העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צז עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צז עמוד ב

מה שנינו בהמשך ובסקונה מכסון ואוילך שואלת הגמור ותני בבריס בסקונה מוליכון פוכס פוכס מרבע מוס הוא לוקח את החבילה והולך פוכסרב מוס נעצר ככה הולך כל פעם הוא נעצר פחות מארבע מוס אין כאן הקיר והנוכה של טלדם השלמות זה מותר לעשות ברבונן אסור בתפילין לתירו אז איך צריך לעשות לכסות או להוליך פחות פחות מבה אומר לויקשי ונסביר כפירושו השני של רשי או בסקונסנוכרי המשנה מדברת כשיש גזירה של הגויים שלא להניח תפילין וזה עולה לא רק על שזה שהוא מצא חבילות המשנה אומרת בסכונה בין אם הוא מצא זוג של הריש בין אם מצא חבילות לא יניח אותם להכניס אותם זוג זוג כי זה סכנה יאמרו שהוא יניח תפילין ויהרגו אותו אלא מחסב ילך להם או הבריסה מדברת בסכון הסליסטים אין סכנה להניח תפילין אבל יש כאן סכנה להישאר כאן מוצאי שבת הוא מפחד זה מקום סכנה אז בזה הוא מוליך אותם פספס מדמס אומר לי הבן מסניס מסקון דגלולים שהם להניח תפילין מסיפה רב שמ חולק על רב שמסם לחי וחד פחות מדלדמס וכך מכניסים זאת לעיר אם מדובר בסכווןסב דגלול עם כל שקנדב שמלסה ודאי שהגויים יראו תראו כמה יהודים מתעסקים מתפילים יבואו להרוג אותם אונה הגמור חיסורך סרבחקטונ צריך צריך להוסיף מילים במשנה במבורים אמורים שהוא מחסב ילך להם בסכוון דגלולים אה בסכווןסליסטים שהוא רק מפחד להכשיך כאן המשנה אומרת כמו שכתוב בבריסה מליכון פחס פיסדמס ועל זה שנינו בהמשך רב שמלא לא שהוא עצמו יול זאת אלא נו לחברו וחבר לחבר כל אחת פחות מדמס במקום מפליג את הנק ורב שמן סוברסבר עצמו עודף לחבר לחמלסדשבס יש כאן פרסום זלזול בשבת שכמה אנשים מחללים שבת בסדרבו של פוספדס לכן עדיף שאחד יעשה זאת ומסב לחודף אמרס הוא עצמו פס זדעתי הוא לא יתפוס את עצמו ועושה לסינס רבים הוא יתה הוא ילך עוד פסייה שתיים והוא יטלטל של דלדמוס שלמות ואז יעבור עלסדסי לכן עדיף שיהיה שרשרת של אנשים כל אחת פחות מדלדם כל אחד פעם אחת אז הוא יזכור לא להוביל דלדם שלמות מה שנינו בהמשך וחיים בנוי אז מעבירים אותו ככה בשרשרת אפילו 100 אנשים בנוי מהבסון מה הוא מחפש בשדה בשבת אונה הגימורד במנאה שתונה בשיולדוס אמו בשודה צריך להכניס את התינוק שהוא ילדה אותו בשדה אז מכניסים אותו מעבירים אותו שהשרת של אנשים כל אחד פחות מדלדמס ומה אפילו אין במשנה רב שמן אומר בתפילין נו לחירוי וחברו לחברי עד שמגיע לחוצר החיצונו וכן בנוי נו לחברי וחבר לחברו אפילו מיו למה כאן הוא הוסיף אפילו מיונה גמורה הוא בא לרמז לנו דאף עלגב דקש לוד אפילו אוכו עדיף אפילו שמדובר בתינוק בין יומו להעביר אותו מאנשים אחד לשני זה מסוכן לו קצת זה לא נוח לתינוק זה קשה לתינוק בכל זאת אפילו שיצטרכו לעשות שרשרת של 100 אנשים עד שיגיעו לעיר סובר רב שימן שלא יטלטל זאת אדם אחד פוכוס פוכיס מדלדמס כמו שאמרנו מקודם שהוא חולק על תנקמה שמה הוא יטאה ווליך דלדם שלמות אלא גם באופן זה יולך אותו בעברה של שרשרת אפילו מיום למדנו בהמשך המשנה רבי יהודה אימר נויסנו חוביס לחבירו וחבירו לחבירוי עד שמביאים זאת למקום שצריכים את החבית ואפילו שהחבית תצא מחוץ לתחום שואלת הגמורה ולסלה לרבי יהודה עודנן למדנו במסכת ביה הבהמה והקילים כרגלה להבילים ואם אדם שואל מחברו ביום טב בהמה או כלי מותר לו להוליך זאת רק למקום של הבעלים מותר ללכת אונה הגמור מרי שלוקיש משום וסיסבה אוכה במאסינ במערון מחוביס לחוביס הוא לא מוביל את החבית עצמה הוא מערה הוא שופך את המים שבחבית לחבית שביד חברו וכך מוליכים את המים מחוץ לתחום החבית לא יוצאת מחוץ לתחום ורב רבי יהודה לתמי דאומר מים אין בו ממיש ומותר להוציא את המים מחוץ לתחום בעליהם דתנן שם במשנה בב למדנו מה למדנו שם אישה שרצתה לאפות עיסה ביום טב היא שאלה משכנתה מים מלח היא לקחה את הקמח שלה והיא הפתה מזה עשתה מזה עיסה והפתה מזה חלה אסור להוליך את הלחם הזה אלא למקום ששניהם מר מותרים ללכת כי מעורב כאן בעיסה יש כאן את המים של השכנה ואת הקמח של בעלת הבית אז רק במקום שלשניהם מותר ללכת מותר להוביל את העיסה הזו את הלחם הזה ואם היא עשתה עירוב לצפון והיא עירוב לדרום אסור להזיז את הלחם הזה ממקומו רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בו ממיש הם בטלים אל הקמח וממילא הלחם הזה מותר להוביל אותוכן שבלת הקמח יכולה ללכת ממילא רואים שרבי יהודה סובר שמים מים בו ממיש ולכן מותר לערות את המים מחבית לחבית אפילו שבסוף הם יצאו מחוץ לתחום חכומים משנתינו חולקים עליו כי הם לשיטתם שם מסכת ביה שמים יש בהם גם דין שביטה ומי לא יתה לך זו הלשון שחום לא טע לך זו מדברים על החבית לשון נקבה לא יהלך מה שבזו המים שבתוך החבית יויס מרגלה שואל את הגמורה אמ דשמסלרבי יהודי דבלי יום ביסה שמים בלויים בעיסה לא רואים אותם אז הוא אומר אין בו ממשמיש איך דיסניו בעיניו כשהמים בעיניהם בתוך החבית משם אצלי שמותר להוליך את המים מחוץ לתחומם אשתבגדי אומר רבי יהודה לבטלה בעיני ובטלה דתניה רבי יהודה אומר מים ומלח בטלים ביסו כמו שהזכרנו מהמשנה אבל והם בטלים בגדירו מפני רואית בו אישה שרצתה לבשל תבשיל והיא שאלה מים משכנתה ורואים את הרוטב המים יש בהם רוטב בתבשיל אסור להוליך את הגדרה הזו אלא למקום ששניהם מותר ללכת בעלת התבשיל ה בעלת המים אז אם מים בגדרס רבי יהודה שאסור להוליך אותם אז מים בחבית שהם מים רגילים מים נטו ודאי שאסור אלו מרובה ביאור אחר באמת המשנה מדברת להוליך את החבית עצמה עם המים רק אוכה בחוביס שקונסו שויסה חבית ששייכת לבעלים היא קנתה שביטה בערב שבת ומים שלא יקונו שביסה המים לא קנו שביטה אומר רש"י נתמלו היום באמצע שבס ממיון הנוביה אוי מן הנור ולמדנו בנפת מבוב נערות המושכין מיות הנובין הרי כרגולום כיוון שבכנסת השבת הם לא עומדים על מקומם הם לא קונים שויסה לכן את המים מותר להוליך מחוץ לתחום אין להם אין להם תחום מה אתה אומר החבית כן כתביטה דבוטל חוביס לגבי מים כיוון שכל מה שצריך את החבית זה כדי להחזיק בה את המים מים היא בטלה לגבי המים ומותר להוליך אותה כמו שמותר להוליך את המים כדתנן אמרנו משנה מסכתשבס המועציה החי במיטו פותר אף על המיטו מפני שהמיתו תפילו לו אדם שמוציא אדם חי לרשו רבים מראש רשמים פטור כי החי נויסס עצמוי אם הוא מוציא אותו ביחד עם מיטה הוא פטור לא רק עליו ככה נוסס עצמו אלא גם על המיטה הוא פטור אפילו שהיא כלי כיוון שהיא בטלה אל החי עוד הלכה דומה המועצי אוכלים פוכס מכשיר בכלי פה טרף על הכלי נשק כלי טוף אלוהי אדם שמוציא פחות משיעור שיעור להתחייה בחטוס בשבת צריך להוציא כגודל של גרוגרת אדם מוציא חצי גרוגרת אז הוא פטור אפילו שהוא הוציא את החצי גרוגרת בכלי הוא פטור גם על הכלי כי הכלי תפל אל האוכלים אז גם כאן החבית תפלה אל המים וכיוון שהמים לא קנו שביטה מותר להוליר גם את החבית מחוץ לתחומה חכום חולקים עליו לא תהליך זו יותר מרגלי בעליה כי הם סוברים שהחבית לא בטלה לגבי המים מוסיף רב יוסף למדנו בברייס רבי יהודה אמא בשיורה שכנתה בביקהם הנוסים אין להם מספיק מים בזה הקילו חכומים שהחבית בטלה על המים ולכן עוד חובס לחביר וחביר לחביר בשורין שלא בשירוי אמר רב יוסף כתנסניס בשורתנן רק בשירה הקילו את הכול הזו שהחביד בתלילה למים וחכורים חלקו גם בשיורה לא הקילו אביו אמר תרוצח בשיורה אפילו חובי שקונסו שיסה מים שקונו שויסה גם מקילו בזה מדברת הבריסה המשנה מדברת שלא היי בשיורה וזה היא כאילו חובי שקונס שביסה או מים שלא יקונו שויסה שהחביד בית הלילה למים רב שמר ביאור אחר אוכי המשנה מדברת בחוביס דאפקרסקינן ומים דהפקרסקינן ועל זה אומר רבי יהודה כיוון שבכניסת השבת החבית והמים היו אפקר הם לא קנו שביסה ומותר להוליך אותם לכל מקום ומה הכוונה שהם מוצאים אותם מחוץ לתחום מחוץ לתחום שהם היו בכניסת השבת כי הם לא קנו שביסה ומן אמרו לו מי זה החכמים שחולקים עליו רבי יחנו בןורי שלמדנו בפרק משום חפצי אפקר כני שביסה ומתלזו יוס מרגלה שאומר רבי יוחנן בןורי הרי אין להבעלים לא יהלכו אלו החביד והמים הזו שהם הפקר יויסה מקילים שיש להם בעילים כמו כלי שיש לו בעלים אסור להוציא אותו מחוץ לתחום בעליו קר גם כלי אפקר וגם קונה שביטה בכניסת השבת שאסור להוציא אותו מחוץ לתחומו. עד כאן דף צז. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: