העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צב עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צב עמוד א

רובין דף צדיק ביזה שו מתחיל בעזרת השם באמצע השורה העשירית מלמעלה איתמר שתי חצי רויס וחו ואחס ביניהם יש שתי חצרות בין שתי החצרות יש חורבה החורבה הזאת לא משנה אם משייכת לחצרות או שהיא שייכת לאדם שלישי כי אנחנו הולכים כאן כשיטס רב שימן שלוכמויסוי שאין חילוק רשות אלא בבתים מבית של ראובן אסור להוציא לבית של שימן אבל מחצר לחצר מחצר לחובה שאין שם דיורים מדובר שהחובה הזאת היא רשוס היוכי היא לא פרוצה לרשוורבים מחצר לגמובי הכל רשות אחת הם רק בתים הם בהם יש את הדין שאסור להוציא מבית של רוב לבית של שמן אבל עכשיו השאלה היא האם שתי החצרות מותרות להשתמש בחורה או לא כי מה מדובר כאן אחס עירבו ואחס לא עירבו אחת החצרות עשתה עירוב חצי רויס כל בני החצר ואז כלי הבית הית מצוים בחצר החצר השנייה לא עשתה עירוב חצי רויס ממילא מה נמצא בחצר רק כלי החצ כלים שבכניסת השבת היו בחצו אומר אבונה נויסני מוסיסו לזו שלא ירבו אבל שירבו לוי דלמוסלפו כמהדבטים לחורבה אומר רש"י רבונה הוא תלמידו של רב רב אומר הלוכרב שמן דווקא בשלא יעירבו שאז אין חשש שוציא כלי הבית לחצו אבל בשיעיר וושי יש חשש אסרו אז גם כאן החצר שלא עיר ואמה מצוי בה רק כלים ששפטו בחצר מותר להוציא כלים אלו לחורבה אבל החצר שעירוה אז מצוי בה גם כלים ששבותו בבית בכנסת השבת אז אם נתיר להוציא לחורבה כלים שהיו בחצר היא תבוא גם להוציא כלים שהיו בבית ולכן אסרו עליהם להוציא כל כלי שהוא וכיה ברב אומר אני שמעתי מאבי רב אף לשעירו נותנים את החווה עכשיו אני מפרש מעצמי מה הוא התכוון שנותנים את החובה גם לשירבו ושתי ינסו רויס כמו שהחורה הזו אסורה על החצר שערבה כי בה שייך לגזור שמה היא תוציא גם כלי הבית לחורבה אז גם החצר השנייה שהיא לא ירוה ובה לא מצוי שיהיו יו כלי הבית אלא כלי החצר נמצאים שם ושם לא שייך לגזור שמה היא תוציא כלי הבית גם עליה אסרו להוציא את כלי החצר לחורה כי אם נתיר לה יבואו להתיר גם לחצר השנייה גזרו על חצר זו אוטו חוצר זו אומר חיה ברב מי אמר לי שזו כוונת אבי ואם תו שתיהן מותור אולי אבי רב התכוון ששתיהם מותרות כמו של החוצר שלא ירוואה מותר להוציא כלי החצר לחובה גם לחצר שכן נרע מותר להוציא כלי החצר לחובה אי אפשר לפרש כך כי אם מפרש כך מפני מה אין נויסנים חוצר שלא יערבו לחוצר שירבו רב הרי אומר אלו חקר רב שימן והוא שלא יעירבו אבל עירבו אסור אז נכון שהייתי יכול לומר שאם יש כאן שתי חצרות חצר אחת ערבה וחצר אחת לא ערבה אז ייתכן שחצר שלא ירוה מותר להוציא כלי החצר לחצר שכן נרבוה כי באמצוי רק כלי החצר מה אתה חושש היא תוציא כלי הבית שנמצאים בחצר השנייה שכן נרוה אליה אדם לא משתמש בכלים של אחרים אתה משתמש בכלים שלו אבל זה ברור שלפי רב החצר שכן נרה לא אסור להוציא כלי החצר לחצר שלא ירוה כריבה מצוים גם כלי הבית ואם נתיר להם להוציא כלי החצר יבוא גם להוציא כלבית שנמצאים שמה חצר כר חצר זו ערבה אבל אם אתה עכשיו אומר שרב התכוון לומר שנותנים את החובה גם לחצר שערבה וגם לה מותר להוציא מחצרה אל החובה אפילו שמצוי בה כלי הבתים כלי החצר מותר לו להציל לחובה אז למה שמה לא אומרים שהחצר שלא ירוה תינתן לחצר שירוה מה הכוונה שהחצר שירוה יהיה מותר ללוציא אלא לחצר שלא ירוה זה ברור שרב עוסר כי בא מצוי כלים של הבית וגוזרים אז למה כאן מותר אז בהכרח שאי אפשר לפרש שכוונת אבי שתי אסורס כי אפשר אולי להבין כמו רבונה כמו שאמרנו שהחצר שלא עירוה מותרת חצר שרבה אסורה לא גוזרים על זו או טוזו אבל זה ודאי אפשר להבין שהחצר שירוה גם לה מותר כי אם כך גם בשתי חצרות יהיה לה מותר בהכרח שכוונת ששתיהן אסורות דוכה גמור יאמר ייתכן שכוונת רב אף לשירמה שתיהן מותרות מה אתה שואל למה בחצר גוזרים על החצר שירוה שלא להוציא לחצר שלא ירוה וכאן לא גוזרים על החצר שירוה להוציא לחורבה אוסום כי מינטרמן דבטים בחוצרון כלי הבית צריכים שמירה החצר זה מקום משומר אז חוששים חצר שירוה יש כלי הבית בחצר הם הוציאו לחצר כמעשו העירוב זה מקום שמור ואז יש חשש אם נתיר להם להוציא לחצר שנייה את כלי החצר יבואו גם להוציא לשם את כלי הבית כי גם החצר השנייה היא מקום משתמר אוסלפוקה אוכה בחווה מה אתה חושש אם נתיר לחצר שירוה להוציא לחווה כלי החצר יבוא להוציא לשם גם כלי הבית לא כלי הבית צריכים שמירה חורבה כיונדלאמין לדחוץ בחור וחובה זה לא מקום שמור מספיק בשביל כלי הבית לא יוסה להפוך ממילא אפשר לפרש כוונת רב ששתיהן מותרות בחורבה היא כדאמר נוסח אחר שזה באמת מה שחיה ברב אמר חיה ברב אומר ששמעתי מהבי שהוא אומר שבאופן כזה שתי יחצרו איזה חורחס ביניהם אחסר ואחס לא ירבו נותנים את החורבה אף לשירו ואני מפרש שכוונת אבי ושתי יין מותוריסגם החצר שעירוה מותר להוציא כלי החצר אלא חובה כלי הבית אסור לה אבל כלי החצר מותר ואם תו אולי כוונת אביא שתינסורס ולכאורה מוכח גם לפי שאין סננים חוצ שלא ירבו לחוצר שירבו כ אפילו אם תדחוק שכוונת אביא שהוא אמר שלא נותנים להוציא מחצר לשנייה כשירוה דווקא לחצר שירוה אסור להוציא לחצר שלא ירוה אבל חצר שלא ירוה מותר להוציא לחצר שירה אבל לא גוזרים החצר זו אותו חוצר זו אבל זה ברור שהחצר שירוה אבי עושה להוציא לחצר שלא ירוה אז למה כאן אני כן מפרש את הכוונת אבי שמותר להוציא מחצר שירוה אל החורב ולא גוזרים התירוץ הוא כמו שפירשנו אוסם כדמי בחוצור לו רבונו כי אם נתיר לו להוציא אל החצר השנייה את הכלי כלים שהיו בחצר דורס להפו כגם כלי הבית כי הרי מצוים כאן כלי הבית כמסוי עירוב חצי וכלי הבית נשמרים גם בחצר השנייה אבל בחור ולא עם אינטר אין חשש אם נתיר לו להוציא לחור וכלי החצר יבוא גם להוציא כלי הבית ולכן אפשר לפרשכוונת אבי ששתי החצרות גם זו שערבה מותרות להשתמש בחור ולהוציא אליה כלי החצר אומרת המשנה גג גודל סמוך לקוטן יש כאן שתי גגות מחוברים גג אחד יותר רחב מהשני א ממילא יש כאן שתי בליטות בשני הצדדים הגודו מוטר והקוטן נוס פני הבית שתחת הגג הגדול מותר להם להוציא כלי הבית אל הגול אומרים שהגג פרוץ במלואו אל הגג הקטן ואחד עוסר על השני כיוון שהגג הגדול יותר רחב מהקטן אז יש בליטות בשתי הצדדים אז יש כאן כאילו מחיצות למה כ אומרים שהמחיצות של הבית שאותם רואים מחיצות ניכרות הם גוד אסיק ללמעלה וממילא מה שפרוץ באמצע בין הגג הקטן לגג הגדול זה פתח מדובר שזה עד 10רויחב זה מחיצה בשתדים עם פתח באמצע וממילא מותר להם להוציא אבל והקות נוסן אסור להוציא כלי הבית אל הגג הקטן פרוץ במלואו אל הגג הגדול ובני הגדול אוסרים על בני הקטן אומר רש"י זה אפילו לשיטסרמ שאומר גגן רשו אחסן ומותר להוציא מגגו של ראובן לגגו של שימן אז לכאורה כאן הגג הקטן פרוץ במלעול הגדול אבל זה לא פרוץ למקום אסור לו כי מותר להוציא אחד לשני אבל זה הכל מרמר מתיר דווקא כלים ששפטו בגג אבל כלים ששפטו בבית אסור להעביר מגג גג של רובן לגג של שימן אז לעניין כלי הבית זה כן פרוץ למקום אסור לו אז יהיה אסור להוציא מהבית אל הגג בג הקטן אותה הלכה חוצר גדול שנפרצו לקטנו יש שתי חצרות ואחת יותר גדולה מהשנייה יותר רחבה מהשנייה והקיר שביניהם נפל אז מה קורה כאן הקטנה פרוצה במלואה לגדולה אבל הגדולה יש לה עדיין שתי קירות בשתי הצדדים ושוב מדובר שהקטנה הרחבה עד 10 אמויס זאת אומרת שהפרצה אפשר להחשיב אותה כפתח גדול מותרס הגדול עשתה עירוב חצרוס לעצמה מותר להם להוציא כלים בתים לחצאון כי הם לא פרוצים במלועם אלא החצר הקטנה וקטענו אסורו מפני שהיא כפסחו של גדולו הקטענו כולה כאילו שהיא הפתח של הגדולה כי הגדולה יש לה שתי יקירות בשתי הזדים והפתח זה כל החצר הקטנה אז החצר הקטנה היא פרוצה במלואה לגדולה אז בני הגדולה אוסרים עליה ולכן אפילו אם בני הקטנה עשו העירוף ביניהם אבל הם לא עשו עיר משותף עם בניה גדולה בניה הגדולה אוסרים עליהם כי כלפעם זה כאילו חצר אחת גדולה אבל בניה הקטנה לא אוסרים בניה הגדולה כי להם יש שתי קירות בשתי הצדדים אז להם יש מחיצה עם פתח באמצע אומרת הגמורים לא מולי למיסנה טרתי למה המשנה צריכה לחזור על אותה הלכה בשתי אופנים בגג ובחצר זה אותו עיקרון הוא נהג גמורה הרי למדנו מחלוקס בתחילת הפרק רב סובר לא אומרים גונסיק אלא במחיצות הניכרות המחיצות שאינם ניכרות לא אומרים להם גודסיק שמואל אומר גם המחיצות שאינן ניקרות אומרים גודסיק ממילא אפשר להסביר את הכפלות לפי שתי השיטות לרב מה שנקטו גם ג וגם חצר ללמד אותנו גדום ידחוצר מה חוצר מין כר מחיצתה יש מחיצות פיזיות אז הגדול יש לה באמת שתי מחיצות בצדדים אף גג נמיין קרמחיצתה מדובר שהג לא בולט מעל כותלי הבית ולכן כשאדם עומד בקצה הגג הוא מסתכל ללמטה הוא רואה את כטלי הבית בהם אומרים גודסיק מחיצת ולכן הגדולה מותרת כי יש לה גיפופים בשתי הצדדים אבל אם הגג יבלוט מעל הקירות הבית החוצה ואז לא רואים כשעומדים על הגג את קירות הבית לא נאמר גודעסק מחיצתה וגם הגג הגדול יהיה אסור כי הוא פרוץ במלוע הקטן אין קירות בשתי הזדים ולשמואל שהוא סובר שגם במחיצות שאינם ניקרות אומרים גודסיק מחיצתה אז להפך גגד דומיד חוצר מהחוצר דקודרסלו רבים בחצר שנרתה פרצה ביניהם רבים דורסים שם אבגנדקודרס לרבים מה שאומרים שהקטן אסור זה דווקא כשיש דיורים על הגגות ואנשים עוברים מגג אחד למשניו ואז מה אתה רוצה שאני אומר גודסיק מחיצתה כי אפילו מחיצות שינם ניכרות אז גם הקטן יהיה מותר כי הבית הקטן יש לו קירות אז הקירות של הבית עולות עד ללה גם במקום הזה שהגג הקטן מחובר לגדול אפילו שם לא ניכרות המחיצות אומרים גם גודסיק אז קטן מוקף מחיצות ויהיה מותר כי הוא מתנתק מהגדול לא אומרים זאת כי מדובר דקודס רבים אני לא יכול לומר גודסיק כשיש כאן הילוך רבים הם דורסים כל הזמן את המקום שאני צריך כאילו להעלות לשם קיר אני לא יכול לומר מחיצה דרססס אבל אילו לא יהיו דיורים על הגג אין כאן דריסת רבים אז אני כן יאמר שיש כאן מחיצות שעולות וגם הגג הקטן יהיה מותר לכן המשתקתה גם גג וגם חוצר כדי שנלמד אחד ממשניהו เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: