העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פז עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פז עמוד ב

שואלת הגמורה ווא רבי יוחנו ברשוז דרבונון נמו אמר שאסור להחליף איפה רואים זאת למדנו לפני 10 דפים בדף הוב למדנו משנה קויסל שבין שתי חצי רויס גובו יעשורותפורכים ורי חבר בו מערבין שניים ואם ערבין כל חצר מערבת ערב חצרס לעצמה כי יש כותל שמפריד ביניהם אוברישו של הכותל פירוס אילו בני החצר שמצד ימין אוילן ראש הכותל מקם ואוויכלין ואילו בני החצר השנייה גם אוילין מכאן ואוויכלין נפרצויסל עד 10 עמוס זה כמו פתח ממילא מערב שניים עירוב חצי כל אחד בנפרד כי יש קיר ביניהם רק עם פתח ואם רוצו מרבינכוד כי אפשר לעשות עירוב חצרס משותף נשו כפסח יויס מכאן הפרצה יותר מעשור משר אמויס אז זה כאילו כל הכותל איננו וממילא זה כמו חצר אחת גדולה מרבין איך דווקא ואם מערבין שניים עכשיו כך והבינם בו למדנו שם בדף העבוב אין בבו מי אם אין בראש הכותל רוחב של ארבות תפוחים מה ההלכה אומר רב כיוון שאין בזה שיעור שמקום חשוב אז בטל לשתי החצרות לחומרי אויר בזרשו שלטזב ולא יזיז בוי מלאני אסור לעלות אל הקט ולאכול פירות כתה מזיז פרי אתה כאילו מזיז אותו מחצר זו לחצר זו כי כל השטח שם משותף ורבי יוחנן אמר לא ברגע שהם בראש הכותל רוחב של דפוחים הם בדש שיעור מקום חשוב זה בטל לשתי החצרות לכולה זה מרוקם פטור ממילא אלו בני החצר אחת מעלין מכאן מחצרם אל ראש הכותל ואויכלין ואילו בני החצר השנייה גם מעליים מכאן ואויכלין מהשמע רק שכל בני חצר יכולים להעלות פירות אל ראש הכותל אבל לקחת אחר כך מראש הכותל להעביר זאת לחצר השנייה אסור זאת אומרת לקחת מחצר א' לשים זה למוק פטור בראש הכותל וממוקמ פטור לחצר ב אסור יתרה מכך שם בדף הוב אמרנו ואז דרבי חן לטמ הולך לשיטתו דכיוסר עבדי מיומר רבי חמוק שאין בבו על הרבו מותר לבני רשוס רבי ולבני רשיו דכתף הולוב ובלבד שלא יחליפו אז לכן גם כאן מותר לכתב זאת אומרת מותר לכל חצר להעביר מהחצר לראש הכותל אבל להחליף אסור אז אתה לא יכול להעמיד את הבריסה כאן שהמחלוקי כסי באופן שלוקח מהקרמליס ושם באגפיים פטור ומשם לרשוס היוחיד כי רואים שרבי יחונו מחמיר שאסור להחליף אפילו ברשיוס דרבונון שם זה גם רק דרבונון להעביר מחצר אחת לשנייה ישירות שניהם רשוסכ בלי עירוב זה גם רק דרבוננו ובכל זאת רבי יוחנן עשה אונה גמורי האי זהיר יאמרו לא רב דימי אמר זאת זהיר אמר זאת זהיר אמר בשם רבי ירחונון שהיא בראש הכותל אין דפורחים מותר לעלות מכל חצר אבל להחליף אסור אבל לפי רב דימי מותר גם להחליף וממילא רב דימי מישבט הברייסה שברשוז דרבונו רבי יחזר ומותר להחליף רק נחלקו רב שם גמליאל וחומים באיזה שיעור מוקם פטור אם רק עד ג' או אפילו עד ד שת הגמור לזאירי קשה איך הוא יישב את הבריסה מחליקס בן חכום רש גמליאל אונה גמורה זירקשו זהירים מוקם לו מוקלו באמסמים גופו ורבדי מתנוי ומיז זאת כמו שאמרנו בהתחלה שהם נחלקו לעניין עם הסמיים כמה רוהי ויהיה דינה ככרמליס אמרנו שרבדי מאמר בשם רבי יוחנון אין קרמלס בחוס מד לפי זהירי בזה עצמו נחלקו שני התנועים רב שם גמליאל באמת סובר כמו שרבי יוחנן אומר שקרמלי זה הדפוכים לכן אם הסמיים פחותם ד' פוכים מותר לדלות מנישירות זה מוק פטור אליסיו חכו מסוברים שמג תפוכים רוחב זה כבר שיעור של קרמליס אז דווקא אם זה פחות מג תפוחים מותר לדלוט ממנה אם זה ג' תפוחים אסור לדלוט ממנה שואל את הגמורה ותהבה כי חוירי קרמליס מה אתה אומר אין בזה רוחב של קרמליס אבל ברור שמה שמי מגיעה הרי מרחוק שמה יש לה רוחב של קרמליס היא מגיעה לתוך החצר שם היא נהיית יותר צרה אז זה חוירי קרמלי זה המשך של קרמליס כמו שלמדנו בגימור שבס חוירי רשו כרשוס רבים יש כותל של בית החזית שלו רשו רבים יש חור בכותן אז הוא נחשב כחור רשו רבים אפילו שאין בו שיעור הונה גמורים א בי ברובים ורבחני ברובן דמריו אין חוירין לקרמליס כל האיסור של קרמלז רק מדרבונון לא גזרו חוירין החלק הזה שאין בו שיעור קרמליס הוא לא קרמליס רבשי אמר אפילו תמ יש חוירים לקרמליס אמילה בסמוכו כשהחורים סמוכים אל הקרמליס עצמה למשל יש קרמליס אומר רשי קרפ שלו כף לדיר יוס ביסוס ויש שם חור בכותל אז הוא נחשב חויר קרמליס אוכה במופלגס כם מדובר שיש מרחק בין הקרמל זאת אומרת המקום שעם הסמיים רחבה דפוחים עד המקום כאן עם הסמיים שבתוך החצר יש מרחק רק במרחק מהחצר אם מתרחבת דת פוחים אז לא אומרים חויר קרמליס כקרמליס מביאה הגמורה פירוש שלישי בכוונס הבריסה רבי נאמר מדובר באמת שעם הסמיים יש בשיעור של קרמליס ר כד תפוכים עומק אסורות תפוכים ומדובר שרוצה לדלות ישירות מהמסמיים אל תורך ביתו ומה נחלקו חכום עם רב ש גמליאל מדובר שעשה מחיצות כדי להבדיל את עם השמיים שעוברת תחת הבתים משאר רם הסמיים אז הוא עשה מחיצה אבל המחיצה היא לא מושלמת כגון דאובד לו ניפומו עשה מחיצות עם פרצה קם רוחב הפרצה בזה הם נחלקו ואז דורבונו לתמיו ורבון שמעון מן גמליאל לתמ כבר למד בתחילת המסכת שהם נחלקו עד איזה מרחק אומרים לובוד לפי חכומים לובוד זה דווקא פחות נשליש תפוכים הם אומרים אם הפרצה יש ברורבה פחות משליש תפוכים אומרים לווד יש כאן מחיצה אז החלק הזה של המסמיים נפרד מכל המסמיים ומותר לדלות משם כי יש בזה מחיצות זה רשוס היוכי רב שמ גמלי לשיטתו שומרים לא בוד עד ד' תפורחים לכן הוא אמר הפרצה יכולה להיות רחבה עד דפורחים דווקא אם יש ברוחב ש ד פורחים אז כאילו שאין כ מחיצה ואסור לדלות מעם מים אומרת המשנה למדנו כבר הרבה פעמים גזוסטר למעלו מן המים אין ממלי ממנו בשבס כים הוא קרמליס הנהר הוא קרמליסטרסיוחיד אלא אם כן מחייצגור תפוחים במלמעלה בלמטו כאילו שמחיצה תלוי יום הטרס ולכן במים כאילו ולכן יכול לעשות מחיצה בגובה עשורת תפוחים מסביב לכל הגוזוסטרה או אפילו שעושה נקב דפוך דלפוך זה השיעור המינימלי של רשיו ושם בי מלמעלה מעל הגזוסטרה מעל הנקב הוא עושה מחיצות גבוהות עשורת פורחים או מתחת לנקב הוא עושה מחיצות כאלו ואז אומרים שהמחיצות מגיעות עד למטה והוא דולה ברשוס היוכי רשוס היוחיד וכן ממשיכה המשנה כבר למדנו כמה פעמים את המשנה הזו שטיגזוסטרוי זו למעלו מזו יש מרחק ביניהם ברוחב פחות מדפוכים ובגובה יש גם מרחק ביניהם אוסו את המחיצות האלו לא אליונו ולאוס לתחתונו שתיהן אסור רויס לדלות בשבת עד שיערבו עירוב חצי רוס ביניהם ככה תוסרת על השנייה אומר רש"י התחתונה שלא עשו סביבה מחיצות ודאי שאסור לה לדלות באופן ישיר כי לא עשו מחיצות רק מדובר שהיא דולה דרך המחיצות של העליונה ואז שתיהם משתמשות באותו באותם מחיצות לעשו ערב חצורס ביניהם אחת עוסרת על השנייה אומרת הגימורה מה שלמדנו בתחילת השיעור מסניסן דלאחנן בן הקב תניה חנן בן הקבוע גזוסטר שיש בו ד על ד אמס חוקק ב ד על ד וממרים גם כויף וגם גודכיס מחיצתה אבל תנ שמשנתנו אומר גודכיס אומרים אבל כף לא אומרים לכן צריך לעשות מחיצות בגובה עשורות פוכים אומר רבי ירחון מה שגם הזכרנו משום רבי יוסי בן זמרו לאיתי רבי חנני בן הקבו של טברי א ויש לו לכנרת אויגוני יורס וקרפוס מקיפוס אבל בשאר מוסל אומרים טוס בכל זאת משנתנו דלא לא יקח חנניה כי משנתנו לא חלקה ממש שאפילו בכנרת גם צריך לעשות להגזוזר מחיצות תו רבונן ג דבורים איתי רבי חנניה בן הקביה לנשברי ממלי מים מגזטר בשבס ותמנים בעוצבקין באלונטיס מסביר הגמורה ממלי מגזוסטר בשבס עוד ומנים בעוצי עוצו הכוונה פסולת של תבואה עכשיו כך הכלל הוא שפרי לא מקבל טומ לפני שהוא יוכשר לקבל טומה איך הוא נהיה מוכשר שהוא נרתב מאכל משיבו משקים שהראש תיבה שלהם יד שוחדם אחת אחת מהמשקים שוחט ה התתל אבל הכלל הוא שכדי שהפרי יוכשה לקבל טומ צריך שהוא ירטב מרוץ ביילים אם זה נרתב שלא יה מרוץ ביילים הוא לא נהיה מוכשר לקבל טומ דתניה למדנו בברייסה אישקים להובי פסולס אדם השקים לפני היום כדי להביא פסולת מהשדה להתמים בפירות עכשיו כשהוא השקים אז הפסולת רטובה מטל התלוי מה הייתה כוונתו אם בשביל שיש לוב תל הוא באמת רצה הוא רצה שיהיה פסולת רטובה אז הוא קם לפנות בוקר לפני שהיא מתייבשת ואז הוא עטף את הפירות בפסולת הזו הרי בחיותן הוא רצה את הרטיבות אז הפירות נהיו מוכשרים לקבל טומאה ואם מישהו שלבת מלכת לא צריך את הרטיבות של הטל הוא קם לפנות בוקר כי אחר כך הוא צריך לעבוד כל היום אז הוא לא רוצה את הרטיבות אינה בחיותן והפירות אינם מוכשרים לקבל טומסתם מן שטבריה אומר רש"י בעלי מלאכה היו כמי שלבת למלאך תודומה אז חנניה התיר להם לאטוף את הפירות אפילו שהם היו רטובים מטל והפירות לא השרו לקבל תומכו שהם לא קמו לפנות בוקר כדי שיהיה רטוב אלא כיוון שהם היו עסוקים כל היום במלאכה ומסתבקין באלונטיס מי דתניה מסתפג אודום באלונטיס אדם שרחץ בשבת ביום מים קרים מותר לו להתנג במגבת ולא חוששים שם איסחיט זה מה שהוא התיר להם למעשה לא מובן למה דווקא לאן שטבריה זה לכאורה יתר לכולם ממשיכה הברייסה אבל להביא את זאת הביתה אפילו מקום שיש עירוב ואסור כי חוששים שמה היסחות ומניחושם בחלון ולא מסרנו לו ליורן בלנים מפני שחשוד לאסוד לס סחט את המגבת רב שימן אמו לא חוששים שהוא ישחט זאת לכן אף מביאו בי יותר ביסוי כמובן בעיר שיש בה עירוב עד כאן דף פז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: