העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד ב

[מוזיקה] ארוב דסמוס נתחיל בשורה השנייה מלמעלה ראינו אתמול שמבי שבעצם מקום שמוביל מכמה חצרות לרשות ורבים אסור חזל לטלטל בו כיוון שההוא פתוח לרשות ורבים ויש חשש שיבוא לטלטל ויוציא לשו ורבים למרות שהוא עצמו גם במבוי שאינו מפולש שהוא מוקף כבר משלוש מ צות בכל אופן אסור לטלטל אלא אם כן הוא יעשה לו תיקון של מבוי שזה על הפתח של המבוי הוא שם קורה מקיר לקיר ובכך יהיה מותר לטלטל במבוי עצמו ראינו מחלוקת תנק ורבי יהודה מה קורה במבוי שהוא למעלה מ-20 אמה תנק בפסל ורבי יהודה הכשיר אמרנו בגמ אמר רב יהודה אומ רב המחלוקת ביניהם איפה מצינו בתורה את השם פתח כתוב בפסוק פתח אוהל מועד על זה רצינו מצינו את הלשון פתח ואנחנו מגבילים את זה לביס ה מקדוש מה היה מגביל לאול מוד בביס ה מקדוש אתנקם מסובר ההיכל הגביל אוהל מועד ולכן ההיכל הוא היה גובה של 20 אמה אז מצינו פתח על הגובה של 20 אמה ולא מעבר לזה ברגע שזה מעבר לזה אין יזה שם של פתח ולכן הקורה לא תכשיר את המבוי רבי יהודה אומר ההיכל והעולם הם בדרגה אחת ולכן מצינו את האולם שהוא 40 אמה גובה 40 אמה בפתח גם ב-40 מה עדיין נחשיר אותו שואל את הגמורה כעת לעניין רוחב המרו ראינו שלגבי רוחב עד 10 אמות זה כשר שואל את הגמורה למה ראינו בפתח שער החצר במשכן שהיה ברוחב 20 אז נכשיר את הפתח עד רוחב 20 נקרא לו פתח כפי שהתורה קוראת פתח גם לרוכב 20 בין לרבן בין לרב יהודה לפו מפתח שער החוצ דכתיב מה ראינו בפסוק אורך החצר 100 בעמה האורך של החצר של המישכון היייתה 100 בעמה ורוחב ח ב50 וקומו ח אמוס כתוב פה שהרוכב היה 50 הו כסיב פסוק נוסף במשכן ו-15 אמו קלוים לקטף דהיינו הכתף כביכול מה שבצד של הפתח היה קלים מחיצות של 15 אמ הוא קטיף ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלוים 15 אמו דיינו מכל צד של שער החצר היה 15 אמו ואם כן יש לנו 15 מחיצה של כלים צד אחד 15 צד שני יחד זה 30 נשאר אם כן פתח של רוחב 20 מצינו פתח ברוחב 20 למה לא להכשיר 20 מה ללן חמש ברוחב 20 אף כאן חמש בברוך א 20 מתרץ גמורה שני תירוצים תירוץ ראשון פתח שער החוצ יקרה פתח סלומ לא יקר יש הבדל בין מקום שאנחנו נמצא שהתורה קוראת לפתח ומשם נוכל ללמוד כמו פתח אול מועד אז נוכל לללמוד מהמידות שיש באול מועד לבין מקום שכתוב פתח ש פתח שער שער זה לשון של מקום גדול מקום פתוח ולכן מה שמצינו בחצר המשכון כתוב פתח שער אז אי אפשר ללמוד לפתח רגיל דהיינו לפתח של המובי תירוץ שני אומר את הגמורה לא הבנו את הפסוקים נכון הביאור של הפסוקים שם זה לא שהיה 15 מה מכל צד של הפתח וסך הכל נשארו נשאר באמצע 20 לפתח אלא ו בס מקית כלו ים 15 אמו קוטף בגוי הודחתי זה נאמר על עניין גובה הגובה של הקלים היו 15 אמו שואלת הגמור הגובה בפסוק כתוב גובה אחר והכתיב הקומה חמש המות זה לכאורה נאמר על הגובה של הקלאים בהכרח ש-15 כן נאמר על הרוחב אונה הגמורה לא ההוא ספס מזבח ו למלו באים לומר הקומה דהיינו המזבח היה 10 אמות הקלעים היו 15 אמות חמש מעל גובה המזבח ולמה אומר רשי כפי שמבואר כדי שהכהן שעובד על גבי המזבח לא יהיה חשוף דרשו סורבי אז עשור לו מחיצות שלא יכלו לראות אותו ולכן מה שכתוב כלו עים 15 נאמר לי ניה הגובה מה שכתוב קומה חמש זה נאמר שחמש יותר מהמזבח מה לגבי הפתח רוחב אנחנו לא יודעים יתכן שזה היה ברוחב של 10 אמות ולכן אין מכאן קושיה להכשיר גם ברוחב יותר מ-10 שואלת הגמרא כעת על מה שראיינו שרבי יהודה בשם רב אמר שרבי יהודה לומד מהפתח של האולם ורבי יוד מ פיתח שלול גומה ואנן וארוך מסרת ולא פליג רביו אצלנו במשנה לא ראינו מחלוקת לעניין רוחב שרבי יוד יכשיר ולכאורה אם הוא לומד מההיכל ההיכל היה האולם אם רבי יוד לומד מהעולם שהיה גבוה 40 הוא גם היה רחב פי ש הוא היה רחב 20 למה לא מצינו שבד מכשיר ביותר מ-10 אומר הבי איןו חינמי הוא מכשיר גם ביותר למה זה לא מבואר פוליק בברייס טניה מצינו ברייסה ששם הוא חולק ורחב מע אמות י מעט רבי דמר צוך למעט אז מצויין כיוון שהוא לומד מפתחו של עולם מכשיר גם ביותר מ שואלת הגמרה ומה עם המשנה וליפ במסן המשנה ברא שהביאה מחלוקת לעניין גובה בסיף היא כותבת את זה בסטומה שעד 10 כשר למה אין שם את רבי יהודה שמכשיר מתרץ את הגמור פולי בגוי בו והוא עדין לרוך בו אנחנו מביאים לך חלק וכדרך המשנה לקצר אתה תבין דבר מתוך דבר אם אתה מבין שרבי יהודה הכשיר בגובה יותר מ-20 כיוון שהוא לומד מפתחו של עולם אתה מבין גם את השלב הבא שהוא מכשיר גם ביותר מרוחב 10 ולכן המשנה כשקצת לא לא צריכה להביא את רבי יהודה שמחשיב ב יותר מ-10 שואלת הגמורה בסדר אבל עדיין יהיה קשה לי וקטי רביד פתר שלו לם גומר יש לי ברייסה אחרת שלכאורה סותרת את דברי רב שאמר שהשיטה של רבי יוד למה רבי יוד הכשיר ביותר מ-20 כי הוא למד מפתחו של עולם אותן מוב ש ע מ אמו ימעט ורבי וד מכשיר עד 450 אמו רביד מכשיר עד 450 ותני בר קפור יש בברייס ש בכפור סידר גרסה קצת שונה בדברי רבי יהודה עד 100 אומרת הגמור רבי שלמה פור גוזמה כשאתה אומר 100 אודאי שזה לא הכונה ל100 אלא זה לשון גוזמה אבל נכונה אפשר לומר שזה מוגבל עד 40 כי אם הוא לומד מהפתח של העולם אין סיבה להכשיר יותר מ-40 א לרביד מ גוזמי אבל תחילת הברס שאמרנו רבי ד מכשיר עד 4 איך שייך לומר 450 40 זה בתחו של עולם איך להכשיר ח ואי אפשר לומר גוזמה כשאתה מציין סכומים 40 50 אומרת הגמרה בישל לרביד גו מבטח שלוום אלחמיש מנולי ולכן בא רב חסדה וחולק על דברי רב ואומר שהסיבה של רב יהודה היא לא כפי שרב טעה ואמר אלא הסיבה שלו היא מסור אחרת אומב יסד או מסס אתית לרב הברייה הזאת שנביא כעת היא הטעתה את דברי רב ולכן רב אמר ששיטת רב יוד לומד מפתחו של עולם דהיינו בברייס כעת נראה ששיטת הנקמה למה הם מכשירים עד 20 מפתחו של היכל בא רע ואמר אחד ועוד אחד אם הם מכשירים עד 20 בפתחו של היכל כנראה שרביד מכשיר עד 40 מפתחו של ולם לכן הוא מכשיר יותר מ-20 אבל זה טעות נתני מבוי ש גב מצמ יותר מפתחו של הכל מהעת הוא סובר מד רבו מפתחו של אכל גמרי רב יוד מפתחו של אולם גומה וולא אבל זה לא נכון רבי יהודה מפתח ל גומר נקם באמת כפי שראיינו כעת בברסה לומד מהפתח של העולם שעל זה נאמר פתח אוהל מועד וממילא רואים פתח בגובה 20 אבל לא יותר רבי יו שכשיר גם ביותר הוא לא בא ולמד מהפתח של העולם כי אם כן כמו שהגשנו מה זה עד 4050 הוא למד מפתחי מלכים הוא אומר מי אמר שצריך פס שעל זה נאמר פתח נראה פתח של מלכים מה זה נקרא פתח מצינו פתח של 40 של 50 ממלה אנחנו נכשיר גם בגבהים גדולים יותר מ-20 לכן הוא חולק שואלת הגמור כעץ קושיה נוספת לפי שיטת רבון שהם לודים מהפתח של החל ורבן א מפתחו של חל גמירי ולכן אנחנו אומרים שעד 20 אמה אבל לא יותר ליב למה שאנחנו אומרים שהוא שם את ה מבוי פתח זה מכשיר אבל דווקא אעם הפתח הוא בצורה של ההיכל בגובה של ההיכל למה לא כים רק על המידות בוא נלך גם על שאר התנאים שהיו בהיכל בהיכל כידוע היו דלתות בפתח אז נאמר שמתי בפתח מבואי זה נחשב לפתח שהקורה שמעליו תכשיר אותו דווקא אם יש דלתות למבוי הלו מותנ כשר מבואי בצים לחי קוירו ו בסיל אמרים אוי לייקור לא מוזכר לא בבית שם ולא בסיל שצריך דלתות למבוי את תרץ הגמור אינו חינמי דלתות היכל לצניעות בעל מודי הידון זה לא היה חלק מהסגר של ההיכל הדלתות היו לכיסוי לצניעות כמו אדם שבפתח החנות ישים ויילון הוילון הוא לא חלק מהסגר של החנות הוא רק בשביל לכסות שלא יראו מה הוא עושה בפנים כך גם פה זה היה כדי לכסות לעשות צניעות יותר שיהיה מוצנע יותר האבודה בפנים אבל זה לא חלק מהסגר של הפתח ולכן לא לומדים מההיכל כשאנחנו אומרים שטנק לומדים מההיכל זה על הגובה אבל לא על ה דלתות כי הדלתות ו רק לצניעות שואלת הגמור קושיה נוספת אלו מעטו לא תן צורס הפסח לכאורה אם לומדים לפי ת נקמ סיבה שהם אומרים עד 20 מפתחו של איחול הרי פתחו של איכול היה צורת הפתח ובכל אופן הגובה היה 20 אז נאמר שגם עם צורת הפתח עדיין אני לא מכשיר יותר ולמה אנחנו אומרים שגם אם זה יותר רחב מ-10 אם יש צורת הפתח זה בסדר למה ההיכל היה עד 10 טפחים עד 10 אמו למרות שהיה לו צורת הפתח דכל צורת הפתח הבילוי אפילו הכימות הרוויח לו מות נן למה כתוב במשנה שלנו שראיינו בעמוד א' אם יש לו צורת הפתח אף על פי שרחב מע אמות אינו צריך למהט כתוב אצלנו במשנה שצורת הפתח מכשירה גם לפתח יותר רחב מ-10 ואם כן לכאורה יהיה קשה למה אם אתם לומדים מפתחו של איכל פתח היכל היה צורת הפתח ובכל אופן הוא היה רק 10 אז איך אפשר לבוא ולומר שצורת הפתח תועיל להכשיר ביותר מ10 רצת הגמור מידו אלו לרב הרי אנחנו מקשים פה בעצם על רב שהוא זה שביאר שנקמה לומד מהפתח של היכל או מתנ לירב יהוד לחיה ברב כמי דרב רב יודה לימד את חיה הבן של רב כאשר רב ישב ולמד לידו והוא לימד אותו אינו צריך למט כפי הגרסה אשנו במשנה הרחב מ אמות אינו צריך למעט ואמר ליתני צריך למט דהיינו שאם הוא רחב מ10 אמות ויש לו צורת הפתח הוא לימד את בנו כפי הגיסה אצלנו שלא צריך למהט אמר לו לא לא תלמד אותו שכן צריך למט למרות ש צורת הפתח אז נפלא אם כן רב לשיט אוסוי שלומדים מ פתח של היכל ולכן צריך גובה 20 ולא יותר ורוחב 10 ולא יותר ולמרות שיהיה צורת הפתח זה לא יועיל לנו כיוון שבהיכל היה צורת הפתח ובכל אופן היה רק רוכב 10 אם כן רב מסתדר עם כפי הגרסה שהוא למד צינו במשנה אז אם כן ראינו כאן קושייה ראשונה היא בין לרבן ובין לרב יהודה מצינו פתח יותר רחב מ10 אמות ואם כן לכאורה נכשיר פתח שער החצר היה שמה 15 קלים מצד זה 15 מצד זה כל הרוחב היה 50 נשאר פתח של 20 תר גמורה תירוץ ראשון שם זה נקרא פתח שער אי אפשר למוד לפתח רגיל תירוץ שני מה שכתוב 15 קלים זה לא נאמר ע על הגובה לא נאמר על הרוחב אלא על הגובה יש לשון נוספת שרשי מביא שהיו שלמדו שושית הגמרא כאן היא מעניינת מאוד הקושיה היא על הגובה איך אנחנו מכשירים כמו הפתח של ההיכל כמו הפתח של האולם הרי מצינו פתח שע החצר בגובה של חמש כתוב גובו חמש המות אז לא נחשיר יותר מחמש תרץ הגמור שם זה פתח שער החצר תירוץ נוסף מתצ גמור מה שכתוב 15 כלים זה הכוונה הכלים 15 על הכתף זה הכוונה שהיה גובה של 15 קלים בנוסף לחמש שהיה מתחת להם דהיינו כל החצר כולו היהה היייתה מוקפת בכלים של גובה חמש בצד של הפתח היה קלים 15 דהיינו עוד 15 גובה במחיצות וכך אם כן נמצא שיש פה פתח בגובה 25 ועוד 15 לפי זה הגמור שואלת וו גובו 5 הות אומרת הגמורה הכוונה משפת הכוונה בנוסף לקלים 15 חוץ מהקלים 15 היה שמה עוד חמש אמות אבל רשי דוחה את הפירוש הזה כיוון שמה השאלה בוא נכשיר רק חמש בזמן שיש לנו לשון של פתח גם על יותר מזה אז למה לא ללמוד מהגדול ביותר למה ללמוד רק על חמש עמות ולכן לא מסתבר שהקושי של הגמרא שנשיר רק את גובה של חמש אלא כפי שלמדנו בגמי שזה חוזר על הרוחב של הפתח ש נכשיר ביותר מ-10 הגמורה הממשיכה ושאלה לפי רב יודי כפי שרב לימד שהוא לומד מפתחו של עולם אז אם כן למה הוא לא חולק על הרחב מ-10 אמות יכשיר עד 20 ונה הגמור חנמ הוא חולק בברייס ובמשנה קיצר אבל בנוי על זה שאנחנו נבין את זה לבד בברייס שאלנו כתוב עד 4050 אז אם הוא לומד מאולם פתחו של אולם הוא לא יכול להכשיר יותר מ-40 מתרץ רב חסדה אני חולק על רב הסבור של רבו תן נקם באמת כמו שרב אמר לומדים מבטחו של היכל רק זה התה את רב לומר שכנראה רביד לומד מפתחו של עולם והאמת שהוא לומד מפתח מלכים ולכן הוא יכשיר גם ב50 הגמורה שאלה לפי רבון שיצטרכו דלתות תמו הדלתות הם רק לצניעות למרות שבדלת היכל היה דלתות ואנחנו עומדים משמה למידות אבל אי אפשר לומר שיצטרכו גם דלתות בנוסף לגובה הזה כיוון ששם זה היה עם דלתות רק לצניעות באלמה הגמורה שואלת לכאורה לא יועיל צורת הפתח כפי שמצינו כאן שלא מועיל צורת הפתח שהרי ההיכל היה ברוחב 10 למרות שהיו לו צורת הפתח אומרת הגמורה נכונה מרב לשטו יסבור שלא יהול צורת הפתח להכשיר ביותר מ-10 וכפי שהוא תיקן את רב חיה כשהוא לימד את את רב יודה כשהוא לימד את חיה בנו שבאמת לא צריך שלא יועיל צורת הפתח יותר מ10 אז אם כן יש פה מחלוקת מה הטעם של רבי בינתיים ראינו שתי שיטות שיטה ראשונה זה בגלל מה שרב ראינו בעמוד א סובר שהוא לומד מפתחו של אולם שיטה שנייה זה רב חסדה שהוא לומד מפתח המלכים נראה בעזרת השם בעמוד הבא שיטה שלישית בספור של הרב יהודה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: