העמוד היומי מסכת עירובין דף ג עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף ג עמוד ב
[מוזיקה] עירובין דף ג עמוד ב נתחיל בשורה העליונה ראינו מחלוקת במשנה בתחילת המסכת מבוי שהוא גבוה למעלה מ-20 אמה דהיינו המבוי שאסור לטלטל בו אלא אם כן יש לו תקנה של קורה אם הקורה מונחת למעלה מ-20 אמה נחלקו נקמ ורבודה האם היא קשרה או פסולה הסתפקו בגמרא מה קורה באופן שהקורה מונחת מקצתה בתוך 20 ו מקצתה למעלה מ-20 לפי חכמים שאוסרים פוסלים מבואי שהוא למעלה מ-20 אמר אם מקצת נמצא בתוך 20 ומקצת למעלה מ-20 האם זה כשר או פסול וראינו שמד אוריסה זה ודאי בסדר כיוון שאין פה חלל שלמעלה מ-20 אבל דרבון חוששים אולי החלק התחתון ם הזמן ירכב והוא לא ישים לב ההוא ימשיך לטלטל בזמן שהקורה מונחת למעלה מ-20 כיוון שנשאר רק החלק העליון שהוא נמצא למעלה מ-20 הוא הדין הספק היה לגבי סוכה שגם שם מצינו את המחלוקת סכך שנמצא למעלה מ-20 אמן לחחו מים פסול לרבי דכשר לפי חכמים שפוסלים מה קורה בסכר שנמצא מקצת למעלה מ-20 ומקצת למטה מ-20 ראינו בזה ארבע שיטות היה שני גרסאות בשיטת רבי לפי הלשנה הראשונה ראינו שבמו כשר ובסוכות פסול כי בסוכה כן גזרו וחששו שהסכך שנמצא למטה מ-20 ם הזמן יתפורר וישאר לו רק הסכך שנמצא למעלה לפי הלשנה השנייה להפך במבוא יהיה פסול בסוכה יהיה כשר דווקא במבוא גזרו הסברנו גם את הטעמים בזה לפי רבי ברולה אמרנו זה וזה פסול בשניהם גוזרים ולפי רובה ראינו ששניהם יהיה כשר ולא גוזרים לא בסוכה ולא במבוי אומרת הגמורה אומר לרב פופ לרובה תניה דמסייע לוך יש לי ראייה מבריס שהיא מסייעת לשיטוח ששניהם יהיה כשר גם במבוי וגם בסוכה כפי שנראה כעת בברייס בעניין של מבוי מבוי שגבוה מ-20 אמה יותר מפתחו של איכל ימעט ויכל גופו אומר רב פופה היכל גופו חלול 20 ממילא אם ה ברייסה אומרת שדווקא אם הקורה נמצאת יותר מפתחו של היכל בהכרח שהכוונה שברגע שהחלל הוא 20 ו נמצאת למעלה מ-20 אפילו שהיא כולה למעלה מ-20 לא רק באופן ש מקצתה למעלה מ-20 סוף סוף החלל לא יותר מ-20 אז הוא לא יותר מהפתח של ההיכל וממילא יהיה כשר אז רואים כשיטת רובה אומרת הגמור אסרב שימי ברב השי לרב פופה כיצד היה עושה מניח קורה מספת 20 ולמטה ברייס שאומרת שהקורה צריכה להיות בשפת 20 ולמטה משמע שהיא צריכה להיות בתוך החלל של ה-20 איך אתה אומר כשיטת רובה ש מספיק שהחלל 20 והקורה מיד אחרי החלל מתרץ את הגמור אמה ולמעלה דהיינו נסביר את כוונת הברייה מה שכתוב הלמטה הכוונה היא כזאת מניח קורה מספת 20 וממילא כיוון שהקורה נמצאת מיד אחרי 20 אז החלל שנמצא תחתיו הוא למטה הכוונה זה חוזר על החלל שנמצא תחתיו שהוא שפת הוא הוא בגובה של 20 ולא יותר אבל אין נוכ נמי הכורה מונחת למעלה שואלת את הגמור איך אפשר לומר ככה בלשון הביסה הרי לכאורה והוא למטה קטוני הלשון למטה משמע שזה חוזר על הקורה שהקורה מונחת למטה מ-20 ולא על החלל שהוא למטה מהקורה שהוא בגובה 20 מתרס את הגמור וקו מש מלון אלא אומרת הגמורה הוקו מש מלון דלמטה כמעלה דהיינו אנחנו נבאר את ה יסה שמה שכתוב למטה זה כמו שכתוב וכן למטה דיינו זה חוזר על דין אחר לגמרי לא כפי שהבנו שזה ממשיך עם ההלכה של הקורה ועל זה כתוב שהיא צריכה להיות מונחת למטה דהיינו למטה מ-20 אלא וכן למטה זה חוזר על מבואי שמונח בגובה 10 10ה טפחים על זה אמרנו שצריך שיהיה חלל עשרה וזה הברייה באה לומר שהחלל חייב להיות נקי עשרה אבל לא שהקורה תהיה בתוך החלל של עשרה אוקו משמ דלמטה כמעלה מה למעלה חללו 20 אף למעט חללו סורו כמו שלמעלה דיברנו שהחלל יהיה 20 והקורה תהיה מונחת מיד אחרי החלל כך גם פה החלל שהיתר עד 10ה טפחים הכוונה שערה טפחים נקיים והקורה המונחת מאל הערה ולא בתוך העשרה אז בעצם הסברנו את הבריזה זה חוזר על משהו אחר לגבי המינימום שיעור מינימום בגובה של קורה ולא ממשיך לעניין הגובה 20 כעת נעבור לסוגיה חדשה סוגיה של אמות ראינו פה שאם הקורה מונחת למעלה מ-20 אמה היא פסולה לפי שיטת רחומים מה זה שיעור של מה אז המה ה תרגום של מה זה חוזר על האצבע האמצעית שהיא נקראת אמה והשיעור של מה שחז מדברים עליו בכל מקום זה הכוונה מהאצבע הארוכה ביותר האצבע האמצעית עד המרפק זה שיעור של המה יש שני שיעורים של המה שבזה שזה משתנה בכל מקום יש מה שנקרא מהא גדולה ויש אמה קטנה יש אמה גדולה שהיא בגודל של שישה טפחים כל טפח הוא בעצם אגרוף אגרוף דיינו שיעור של ארבע אצבעות אז שישה טפחים זה גודל של עמה רגילה עמה גדולה השיעור של טפח בזמנינו יש כמה וכמה שיטות כמה השיעור של טפח יש שתי שיטות שהם השיטות הרווחות זה רב חיים נועה שהוא אומר שזה 8.6 שזה 8 סנטימטר ויש שיטת חזוניש שהוא אומר שזה 9.6 סנטימטר בכל אופן ארבע שישה טפחים זה עמה גדולה חמישה טפחים זה עמה קטנה כעת אומר רב נחמן שאנחנו מדברים בכל מקום עמה לכאורה לא מבואר לנו האם זה עמה גדולה או עמה קטנה על מה התכוונו חזל כשאמרו עמה לכן אומר רב נחמן מסופק מחומרי אנחנו ניקח בכל מקום להחמיר אומ הב משמי דרב נחמן עמת סוכה ומת מבוי ועמה בת חמישה שם אנחנו נחמיר ואנחנו נאמר שהכוונה לעמות קטנות של חמישה טפחים לגבי בי סוכה ולגבי מבוי עמת כיים בעמה בת שישה ואנחנו נראה לפרט את המקרים עצמם לגבי מה הדברים אמורים אומרת הגמורה אמת מבוי באמה בת חמישה למה אלכסה איפה יש נפק מינה באמות במבוי לגבו ופרצת מבוי לעניין גובה המבוי ולעניין הפרצה במבוי דהיינו גובה אשר ראינו שלם עד 20 אמה זה כשר אז אנחנו אומרים מה זה 20 אמה איזה עמות עמות קטנות דהיינו 100 טפחים אם כל עמה היא חמישה טפחים אז 100 טפחים אם זה יותר מ-100 טפחים זה פסול אבל אנחנו לא אומרים פה שהכוונה לעמה של שישה טפחים שאז אנחנו נגיע ל-120 טפחים ולכן יוצא שאנחנו מחמירים ואומרים שכבר ב100 ביותר מ-100 זה כבר פסול ופרצת מבוי יש הלכה שאם המבוי פרוץ באחד מצדדיו יותר מ-10 אמות זה לא דין של פתח אלא זה דין של פרצה וזה פסול רבי עקיב הגר שואל למה אננו אנחנו הולכים לפריצת מבוי למה לא מביאים את המשך המשנה שאמרה לגבי פתח המבוי שיכול להיות רחב עד 10 אמות שגם בזה נפק מנה שאנחנו נלך על אחרי אמות קטנות ואם זה יותר מאמה יותר מ-10 אמות דהיינו יותר מ-10 אמות קטנות שזה 50 טפחים זה כבר יהיה פסול בכל אופן כאן אנחנו מדברים על עניין פרצת מבוי ולכן זה יוצא לחומרי שכבר ב-50 טפחים ומעלה זה נחשב פרצה ולא פתח שואלת הגמורה עדיין יש נפק מינה לעניין מבואי במקרים שזה יהיה לכולה ו כ משך מבוי עמוד לכולה יש הלכה לכמון בדף ה שהדין הזה של קורה היא נאמרה לגבי מבוי דווקא מה השיעור של מבוי לא כל גודל אנחנו נאמר שכיוון שפתוחים לפה חצרות אז ממילא אפשר לטלטל שמה על ידי קורה אלא צריך מינימום גודל של מבוי וכמה יש שם מחלוקת הבי אומר ארבעה טווחים ורובה אומר שזה הביה אומר ארבע אמות ורב יוסף אומר שזה ארבעה טפחים שואלת הגמורה י כ משך מבוי בארבע אמות לכולה לפי רב יוסף שאומר שזה בארבע אמות לכאורה אנחנו אומרים שזה יצא לכולה כיוון שאם אנחנו מודדים לפי אמות קטנות חמישה טפחים כמו שרב נחמן אמר שבעי רובן אנחנו נמדוד לפי עמות קטנות יוצא שכבר ב א כפול חמיש פחים ב-20 טפחים כבר נשב למבוי אילו היינו אומרים ש מדובר על אמות גדולות אז היה צריך 24 טפחים תרצ הגמורה כמן דומר בארבע תפוחים דהינו רב נחמן סובר כמו השיטה שהיא ארבעה טפחים דהיינו לא כמו הביה שאומר ארבע אמות אלא כמו רב יוסף שאומר שהשיעור של מבוי הוא ארבעה טווחים ואם כן אין אפק מינ באמות לעניין משך המבוי אומנם אומרים כאן המפורשים למרות שהבי כאן הוא זה שהביא את רב נחמן והביה סובר שם ארבע אמות עדיין אפשר ליישב שרב נחמן בעצמו סובר ארבע ארבעה טפחים כרב יוסף הביה הביא כאן רק את שיטת רב נחמן אבל לא שהוא סובר שזה ארבעה טבחים כפי שאנחנו אומרים שבדף ה הוא חולק ואומר שזה ארבע אמות ויבו סימה תירוץ נוסף אומרת הגמורה אין כושיה בארבע אמות ורב רוב העמות כומ באמת נאמר שאנחנו הולכים עם השיטה של ארבע עמות משך מבואי מינימלי הוא ארבע עמות אה יוצא שזה לקולה אנחנו נכשיר כבר במות קטנות רוב עמ סקום הרב נחמן לא התכוון שבכל הלכות מבואי אנחנו תמיד נלך אחרי עמות קטנות אלא ברוב הלכות מבואי בגובה בפרצה אבל אין נו חנם במקום שיצא לכולי כמו שהזכרנו כעת לגבי משך מבואי שם באמת אנחנו נלך אחרי עמות גדלות ואנחנו נחמיר שצריך משך מבוי גודל של ארבע עמות גדולות ולא קטנות ממשיכה גמור כעת לסוכה עמת סוכה ועמה בת חמישה למה לחסה רב נחמן אמר שגם לגבי סוכה אנחנו מודדים לפי חמישה טפחים מה נפק מינ שיש בסוכה באמות לגובה ו לדופן אקומו גובה כפי שהזכרנו מחלוקת לגבי סכך למעלה מ-20 אמה שחחו פוסלים אז 20 אמה של טפחים של חמישה טפחים דהיינו 100 טפחים ודופן קומו שזה הלכה נוספת בלכ סוקה שכאשר יש לאדם כך פסול אם הסכך פסול הוא פחות מרבע אמות עד הדופן עד המחיצה הקרובה אליו אז אנחנו אומרים שמסתכלים כביכול הדופן עצמה היא מתעקמת ומגיעה עד הסכך הכשר והיא יכולה לשמש כדופן למרות שיש הפסקה בין הדופן ה של הדופן של הסוכה לבין הסכך הכשר הפסקה של כמעט ארבע עמות שלכאורה אם היה פה אוויר זה היה פסול כיוון שאין שם סכך בכל אופן כאן שיש סכך פסול הסכך יעזור לא לשמש כסכך כי הוא פסול אבל לשמש כן כהמשך הדופן ונסתכל על זה כאילו יש פה דופן בצורה של ריש כביכול שהיא משלימה וכאילו הדופן סמוכה לסכך הכשר וזה אנחנו אומרים שזה לחומרי ברגע שאנחנו נמדוד לפי המות של חמישה טפחים אז אנחנו צריכים שהסכום המינימלי של ארבע אמות יהיה לא יותר מ-20 אמה אם זה מ-20 טפחים אם זה יותר מ-20 טפחים כבר יהיה פסול אם היינו הולכים לפי שישה טפחים אז היה יצא שעד 24 טפחים אם היינו הולכים לפי המות של שישה טפחים היה יוצא שעד 24 טפחים עדיין זה היה כשר אז ממילא זה לחומ שואל את הגמור גם כאן לעניין סוקה עדיין יש נפק מינה שיצא לכולה וויקה משך סוכה בעמוד לקו כמה השיעור מינימלי של סוכה יש מחלוקת בצמ בסיל האם צריך רויש ורובו או רושה ורוב ושולחנו בכל אופן יש שיטה של רבי שהוא אומר שצריך שיעור מינימום של סוכה ארבע עמוד תעני רבי אומר אומר אני כל סוכה שאין בה אבע עמות על ארבע עמות פסולה ואם כן ברגע שאנחנו מודדים לעניין סוכה באמות קטנות עמות של חמישה טפחים יוצא שכבר ב-20 טפחים על 20 טפחים הסוכה תהיה כשרה ולכאורה מי אמר אולי בסוכה הולכים לפי עמות גדולות ואז אם כן צריך שיעור מינימלי של 24 טפחים על 24 טפחים אז איך רב נחמן אומר שבסופה הולכים תמיד אחרי עמות קטנות מתרץ את הקמור גם כאן שני ת צים תירוץ ראשון אין וחנה מרב נחמן שכאן הומור ד שמיצ הוא הביא את הממרה הזאת הוא סובר כרבנן דמרי אפילו אינה מחזק אל ראשו ורובו ושולחנו לא צריך ולא הולכים לפי שיעור אמות בשיעור המינימלי של סוכה אלא לפי שיעור אחר של רוש ורוב ושולחנו דהיינו ש שיעור של שבעה פחים על שבעה תפח ונו נמי לפי רבי באמת יצטרכו רב נחמה לא דיבר כיוון שלפי רבי יצא שזה לכול ויצטרכו לומר שהולכים באמות גדולות אבל רב נחמן שהביא ש בסוכה הולכים לפי אמות קטנות סובר שאין מדידה של אמות לעניין רוחב הסוכה ולכן אין אפ קמינה לגבי המות וי בויסמן תירוץ נוסף לאלום רבי באמת זה שיטת רבי ורוב אסקו אומר אנוח נמי אנחנו סוברים כרבי שהשיעור המינימלי של סוכה הוא לפי 400 על 400 ורוב אמוס קו אומר אז אם כן יוצא שזה לכולה אם אנחנו לך אחרי עמות קטנות לא הרב נחמן לא דיבר בכל הלכות הוא דיבר בהלכות העיקריות אבל אחנ יש נפק מנה בשאר הדברים ששם אנחנו נאמר שזה הולך לפי המות שאמות גדולות של שישה טפחים ולכן בשיעור המינימלי אנחנו נצטרך מינימום של 24 טפחים על 24 טפחים כיוון שאנחנו לא יודעים מה באמת התורה מתכווננת כי לא מבואר לנו באיזה עמות ולכן כאן אנחנו נצטרך לומר שהולכים אחרי השיעור של אמות גדולות ואז יוצא שזה גם יהיה לחומרה ממשיכה הגמורה על המשך דברי רב נחמן עד כאן ביארנו את השיעור של עמה שהולכים בעמה קטנה לעניין מבוי ולעניין סוכה כעת לגבי כליים אמר רב נחמן למד כליים בעמה בת שישה שם הולכים אחרי עמות של שישה טפחים למה אלכסה מה נפ כמינה לעניין כילים ששם אנחנו הולכים אחרי אמות ואומרים שצריך אמות גדולות כדי שיהיה לחומרה לקרחת הקרם ולמחול הקרם מה זה ההלכות האלו דתנן יש משנה ב במסכת כילים קרחת הכרם והכלל הוא כזה כדרכם היה לגדל קרמים כדי לחוש את הקרמים היו עוברים עם עגלות עם שברים שברים שהיה מחובר עליהם החרשות אחר כך כשאשוב גם היו עוברים בין התלמים והיו עוברים עם פרות שברים שמחובר להם עגלה ואוסרים בוצרים את כל הענבים לתוך העגלה ולכן המינימום של קרם שצריך שיהיה בין תלם לתלם הוא כפי אבוי דוסו כמה שצריך בשביל לחרוש ובשביל לעבור עם עגלה לאסוף שזה מינימום של ארבע עמוד מה קורה באיסור הזה שהתורה אמרה שאסור להביא זרעים אחרים ולזרוע בתוך הקרם מה קורה אם יש באמצע הקרם שטח ללא כפנים אז הדינו שבעיקרון עדיין יש עליו שם קרם כיוון שיש אפילו לא מארבע הצדדים שלו אלא אפילו משני צדדיו יש קרם זה נחשב אמצע הקרם ואסור להביא לשם זרעים אבל אם זה בגודל מסוים ודאי שאנחנו נגביל את זה אם יש שי קילומטר באמצע הקרם בלי כפנים אנחנו לא נאמר זה עדיין קרם כי הוא מוקף קרם אלא יש איזה שיעור מינימלי באיזה גודל אני יכול לומר שכבר זה לא נחשב לאמצע הקרם אלא אפשר להביא לשם זרעים כמה השיעור קרחת הקרם זה נקרא קרחת מלשון שאיין שמה גפנים בשטח הזה באמצע הקרם כדי שנוכל להביא לשם זרעים אחרים וזה לא יחשב לכיים בקרם בת שמה עם 24 אמות וב סילר עם 16 אמות ולמה מה החשבון מבאר רשי לפי ביסי לל אנחנו מצריכים 16 אמות כיוון שאנחנו צריכים שיהיה ארבע אמות לכלל קרם כדי אבוי דוסו שזה בעצם שיעור שהוא צמוד לכרם כדי שיוכלו לעבוד עם הקרם צריך שיהיה א אמד פנוי לידו אז ארבע אמות מהצד הזה וב אמוד מהצד הזה בנוסף לזה מה נשאר לנו באמצע אנחנו צריכים שישאר מינימום של שמו עמות כדי שיהיה פה שיעור חשוב של שטח שאנחנו נוכל להחשיב אותו בפני עצמו ולא חלק מהקרם צריכים שיהיה מינימום שמונה אמות למה שיהיה מינימום ארבע אמות לצד הזה של השדה וארבע אמות כלפי הצד הזה של הקרם כדי שיחשב לשיעור חשוב של ארבע אמות שיעור חשוב של שטח שאנחנו נוכל להחשיב אותו בפני עצמו ולא חלק מהקרם אז בסך הכל יש לנו פה ארבע של עבודת הקרם לכל צד זה שמונה ועוד ארבע של שם שדה לכל צד שזה בעצם עוד שמונה באמצע אם יש 16 אמו באמצע הקרם אפשר לזרוע בחלק האמצעי דהיינו בשמונה אמות האמצעיות אפשר לזרוע זרע אחר וזה לא נחשב שהוא זורע באמצע הקרם בית שמאי לעומת זאת חולקים על ביסי לל אומרים צריך 24 עמוד אנו מוסיפים עוד שמונה ולמה אומר רשי שני אפשרויות או שהם סוברים שעבודת הקרם לא מספיק ארבע עמות אלא צריך שמונה עמות ואז אם כן הבסיס מתחיל שצריך להשאיר שמונה לצד הזה של הקרם ושמונה לקרם בצד השני וחוץ מזה עוד שמונה באמצע ארבע לפה וארבע לפה כדי שיחשב שם של שטח השוב שהוא יש לו שם בפני עצמו ולא חלק מהקרם או שהסיבה הסברה של יצמ מ רשי שהשם חשוב לא מספיק לנו בארבע עמות לכל צד אלא צריך שמונה עמות בכל ל צד היינו באמצע צריך שיהיה שונה שטח של שמונה ואז הוא לא מתבטל לקרם מהצד הזה ושטח של שמונה שהוא לא מתבטל לצד הזה השני סך הכל שישאר פה באמצע 16 אמה חוץ מארבע אמות של כדי אבידוס של הקרם הזה ושל הקרם הזה אז אם כן יש פה שמונה של ווידס הקרם בכל צד ועוד שמ ושמ זה 16 ועוד כולל השמונה הראשונים יש פה 24 זה לגבי קרחת שנמצאת באמצע הקרם הוא מכול הקרם מכול זה מלשון סיבוב מעגל מה שמקיף את הקרם יש הרי גדר לקרם אז אם יש לו שטח בין התלם האחרון של הקרם לבין הגדר והוא רוצה לזרוע שם זרעים אחרים כמה שהוא צריך שישאר שם רי כדי שהוא יוכל לזרוע בית שמי אומרים 16 אמוס ובס לא אומרים 12 אמוס דהיינו צריך שישאר 16 מה לפי בית שמאי ולפי ביסי 12 למה לפי ביסי יש 12 כיוון שיש ארבע ות סמוך לגדר שזה אנשים לא זורים שמה למה כדי שהגדר לא תחלש תשאר חזקה הקרקע תשאר חזקה אז אנשים לא זורים בארבע אמות של ליד הגדר ארבע אמות של ליד הקרם גם אמרנו שזה עבודת הקרם זה לא נחשב לשטח שראוי לזריעה ובאמצע אני צריך בשביל שיחשב שיעור חשוב צריך ארבע עמות לא צריך פה שמונה כמו מקודם ככיוון שיש פה רק צד אחד של קרם אז כלפי הצד הזה של הקרם אני צריך שיהיה שיעור חשוב של ארבע אמות ואז הוא לא מתבטל לקרם ש לידו אז יש לנו ארבע שסמוך לגדר ארבע של עבודת הקרם סמוך לקרם ועוד ארבע באמצע סך הכל יש פה 12 עמה אבל לפי בית שמאי צריך שיהיו 16 עמות למה כיוון שכמו שאמרנו קודם או שבעבודת הקרם הם מוסיפים סים ש8 או שבאמצע בשביל שחשב מקום חשוב ולא תבטל לשם קרם צריך שיהיה מקום ששמונה ולא לא מספיק מקום של ארבע מבארת המשנה איזה הקרחת הכרם קרם שחרב אמצעית אם אין שם 16 עמוד לא יבי זרה לשם היו שם 16 אמו נוס קדי ודוס וזרה את המוסו אז זה כפי שביארנו כשיש באמצע הקרם שטח של 16 אמו יכול לזרוע שמה באמצע כמה שהוא צריך ואיזה הוא מכול הקרם מה זה הסיפה של מכול הקרם בין קרם לגדר אם אין שם 12 אמו לא יביא זירה לשם הי שם 12 אמו נותן לכדי דוסו הוא משאיר ארבע עמות שסמכות לקרם וזורע את השער אז לגבי ההלכה הזאת שראינו כעת על זה אמר רב נחמן איך אנחנו מודעים באיזה עמות באמות גדולות עמות של שישה טפחים ממילא יוצא לחומרי כל עוד שאין גודל של האמות 16 12 כל עוד שזה לא בגודל של האמות גדולות של שישה טבחים אי אפשר להביא זרע אחר לשם שואל את הגמורה גם כאן עדיין יש נפק מינה לעניין כיים שיצא לקולה כשאנחנו נאמר שמודדים לפי לפי עמה של שישה טפחים ויקה רצופים בבע מוס ד לקולה דתנן מה זה המקרה הזה מבארת המשנה בכלאים קרם הנטו על פחות מארבע עמות כפי שהזכרנו היה דרכם לנטוע תלמים במרחק של 400 בין אחד לשני כדי ש המחרשה תוכל לעבור שמה כדי שהגלות שאוספים את ה בוצרים את הענבים יוכלו לעבור שמה ולכן קרן כזאת ש שהוא שינה מהדרך והוא צמצם את המרחק ביניהם בין התלמים פחות מארבע עמות רבי שמ בן אומר אין קרם עד כדי כך אנחנו לא מתייחסים לזה קרם כיוון שזה עומד להכירה כזה דבר לא ישרוד אין הדרך זה לא רק אין הדרך הוא לא יכול להתמודד ככה הוא לא יכול לחוש הוא לא יכול לעבור עם עגלות לבצור אז אין לזה שם של קרם וממילא מותר לזרוע סמוך לזה והחכמים אעם כרם החומים סוברים שכן כרם אי למה הם הרי מודעים ודאי שבן תלם לת צריך שש שרבע עמות רואן את האמצעי כאילו אינו דהיינו אומרים חכמים מה הבעיה יש לך פה תלמים צמודים נכון אבל זה לא בגלל זה סיבה שכל התלמים האלו לא יחשבו לכרם אלא בוא נחשיב בכל תלם שיני שעומד במקום הזה של תוך ארבע אמות שביין תלם לתלם נחשב כאילו אינו ואז ממילא יש לנו כאן כרם שאסור לזרוע לידו כליים ואז אם כן מה שאנחנו אומרים אנחנו מסתכלים על האמצעים אלו ש זרועים אלו שנטו במקום הזה שבתוך הארבע עמות בין תלם לתלם כאילו אינם אומרת הגמורה אז אם ככה לגבי ההלכה הזאת רבי שימן שסובר שמסתכלים על זה שזה לא קרם ובאיזה שיעור הוא אומר את זה אם יש 4 מות בין קרם לקרם פחות מארבע אמות יוצא שאנחנו הולכים אחרי אמות גדולות ד הנו 24 טווחים אז אם זה פחות מ-24 טפחים אין אזה שם של קרם ואז אם כן קשה שוב איך אנחנו אומרים שתמיד הולכים בעמה בת שישה טפחים אולי כאן צריך ללכת לחומרה ולומר בעמה בת חמישה טפחים וברגע שיהיה לנו פה אמה של ארב שלא יהיה ארבע עמות של חמישה טפחים כבר אז אנחנו נאמר את רב שימן שומר אנוי קרם זאת אומרת כיוון שאנחנו אומרים שהמידה היא לפי המ של שישה טפחים אז יצא שעלי בד רב שימן זה לכולה כבר בפחות מ-24 טפחים אני אומר זה לא קרם ואפשר לזרוע ליד אם זה היה בעמה של חמישה טפחים אז כל עוד שזה לא פחות מ-20 טפחים דהיינו חמישה טפחים כפול ארבע עמות כל עוד שזה לא פחות מזה מצומצם בפחות מהמרחק הזה לא הייתי אומר שאפשר להקל ולהביא זרע אחר לא הייתי מבטל מפה שהם קרם אבל עכשיו שאתה הולך אחרי המוות של שישה טפחים התבטל שם קרם כבר בשיעור של פחות מ-24 טפחים בין תלם לתלם מתרץ את הגמורה שני תירוצים תירוץ ראשון כפי ש אמרנו קודם כרבו דמר וקרם רב נחמן שהביא את ההלכה הזאת הוא סובר כמו רבוד שהם סוברים שאין אקמנה בזה מכיוון שהם אומרים רואים את המצאים כאילו אינם זה באמת לא קרן ובו סימה סליחה כרבו שאומרים ש באמת זה כרם וממילא איין לנו נפק מין בעמו שבין לבן כי לא מתייחסים לזה כאילו אין פה כרם ואי בוש לאום כרב שימ באמת יתכן שרב נחמ נשבור את רב שימן ש פחות מארבע עמות אין לזה שם של קרם אפשר לזרוע ה יוצא שזה לכולה ורוב סכומה באמת הוא לא דיבר עלמות על כל האמות של אלכ שקיים אלא ברוב המקרים של אלכו שקיים אבל א כ בכזה מקרה אנחנו נאמר שהולכים לפי אמות של חמישה טפחים נחמיר וכל עוד שזה לא ארבע אמות כל ו שזה לא ארבע אמות של חמישה טפחים שזה פחות מהארבע אמות האלו בין תלם תלם אנחנו לא נכשיר לבוא ולזרוע מסביב הקרם ולא נאמר שאין פה דין של קרם אז אם ככה היה לנו כאן בעמוד ראינו לגבי שיטת רובה בסכך ומבוא שמקצת למעלה מ-20 מקצתו למטה מ-20 שהולכים מכשירים ולא גוזרים הבאנו ברייסה שמסייעת לרובה שהולכים לפי החלל של ה-20 הגשנו מברייס שכתוב מספת 20 ו למטה וירשנו שהכוונה וכן למטה לעניין גובה ערה טפחים הבנו שלכאורה הבאנו את ההלכה של רב נחמי לגבי עמות שבאמת מבוי וסוכה הולכים בעמה חמישה טפחים עמות קטנות ובאמה של כיילים הולכים באמות גדולות הגמורה שאלה בסוכה מה זה שהולכים לחומרי בגובה ופרצה מה הם ההלכה שיש במבוי לעניין משך מבואי שאז יצא שזה לכולה תרס את הגמור או שהוא סובר שמשך מבוי זה בתפוחים ולא באמות או שנאמר שזה באמת לא בכל המקרים של מבוי אלא במקרה כזה נלך אחרי עמות גדולות כדי שזה יהיה לחומרה לגבי סוכה שאלנו הרי באיזה מקרים זה לחומרה בגובה ודופן אקומו אבל מה עם משך סוכה לפי רבי שאומר שזה תלוי באמות אז יצא שאנחנו מכשירים באמות קטנות כבר זה לכולה גמור הוא סובר או שלמר שהוא סובר כמו בשילה שהולכים לפי רויש ורוב שלכו או שהוא סובר שהוא לא דיבר על כל המקרים של סוקה רק רוב המקרים שמנו לגבי כליים איפה זה יוצא לחומר שהולכים בעמה בת שישה בקרחת הקן בכל הקרם לכאורה מה קורה עם ההלכה של תלמים צפופים שלפי רב שימ אנחנו אומים רואים אותם כאילו אינם וזה אנחנו נאמר ב הולכים בפחים אם הולכים אחרי טפחים גדולים צ שזה לכולה שכבר באופן שאין ארבע עמות שטוחים גדולים כבר אני קורא לזה שאין לזה קרן ואפשר לזרוע סביבו רץ את הגמורה או שהוא סובר קרבונן שבאמת אין אפ קמינה כזאת כי אין את ההלכה הזאת שלא מסתכלים כאילו אינם אלא מסתכלים כאילו אינם לא אומרים שאין פה שם של קרם אלא מסתכלים כאילו האמצעיים שזרעים שלא כדין שלא כדבר שעומד להתקיים אז הם האמצעים לא נמצאים אבל שאר הדברים שאר התלמים כן נמצאים וכן יש פה שם של קרם אז אין פק מינ באמות שבאמת בין לבין או שנאמר שהוא דיבר רק לגבי רוב המות ולא בכל המקרים ויש מקרה באמת בכיים כמו פה שאנחנו נלך אחרי עמה קטנה [מוזיקה] לחומרה ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה