העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צה עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צה עמוד א

עירובין דף צה השיעור מתחיל בעזרת השם ארבע מילים אחרונות של הדף הקודם למדנו בשיעור הקודם מחלוקס רב ושמואל לעניין אחסדרו בביקו באמצע ביקה יש ארבע עמודים שעליהם מניחים ארבע קורות ועל ארבע קורות האלו מניחים גג לפי רב האחסדו הזו היא רשוס היוכיד אומרים פיטיקרו יוירד וסויסי מכל ארבע צדדים וזה רשו היוכית לפי שמואל זהו קרמליס ואסור לטלטל שם אלא בתור דלדמס כי לא אומרים פיטיקו יורד וסויסם עכשיו למדנו בסוף השיעור הקודם שתי דרכים באיזה אופן נחלקו לפי הדרך הראשונה הם נחלקו דווקא ביויסר מ-10 אמסאת אומרת הרווח שיש בין עמוד לעמוד הוא יותר מ-10 אמבוס שזה שיעור של יותר מפתח וזה נחלקו רב סובר שאפילו באופן זה זה רשוס היוחיד ושמואל חולק אבל אם זה עד 10 אמוס 10 אמוס או פחות לכול מהמקום רשוס היוחיד בדרך שנייה למדנו שלהפך ביויסמסרמוס לכולל מהמקום הוא קרמליס לא אומרים פיטיקורד וסויסם דווקא שזה עד הסרמויס בזה נחלקו לפי שמואל המקום הוא קרמליס ולפי רב התחס האחסדרו זה רשוס היוכית אומרת הגמורה ועוד אומר רב יהודה קוירו דתר בחורבה חורבה שנפרצה כולה לרשוורבים היא נעשרה בטלטול אבל נשארה בקורה אחת שראשי הנתונים על שתי יתדות ומה יש כאן יש כאן קורה שמכל ארבע צדדים אפשר לומר פתקו יורד וסויסם ולכן באמת אומרים שאם יש כאן רוחב של דפוחים שזה השיעור המינימלי שנאמר שמחיצות יורדות פחות מזה זה לא שיעור חשוב אז אומרים פתיקו בסויסה מכל ארבע צידי הכוירו ותחס הקורירו עדיין נחשב לרשוס היוחיד מותר בטלטול ורב נחמן אמר בברבואה קור דר במים כפי שכבר הזכרנו לפני כמה דפים כששיש בור בין שתי חצרות הבור הזה משותף שניהם רוצים לדלות מה הם עושים הם צריכים לעשות מחיצה בתוך המים אז אם יש קורה מעל הבור שיר רחבה ד פוחים שוב אומרים פטי קור בסויסה מכל ארבע צידי הקוירו וזה מפצל את הבור לשתי החצרות וכולם שתי החצרות מותרות להשתמש כל אחד בחצי שלה מנה כדעת מי נאמרו הממרוסלו להחליש לפי הלשון דאמרס ב10 לאפליג כל המחלוקס בין רב ושמואל זה דווקא ביוס 10 כאן מדובר ב10 עד 10 אמוס ודברי הכל השטח שתחת הקורה זה עד 10 אמוס ולכול לעלמה בין לרב בין לשמואל אומרים פיטק וס להחליש דמרס ב10 פליגה ושמוס שאפילו ב10 לא אומרים פתקרו ומילא לפי זה צריך לומר ששתי הממרוס האלו כרב אומרת הגמורה לאמה האם נאמר הביה ורובה בפלוקטה דרב ושמואל קומיפליגה האם אומרים פטיק בסיסה בארבע צדדים דמה למעשה הממרה הזו נשנתה כבר בדף צג שם פירש רשי באופן שונה ממה שהוא מפרש כאן ואנחנו כמובן נפרש כפי שרשי מפרש כאן סיכר על גבי אחסדרו שיש לו פצימין אחסדרו זה מבנה על עמודים בדרך כלל לפני הבית אחסדרו שיש לו פצים מן הכוונה שיש בשלושת סדרי האחסדרו יש קנים קנים בין קנה לקנה יש רווח שפחות מגפוכים כשירו למה אומרים לובוד ויש לי כאן דפנות ממילא עסוקה כשרה שלוש דפנות עסוכה כשרה אין לו פצימין אלא רק ארבע עמודים ועליהם יש ארבע קורות ועל הקורות הוא שם סכך הבאמר כשירו הסוכה ורוב אומר פסולו הבאמר כשירו אומר פתיקורד וסויסם הקורות האלו אומרים פתיקורת וסויסם ארבע צדדים ויש לי כאן מחיצות מכל מכל צידי אח סדר ורובמה פסולו לא יומהפיתי קוררת וסויסם יש לי כאן רק סכך בלי דפנות לא הב יקריו שאומרים פתיק רבסחסדרוג גם כן לין סוכה ורובקשמואל כמו לניין שבת אומר שמואל לא אומרים פטיקרו גם לין סוכה לא אומרים אומרת הגמורה לא מה שאתה אומר כביכול הביה מתאים רק עם רב הוא ורוב הם מתאים רק עם שמואל זה נכון חלקית עלי בדשמואל כולל לפליגה זה נכון ברור שהביה לא מסתדר עם שמואל רק עם רב כי אם שמואל עניין שבס הוא אומר שלא אומרים פיטי קורת וסו אפילו שהקורות נעשו בשביל האחסדר אז כל שקני הסוכה שלא העמידו את הקורות בשביל הסוכה ודאי שלא אומרים פיטי קורת וסויסם אבל מה שאתה אומר שרוב ומתאים רק עם שמואל זה לא כי פלי געלי בדרב הם באמת נחלקו בשיטס רב אבא יהיה כרב אומר כמו שרב אומר לעניין שבת פיטרות וסיסם קר גם לעניין סוכה ורובה הוא סובר לא רק לפי שמואל הסוכה פסולה אלא גם לפי רב עד כאן לא יקר וםסו דנ מחיצס לאחסדר אבידם הקורות האלו ארבע הקורות שמהם אנחנו אומרים פתיקרו הם נעשו בשביל האחסדרו אז מהם אנחנו אומרים פיטיקרו כדי להקיף את המקום הזה לעניין טיטול בשבת אומרים פתיקרו אבל לא חקן עניין סוכה דהנה מחייצסב לסוכה הרי לא העמידו כאן את הקורות כדי לעשות על זה סכך העמידו כאן את הקורות שיש כאן אחסדר לפני הבית עכשיו הוא רוצה להשתמש כאן לסוכה ושם סכך למעלה אי אפשר לומר פתיקור וסויסם כשהקורות שמהם אתה רוצה לומר פתיקרו לא נעשו לשם סוכה לא אומר רש"י אפילו שלא צריך לבנות מחיצות לשם סוכה נכון כשאתה בונה מחיצות לא צריך להיות לשם סוכה אבל להקל עד כדי כך בקורות שלא נעשו לשם סוכה לומר פתיקרו סובר רובה שלא אומרים אפילו לשיטסרב מה למדנו במשנה רבי יהודה אומר חצר שנפרצה באמצע שבת בית שנפרץ מבוי שנפל קור פרתו נפלה הלחי שלו נפל בשבת זו כותר הותרו שבת הבאה יצטרכו לתקן כדי שיהיה מותר רבי יויסי אומר אם מותור אם לא יסו שבס מותור אם לא סידלובי ואם אסור לאסידובי אסורי לא יסו שבס היא בואילו מסתפקת הגמורה איך לפרש את דברי רבי יוסי רבי יוסי ל10 האם הוא בא לומר כשם שאתה מבין שבשבת הבאה זה אסור גם בשבת זו אסור ולא אומרים שעבסקים שהוטרותרו אוי להטר אומר כמו שבשבת הזו זו אתה אומר שעה סוף שבת זה מותר גם בשבתות הבאות זה מותר הראשונים טמהים איך יכול להיות שמותר בשבת הבאה יש כמה דרכים איך לפרש את האבמינה אומר רב שישס ל10 ודאי שרבי יסכוון ל10 שלא אומרים שבסקים שהטרותרו הם אתה ואילך המקום אסור בטלטול וכן אמר רבי יוחנון כוונת רבי יוסי לסר תעניין המורכם מפורש בברייסה אומר רבי יוסי כשם שאסור אם לאס לאבוי בשבתות הבאות ככה אסור אם לא סו שבס תמר רב חי רבי יוסף אומר הלוכה כרבי יוסי שלא אומרים שבסכים שהותרו ושמואל אומר אלו חקרבי יהודה שאומרים שעבסקים שהוטרותרו שואלת הגימורי ומי אומר שמואלכה שהלוחק כרבי יהודה ואותנן למדנו בדף פא משנה אומר רבי יהודה במי דבורים אמורים שאי אפשר לעשות עירוב לחברו שלא ימדית בעירובי תחומין כי זו חו בזה זכות אתה מניח עירוב תחומין לחברך הוא יכול ללכת לשם ומשם 2000 מעב אבל מפסיד לצד השני יש כאן זכות וחובה אתה לא יכול לעשות של מדי אבל בעירוב חצי שזה זכות נטו אין לו כאן שום חובה מערבין בין לדס בין שלא יה לדס כדי שיוכלו לטלטל מהבתים לחצו לפי שזוכין לאדם שלי בפוננוב ואין חובן שלי בפוננוב והוא אומר רבי יהודה אומר שמואל שם שנינו זאת גם אלו חקר רבי יהודה שלא צריך דיטו לעירוב חציוס ולא יעיד מוסיף רבי יהודה בשם שמואל אלא כל מוק ששון רבי יהודה בעירובין עלמוסה ואומר לרב חונ בקדסו אל רב יהודה אומר שמואל שהלוח כ רבי יהודה בכל העירובין גם לעניין הלכה שלמדנו אצלנו במשנה אפילו במובי שניתל קורס לחו באמצע שבת אז לוחק רבי יהודה ששא בסכים שהטר ואומר לי ינה רב יהוד לרב חונ בקדסה בעירובין אמרתי לוך דווקא במוקום שלשון רבי יהודה בעירובין לעניין עירוב תחומין לנין עירוב חצי ולא במחיצס כאן השאלה ניהן מחיצות מחיצה שנפרצה באמצע השבת בזה לא פסק כמו רבי יהודה אז רואים ששמואל לא פוסק כמו רבי יהודה אונה הגמור אמרב אוונון לדידי מפרש שלמני לשמואל אני קיבלתי פירוש הדברים משמואל עצמו כאן מה שאמרנו בשם שמואל שהלוחק כרבי יהודה שנפרצו לכרמליס למשל החצר נפרצה לכרמליס שם אפילו אם הוא ישכח והוא יוצא עם החצר לכרמליס הוא יעבור רק עליס דרבוננון הקלו שב הסכים שהוטרוטרו מותר לו לטלטל כאן בחצר עד סוף השבת כאן מה שאמרנו רב יהודה אומר בשם שמואל שכאן אין לנו לוחק רבי יהודה שנפרצו החצר לרשוס רבים המובו או החצר או הבית לרשו רבים ואז אם הוא ישכח וטלטל מהחצר לראשוס רבים יעבור עלסדיריסה בזה לא יהיה כאלו ואמרו גם בשבת הזו אסור לך לטלטל כאן בחצר כמו שרבי יויסי אמר ולא כמו רבי יהודי אומרת המשנה הבנעליו עלגה בשני בתים יש שתי בתים בשני ציד רשוסורבים מעליהם הוא בנה עלייה שהיא עכשיו מקרה את הרשוסורבים יש כאן תקרה מעל רשוורבים שבין שני הבתים וכן גשורים המפולושים גשר שמפולש עוברים תחת הגשר רשו רבים המשני צידי הגשר יש מחיצה מטלטלין תחתיהם בשבס דברי רבי יהודה כוא סובר אומרים פי תיקו וסויסם יש לי כאן שתי מחיצות משתדים של הבתים או של הגשר וגם יש לי כאן פי תיקרו של הגשר או של העלייה יש לי כאן ארבע מחיצות ומתחת לעלייה ומתחת הגשר נהפך המקום לרש היוחיד והחום עם אוסרים הם טוענים אי אפשר לומר כאן פי תיקרו כיוון שיש כאן רשוס רבים שרבים הולכים כאן אי אפשר לומר פתיקרו והודמ רבי יהודה מערבין למובי המפולש למד בתחילת המסכת מובוי שאינו מפולש יש משלושת צידי המובו יש חצרות יש מחיצות אז יש כאן שלוש מחיצות בפתח בצד הרביעי שם אפשר להניח לחיויק קוירו והמובי מותר בטלטול אבל אם הוא מובי מפולש יש רק שתי מחיצות משתי זדים הוא מפולש משני צידו הוא מפולש אז לא מספיק לך קורירו רבי יהודה סובר מספיק גם בזה לך קורר משני הצדדים ואחרים אוסרין אומרת הגמורה אומר רבי לא יתמה אל תטעה ותאמר היינו תד רבי יהודה ברש בבנלי גשר משום דכוס מחיצה הלוך שמסיני המחיצות ומהלוך שמסינה נמסר שמספיק שתי מחיצות מדרייסה ולכן יש לכאן את שתי מחיצות הבית ורק מדרבונון אסור וכאן לכן מותר כאן לא יכול להיות למה לא יכול להיות שזה הטעם כי הרי אם כך מדרבונו צריך לשים לאכיו קוירו והוא לא אומר לכם לשים לאכו כירו לא זה הטם אלא משום דקוסובה פיתי קורד וסויסם ולכן יש לי כאן באמת אר ארבע מחיצות אז הגמור הבינה עכשיו כביכול רבי יהודה סובר שלא מספיק שתי מחיצות מדוי רייסה עיסי והבייה למדו בברייסה 10 על כן מה כתוב לפני זה לפני זה כתוב כעין מה שלמדנו במשנתינו שאדם בונה עלייה או גשר אז אומרים פי תיקרת בסויסם מותר לטלטל תחת זה יסר על כן אמר רבי יהודה אפילו באופן שאי אפשר לומר פתקרו אין לי כאן תקרא מי שיש לו שני בתים משני צידרשוורבים בית בצד ימין ימין בית בצד שמאל שני הבתים שייכים לו באמצע יש רשוס הרבים רוצה להפוך את השטר בין שני בתיו לרשוס היוחיד אוה לחי מכאן ולכי מכאן אחד הבתים עושה לכי משני צידיו אוי קוירו מכאן מבית עד בית מעל הרשוס הרבי מהצד הזה וקורו מכאן מהצד השני אותו דבר ונויסה ונויסה באמצע כמקום נהפך לרשוס היוחיד אמרו לו אין מערב רשוס הרבים בכך אז רואים באמת שרבי יהודה סובר שמספיק שתי מחיצס מידריסה ולכן לכן את שתי הצדדים אחרים אפשר לתקן בלכו כירו אומר לי לו רבי מה היא הן אינוכנמ מהבריסה הזו יש ללמוד ששיטס רבי יהודה שמספיק מדריס שתי מחיצות מהולקלמיש ממנו אבל מזה שהוא התיר במשנתינו עליה גע בשני בתים מזה אי אפשר ללמוד שהוא סבר שמספיק שני מחיצות כאן זה משום פי תיק יורד בסויסם ולכן באמת לא צריך לחוקירו גם לו אומר הבשמסניס נדיקה שהטעם של הרש זה רק משום פי תיקרו בדיוק אותו בהמשך המשנה ואו יהודה מערבים במוב מפולש וחומסים אמרז שלמה שהטעם שהוא התיר ברש לטלטל תחת העלייה או תחת הגשר משום דקוס פטיק ורד וסיסם אז ברי שהוא סובר פיטיקרוקו עוד חידוש רבי דסובר שמוב מפולש יש לי כאן שתי מחיצות זה מספיק מדרייסה ולכן אפשר להטיר אותו בלכו משני צידיו אלו שמשהו התירשם משום דכוסוב השתי מחיצה זויבויד זה אותה הלכה בכפלות מהויד שמאמינו באמת שההלכה השנייה היא תוספת הלכה הראשונה זה פיטיקור בסויסם ועוד ודמ רבי יהודה אפילו כשאין לי תקראה אני לא יכול לומר פתיקור בסויסם יש אבל שתי מחיצות זה מספיק מדוריסה ובשתי הזדים האחרים מספיק לכי אוי קוירו אדרון הלוך כל גגוס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: