העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צא עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צא עמוד ב

ראש מה מקשה הגימורי עכשיו על שמואל ורבי ירחון מיבריסה תחילת הבריסה דומה למשנה שלמדנו בדף פג אנשי חוצר ואנשי מרפסת יש חצר עם כמה בתים מהחצר יש סולם שעולה למרפסת במרפסת יש גם כמה בתים עכשיו ברגע שיש כאן שני חצרות חצר ומרפסת שיש ביניהם הפרש גובה אז הם שתי רשויות לעצמם ויש רק סולם ביניהם הסולם הוא כמו פתח אז זה כמו שתי חצרות עם פתח ביניהם אם הם רוצים עושים צים חצרס משותף לא רוצים כל אחת עושה על עצמה ואין אחד עוסר על השני עד שחוצר ואנ שמרפסס ששוכחו ולא יעירבו עירוב חצרוס משותף אלא החצו בפני עצמה עשתה עירוב והמרפסת בפני עצמה עכשיו הם נפרדים רשיות נפרדות יש כאן באמצע חצר איזה טל איזה עמוד ששותף לשניהם כל שגובה עשור תפוחים אם הוא גבוה עשור תפוחים וכמו שהגימורה מבארת שם מדובר שזה בתויר ד תפוחים מהמרפסס זה שהיה שייך למרפס כי בני המרפס משתמשים בזה בנחת אבל בני החוצה משתמשים בזה בקושי אז אומרים זה שייך למרפסת ולהם מותר להעביר לשם דברים ובני החצר לא עוסרים עליהם פוכס מכאן אם זה פחות מעשורות פורחים גבוה לחוצר כי אז בני החוצר ובני המרפסת שניהם משתמשים בזה בקלות כמו שהגמרא מבת בדף פד לחוצר הכוונה גם לחוצר וכל אחד עוסר על השני להשתמש בעמוד הזה ממשיכה ברייסה במ דבורים אמורים שהחצה בפני עצמה ומרפסת בפני עצמה ואסור להעביר מאחד לשני שהיו אלו של רבים ואלו של רבים בחצר יש לפחות שתי בתים של אנשים שונים במרפסת שתי בתים ועירבו אלו לעצמון ואילו לעצמו הם עשו עירוב לעצמם הם עשו עירוב לעצמם אוי של יחידים בחצר יש בית אחד במרפסת בית אחד שהן צריכים לערף כדי להוציא מהבית לחצר או מהבית למרפסת ואז איזה כלים יש במרפסת בחצר גם כלי הבית לא רק כלי החצר אז אסור להוציא מהמרפסת לחצר כי אם נתיר לו להעביר כלי החצר למרפסת לו להפך הוא יבוא גם להוציא כלי הבית אבל לא יהיו של רבים יש לפחות שתי דיורים בחצר לפחות שתי דיורים במרפסת ושוחכבול עירבו גם בפני עצמם הם לא עשו העירוב ואז אסור להוציא מהבית לחצר אסור להוציא מהבית למרפסת אז איזה כלים נמצאים בחצר ובמרפסת רק כלים ששפטו שם בכניסת השבת אין שום איסור להעביר מחצר מרפסת למה גג וחוצר ואחסד רוח סדרה בניין עמודים שיש לפני הבית ומרפסת כולון רשו חסין כך למד בברייסה מפורש כאן נכורה כמו רב טימ דלא ירבו ואז לא מצוי כאן כלי הבתים אין לגזור או ירבו לאי אסור להעביר מחוץ על המרפסת או לאפר גם כלים ששפטו בחצר או במרפסת למה כי כשברגע שהם ירבו מצוי כאן כלי הבית וגוזרים מפורש כמו רב אונה גמור אומן רבונוני הבריסה הזו כשיתס חחומי כמו שהזכרנו במד חומים גם ודעים שמותר להעביר מחצר לחצר בלי ערב חצרס ביניהם גם מגג לחצר מותר כמו שלמדנו חומי ודאי גוזרים שאסור להעביר דווקא כש לא ירבו ביניהם אבל כשעירבו אסור איפה רואים זאת הרי הזכרנו מקודם שוצאיר שפסוכוזו לזו פסוכוסלמובווי ורק החיצוניות עם האמצעית עשו העירוב שתי החיצוניות לא עשו העירוב אז רב שמטיר את החיצוניות עם האמצעית חכוים מוסרים גם על החיצוניות עם האמצעית להשתמש למה הם גזרו שמה יעבירו כלי מחצר חיצונית א' לחצר חיצונית ב' אז הם ודאי גוזרים גם שאסור להעביר מחצר למפסת ברגע שהחצר עשתה העירוב ומצוי בחצר גם כלי הבית אבל לפי רב שמן שחולק שם על חכומים שלא גוזרים אז גם כאן הוא סובר שלא גוזרים כמו שמואל ורבי יוחנון ד כנ שהבריסה הזו חומים ולא רב שימן דלקותו קרפו מובבוי כתוב גג וחוצר ואחסדר מופס כולם רשוסחסם זה מתאים לחחומים לפי רב ש אפשר להוסיף גם גם כרפוס גם מובים חומים חולקים על כרפף כמובן גם על מובוי כאן תחדש עוד מעט נראה זאת בבריסה שרב שימי גם מתיר מובוי כי מובוי זה גם דומה לקרפה וחוצר שזה שימוש של רבים זה לא בית פרטי זה לא דבר פרטי בזה לא צריך לעשות עירוף חצס כדי להעביר מאחד לשני שמאמינו שהבריסה הזו היא חכומים ולא רב שימן מביאה הגמורה עוד קושיה שמואל ורבי יוחנן טושמה למדנו בבריס חומש חצרוס הפסו לזו ופסוכס כל חצר פתוחה למוב ושוכחו כולם כל החצרות ולא ירבו אוסו להכניס לאצי מחוצר למוב כ לא עשו עירוב ומנוב לחוצר גם אסור וכלים ששופסו בחוצר מותו לטלטלום בחוצר אפילו שלא עשו עירוב בתוך החצר מותר לטלטל אותם וכמו חן מחצר אחת לחצר השנייה כמו שטיסס מוסיפים ובמובוי אוסור מה הכוונה עוד מעט נראה ורב שימן מתיר גם להעביר את הכלים האלו מהחצר למוהפך שהו רבי שמ כל זמן שאין של רבים ושוכחו ולירבו ועכשיו הגימור הבינה שכוונתו כך ברגע שיש כאן רבי יש כאן כמה חצרות בכל חצר כמה בתים ושוכחו ולעירבו זאת אומרת שהם לא עשו עירוב בכלל אז מה מצוי בחצר רק כלי החצר כלי הבתים לא יכולים להיות בחצר כי הרי אם לא עשו עירוב וכל אחד בפרד לא עשה גם לו עירוב אז גג וחוצר ואחסדרו ומרפסס וקרפיף ומובוי כולון רשו חסין כך למד בברייסה רב שמון מתיר להעביר כלי החצר למובוי ולהפך אמר רב שמון אומר דווקא שם ש רבים ושוכחו ולירבו מפורש כמו רב תמדלא ירבו אוי עירבו לאי כי אז מצוי גם כלי הבית בחצר ואם נתיר לו להוציא מהחצר למוב הוא יקי החצר הוא יבוא גם להוציא כלי הבית עוד דוכה גימור לאי מי לא יעירבו לא ירבו חצי בעדי הדודק כל החצרות לעשו ערב חצרוס משותף או חוצר ובטים עירבו כל חצרים עם בתיה עשתה עירוב ומה מתכוון רב שימן כוזמן מר שיש שם רבים לא שזה טעם ההיתר כמו שהבנו עד כעת רק לרבוסה הוא אומר אפילו שהם שהם רבים ושוכחו ולא ירבו ביניהם וכל חצו בפני עצמה כן עשתה עירוב בכל זאת מותר להוציא כלים ששפטו בחצר מותר להוציא למובוי למה כי חוצר ומוב רשו סחסי רק כלים ששפטו בבית ויצאו לחצר כי הם יכלו לצאת לחצר כעשתה הכל חצר ארו בפני עצמה אסור להוציא מובי שואלת הגמורבו לא עירבו כותונה מהשמע שבכלל לא עשו עירוב לא רק שביניהם לא עשו עירוב חמשת החצרות אונה גמור מי לא עירבו לא נשתפו לעניין העירוב הבריסה לא מדברת לפי רב שמעון הבריסה לא מוזכר בדברי רב שימן כי לא משנה אם כן עשו עירוב כל חוצר בפני עצמה או לא עשו עירוב חצר כל אחד בפני עצמה זה לא משנה את הדין מה ש מה שהרב שמן אמר לא עירבו הכוונה לא עשו שיטוף שהם לא יעשו שיתוף בבואו בכל זאת אסרו להם להוציא כלי הבית אל מוביקים לעשו שיתוף אבל כלים ששבטו בחצר מותר להם להעביר למוב אפילו בלי שיתוף ואי ביסמה רב שימן לדבריהם דרבונו קורמלו הוא אומר כך לחכומים לדידי לא ישנה עירבו ולא ישנה לא עירבו מותר להעביר כלי החצר כלים ששתו בחצר למובים בינים עשו כל חצרי עירוב בפני עצמה בינם לא עשו עירוב אלו לדידחו לשיטתכם מה אתם אומרים אסור להוציא מהחוץ למובוי כמו ברגע שהם לא עשו שיטוף מבוסדו למס די דלא רבו רשו סחסי מילה כשהם עשו כל חצר בפני עצמה עירוב אני יכול להבין אתכם אז אתם חוששים נתיר להם להעביר כלי החוצר למובוי יבואו גם להוציא כלי הביס למובי כרם מצוי כלי הבית בחצר כי הם עשו כל חצר בפני עצמם עירוב אה באופן שכל חצר בפני עצמה לא עשתה את העירוב אז מה מצוי בחצר רק לאחוצ למה אתם עוסרים להעביר מחוץ למובי זה רשויות דומות והוא אמרו לי רבונו לאי שתי רשו כמו שלמדנו הם אומרים חוצר מובוי זה שתי שמות שונים שתי שימושים זה שתי רשויות ואסור להעביר מחוץ למובי גם בלי גזירה מעיקר הדין אסור עכשיו דרך אגב מבארת הגמור את הבריסה אומר מה מה למדנו בברייסה ובמובוי אוסרו אז הגימור הבינה שכוונת הבריסה שברגע שלא עשו כאן שיתוף כל החצרות כולם ביחד אז אפילו כלים ששפטו במובוי בכניססבס אסור לטלטל אותם בתוך המובוי רק בתורד לדמס זאת אומרת שהמובוי דינו כקרמליס לימ שהברייס הזו מסייע ללרב זירמרב דומר רבי זירמרב מובי שלא נשתתפו בו אפילו שהמובה מתוקן עם לכי וכוירו יש לו דין של קרמניס ואין מטלטלין אלא בדמס מפורש כמהבריסה גם כך תוחה הגמור אין ראיה היה מהבריסה אימי מה שהבריסה אומרת במובו הוא למוביוסר שם החצר למובי אסור להוציא כשהם לא עשו שיתוף שואל את הגמורה היינו רשי זה הרי כתוב ברשי מה כתוב אוסו להכנס לא יצחוצה למוב ומנחוצ מחוץ מוצב אז מה אתה אומר למיוסר זה כבר שנינו לפני שורה אחת אונה הגמור הבריס חוזרת על זה שוב משנה צטריך מה עודמה אם היינו שונים רק את הרש היינו אומרים כי פליגרבונדרב שמן שאסור להוציא מהחוצר למובי או להפך שמלשו שיטוף ביניהם אנחד עירבו כמו שאמרנו מקודם כשכל חצר בפני עצמה עשתה עירוב מצוים כלי הבית בחצר גוזרים חכומים אם נתיר לו להעביר עם החוץ עולמו ויקי החצר יבוא גם להוציא גם כלי הבית אבל דלא ירבו שאין את הטעם של הגזיר מוידולי לרב שמעון שחצר מוב זה רשות אחת מותר להעביר מאחת לשנייה קומשמנו משנה למובסר בכל אופן אסור למובי גם כשכל חצו בפני עצמה לא עשתה עירוב כי מעיקר הדין אוסרים חכום מחוצר למובואי כי זה שתי רשויות שונות אומר לרבינל רבשי מי יאמר רבי ויחנון אוכי רבי יוחון אומר לו חקרב שימן אפילו שכל אחת עשתה עירוב כל החצרות רשות אחת מותר להביא מחצר לשנייה ואומר רבי ירחון לא חכסת המשנה היכן שיש משנה בלי הזכרת שם התנה על חקסתמשנה ותנן למד בדף הוב שבין שתי חצי רוס גובו יעשור ורי חבר בו אז קודם כל ברגע שיש כותל לא משנה כמה הרוחב שלו ברגע שיש כאן כותל גבוה עשורו זה מפצל את שתי החצרות לשניים מערבין שניים כל חצר בפני עצמה עירוב ואם ערבין עירוב חצרוס אחד משותף אבל יש עוד הלכה שבגלל זה נקתה המשנה רועי חבר בו רועי חבר בו זה הרשוז בפני עצמו אם ממילא אויו ברושה של הכותל פירוס אלו אוילים מקם ואוכלים בני החצר הימנית עולים על ראש הכותל ואוכלים את הפירות ואילו בני החצר השמאלית אוים מקם והוא כלכלים ובלבד שלא ירידו למטו למה כי למעלה ראש הכותל זה רשות בפני עצמו הרשות הזאת משותפת לשתי החצרות והם לא עשו ירים חצרס ביניהם אסור להעביר מרשות משותפת לשתי חצרות אל חצר אחת מה כתוב כאן שאפילו שהפירות האלה שבותו בחצר בראש הכותל שהוא שימוש דומה מלךצר אסור להעביר לחצר שנייה אז בישליםם תאמר כמו רב שרב שימן מודה שבאופן שכל חצר עשתה בפני עצמה עירוב אסור להוציא מחצר אחת לשנייה אז כמה מדובר שכל חצר בפנימה עצמה עשתה עירוב באופן זה אסור להעביר מחצר אחת לשנייה שמה יעביר כל הבית אבל אם תאמר כמו רבי יחונון למה אסור אפילו שכל חצר עשתה בפני עצמה עירוב מותר להעביר פירות ששפטו בחצר זו לחצר שנייה ואם כתוב כאן שאסור אז מפורש כמו רב אז איך רבי חונן יכול לפסוק אחרת הוא הרי אמר כלל לא חקסתם משנה אונה גמור מי למטו למטו לבתים בבצ ירידו מראש הכותל אל החצר מהחצר לבית לבית אסור כמנה עשו יעירו ביניהם אבל החצר מותר להוריד שואלת הגמורה באותו נרפי הפחי מביא ברייסה שנה ברייסה שמפרשת את המשנה ובלבד שלזה אומת במקום בואוכל וזה אוימקים מבואי שכל אחד לא ירד לחצרו לקרקעו ויאכל רק בראש הכותל יאכל זאת אומרת שגם לחצר אסור להוריד אומר לי וכי רבי לא ישנו רבי במשנתנו סתם הוא כתב בלבד שלא ירידו הוא לא אמר בלבד ש זה אומקום מבויכל וזה מקום מבואיכל רבחיה מיני שזה פירוש המשנה פירוש המשנה רק שאסור להכניס לבית אבל החצר מותר להוריד ואין כאן סתירה לדברי רבי יחנון עד כאן דף צא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: