העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד ב

[מוזיקה] אנחנו חזרים בדף רובין בדף עמוד ב בשורה השנייה מלמעלה ראינו שהמקור שמש מביא את המחלוקת בין רבוד לבין רב יודה ם הגובה של המבוי גובה של הקורה צריך להיות מוגבל ב-20 או ב-40 לומדים את זה מאולם או מהיכל אם לומדים מהיכל הגובה המקסימלי זה 20 כמו הפתח שהיה בהיכל ם לומדים את זה מעולם הגובה המקסימלי הוא 40 לכאורה ככה רבי יהודה סובר לא לומדים מאחד אלא לומדים מעולם שואלת הגמרא ששאלה לשניהם בן לרבנן דף ב' עמוד ב שורה שניה מלמעלה בין לרבנן ובין לרב יודה ליפו מפתח שער החצר אתה בונה את כל הלימוד שלך על המילה פתח למה התורה מתכוונת במילה פתח אמרת פתח היכל פתח אולם יש עוד מקום ש שנקרא פתח פתח שער החצר דכתיב אורך החצר מא בעמה דיברנו פעם קודמת שה בית המקדש המשכן היה בנוי לא רק מההיכל ומהעולם לא היה בזמנו אבל היכל לא הי בנוי רק מהמשכן עצמו היה חצר למשכן כמה היה האורך של החצר אורך החצר 100א באמה ורוחב 50 50 לא ניכנס כרגע בפרק ב' הגמרא לומדת מה הכוונה 50 ו50 אבל רוכבו 50 אמה אורכו 100 אמה וקומה הגובה של המחיצות שמקיפות את החצר ו וקומה חמש עמות כתיב עד לכאן דיברנו על התפנות מסביב לחצר אבל לחצר יש פתח הקיר הקדמי מה היה איך היה נראה הקיר הקדמי 14 מה קלים לכתף זאת אומרת הקיר הקדמי היה לו מצד כתף זה מה שקראנו לזוויות שנמצאים התפנות שנמצאות עד הפתח מקצה הקיר בכל צד עד שמגיעים לפתח יש כמו אצלנו מקובל יש בפתח יש בשני הצדדים תפנות שמה כתוב בפסוק ש5 אמה כתיב 15 אמה קלים לכתף וכתיב אל הכתף השנית מזה ומזה לשאר החצר קלים 15 עמה מל עלן חמש ברוחב 20 אבקן חמש ברוחב 20 מה הכוונה אחרי שסיכמנו שהאורך של החצר הוא 100 אמה הרוחב 50 אמה יש לנו התורה קוראת לזה קלים תפנות תפנות שמחברות בין הקצה של הדופן לבין הפתח מצד ימין ומצד שמאל כפי שמקובל הקלים האלה היו 15 אמה מכל צד זכיר לעצמנו כמה ה כל רוחב החצר 50 אם מורידים 15 מפה 15 מפה נשאר 20 באמצע 50 פחות 30 נשאר 20 מה אנחנו רואים שהרוכב של החצר היה 20 למה אמרת במשנה בקטע השני משנה שאתה מגביל את הפתח של המבוי רק ל-10 אמות ולא מעבר במשנה ש בתורה אנחנו רואים שפתח החצר נקרא פתח התורה קוראת לו בפירוש פתח כתוב א ומה כתוב פתח אנחנו נתר פתח החצר והתורה אומרת שמדובר ב-20 אתה לא מגביר את עצמך ב-10 למה אתה לא לומד משמה שגם 20 טוב אז נראה את זה בפנים כתוב אל פתח שער החצר למרות שהפתח של החצר הוא רק 20 רמה אומרת הגמרא לא פתח שר החצר יקרי פתח סתמה לא יקרי זה נכון שהתורה כותבת את המילים פתח שר החצר אבל תשים לב לא כתוב פתח החצר פתח שער החצר זה לא פתח רגיל שאני יכול ללמוד ממנו דיני פתח זה פתח של שר החצר דינים אחרים כללים אחרים אתה לא יכול ללמוד משמה לפתחים אחרים ממילא אני בא ואני אומר אומנם שם אנחנו מוצאים שהוא יכול להיות רחב 20 אבל כשאתה רוצה להשליך ממנו לדיני מבוי אתה לא יכול מחפשים פתח לא פתח מיוחד שמה זה פתח מיוחד בי בסמה כל הפשט שלך אומרת הגמרא בפסוק הוא לא מדוייק כי כתיב כלים 15 אמל לכתף בגובה הו דכתיב מה שהבאת את הפסוק שכתוב שמכל צד היה הקלים 15 אמה זה לא הכוונה שהרוכב של ה11 אמה והם הורידו מהרוח הכללי של החצר 50 הורידו בכל צד 15 והשאירו לפתח 20 לא זה הכוונה הגובה שלהם 111 גובה כל הקלאים העמודים דרך אגב לא רק שמה מכל סביבות החצר היה גובה 15 מה אלא מה תשאלו אותי גובה עוד כתיב גובה וכתיב וקומה חמש אמות כתוב בפירוש בפסוק אחר שהקומה הגובה של התפנות היה חמש עמות ההו משפת מזבח ולמעלה כידוע המזבח היה 10 עמות גובה במסכת טו מיד הגמרא מביאה שמה המשנה מביאה שמה את כל הדברים איך אנחנו מגיעים ל10 אמות הגובה היה 10 רמות אם הכהן עומד על המזבח והצדדים הקלאים התפנות של כל החצר הם נמוכים אז אנשים יראו מבחוץ איך הכהן עומד על החצר וזה לא דרך עולם ככה ודאי לא דרך הקדוש ברוך הוא צריך להיות הכל בצניעות לא צריכים להראות כל דבר בפרהסיה לכן באו בא הנביא ואומר אתם צריכים לעשות את הקלים לא בגובה של 10 אלא ב-15 מה שכתוב קומה חמש הכוונה הייא תוסיפו עוד חמש אמות מעבר לגובה של מזבח גובו של מזבח זה 10 אמות אנחנו צריכים לעשות 15 כדי שאנשים שעומדים מחוץ לאזהרה מחוץ לחצר לא יראו את עבודתו של הכהן שעומד על המזבח אז מה שכתוב שם 15 זה לא ברוחב זה בגובה אנחנו צריכים שהגובה של הדפנות יהיה גובה של 15 עמות ורב יודה טוב אנחנו חוזרים ז עבדנו את השאלה מהסיפור של פתח חצה אבל חוזרים הלאה לדבר על הנושא של רב יודה ורב יודה מפתחו של ולם גמר ככה אמרת בעמוד הקודם רב יהודה לומד מפתחו של אולם וולם הגובה שלו היה 40 אבל הרוחב כמה היה של בפתח של אולם היה 20 אז למה כתוב במשנה שלנו ורחב מ1 ימ העת ורב יהודה לא חולק רב יהודה לא מבא הדעה אחרת לכאורה רב יהודה מסכים עם זה שואלת הגמרא תנל רחב מ1 אמות ימעט ולא פליג רב יודה אומר הביה פליג בבריתה נכון ששנה הוא לא כתב את זה אבל בבריטה הוא הביא כן את הדעה אחרת שלו תניה והרחב מי אמות ימעט זו דעתו של תני קמה רב יהודה אומר אינו צריך למהט למה כמה שבאמת הוא לומד מאולם הוא לומד באולם ובאולם באמת הרוחב היה 20 אז שיש לך פתח של 10 אמות אין שום סיבה למהט אין לכ למי רבי יהודה לומד מעולם גם בנושא של הגובה וגם בנושא של הרוחב שואל את השאלה רק לפלוק במתניתין אם רבי יהודה באמת בבריתה חולק על ן למה במשנה הוא לא מאזכר את זה לק בגוב הוא הדין לרוחבה זה נכון רבי ודה בעצם חולק על רבון גם בגובה וגם ברוחב אבל יות שהוא הביע את דעתו בגוב אנחנו יודעים שזה נודע מהסיפור מהלימוד שלו מעולם לכן כבר לא צריכים להזכיר את זה עוד פעם את הדעה שלו החולקת גם ברוח אבל ששאל את השאלה שהזכרנו מקודם וקטי רבי יהודה מפתחו של אולם גמר ככה אמרנו והתניה מבוי שהוא גבוה מכף המ ימעט ורב יהודה לא רב יהודה לא מבי ביל ב-20 מה כן רב יהודה אומר מכשיר עד מ ונ אמה זה לא קושיה למה כתוב מ ונ לכור זה סוטר תחליט 40 או 50 זה בהרבה מקומות ככה לשון של התנה אבל בכל אופן הבינה הגמרא 50 ודאי כשר אם אתה לומד מעולם למה לא תגביל את הגובה ב-40 בסדר רביד למד מעולם לכן הוא לא מגביל ב-20 אבל איך הוא מגיע עד 50 היה צריך לעצור ב-40 ותני בר כפרה עד 100 בר כפרה בא ואומר עד 100 אז בר כפרה במקרה קשה לי למה בשלמה לבר כפרה גוזמן בר כפרה רצה להגיד שרבי ד לא מגביל את עצמו כמו רבון ב1 אמות נותן גוזמן ה אמר אפילו 100 הוא לא התכוון באמת ל100 הוא התכוון ש10 או 20 ודאי זה לא הגבלה נכונה אתה יכול להמשיך הרבה מעבר אבל הוא לא ה כבל באמת ל100 אבל את נק מי ש אומר ש בשם רב יהודה שהוא אמר מ מו 50 הוא התיר 50 בעולם זה 40 איך אתה מתיר פה 50 אומרת הגמרא אלא לרב יודה מ גוזמה בשלמה רבי יהודה 40 גמר כפתחו של ולם אלנ מן 40 אני מבין זה בדיוק הפתח של ולם אבל 50 איך הגעת לזה אומר רב חסדה אמנית איתי לרב זאת אומרת הרב באמת חוזר בו מהרעיון שוא אמר מקודם שרבי יהודה לומד את הכל מאולם לא אם היה לומד מאולם היה צריך באמת להגביל את הגובה ב-40 כמו באולם הוא לא מקביל אלא רב יהודה באמת לא לומד מעולם מה שרב אמר רב אמר דבר אחד רבונו לומדים מ כמו שאנחנו נראה בבריתה עוד מעט והיות שרב ראה שרב בונדו לומדים יכל ורב יודה לא עוצר בגובה 20 א אז הוא אמר הוא לומד מאולם אבל לא אם היה לומד מאולם היה לי קושי עם הגובה של ה50 אלא רבי יהודה באמת לומד את זה ממקום אחר כמו שאנחנו נראה עוד מעט רבון שלומדים מהיכל טעו את רב שרב חשב שרבי הודה לומד מעולם אמתת תית לרב תניה מבוי שהוא גבוה מכף המ יותר מפתחו של הכל ימעט זה כתוב לכ בפירוש שרבונו לומדים מיכל כתוב הוא סבר רב סבר מד רבונו מפתחו של איכל גמרי רבי יהוד מפתחו של עולם גמר ולא י כמו שקשה על זה אם ככה למה אתה לא מקביל ב-40 רב יהודה מפתחה ד מלכים גמר הוא גמר בבניין מלכים ובינן מלכים לא מקבילים עושים פתחים גם מעבר ל-40 ו50 עושים כמה בלא הגבלת גובה אב באמת לפי המהלך הזה עכשיו לפי השלב הזה בגמרא רב למד ברבון שלמדו ל אבל רב יודה לא למד מעולם אלא למד את זה מאולמות רגילים מפתחים רגילים שלא מגבילים אותם בגובה ובונו שואלת הגמרא טוב אבל רב נשאר בדעתו שרבונו לומדים מפתחו של אחל אם מפתחו של אחל גמירי ליבה ודלתות בהיכל היו דלתות בפירוש מי שזוכר במשנה בתחילת תומי שמה כתוב שבבוקר פותחים את הדלתות היו דלתות אולי תדרוש כל פתח כדי שיחשב כפתח שיש שמה דלתות כמו שמצינו בהיכל ליבאו דלתות כהיכל על מתנן הכשר מבואי זה יותר קשור להמשך הפרק אבל שם אנחנו רואים שהמקסימום של דורשים גם בית שמי שמחמירים יותר מסתפקים בלחי וקורה אנחנו נראה בהמשך מה הכוונה לכי וקורה אבל אף אחד לא דורש דלתו הכשר מבוי בית שמי אומרים לכי וקורה ובית אל אומרים לחי או קורה אבל דלתות מן דכר שמי אף אחד לא ביקש דלתות גם בית שמאי שהחמירו יותר מבית הלל לא ביקשו שלמבו יהיה דלתות למה לכאורה אתה לומד מיכל תדרוש דלתות כמו בהיכל אומרת הגמרא לא דלתות היכל לצניעות בעלמה הודי אבינ דלתות היכל לא עשו אותם באמת כדי לקרוא זה שם פתח פתח אפשר לקרול ל זה גם בלי דלתות הדלתות היו לשם צניעות כדי שאנשים מבחוץ לא יראו מה הולך בתוך הקודש בתוך המקדש זה הסיפור אבל לא סיפור שאתה יכול ללמוד ממנו לכללי פתח אלא מה אתה אומרת הגמרא לא תעני לצורת הפתח אם אתה בא ואתה אומר שלום ני מכל צורת הפתח מה למדנו במשנה שאם הפתח רחב מ10 רמות זה בעייתי כוב ימעט יצמצם אותו למה יותר מ10 אמות זה לא פתח אלא נקרא פרצה אם ככה תלמד בבית המקדש שמה כתוב באפשר המשנה אם יש צורת הפתח ככה מסיימת המשנה אם יש צורת הפתח אף על פי שהוא רחב מ-1 רמות אין צריך למהט למה צורת הפתח מצילה את הבעייה של הרוחב של למעלה מ10 רגע בבית המקדש היה צורת הפתח ודאי שהיה צורת הפתח אם ככה למה הגבילו את הפתח רק ברוחב של בגובה אם את אתה אומר שצורת הפתח היא מצילה מרוחב בעייתי אלא מתה לקי לצורת הפתח למה אתה אומר שלמעלה מסע זה מועיל כמו בהיכל צורת הפתח לא הילה לא הילה ואתה היית צריך באמת לעשות את את ההיכל יותר מצומצם אלא מטה לוין לצורת הפתח ד היכל צורת הפתח הבלו ואפילו אחי 10 אמות הו דרוח ההיכל למרות שהיה לו צורת הפתח הקפידו שהכל יהיה רק הרווח שלו הפתח שלו רקס רמות למה אמרתי שיש צורת הפתח אין לי בעיה במגבלה של רבע של רוחב למה שמה הגבלת ברוחב על מתנן אם יש לו צורת הפתח אף על פי שרחב מ רמות אם לא צריך למהט אומרת הגמרא שאלה איך אם אתה אומר שרב סובר שבונות לומדים את כל הסיפור של הגדלים של הפתח לומדים את זה מיכל מפתחו של היכל תלמד עד הסוף בפתחו של היכל היה צורת הפתח ודאי היה לטות וד שהיה צורת הפתח כמו שאמרנו ב צורת הפתח דופן מפה דופן מפה ותקרא מעל ודאי שהיה אם ככה למה הגבילו את הפתח ב1 אמות פתחו שלכל היה רק 10 אמות למה הגבילו ב1 אמות למה לא אכלת יותר הגמרא הבינה שאם יכלו לתת גודל יותר גדול היו נותנים שיה כמו פתחו של עולם למה הוא לא נתתם בחב של 20 הר אומרת הגמרא מי דיות מה אלא לרב על מי אתה מקשר על רב כ שרב הוא זה שמקשר בין פתחו של לחל לבין הגדלים של מבוי זה רב רב וד שמר את זה נכון לרבו אמת לרבי יהודה לחיה רב כמד רב אינו צריך למעט רב חיא רב יהודה אמר לחי ברב אינו צריך למעט אם יש למעלה מ-10 אמות ויש צורת הפתח רוחב למעלה מ-10 אמות לא צריך למהט ואמר רב תיקן אותו ואמר לו אתנ כן צריך למהט זאת אומרת באמת אן החינם רב לשיטתו בדס רבונו שלומדים מהיכל גם אם יש צורת הפתח צריך שהקפדה תהיה רק על 10 אמות ולא מעבר לא כמו שכתוב במשנה שלנו רב באמת לשיטת טוב שלומדים את כל הגדלים של הפתח לומדים מ היכל באמת בהיכל היכל צריך הקפדה של 20 מה גובה וצריכים גם הקפדה של 10 אמות רוחב אפילו כשיש צורת הפתח היה בחל צורת הפתח ום כל זה הקפידו רק על 10 אמות וזה הסיבה שרב אמר לבן שלו תתקן תתקן את המשנה גם בלמעלה מ-10 אפילו שיש בלמעלה מ10 אפילו שש צורת הפתח גם צריכים לתקן למהר אלאמה אתה אומרת הגמרא טוב אז אתה לומד מאחל אלא מ אתה לויאני לה מלטר אנחנו נראה לקמן בהמשך הגמרה הגמרא מסבירה בדיוק מה זה המטרה אבל בגדול המטרה זה מן איזשהו קישוט קישוט שמושך את העין לפעמים אדם לא שם לב למשהו מסוים כמה שזה גבוה מדי רחוק מדי אבל אם יש משהו קישוט חשוב אנחנו נראה לקמן את הכללים אז זה מושך כן את העין בבית המקדש היה אנחנו נראה לקמן היה קישוטים בפתחו של ה בפתח היה שמה קישוטים על הפתח היה קישוטים ולכאורה זה משך את העין אם ככה רואים שלמרות הקישוטים הציורים המסויימים ר לקמן שהיה מעל הפתח עם כל זה הגבילו את הגודל של הפתח גובה של 20 אמה לא נתנו פתח יותר גבוה למרות שהיה אלטרה אם ככה לא תין להמלטה דעך למלטה אבלי היה דעת מקובל לחדש שהיה שמה אלטרה ואפילו אך כ-20 המהות בגבוה דתנן חמש המלטות של של מילה היו עלג זו למעלה מזו וזו למעלה מזו היה למקובל לחזל מילה אומר רשבם הכוונה היא מפצים היה שמה ציורים מסויימים שנמצאים על הפתח ולכאורה הציורים האלה אמורים למשוך את העין ועם כל זה הקפידו שהגובה של הפתח יהיה רק 20 אמה לא מעבר זאת אומרת המלטה לא מציל מבעית גובה טוב ומה כתוב אצלנו במבוי אבל לפני שהגמרא ממשיכה למבוי שואלת הגמרא מי אמר לך אולי זה היה רק באולם לא כתוב זה כתוב באולם מי אמר לך שהיה בהיכל גם ואימה תיובתא דילמה כי תניה הדם מל קראות בעולם תניה במבואה החיצוני שמה היה עניין ביופי יותר אבל מי אמר שבהיכל גם היה אנחנו לומדים הרי מהיכל שהגבילו את הגובה ואתה לכאורה מקשה עליי שלכאורה יש קישוטים למעלה למה למה הקישוטים למעלה לא מצילים מהמגבלה של הגובה כן כמה שיותר ואנחנו נראה לכמה ש במבו אמרת באמת מצילה למה בהיכל זה לא הציל למה הגבלת בהיכל גם רק ב מה מי אמר אולי זה לא היה באחד אולי זה היה באולם אמר גמ ל השאלה השאלה לכאורה לא מתחילה אומרת הגמרא נונו וי מהתופת דילמה כי תניה הד מלטאות באולם תניה ואמה מה ה קושייה דילמה תבנית אחל כתבנית אולם אולי התורה לא התורה זה לא הציווי של התורה אבל בוא נמר היה מקובל לחזל שהמטרות הציורים שהיו באולם בפתח של המבואה החיצונית היו גם ב אחד ממילא נשארת השאלה אחרי שאנ ורים שבהיכל היה מל טרות וזה הגביל עם הכל הגבלנו את הגובה של ההיכל הגבלנו על 20 לא נתנו יותר המטרות לא הצילו מהגבלה של הגובה אם ככה למה במבוי למדנו אחרת איפה למדנו אחרת גיל למה למה אצלנו אמר רב אילה אומ רב רחבה ד' אף על פי שאינה בריאה ם יש להמלטה אפילו גבה יותר מ-20 המים לא צריך למהט יש פה שני דינים בבריתה הזאת קודם כל הקורה אנחנו נראה בהמשך הפרק לקורה צריך להיות רוחב מסוים וחוזק מסוים כדי שהקורה תוכל לקבל הריח במשך הזמן אנחנו נשמע לדברים האלה גם אבל שמה כתוב שצריך שיהיה לה רוחב מסוים ועובי מסוים כדי שהריח יוכל לשבת אליה בבטחה אבל אם הוא עשה רוחב זה מדובר אפילו בטפח וחצי אם הוא עשה את זה בדל טפחים אפילו שזה חלש עשוי ממשהו כרש דק מאוד זה גם אפילו שהריח לא יוכל לשבת ע זה בביטחה זה גם טוב למה כמ שיש לזה רוחב דל זה דין ראשון שכרגע לא ניכנס אליו אבל דין השני כתוב אם יש לה מלטר אם לאותה קורה יש עליה ציורים ציורים אפילו גבוהה יותר מ-20 המים לא צריך למט אפילו שזה גבוה יותר מ-20 המ לא צריך למט מה אנחנו רואים שהמטרה דהיינו דבר שמושך את העין מציל מבעיות גובה למרות שגובה אדם לא שם לב לגובה כזה רחוק אבל אם יש משהו שמושך את העין זה כן מושך אותו אם ככה למה בהיכל זה לא ככה בהיכל ראינו שהיה מלטה והקפד על גובה למה פה לא אומר רב יוסף אמלטה מתנית הי זה ברייתא אנחנו לא יודעים אפילו מה המקור שלה מקטלה אני לא יודע מי אמר את זה אתה מקשה לי מה הבריתה של המלטה לא יודע זה בריתה שבאמת היא קצת בעייתית אמר הביה וחמה ברי דרבא ברבוע קטני אלה כן הוא הביא אותה אז אתה לא יכול להתעלם מהברית זה בריתה שהזכירו אותה גדולי הדור הזכירו אותה איך אתה מתעלם יש לך קושיה וחמה אומרת הגמרא וחמה כן ותא ועמל מתנית טוב עונה הגמרא ל השאלה אתה יודע מה אמרת זה בריתה ובאמת קשה על רב בתיק של רב אן החינם באמת הקש ל רב אמר לך רב דל אנה אתה לכאורה מקשה עליי כמה שאני הוא זה שאמרתי שהמקור ההגבלה של 20 מה במבוי לומדים מהיכל ככה הרב אמר בתחילת הסוגיה והוא נשאר ברב יהודה הוא ירד מזה אבל ברבן הוא נשאר שאלה על רב רב אומר זה רק שאלה עלי זה שאלה על הבריתה מברייתא לברייתא מאיפה אני לקחתי את הרעיון שלומדים מאכל מה הברייתא בעמוד הקודם שרבונו אומרים בפירוש מבואי שהוא גבוה למעלה מ ממה יותר מגבו של היכל פסול הברייתא תנאים קדמונים כבר אמרו את הרעיון הזה שלומדים את זה יכל אם ככה מה אתה מקשה עליי זה בסתירה בין בריתה לבריתה דל אנה מאחה תוציא אותי מהתמונה אומר רב מתנית מי לוק שנ הדדי אלא מה היית לך לממה תנאי לדי דינמי תנאי אז ג בסדר אם מצאת כבר מחלוקת בין תנאים גם אני יכול להיות פצד באחד התנאים אומרת הגמרא לא רב נחמן בר יצחק אמר בלא רב מתנית הדדי לו קשם למה לרבנן קורת ממ משום מקרה רב הוא זה שלמד בריתה שמה בעמוד הקודם ראינו את הבריתה איך כתוב שמה לוש של הבריתה מבוי שהוא גבוה מכף המ יותר מפתחו של אך למעט רב למד משמה שהמקור הבסיס מאיפה רבונו לומדים כף המה זה מאחל זה לא בהכרח ייתכן שהבסיס של הגובה ההגבלה של 20 זה כדי שיהיה הקר יראו מרחוק יראו מקרוב מרחוק מדי לא רואים מה שאתן הנקת כפתחו של איחל זה רק להזכירנו כדוגמה דע לך אם פעם תשכח כמה הגובה תיזכר בהיכל ותדע שזה 20 לא ר בהחלט המשנה הבריתה שמה סוברת שהמקור של דיני המבוי זה לומדים מאכל זה רב למד ככה אבל מהמשנה למשנה לא קשה באמת התנו סובר שלא לומדים מאכל הסיפור פה של של המבוי של ההגבלה של 20 זה בגלל הכר כמו שמידי גבוה קשה להבחין בזה רק הן הנקת דוגמה אם תשכח תזכור את המה של אחל תמה משו מקרע תן יתר מפתחו של איכל סמנ בעלמה זה רק סימן שרבו הנתן הזה נתן לנו כדי שנזכור כמה באמת הגובה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: