העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צא עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף צא עמוד א

עירובין דף צא א השיעור מתחיל בעזרת השם שתי שורות אחרונות של הדף הקודם אומר רבי יהודה כשתלו אומר רש"י כשתעמוד על סוביף דייטון של התנועים משנתנו זה הוגמר דברין זה סיכום דבריהם לדברי רב מאיר גגין רשוס לעצמו זה אומר מפורש במשנה מותר להעביר בשבת מגג של רובן לגג של שמן כלים ששפטו בגג חציירוס רשוס לעצמו אותו דבר כמו שרמי אומר שגים רשוס לעצמון זאת אומרת שהוא טוען שזה שגג זה שייך לראובן וגג זה שייך לשימן שינוי הבעלים לא פועל כאן שינוי שינוי ברשויות רק בבתים אז זה פועל שאסור מבית של רוב לבית של שימן אז כשם שמגות רב מאיר מתיר אז גם חצרות חצר של רובן לחצר של שימן מותר להעביר בשבת קילים ששוףס בחוצר גם שלא עשו חציורס ביניהם חציורס רשו לעצמון ומאותה סיבה גם כרפוס רשו לעצמון שיש כרפות קרפף של רובן כרפש שימן מדובר שהכרפף הוא עד סוסיים שאז הוא לא קרמליס כמו שרשי מביא כאן אז אפילו שזה שייך לרוב וזה שייך לשימן כיוון שזה לא בית רק בבית אומר רבי מאירש חילוק פועל כאן זה לא בית לא גרים בכרפף ממילא מותר להעביר בשבת מכפוב לכאפ ששימן אפילו שלא עשו עירו ביניהם אבל בין אחד לשני אסור מסביר רש"י כך מג לחצר או לקרפף ודאי שאסור אפילו שהם שייכים לאותו אדם מסו כמו שלמד בדף הקודם רמאר גוזר הגעג גבוה לפחות עשורתפוחים מהחוצר מהקרפף של הצידו אם יתירו לו להוריד לשם הוא יבוא גם לטעות גם בטל ברשות רבי כמו שלמד בדף הקודם מחוצה לקרפ גם רב מיו סובר שאסור ואפילו ששניהם שייכים לאותו אדם מאיפה המקור אומר רשי לה נראה שכך שיטס חחומים למה כיוון שיש להם שתי שמות שונים ושתי שימושים שונים הם נחשבים בשתי רשויות כל שכן כשהםשייכים שני אנשים לא שונים אפילו שלא מצינו שרב מאיר אומר זאת ככה חומרים זאת אבל לא מצינו שרב מאיר חולק על כך ומכת שהוא יחלוק על חומים במשנתינו חולק על חכום רק על הנקודה הזו שהם אומרים שגגות גג של ראובן גג של שימ מתחלק לשתי רשויות ואסור להעביר מאחד לשני אבל על הנקודה שחום אומרים ששינוי שימוש שינוי שם פועל חילוק רשויות אז הם לא חולקים לכן לפי רב מאיר יעשו אסור להעביר מחוץ לכפף א מכל החצרות מאחת לשנייה מותר מכל הגגות אחת לשנייה וכל הכרפות אחת לשנייה מותר לדברי חכומים גגין וחצי רויס רשו חס כרפי פוס רשו סחסים אומר רש"י כך לא מצינו במשנה שחורים יחלקו רק בגגות גגות כיוון שיש דיורים מתחת לגות אומרים כשם שהבתים מתחת לגגות מחולקים אסור להעביר מביתו של רוב לביתו של שמן כרגע מגגו של רוב לגגו של שמן אסור אבל מחצר שרוב לחצר של שימן שם אין דיורים בזה חכוים לא חולקים על רב מאיר ועל רב שימן בזה הם גם יתירו שאפילו בלי עירוב חצרס מותר להעביר כלים ששטו בחצר לחצר השנייה אפילו שלסירו בינם כמו כן מגג שיש תחתיו דיורים אל חצר שיש לו כאן שותפות בחצר מסביר רש"י גג כשל לחצר משותפת לראובן שמע לוי אין סיבה שהם יעשרו כי בחצר הרי אין דיורים אותו דבר כרפפות כרפפות כרפף רובן לקרפשן יש להם שם שווה לשניהם למה שהם יעסרו רק בגגות שיש דיורים תחתם הם עסרו לא בכרפות אבל מחוצר לקרפף כמו שהזכרנו מקודם אסור גג וחצר מותר כי יש להם שימוש שווה אבל חוצר וקרפף ששימושיהם שונים קרפ זה מקום לאחסון חצר משתמשים שמה כל מיני שימושי הבית בזה חכומים גם עוסרים אפילו שהחוצה והקרפ שייכים לאותו אדם כך סובר רש"י יש מפרשים אחרת אבל כך אומר רש"י מאיפה המקור אומר רש"י אוכה שמיע ללבי יהודה כך הוא שמע שמע מרבותיו וגם במשנה מדויק שהם אוסרים מחוצר לקרפף כירב שמון אומר כולון רשו חס זאת אומרת שחכחורים חולקים עליהם עליו שאליו רשוס חס חוצר וכאפף וגם בברייסה נראה שמדויק שכך שיתס חחומים לדברי רבי שמעון ממשיך רב יהודה כולו רשו חסן במשנה אומר רב שימן איך גגוס איך חצי איך כפוס רשוכן ששוכן היה אפשר לפרש איך גגס כל הגגות איך חצרס כל החצרות כל הכפפות אבל בג מחוץ לקרף אסור אומר רבי יהודה לא זו שיטס רב מאיר שכל הגאגות לעצמם כל החצרות לעצמם כל החפפות לעצמם רב שמעון סובר שגם משלושתם אחד השני גם מותר מאיפה ידע זאת כך הוא ידע מרבותיו וגם בברייסן נראה שמפורש כמו רב יהודה בפירוש דעס רב שמן מביאה הגמורה תניה כבוסי דרב הזכרנו בדף פט רב ושמואל נחלקו כשיש כמה גגות שאין ביניהם הפרדה אין ביניהם אוויר אין מחיצות הניכרות לא עומד על הגג אומר רב כיוון שחכומים סוברים שאסור להעביר מג אחד לשני קר גם בג עצמו כל אחד מותר לו לטלטל רק בתור דמויסוב כי זה פרוץ למוקסולוי ולא אומרים גודסיגמחיצות שינם ניכרות שמואל חולק נביא עכשיו ריסה כמור רב תניבוס דרב יהודה שהוא אומר שבדס רב שמן כל חצי גג רש כל גש סגן לחוצר מחוצר הגגן זה רב מאיר מהחוצר לג אסור אבל כל הגג מותר וכלים ששופסו בחוצר מותלת בחוצר בין החצר זו עצמה בין לחצר אחרת אפילו שלא עשו עירוב ביניהם כלים ששפסו בגגין מוטלטלטל בגגין כל הגגות ובלבד שלגוב יעשורנו מוחסורו דברי רב מיום זה כמו שלמדנו רב מר במשנה עם תוספות כמו שרב יהודה אמר בדס רב וכחמרים כל מהגגות רשוס לעצמו וכאן יש תוספת ואין מטלת בואי בכל גג אלו בד מפורש כאן כמו רב תעניקס רב יהודה אומר רבי כשהינו אלוהים דמתור אצל רבי שמע בתקוע שם מקום ועצינו בשבת ללכת לרחוץ במעיין רצינו להביא לשם שמן לסוך אלונתונטית מגבת להתנגב אבל לא היה עירוב סביב כל העיר מה עשינו אונו מעלין שמן ועלונטיס מג כמובן צריך לומר שזה שבת בכנסת השבת בגג מותר להעביר לגג אחר מגג לחוצר אומחוצר לחוצר או מחוצר לקרפף או מקרפף לקרפף אחר עד שהיינו מגיע אצל המעיון שהיינו רואה חצי מפורש שלפי רב שימן הכל רשות אחת ממשיכה אומר רבי יהודה מיס בשסכונה וינון סיפתה מחוצה לגג צריך לומר גם הספר התורה שבת בחצרון ומגג לחוצר או מחוצה לקף אפליקסבוי במקום הסתר בשעת הסכנה שלא נתנו לקרות בתירה העברנו את זה למקום סתר על ידי העברות האלו אז רואים כאן כמו רב שימן אומרו לו אין שסכונראי שם הייתה שסכונה אז זה כאילו כדי שיוכלו להסתתר לקרוא בספר תוירה הקילו כולס כאלו אבל מעיקר הדין אסור להעביר מחוצר לכאפ וכדומה למד משנה רב שמנועים מרחות גגים וכולו הכל רשות חסן אומר רב הלו חקר רבי שמעון שמותר להעביר כלים שש שפטו בחצר לחצר שנייה אבל והוא שלא יערבו כל זה וכמו שנראה לאלון כוונת רב לומר זאת בדעת רב שימן לא שרב עושה גם פשרה מתי פוסקים כרב שימן רב שימן התיר להעביר מחוצר לחוצר כלים ששבטו בחוצר דווקא כשכל חוצר בפני עצמה לא עשתה עירוב ואז איזה כלים נמצאים בחצר רק כלים ששבתו בחצר מותר להעביר אותם לחצר השנייה בשבת אבול עירבו כל חצר בפני עצמ לוי למה דגזרינן אם נתיר לו להעביר כלים ששבותו בחצר לחצר השנייה הוא יבוא לטעות ולהעביר גם דילמוסלפו כמהדבטים לחוצר והרי מצוים בחצר כלי הבית כרי כל חצר עשתה בפני עצמה רוח חצר אירוס אז יש כאן כלי הבית אז גוזרים שלא יוציא כלל גם כלי החצר לא יוציא לחצר שנייה כך אומר רב הוא שמואל לומר בין ירבו בין שלא ירבו לא גוזרים כלי הבית אסור לו להעביר קלף חצר מותר לו וכינו אומר רבי יוחנון מי לוחשכו אז רש"י לא גור זאת תיסס גור זאת מביא רבנו שמואל הוא אומר לרב מי לחש לך מי סיפר לך שכך רב שימן אמר שהדווקא כשאיר רבו אבל עירבו גוזרים בין עירבו ובין שלא עירבו מותר מסכיף לו רב חיזדה לשמואל לרב יוחנון יואמרו מה אנשים יאמרו שני כלים בחוצה יש כאן שני כלים כרעשו ערוב חצי רויס כל כל חצוב בפני עצמה ומה נמצא כאן בחצר כלים שהיו בבית בכנסת השבת כלים שהיו בחצר בכנסת השבת זה מותר את זה מותר להעביר לחצור שנייה כי זה שבת בחצר וזה אסור אנשים יאמרו זה דבר משונה יטאו ויחשבו שמותר גם את זה להוציא אונה גמורה כן לא גוזרים רב שמעון לתמי דלא יגוזר נתנן למדנו לאיל בדף מ אומר רבי שמדובמה ש מדובר בשלוש אנשים ששפטו מחוץ לתחום כל אחד יש לו ארבע אמוס זה דומה לשולש חצי רויס אפסוכרוס זו לזו ופסוכרוס כל חצות פתוחה גם לרשוורבי עכשיו כיוון שיש פתר בין שלושת החצרות הם יכולים לעשות עיר ובחצורס משותף אבל לא עשו כל השלוש ועירבו שתי החיצון סיימים צויס אבל שתי החיצוניות לא עשו אירו ביניהם היא מותרסימו והם מותורסימו האמצעית עם החצרות שלצידה מותרות כי הם עשו הרי ירוב חצי מותר להעביר מאחת לשנייה וביזחיצו נוס אסוריזו עםזו כי לא עשו עירוב ולא יגוז כמו שחכוים גוזרים שם דיל מוסלפו כמהדהו חוצו חוצו חכוים סוברים אם נטיר לחיצוניות שתמש אמצעית אז בסוף מה יקרה שכלים של החצר החיצונית א' יבואו לחצר החיצונית ב' וזה אסור רב שמעון אומר לא גוזרים אונם מלא יגזרינן שאם נתיר לו להעביר כלי החצר לחצר השנייה ומצוי כאן בחצר גם כלי הבית כמסוי עירוב לא גוזרים דילוס להפו כמה לדבעתים לחוצו בקשה הגמור מוסיף רב שישס למדנו במשנתינו רב שמר גגס חציר ואחות קרפס רשחסן לכלים ששופסו בסיכון הכלים שהיו בתוכם בכנסת השבת מותר להעביר אותם אחד לשני ולא לקילים של שובס בתוכך ביס זה אסור להעביר מחצר לשנייה או מחצר לקרפף עכשיו כך היא ימרז בשלימ דעירו כמו שמואל ורבי יחונון מדובר שכל חצר עשתה עירוב לעצמה אז מצוי כאן היינו דמשכח חסו מה לדבעתי בחוצר אומר רב שימן את הכלים ששבטו בבית ויצאו לחצר כעסו עירוב אותם אל תוציא לחצר שנייה או לגעג או לקרפף כלים ששבטו בחצר תוציא אותם אלו היא אמר שרב שמטיר דווקא בשלא ירבו איךמשכחס לומר דבתים בחוצו אז מה רב שמון אומר כלים ששבטו בבית ויצאו לחצר אל תוציא אותם לחצר השנייה איך הם יצאו לחצר יצאו באיסור אסור להוציא אתה אומר שרב שמעון מדבר דווקא בלא עירבו אומרת הגמור הוא מועסיב לו והוא בפ פרק לו רב שיש את עצמו שהקשה את הקושיה תירץ בקומתה וסודרה יתרחם באמת כמו רב רב ש מתיר דווקא כ שלא ירבו מה אתה מקשה איך מצוי כלי כלי הבית בחצר שצריך להזהיר אותו שאותם לא תעביר לחצר שנייה אדם לבש כובע בביתו לבש סודר צעיף מותר לו לצאת לחצר בלי עירוב חצרוס מותר דרך לוישה הוא ישב בחצר הוריד את הכובע שם אותו לידו הוריד את הצעיף עכשיו הצעיף הזה והכובה שפשטו בבית בכניסת השבת אותם אסור להעביר לחצר השנייה זה מה שרב שמון אומר เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: