי של הקורה ככזה שיורד וסותם אותו אני מדמיין ומחשב כמחיצה ואסור להשתמש מתחת הקורה זה נקרא רשות הרבים כבר אסור לטלטל שם ולכן הוא אומר תחשוב אם תעשה את אותה הצטב רק טפח כמו הקורה אם כן הרי שם אסור להשתמש שמה זה המקום היחיד שהוא באמת פחות מ-20 טפחים כל פחות מ-20 אמה לקורה כל המבוי כבר לא כל המבוי אין את אותה הגבעה והוא יותר מ-20 אמה ושם באותו מקום שהוא באמת פחות מהגובה שהוא מקום מותר אסור בכלל לטלטל ובהמשך המבוי איפ שמותר לטלטל זה כבר 20 עמה ואיין הקר לכן הוא אומר חיייבים שזה ימשיך ויכנס קצת בתוך חלל המבוי כמה אמרו חכמים שיעור חשוב ארבעה טפחים כמו שראינו שיש שיטה ששיעור מבוי זה ארבעה טפחים לכן יאמר הביית צריך שיכנס ארבעה טפחים יפה מאוד זה המחלוקת האם מותר להשתמש תחת הקורה ואז ישקר או לא דוחה הגמרה ואומרת לא יש לי אפשרות לפרש את המחלוקת באופן נוסף יתכן כולל נכסו מותר להשתמש תחת הקורה רק הם חולקים בדבר אחר ובאק המפלגה המחלוקת שלהם היא בזו מר סבר קורה משום היכר רבי יוסף סובר כל העניין זה היקר למעלה מ-20 אמה אין היכר ברגע ששמתי את אותו טפח והרי מותר להשתמש שמה זה כבר מצויין ואילו מהל סבר הבאה סבר קורה משום מחיצה ברגע שהיא מחיצה שימו לב מה קורה כשהיא למעלה מ-20 אמה אין כאן מחיצה אני צריך כביכול לייצר מחיצה לברוא אותה אני לא מוריד מחיצה מגובה מעל הדין שימו לב למה שאני אומר אני לא מוריד מחיצה בשביל פחות משיעור חשוב שיעור חשוב הוא כבר ארבעה טפחים בעצם מה שאמרנו למעלה ההסבר הראשון של המחלוקת ברור שקורה משום הקר גם משום מחיצה ואז אני אומר בעצם שהיא צריכה לרדת מלמעלה כמו שהסברנו האם פי החיצוני ורד או הפנימי בסדר שמה אומרים המפרשים גם לפחות מה שאומר אבי יוסף בכל אופן גם לפחות מארבעה טפחים זה יורד למה כי בתכלס הגבתי בתכלס יש כאן מקום שהוא פחות מ-20 אמה אבל כאן אומר הביה לפי אם אני מסביר שקורה היא רק משום מחיצה אז בעצם אני צריך לייצר כאן מחיצה זה אני עושה רק בגובה 20 אמה רק אם זה פחות מ-20 אמה אם זה למעלה ועכשיו שמתי הצטב זה לא מספיק חשוב בשביל להוריד אותה זה לא מספיק חשוב בשביל למשוך אותה ולכן רק אם יש כאן מקום חשוב של ארבעה טפחים שהוא נחשב כמקום לגבי הלכות שבת אז אני אמשוך את הקורה מהגובה הכל כך גבוה שהוא לא על פי דין שהוא מעל 20 אמה יפה מאוד אז בעצם המחלוקת האיא משום היקר שאז לא אכפת לי למשוך אותה גם רק על טפח כן כי ברגע שאתה נמצא על אותו טפח ומשתמש בו כמו שאנחנו אומרים שמותר להשתמש במקום אז יהיה שקר נפלא אבל הב יש אזה משום מחיצה אני צריך לייצר כאן מחיצה להוריד אותה ללמטה והיא נמצאת בגובה גבוה יותר מהדין הנור לי אני לא אוריד אותה בשביל פחות מארבעה טפחים זה הסבר אחד למחלוקת בעצם הסבר שני וי בתמה הסבר נוסף דקולה על מקורה משום היקר והשאלה אם למטה גם צריך את ההיכר של למעלה או יותר ואכה ביקר של מטה והיקר של מעלה כמפלגה דמר סבה רבי יוסף אומר אמרינן הקר של מטה כיקר של מעלה כמו שהרוח של הקורה בקורה כשהיא נמצאת למעלה מספיק טפח גם למטה מספיק טפח ואילו מהסבר הבי אומר מה פתאום לא אמרינן היכר של מטה כ היכר של מעלה נכון למעלה באמת מספיק רוחב טפח וזה כבר היכר אבל עדיין למטה לא מספיק למטה צריך יותר מכך אומרים המפרשים כיוון שלמטה אנשים שנמצאים מחוץ למבוי לא רואים את ההיכר הזה כשזה גבוה אנשים רואים כשזה למטה זה לא מספיק בולט ולכן צריך יותר מטפח ברגע שאני מעריך את זה מטפח כמו שאמרנו קודם אני כבר מחפש דבר חשוב וזה ארבעה טפחים זה ההסבר הנוסף של המחלוקת האם למטה מספיק לי הקר כמו למעלה או שצריך יותר והי בתמה פירוש הסבר נוסף למחלוקת דכולה מאמרי הקר של מטה כי הקר של מעלה ובאמת אתה צודק גם הב אומר שמספיק טפח אבל יש כאן בעיה ואכה בגזרה שמה יפחות כמפלגה אני חושש שלאט לאט זה ידרס זה ישחק זה יפחת וכבר לא יהיה שם טפח ולכן אני מרחיב רב יוסף לא חושש לעניין הזה הוא אומר יש טפח אם זה יפחד ישימו לב ויתקנו את זה ואילו הבי אומר אתה צודק מספיק טפח אבל לא ישימו לב ולא יתקנו את זה ולכן אני אומר צריך יותר מטפח וברגע שיותר טפח כפי שאמרנו זה ארבעה טפחים כאן בעצם אנחנו רואים את העניין של הגבלות חכמים שהם באים לשמוע ולהגן עלינו ולכן הוא אומר אני חושב שזה יפחד ואז זה כבר לא יהיה על פי דין לכן תרחיב כח ספר קח עודף קח רווח וגם כשזה יפחד יקח הרבה זמן עד שזה יגיע לשיעור המינימלי על פי דין יפה מאוד אם אנחנו רוצים לסכם ככה סיכום אמצע יש לנו אנו יכולים להסביר את המחלוקת האם א האם אני אומר שמותר לטלטל מתחת הקורה או לא הסבר שני אני עושה את זה בקצרה כמובן הסבר שיני האם אני אומר אומר משום היקר או משום מחיצה הסבר שלישי האם ההיכר של מטה מספיק שיהיה כמו ההיכר של מעלה או לא והסבר אחרון האם אני חושש גזירה שמה יפחות האם אני חושש שזה יפחת וישחק עכשיו ממשיכה הגמרא באותו דיון רק עד עכשיו דיברנו עם קורה למעלה מ-20 אמה ובא למעט בעצם בא להגביה את גובה המבוי עכשיו נדבר על מבוי שהוא למטה מעשרה טפחים שהוא גם כן פסול ואני מגיע לחפור בו בעצם לחקוק ועל ידי זה להשלימו לערה טפחים אומרת הגמרא הייהה פחות מער טפחים המבוי פסול חקק בו הוא חופר להשלימו לעשרה כמה חוקק כמה הוא צריך לחקוק והגמרא מבינה בהתחלה שמדובר על כמה גובה הוא צריך לחקוק שואלת הגמרא כמה חוקק כמה ד צריך לה פשוט כמה שצריך בשביל זה יהיה גובה עשרה טפחים לפחות אלא אומרת הגמרא לא כמו שאמרנו למעלה משחו בכמה כמה צריך להיות הרוחב שיכנס בתוך לל המבוי זה השאלה רשי אומר שלמעלה שאלנו רוכבו בכמה כי כשאתה שם צבה מתאים להגיד רוכבו וכשאתה חוקק מתאים להגיד משקו כך אומר רשי משך זה מדובר על חפירה על חקק ולכן בנוסח הזה משתמשת הגמרא יפה כמה צריך למעלה היה לנו מחלוקת רב יוסף והביה האם טפח או ארבעה טפחים כאן רבי יוסף אמר ארבעה הבאי אמר בארבע אמות כולם סוברים שצריך יותר בעצם כל אחד מגדיל מעמיק את העומק את הרוחב שצריך להיות בתוך עלעל המבוי רב יוסף שאמר למעלה טפח כאן אומר בארבעה טפחים ואילו הבאי שמר ארבע טפחים כאן הוא אומר ארבע עמות בעצם שימו לב ממה שמע שצריך שיהיה כאן שיעור מבואי ואנ אנחנו כבר רינו מחלוקת מה השיעור המינימלי של מבואי האם ארבעה טפחים או ארבע עמות זה בעצם נראה אותו מחלוקת במדויק אומרת הגמרא לימה בוא נאמר ב בדרבי עמי ורב אסי כמפלגה הם חולקים באותו מחלוקת שנחלקו רב עמי ורב אסי דאיתמר מבואי שנפרץ מצידו כלפי ראשו וכאן כפי שאמרתי ברגע שיש לך תמונה הכל ברור יותר אבל בוא נסביר את זה גם באל פה לטובת כולם אם יש לך מבואי בעצם הכניסה למבוי הא מהחזית ויש לך משני הצדדים כטל ובסופו בצורת האות ח' ובאחד מהצדדים המבוי ץ יש בו פרצה מה הדין איתמר משמד רב אמי ורב אסי כך אם יש שם פס ארבעה זאת אומרת לא מיד אחרי הכותל של המבוי של כניסת המבוי מיד לאחר מכן הקיר נפרץ אלא יש קצת קיר איזה פס ארבעה טפחים ולאחר מכן הוא נפרץ אז אם יש שם פס ארבעה מתיר ברגע שנשאר שמה גובה של מבוי שזה ערה טפחים רוחב זאת אומרת ממשיך הקיר של המבוי קצת עד ארבעה טפחים סך הכל זה כבר בסדר וכל זה בפרצה עד 10 כל עוד ויש לי ארבעה טפחים אפילו אם לאחר מכן יש פרצה עד 10 עד 10 אמות שזה אמרנו רוחב מבואי רוחב פתח מבואי זה בסדר גמור אני מחשיב את זה כפתח נוסף אין לי בעיה אבל ואם לאו אם אין שם פס ארבעה טפחים אז רק אז בעצם אין אני לא מתיר שיש שם פרצה בכלל ורק פחות משלושה שזה אמרנו שפחות משלושה טפחים זה כל כך קטן עד כדי כך שיש הלכה למשה מסיני שאני אומר לווד לווד זה כאילו זה מחובר אני בכלל לא מחשיב שיש שם פרצה רק אז מתיר אבל אם יש שם שלושה או כמובן יותר אינו מתיר למה כי השתמשו כבר שמה בתור פתח ברגע שהשתמשו שמה בתור פתח אין שם שום העקר ואת ההיכר שיש בפתח המקורי לא יעניין אף אחד ולכן אני עוסר בעצם אנחנו רואים כאן שאני לא מתיר שיהיה פרצה במבוי אתה רואה ברגע שאיין שם ארבעה טפחים אני אומר אין על מה לדבר שום פתח לא שום פרצה לו רק אם יש את העניין של אבוד שזה ממש גודל קטנטן של שלושה טפחים אבל ברגע שיש פס ארבעה אני אומר לא אכפת לי שיהיה עוד פתח עד 10 אמות פתח מספיק מחו למה מבינה הגמרא כי פשוט מאוד ארבעה טפחים זה שיעור מבואי ברגע שיש אותם אני אומר תשמע יש כאן כבר את המבוי יש לי פה כבר מבואי מתוקן ויש לו עוד פתח זה אין לי בעיה אם אין ארבעה טפחים אז אין כאן שיעור מבוי בעצם אני רואה ששיטת רבי עמי ור ורב אסי זה ששיעור מבוי בארבעה תפח אומרת הגמרא לרב יוסף אטלי דרב אמי הוא סובר כמו רב אמי ששיעור מבוי זה ארבעה טפחים ולכן גם כאן לגבי אחר קק הוא אומר שהוא משקות צריך להיות ארבעה טפחים ולו להבי לת לדר במי והוא סובר שדווקא 400 יפה מאוד בוא נאמר שהמחלוקת של רב יוסף והביה תלוייה ה האם הם סוברים את דברי רב אמי ורב סי או לא דוחה הגמרא ואומרת אמר לך הביה יתכן לומר שבעצם שיהו מבוי הוא בארבע טפחים כמו שאמרנו לגבי חקק צריך ארבע עמות אתה יודע מדוע אתם לגבי אב ורוסי סוף מבואי מדובר במבוי שכבר היה קיים והיה מבואי נהדר והכל הלך על מי מנוחות ולאחר מכן נפרץ שמה בשביל לבטל אותו מתורת מבוי אני אומרת כל עוד ויש ארבעה טפחים שבאמת יש שיטה כזו שנקרא מבוי כבר בארבעה פחים זה כשר אבל אח תחילת מבואי המבוי הזה אף פעם לא היה כשר הקורה היא בגובה פחות מער טפחים אתה עכשיו רוצה לייצר כאן מבואי קשר כשאתה רוצה להתחיל העבודה קשה יותר ולכן כאן אני אומר בתחילת מבואי הי כ400 אין וי לא לא דווקא משחו משחו של אותו חקק צריך להיות אמ והספרה פשוטה כך יאמר הביה כשיש לי מבוי כשר ואתה רוצה לפסול אותו אז אני אומר כל עוד ונשאר ארבעה פחים זה כבר בסדר אבל כשה מבוי פסול ואני רוצה להכשירו אני אצטרך ללכת לכתחילה על הכי גדול שיש ויאמר דווקא ארבע עמות יפה מאוד אז בעצם זה לא חייב להיות תלוי במחלוקת של רב אמי ורב אסי מגיע הבי ואומר בוא ואני אתן לך ראייה מנן כשיטת ששיעור מבואי הוא ארבע עמות ולא ארבעה טפחים אמר בבי מנה מינלה מאיפה אני יודע ששיעורו של מבוי הוא ארבע עמות ד תניה אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו כל היתר זה דווקא למבוי וצריך שיהיה בתים וחצרות זאת אומרת מינימום חצרות שתיים מינימום בתים בכל חצר שתיים צריך שיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו והיא בארבעה ואם תאמר לי ששהו משך מבוי הו ארבעה טפחים לא ייתכן איך היא משכחת לה איך יכול להיות שיהיו שתי חצרות פתוחים שבכל חצר צריך שיהיה שתי בתים אבל איך יתכן שיהיו שתי חצרות פתוחים הרי אם תאמר לי שבשני הצדדים יש בכל אחד פתח ופתח מינימלי חייב להיות ארבע טפחים זה אומר שהמבול פרוץ ואם כן חייב להיות ש מבואי הוא ארבע עמות וחי טימה ואם תרצה לומר לי שזה יתכן ד פתח לה בדופן האמצעי זאת אומרת מול פתח המבוי ב בקיר האמצעי בקיר מול הפתח הגג של החטא שמה זה מספיק רחב ושמה יש שני פתחים עעם משקוף ביניהם שני פתחים שכל אחד מהמהם הוא לפחות ד' פחים אם כך יוצא שה מבוי יותר רחב מארוך הוא לא מרובע ואנחנו ראינו כך ואמר ארב נחמן נקטינן איזה הו מבוי שניטע בלחי וקורה שימו לב כל שאורכו יתר על רוחבו זה אמור להיות יותר ארוך מרחב צורה של מבוי הוא כמו רחוב שלנו הוא ארוך וצר ולא רחב ואם כך שאתה אומר לי שאורכו ארבעה תפח ורוכבו יותר כי צריך שיכנסו שם שני פתחים המבוא לא ניטר בלחי וקורה צריך שיהיה רוקו יותר על רוכבו ובתים חצ תוכן לתוכו אז ברור שאי אפשר לומר ש מבואו ארבעה טפחים אומרת הגמרא רגע רגע זה ראיה נפלאה להבי אבל ורב יוסף מה יענה לפי רב יוסף איך יתכן מבואי שהוא ארבעה טפחים ושלא יהיה עורכו יותר על רוכבו הוא חייב להיות מרובע ארבעה פחים על ארבעה פחים ועוד פתוח אליו שני חצרות שבכל אחד מהם יש שני בתים איך יכול להיות שתי חצרות פתוחות לתוכו עם כל דלת זה ארבעה טפחים אומרת הגמרא רבי יוסף יענה לך ד פתח לי בקרן זווית כן יש ארבעה טפחים רשי מביא ציור נפלא שימו לב תספרו ארבעה טפחים במדויק סך הכל יש טיפה קיר בהתחלה טיפה קיר באמצע יש מפרשים שעוד אומרים שהקיר הזה של האמצע הוא לא ישר כמו שאתם רואים בציור אלא משופע יותר וכך באמת יש שני פתחים בכזאת דרך יפה מאוד מסתדר מבוי ארבעה טפחים על ארבעה טפחים הביה יאמר מה פתאום הבה יענה על זה אומרים המפרשים אף אחד לא נוהג לעשות פתח בכזאת צורה ולכן חייב להיות כמו שאמרתי ש מבוי הוא דווקא ארבע אמות אמר הבי הביי מביא ראה נוספת מינה מינלה מאיפה אני יודע שמבואר בע אמות דמה רמי ברחמה אמר אבונה לחי הבולט מדופן של מבואי לחי אמרנו זה בעצם כרש שאני מעמיד בצד פתח המבוי בשביל להתיר בטלטול מה קורה אם לא שמתי קרש אלא חלק מהבנייה הארכיטקטונית של הקיר הקיצוני של המבוי בולט קצת ובעצם בפתח המבוי יש לי איזשהיא בליטה בתמונה תראו איזה מצוין מה קורה האם הבליטה הזו מתירה או לא האם לחי הזה הוא לא נעשה בשביל לחי הוא מתיר או לא פחות מרבע עמות נידון משום לחי בעצם הגמרא כאן קטת בעל הממרה רב אונה סובר שלחי העומד מאליו לחי שנוצר מאליו ולא אני העמדתי אותו זה בסדר גמור אבל יש לו תנאים שהוא יראה לחי ולא ייראה כחלק אינטגרלי מהקיר ולכן הוא אומר כך פחות מרבע עמות נידון משום לחי הדין שלו הוא כמו לחי כל עוד ואין לו ארבעות אני לא מחשיב אותו כקיר אני מחשיב אותו לחי וזה בסדר גמור ואי לא צריך לחי אחר להתירו אני לא צריך לשים לחי מיוחד אבל ברגע שזה ארבע עמות וכמובן יותר זה כבר נידון משהו מבוי זה כמו קיר של מבוי וצריך לכי אחר להתירו ואם כן מה אתה אומר לי שימו לב אתה אומר לי שברגע שזה ארבע אמות הוא נידון משום מבוי משום קוטש של מבוי אם כן אומר הבי ריה נפלא לשיטתי ש מבוי הוא ארבע עמות ואילו רב יוסף יאמר מה פתאום רבי יוסף יאמר כאן אני צריך לאפוק מתורת לחי יש לי כאן לחי נפלא ואני צריך לבטל אותו מתורת לחי כאן אני צריך ארבע אמות לפוקה מתורת לך יקח יום אב יוסף עדיק הארבע עמות אבל למאב מבוי סתם מבוי רגיל אפילו בב פחים נמי אב ו מבואי ואין לך ראייה מהברית הזאת יפה מאוד ברוך השם בטח מי שצופה ורואה את התמונות גם מי שמאזין אני בטוח שגם מהעמוד הזה אנחנו יוצאים באורים ובואו נסכם התחלנו בעצם ם מה קורה מבואי למעלה מ-20 אמה ואני רוצה למאט אותו מאצת בה מחלוקת לפי רבי יוסף טפח לפי הביי ארבעה טפחים מה ספרות המחלוקת אחד מותר להשתמש מתחת או לא שתיים האם קורה מישהו מכר או קורה מישום מחיצה שלוש האם ההיכר למטה הוא כמו למעלה או יותר ארבע הם אני חושב ש יפחת או לא עכשיו עברנו למקרה דומה אבל שונה פחות מעשרה פחים ואני חוקק להשלימו משחו בכמה פה כבר היה לנו את רב יוסף שומר ארבעה טפחים ואת הביה שומר ארבע עמות בעצם הם נחלקים בשיעור מבואי כך משמע רב עמי ורב סי אותם ראינו שלגבי מבוי שנפרץ הם אומרים כך מבואי שנפרץ אם אין פס ארבעה טפחים עד שלוש טפחים לבוד פחות מזה זה כבר אני לא מציר פרצה בכל זאת אומרת אפילו קטנה מאוד כל עוד והיא מעל שלוש טפחים שלושה טפחים אני לא מתיר אותה אבל ברגע שיש פס ארבעה אני אומר עד 10 אמוד זה בסדר גמור בעצם מנסה הגמרא להוכיח שכאן גם כן זה עניין של משך מבוי אבל הבי יומר לך מה פתאום כאן היה מבואי כשר לבטל אותו מתורת מבוי מספיק לי זאת אומרת להשאיר אותו בתורת מבוי מספיק לי ארבעה טפחים אבל לייצר מבואי זאת אומרת מקום פסול ולייצר אותו למקום כשר שם אני צריך ארבע עמות יפה מאוד הביי מביא ראה ראשונה מזה שמבוצע שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו ולא יתכן שזה בקיר הרוחב בקיר זאת אומרת שמול הפתח תח כי מבואי גם צריך להיות מרובע ולכן הוא אומר לא יתכן רב יוסף יאמר שאפשר בקרן זווית אבל הביה יאמר ככה לא עושים פתחים ולכן חייב להיות שזה ארבע ות ואז ייתכן שיהיו בתים הרי אה כי כמו ששכחתי לומר מבואי כל היתר של מבואי זה דווקא שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו יפה מאוד אז הבאה נתן ראייה ורב יוסף הסתדר עם זה ראייה נוספת שהביאה מביא הוא אומר מלכי הבולט מדופן של מבואי שאני אומר בעיקרון לחי עומד מאיליו זה בסדר אבל כל עוד אין בו ארבע אמות ברגע שיש בו ארבע אמות הוא נידון משום אבוי פ אתה רואה שמבי זה אר עמות אבל גם על זה רב יוסף יאמר ממש לא לאפוק מתורת לכי זה אב עמות מבואי זה ארבעה טפחים ותו לא יפה מאוד בהצלחה אדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: