העמוד היומי מסכת עירובין דף ג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ג עמוד א

[מוזיקה] ה רובן דג עמוד א נתחיל בביס עמוד ביס בסוף העמוד ראינו את דברי רב על מחלוקת תנ קמה ורב יהודי האם הבואי שהוא למעלה מ-20 אמה כשר או פסול רב אמר שמחלוקת ביניהם האם ללמוד מהפתח של העולם ו מהפתח של ההיכל שאלה הגמור לפי חומים שאנחנו לומדים פתח של ההיכל לכאורה בוא נגביל את זה לא רק למידות של הפתח של ההיכל אלא לאות נעים שאלנו על הדלתות שהיו בפתח של ההיכל שאלנו על צורת הפתח שלכאורה למרות שהיה צורת הפתח זה לא הועיל להיות יותר רחב מ-10 וכעת אנחנו שואלים על המטרה המלטה זה בעצם סוג של דבר שיכול למשוך את העין כיוון שזה נמצא במקום כל כך גבוה וממילא העין לא תופסת את זה אבל לפעמים אפשר להשים איזשהו ניצנוץ זרקור של משהו שימשוך את העין לשמה ועל זה כתוב לגבי מבוי שאם יש המל טרה זה כשר שואל את הגמור למה אם אתה לומד מהפתח של ההיכל בפתח של היכל מצינו שהיה מלטר ובכל אופן זה היה רק בגובה 20 ולא יותר מ-20 ולכאורה אם המלטה מועילה לשם פתח גם ביותר היו עושים את זה ביותר כמו הפתח של העולם שהיה גבוה יותר שואלת הגמורה אלו מעטו לא יתן אלי המל טרו לא יועיל המל טרו לפתח של מבואי כיוון שהקורה הזא שתיקנו חזל צריכה להיות על דבר שנקרא פתח ושם של פתח מה שמצינו זה הפתח של ההיכל שהוא נקרא פתח אול מועד הוא רק בגובה 20 אז לא ן אלטרו דכל המטרו אב ואפילו אכי 20 המה ד גבוה ההיכל היה רק בגובה 20 למרות שהיה לו לטרה אז איך במבה אתה אומר אם יש אלטרה אני יכול להכשיר גם ביותר מ20 לא דתנן איפה מצינו שהיה המלטה מקדוש חמש המטרות של מילת היו על גביו זו למעלה וזו וזו למעלה וזו כתוב לגבי פתח העולם שהיו חמישה עצי רזים גדולים מאוד שמשכו את העין על גבי הפתח בדירוג זו למעלה מזו אז רואים שלמרות שהיה משהו שמשך את העין בכל אופן הגובה היה רק 20 שואל את הגמורה אנחנו מדברים שם על הפתח של ההיכל על הפתח של העולם וכאן אנחנו שאלים לפי חומים שלמדו מהפתח של ההיכל ואם התוב דין מקית היד המלטות באולם תני אולי זה דווקא בעולם אבל לא בהיכל תרץ גמורה וי מקושי מה אתה מקשה לי דיל מתבנית היכל כי תבונית עולם אתה לא יכול לתרץ לי שבהיכל לא היה המל טרה כיוון ש מקובלנו כך מסבירים המפורשים זה לא שאנחנו מניחים הנחה לכן מקשים אלא מסורת בידינו כך קיבלנו שהפתח היו אותו דבר חוץ מהמידות לא היה הבדל ביניהם ואם כן אם כתוב שהיה מלטר על גבי האולם חר שהיה מלטר גם על גבי ההיכל אז שוב חוזרת הקושיה איך אנחנו אומרים ש במבוי יי המלט גם ביותר גבוה מ-20 אם חכו למדו מההיכל ובהיכל הרי למרות שהיה מלטר אמרנו רק גובה 20 ולא יותר הלובי ליום הר רחבה ארב אף על פי שאינה בריאה כתוב לגבי הקורה שהיא צריכה להיות חזקה כדי לקבל לבנה זה החוזק שתיקנו אבל אם היא רחבה ארבעה טפחים רוחב גדול מספיק גם אם היא לא יכולה לקבל לונה ואם יש לה מל טרו אפילו גבוהה יותר מ-20 אמה ה לא צריך למהט אם יש שם מלטר שמושך את עין אומר רב זה כשר גם ביותר מ-20 אז למה שתגמור סתירה מדברי רב על רב אתה רב אומר שחים למדו מההיכל והיכל היה לטרו ובכל אופן היה מוגבל ב-20 אז איך אתה רב אומר שאם ישמל טרו זה כשר גם ביותר מ-20 אומר רב יס לדרו מסס מתרץ רב יוסף מה אתה מקשה מרב על רב אמלט מסס מ קטולו ייתכן שהביסה הזאת היא בכלל בריסה ש משובשת ומלא אי אפשר ללמוד משמה יתכן שלא היה המלט אומר הב ח רבי ברבוי תולו זה ברייסה מתוקנת חמה הבן של רבי ברבו הביא את הבריה הזאת בכ שהיא מתוקנת וכן היה מלטר בביס מקדוש חוזרת הקושיה שואלת הגמרה לטר מסס תיק ש הרב לכאורה למה אנחנו מקשים סתירה מדברי אבל דברי רב הרי לכאורה יש לנו כאן קושיה כי אנחנו רואים שרבונו לא לומדים מההיכל כיוון שכתוב בברייס שהמטרה מועילה בהכרח שחכמים לא למדו מהיכל כי אם היו לומדים מההיכל הלטר לא היה מועילה כי בהיכל הרי היה 20 למרות שהיה המל טרו אז ת ומל טרו מסלי ותיק שלרב איך רב אתה אומר שהם לומדים מההיכל הרי יש לנו בריסה ששם מבואר שהיה המל טרו ובכל אופן המל טרה לא מועיל אומר לו רב דע לנו מוכה תוריד אותי מכאן אל תקש קושיה עליי אתה בא ומקשה עליי שאני אמרתי שחום למדו את זה מההיכל לכאורה ם המלט מועילה והכריח שהם לא למדו את זה מההיכל הרי מסני מק שדודה יש פה סירה לכה בין שתי ברייס ברסה אחת אומרת שה מלטר מועילה ברייסה שנייה ראינו בעמוד הקודם שיש ברייסה שכתוב שאחים למדו מהיכל זה לא רק אני אומר את זה יש בריסס שראיינו כמותי אז אם כן יש פה סטירה בין הברס אלו מה ילוח ממר תנו למה אתה תתרץ מחלקת תנו אם הם לומדים מההיכל או לא מה שכתוב שם מלטר מועילה זה הולך כפי המן דומ שסובר שחכמים לא למדו מההיכל דינמי תנו אז גם אני ארץ שזה מחלוקת נועים ומילא התנד של סבר שלא יודעים מה ההיכל ואן כנה מהמלטה לא מועילה כמו שבהיכל היה מלטר ואף על פי כן זה גבוה רק 20 והתנה הזה שוב שהמטרה לא לומדים ש התנ הזה שסובר שהמטרה מועיל סובר שלא לומדים מהיכל לפי חכמים הסבורה שלהם של 20 סבורה אחרת לא בגלל שלומדים מהכל רב נחמן בר צחוק אומר ולא רב מסני עדוד אלוי קש רב נחמ צחוק אומר זה לא נכון שהביס הם סותרות אחת את השנייה גם לולי דברי רב למה לרבו קורר אותם מהי משוי קרא באמת עם לולי דברי רב שאמר דיה שחומים הסיבה שהם מכשירים עד גובה 20 כם לומדים מהפתח של היכל הייתי מסביר שחחו מכשירים עד 20 כי עד 20 העין שולטת למעלה מזה זה כבר לא ניכר אף אחד לא יודע שיש קורה אף אחד לא קולט את זה בעיים ודק טוני אתם מפתחו של היכל הבנו ברייסה שכתוב כמו שראינו במוד הקודם ששם מבואר שהם לומדים את זה כן מבוי שהוא גבוה מ-20 אמה יותר מפתחו של היכל עם העט אז מה ש ש כן לומדים זה מהפתח של היכל הי ד קטוני אתתים פתחו של היכל סימונה בלמי זה לא בא בתור סיבה שלכן חומי מכשירים עד 20 בגלל פתח היכל זה בא רק לסימן אתה רוצה לזכור מה הגודל שהכרנו עד 20 ולכן זה סימונה באלמה אבל זה לא המקור ככה הייתי מיישבת הוריס והייתי אומר ששתי בריסה וברות שהגובה 20 הסיבה של חכמים זה בגלל הקר ולכן המל תראה מועילה כי יש היקר פחות מ-20 בהיכל היה 20 והיה מלדרה ולמרות זה היה רק 20 מה זה קשור להיכל מה שכתוב בריש היכל זה ברק לסימן לזכור את ה-20 כך אומר רב נחמן בר צחוק ולכן הקושיה היא כן על דברי רב ולכן רב הצטרך לומר לכאורה כמו שהוא אמר תנו אבל אין הכריח שזה תנו כי ה בריסס לאסות הח שנייה ורב נחמן יצחו אז בכל אופן אנחנו אומרים לפי רב נחמן בריצ חוק הסבר נוסף למחלוקת חכמים ורבי יהודי חכמים סוברים שעד 20 העין שולטת למעלה מזה זה כבר לא ניכר רבי יהודה סובר שגם למעלה מ-20 זה ניכר אז אם כן נמצא למדים שיטה שלישית הסבר שלישי למחלוקת לדברי רבי יהודה ראינו סובר רבי יהוד הכשיר ביותר מ-20 כי הוא למד מהפתח של העולם רב חסדה אמר שרבי יהודה הכשיר ביותר יותר מ-20 מהפתח של המלכים ועכשיו הנח אומר הכי שרב הכשיר יותר מ-20 כי זה ניכר ו נמשכת גם יותר מ20 אומרת הגמורה ורב נחמן בר צחוק אוניי לאסיר לאו דרבי בישל יש מחלוקת נוסכת סוקה על המשנה סוכה שהיא גבוהה למעלה מ-20 אמים העת מה הסיבה שהשכר למעלה מ-2 פסול אז אם אנחנו לא סים את מה שרבי אמר תכף נראה אז מצוין אלוהי סביר וד רבי דומ רבי הכתיב למן יעידו ד סיכם כי בסוק ישבתי אדם יושב בסוכה צריך לדעת שהוא יושב בסוכה עד 20 אמה אדם יודע שדר בסוכה למעלה מסמ אין אדם יודע משום זה לא השאלת בהנה כך רבי מסביר את המחלוקת שחכמים סוברים אתה ישב בסוכה אתה צריך לדעת שאתה ישב בסוכה שיהיה סכך למעלה מ-20 אדם כבר לא אוחז שיש פה כך רבי יוד סו שגם למעלה מ-2 עין שולטת אז אם נאמר שהוא לא סובר את רבי אלא הוא יסבור מהטעמים האחרים שמובאים שמה בהסבר המחלוקת של רבי יהודה וחומים אז ניכה למה צריך את שתי המחלוקות יש את הסוגיה של סוקה שזה עניין שכפי שמבואר שמה ויש את המחלוקת כאן זה עניין של עקר מתי העין שולטת 20 או יותר מ-20 אבל אם אתה אומר שה יסבור את רע ם הוא כן סור את רבה אל מג בסו נמ בקר פליגה אז אפלו בטר לא מולי אם ככה יסבור את רבב אם על הצד שוא ישבור את רבב ואם כן המחלוקת היא ביניהם אך ורק לעניין הקיר אז זה אותו מחלוקת האם למעלה מ-20 עין שולטת או לא אז פה זה בסכך שכתוב למען דו וכאן זה במבוי שצריך שהוא לא יוצא לשבים מה העניין להביא פעמיים את אותו מחלוקת אונה הגמור כן צריך צריכ גם אם נומר שהוא סובר בסוכה שהמחלוקת היא גם בעקר צריך את שתי המקומות ישמג בסוכה ב רב כיב שלת בעיני אדם לא עובר בסוכה יושב בסוכה אוכל יושן ולכן הייתי אומר דווקא שמה רביד אומר עין שולטת גם ביותר מ-20 הוא מתעכב פה אבל מבוי ד להילוך ובד מבוי אדם הולך יוצא מביתו רץ קדימה לרש ורבים א מודל רבונו אז אולי פה רביד יודע שלמעלה מ-20 העין תוך כדי הילוך לא קולטת ולכן הוא הייתי אומר ש במבוי קורה למעלה מ-20 גם לרבי יהודה תהיה פסולה ויש מנ באו ואם אמרת ה מחלוקת כאן במבוי וכומר רבון בחד רביד הייתי אומר דווקא פה רבון סוברים שצריך עד 20 כי זה בהילוך תוך כדי הילוך לא קולט עי למעלה מ-20 אבל בסוכה של ישיבה מתעכבים שמה אולי הם יודעו לך בודה שזה כשר צריכים לכן צריך את המחלוקת גם במובי וגם בסוק למרות שזה באותו עדיין של ק וכעת אנחנו נבאר מה זה המלט שדיברנו עליו מה היא אלטרו איזה אלטרו היה שעליו דיברנו שזה מועיל אומרת הגמורה רב חם דרב רבוה אמר כיני היה שמה כינים דהיינו אומר רשי כגון כיני אופות היו בולטים מתחת העולם למעלה מן הפתח היה כל מיני כיני אופות צורות של אופות שהם משכות העין כי שבדים ומרוב פסק דרזה כפי שראינו זה חתיכות ארז גדולים שהם מאוד מושכים את עין מהד פסק דר זה שזה כבר מספיק כל שכן כנה אז ודאי שזה מושך את העין פחות מאשר צורות של עופות אז כל שכן שאם יש צורות של עופות זה נחשב ל מלטר וזה ימשוך את העין זה כשר דמר קיני אבל פסק דרזה ו מי שסובר שהיה שמה קיני דווקא עופות הם אלו שמושכים את העין אבל פסק דרזה חתיכות של ארז לא משכים את העין זה לא מספיק כדי להכשיר שואלת הגמורה ומה דמה פסקר זה הת למה הוא מכשיר את זה על ידי פסק דרז והוא סובר שהעין נמשכת משום נופי משוי כיוון שזה משהו ארוך אז העין נתפסת בזה ועסוק נופש מש וקר בון ד ה גם סוכה הסרח יכול להיות ארוך ככל שיהייה בכל אופן רבון אומרים צריך עד 20 אמו למעלה מ-2 פסול אלא כן דכו שקולה אלא צריך לומר הסבר אחר כיוון שזה היה צה רז מאוד מאוד מיוחדים וגדולים אז יש איזה קול כל מי שבא לסמי רוצה לראות את הדברים מעניינים סתכל על החתיכות ארז האלה ולכן העין נמשכת לכן אנחנו אומרים שחתי כאלה טובות גם ל למשוך את העין על גבי הפתח אומרת הגמורה כעת נושא חדש מה קורה כאשר מקצת קורה בתוך 20 הוא מקצת קורה למעלה מ-20 מקצת סכך בתוך 20 מקצת סכך למעלה מ-20 נשאל ספק שהוא בעצם ספק שחוזר על שני ההלכות שראינו גם על ההלכה לעניין מובו 120 וגם לעניין סכך שצריך עד 20 מה קורה אם זה עווה מקצתו בתוך 20 קצתו למעלה מ-20 האם צריך שהחלל יהיה 20 וממילא אין פה חלל של 20 כדי לפסול אז זה טוב או שצריך שהסכך יהיה במקום כשר כולו וכמובן אנחנו כעת מבינים שמדובר שהסכך נצרך גם החלק העליון נצרך פה בשבי צילומו בחמוס אני צריך להשתמש בזה לצורך סכך אז האם אני צריך שכל הסכך יהיה במקום כשר או לא העיקר שלא יהיה חלל של 20 כן בקורה אם אני צריך שכל הקורה תהיה כיוון שאנחנו מבינים כעת שהקורה נצרכת העובי שנמצא למעלה מ-20 גם נצרך בשביל משקל שתוכל לשים ע זה לבנה כי אם תשתמש רק בחלק התחתון זה לא מספיק כדי להחזיק לבנה אז האם צריך שכל הקורה תהיה בתוך 20 או מספיק שהחלל הנו 20 אומר רבי במובי כושר בסוכה פסול אומר רבי במבוי נכשיר בסוכה פסול ולמה מה ישני מבוי ד כשר שואל את הגמורה למה במב אתה מכשיר דמרי כי אתה אומר הרי יש לך פה חלק מהקורה בתוך 20 תעזוב את החלק שלמעלה מ-20 כביכול תחתוך את החלק שלמעלה מ-20 זה לא גרם אדם שיש לו קורה בתוך 20 זה שיש לך עוד חתיכה למעלה למה שזה גרייה אז תקח הסוכה נמ קלוש אם בגלל זה אתה מכשיר במבוי כי אני כביכול לא מתייחס לחלק העליון כאילו חתכת אותו אז גם בסוכה תגיד כאילו חתכתי את הסכך שנמצא למעלה מ-20 אז למה סוכה פסול כך ש תגמור על רבי הי קל ש אלא מה תגיד לי בסוכה אני לא יכול לחתוך את החלק העליון למה יקל שס לו חמוס אומרו במצ לוסו מדובר שהסכך העליון מוסיף לי לצל וגורם לי רוב צל אבל אם תחתוך אותו אין פה רוב צל אז אני לא יכול להסתמך רק על החלק התחתון שנמצא בתוך 20 אונמי אם ככה נגביל את זה למבוא גם לגבי מבואי הקל שס לא קויר אני תן לזה ברוח זה גם קורה לא מספיק חוב לא מספיק חזקה אתה לא יכול לחתוך אלא אלכו נעשו כ שיפודים של מתכת נמי על כוח נעסוק אצל אלא מה תאמר לי במבוי הסיבה שאני מכשיר רבי מכשיר במבוי כי אני אומר בוא נסתכל על החלק התחתון בלבד החלק העליון כביכול חתוך אי אני צריך אותו בשביל שהוא יהיה חזק זה נעשה כמו שיבו של מתכת יש הלכה שאם זה דק מאוד לא בעובי טפח אבל זה מחזיק קורה אין לנו בעיה אם זה מתכת יכול להחזיק קורה קשר ממילא כאן אני יכול מצד אחד לומר אל תתיחס לחלק העליון כאילו חתכת ומצד שני שזה לא יגרום לי שהקורה לא יכולה להחזיק לונה אלא אני כן יוכל להניח עלי הלונה כיוון שסוף סוף זה לא ישבר כי באמת יש פה את החלק הזה ש נמצא מעל 20 שהוא מחזק אותו שואלת הגמורה אז אם ככה אונמי על כוח נעשה צלס אמרח מוסו אז גם בסכך תאמר לי אני לא אתייחס לחלק העליון שמעל 20 אבל סוף סוף בסוכה מי שיושב בתוך הסוכה יש לו פה צילווח מוסו פור ש כאן נתקים קצת על החילוק האחרון איך במבוי אתה רוצה לומר במבוי אני מבין שאפשר לומר שזה כמו מתכת מתכת זה יכול להיות קורה דקה וזה מספיק כי היא חזקה ככה גם ב ב מקרה ש מקצתו למעלה מ-20 אני אומר סוף סוף הוא חזק גם אם אני לא אתייחס אליו לדין של מובו לא ייחס אותו לדין של מובו הוא חזק אבל בצל אני לא יכול לומר שאני לא מתייחס לחלק העליון מצד שני זה ישלים לי לצל אומרים המפורשים שאין ו חנם אפשר לומר ולמה כיוון שהפסולת הוא לא פסול בעצם הוא סכך כשר גדול ל מינ אורץ מקבל טומה הכל בסדר רק הוא סכך כזה שממוקם במקום לא טוב אז אני אומר מצד ה להשלים לצל הוא יכול להשלים לצל שנמצא למטה מ-20 ואז ממילא יהיה פה י חשב פה שיש ס מוסו מצד הסכך פסול הוא לא נחשב לסכך פסול כדי לפסול את הסוכה כ שסוף סוף כל הבעייה היא רק המיקום איפה זה נמצא אומרו פרזיה אז זה בעצם הסבר על דברי רבי אומרון פזק סוכה דלי וכדי יש לי הסבר אחר אתה יודע למה רבי אמר שמבי כשר וסוכה פסולה סוכה ד וחיד לא מדקה כיון שהסוכה של אדם יחיד לכן ברגע שעם הזמן העלים שנמצאים בתוך 20 שעליהם כביכול אנחנו בונים שהם זה הסכך ה אמיתי וישור וישור וזה אדם יחיד אף אחד לא מזכיר לו מה יצא בסוף שיושב בסכך שנמצא למעלה מ-20 הוא לא אוחז שבעצם כל החלק שלמטה מ-20 נפל אבל מבוי ד רבים ד קרדוד במבוי גם אם תרכב הקורה וייפול החלק התחתון אחד הזכיר לשני כי מסתווים שמה רבי רבינו אמר הסבר אחר סוכה דוריסה החמירו בבו מב דרבון לא החמירו ברבו סוכה שזה דוריסה אז ראוי להחמיר זה חמור יותר אבל מבואי שד רבנן לא החמירו אז אם כן יש פה שני הסברים ההסברים הראשונים ניתחו כיוון שמה שאמרנו במבוי נומר בסוכה אם מבוי אתה מסתכל על זה כשיפורסם תסתכל על זה כצל סו מר מוסו אז נשאר ההסבר של רובה מפרז י שבסו מצד הדין אני אומר ששניהם כשרים רק בסוכה גזרנו כיוון שזה אדם יחיד גזרנו שמה ייפול החלק התחתון והוא לא ישים לב ואף אחד לא יזכיר לו ו ההסבר של רבנה שאומר שבוכה דוריסה זה החמירו יותר וגזרו אבל מבוי שגם ככה זה הכל גזרה אז לבוא ולגזור גזרי על זה שאולי זה ינשור החלק התחתון לא גזרו זה הכל לפי הגרסה שראיינו כעת רבד מתנ לא שמת דרבי הוא כותב את הגריסה להפך שרבי אמר הפוך אומר רבי במבוי פסול בסוכה כשרה וכת נראה את כל המשא ומתן בצורה הפוכה מהש נסוה דכשר לשב מקלש כאילו תחתוך אז גם במבוי תחתוך את החלק העליון של מעל 20 נחשיר אי קל ש אקור תלס ברוח אתה לא יכול לחתוך בקורה כי אז היא רכה י אפשר להניח עליה הקורה מלבנה אוחנ מיקל ש א לחמוס מצל סו גם גם בסוכה אתה לא יכול להגיד אני מתייחס כאילו החלק העליון חתוך כי יהיה פה חמוס מרובו אלא לכור נס צלסו מרוב חמסו אלא מה אני מתייחס לסוכה שכאילו כל הסוגה כ ציל מוסו אבל מצד שני השכח כאילו לא קיים אוחל קורנס שבוים של מתכת אומו פרזיה וכעת יהיה את ההסבר לפי הגרסה הזאת סוכה דוו נפשו מדקה סוכה כיוון שזה שימוש של אדם יחיד אז אדם איך אומ משה מול עליו הוא זוכר לעשות את זה מוד לרבי מ שמחי הדוד ולאד קר אבל מבואי שזה משהו שותפות של כמה וכמה אנשים כל אחד סומך שהשני יטפל בזה דמר אינ כמו שהפגם הידוע קדר דש יחמ ו יקרי אדם יש לו בשותפות סיר עם חברו הוא רוצה לחמם את זה זה לא יתחמם הוא רוצה לקרר את זה לא יקרר כי כל אחד יסמוך על השני ככה גם במבוי ולכן במבוי אנחנו פוסלים לפי הגסה הזאת כיוון שלא רוצים להגיע למצב שהחלק התחתון יפול רבינו אמר סוקה ס לאב חיזק ב חיזוק ספרה הפוכה מין מה שראיינו אבל הפוך כיוון שד רבון נכון שזה קל יותר אבל זה צריך חיזוק בגלל שזה קל יותר ולכן במבה גזרו לפסול ובסוכר מה היה והלו זה שואלת הגמור כאל מה מסקנת הגמרא מה ההלכה רבי ברבו אומר זה וזה פסול הם אומרים ששניהם פסול גם במב גם בסוכה גוזרים שם החלק התחתון ירד רוב מז זה כשר למה כי לא גוזרים חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן אנחנו צריכים שיהיה חלל של 20 ומיד אחרי זה יתחיל המבוי ה הסרח זה כשר אבל אם אין חלל של 20 זה בתוך החלל אז ודאי שזה כשר ולא צריך ואין סיבה לפסול את זה ולא גוזרים שמה החלק התחתון ירד אז אם כן ראינו כאן הגמור שאלה לגבי המטר לפי חומים למה זה מועיל בהיכל הרי למה זה מועיל בעירובין הרי בהיכל היה ה מלטר בכל אופן גבוה 20 מתרץ את הגמורה שאיין וחינמי אז רב אמר שזה סטיר בן בריסס וצריך לומר שמחלוקת סטנו גם אני אומר רב דיברתי במחלוקת תנוע דיברתי לפי התנה שסופר ש לומדים מהיכל יש תנ שחולק שלא לומדים מהיכל והוא באמת הוא זה שיאמר שהמטרה מועילה בעירוב הרב נחמן צ סובר שהטעם של רבוד בגלל שעקר זה הם נחלקו האם למעלה מ-2 יש עקר נמשך העין או לא ואמרנו גם אם ומר שזה תלוי בעקר וגם בסוכה זה תלוי בעקר יש צריכו למה צריך המחלוקות גם פה וגם בסוכה אמרנו מה זה הסבר של המל טרו שהיה או עופות או פסק דר זה אם עופות אז סדר זה לא מועיל אבל אם פסג דר זה ודאי שופות רשר מושך את העין אמרנו מה קורה מקצת קורה למעלה קצת קורה בתוך 20 אז רבי בגרסה הראשונה אמר ש במבוי כשר סוכה פסולה הסברנו את דבריו למה כיוון שמבי דרבון לא גזרו או בגלל שמבי שזה יחיד בגלל שמבי זה של יחיד לכן אנחנו אומרים ש ויחיד יש חשש שהוא לא לא יזכור סוכה ד ליחידי לא י מדקה בבוא שלרבים מדקר דוי לכן במבוי אני אומר לפי הגרסה הראשונה במבוי קשר וסוכה פסול כיוון שסליחה סוכה של יחיד אז גזרו מבואי זה של רבים לא גזרו אחד הזכיר לשני אז במבוי לא גזרו או בגלל שזה של רבים אחד הזכיר לשני או בגלל שזה רבו לא גזרו לפי הריסה השנייה שאדרבה בסוכה גזרו או בגלל שדורי צריך לחיזוק או בגלל שסליחה לפי הריסה השנייה ש במבוא גזרו מבוא יהיה פסול או בגלל שד רבון צריך חיזוק או בגלל שזה של רבים ממילא כל אחד יסמוך על השני ויש חשש שיפול החלק התחתון והלוך למיסה אמרנו רב ברול סובר שתמיד גזרו ורוב סובר שתמיד זה כשר ולא גזרו שמה יפול החלק התחתון ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: