העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פו עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף פו עמוד ב

מה למד המשנה אומר רבי יהודה לא תהיה מחיצה המחיצה של ה של מבדילה בין שתי חצרות גם מספיקה להבדיל בין שתי חצאי הבורמר רבי ברברחון רבי יוחנון רבי יהודה בשיטס רב יויסי אומרו דאומר מחיצות לוימטרס אפילו ביבושו ממילא אם מקילים במחיצות לו רק במים כמו שאמרנו לפי תנקמם הצריך שיהיה ניכר שזה עשו למים לכן צריך להיות בתוך הללבו אבל אם מקילים גם ביבושה שמחיצת לו מטרס גם בחו ומחיצי תלויות התיר ממילא זה לא צריך להיות בתוך המים גם אם הכותל עובר מעל הבור זה מחיצו מטרז אומרים שהמחיצה יורדת גם לתוך הבור עד קרקעית הבור איפה רואים שכך שיטס רבי יויסי לעניין סוכה נתנן המשל דפנויס אדם שהתחיל להרוג את דפנות הסוכה מלמעלה התחיל מהסכך ללמעתו בזמן שגבו מן אורץ ג תפוח עם פסולו הוא חייב לשל את הדפנות עד שלא לא יישאר רווח בין הקרקע לדופן של שלושישות פורחים ש פחות משלושות פורחים אז זה לאוד א ברגע שיש שלושות תפוחים זה מחיצה שגדו עם בויקי בו אין לה שם מחיצה אבל אם הוא התחיל להרוג את מחיצות הסוכה ממטו למעלו אז ברגע שהוא הגיע לגובה אסורות תפוחים עם גבו אסור תפוחים כשירו אפילו שיש רווח גדול עד הסכך רבי יוסמ כשם שמלמטו למעלו אסורו תפוכי מספיק כך מלמעלה למטו אסורו מרחיצות לא מתירה אז רבי יהודה ורבי יויסי הולכים בשיטה אחת דוכה גמור ולוי לאי רבי יהודה סובל כרבי יויסי בסוכה רבי יהודה לא יחשיר מחיצה תלויה ולא רבי יוסי סובל כ רבי יהודה ייתכן שכאן בשבת רבי יוסי לא יתיר מחיצה תלויה רבי יהודה לסב כרבי יוסי עד כאן לקומ רבי יהודה לא בירו צירוס כל העניין כאן לעשות מחיצה במים דרבונון מדיריס אין שום בעיה כל כן רשויוכית וזה מקילים מחיצה תלויה אבל סוכדו מד צריך לאכול בסוכה לוי שם הוא לא מקל מחיצה תלויה מצד שני ולא רבי יוסר יהודה לקמ רבי יוס בסוקה דיסור אסו אדם שאוכל מחוץ הסוקה עובר עלס שבסוקסישו אין כאן איסור סקילה אבל שבס דיסור סקילהו אוצו מרשוס לרשוס זה איסור סקילה לא יומר שמחיצה תלויה שמה מחיצה אומר רשי אפילו שכ מדברים לעניין רוחצ דרבוננו אבל כל דתיקון רבונון כן דירתיקון ואם בדור ריסי אי אפשר להקל מחיצה תלויה כזה יסקילה אז גם במחיצה שבאה להתיר דרבונון בשבת מחיצה תלויה לא מתרת ואם תומר שרבי יויסי לא סוב כמו רבי יהודה בשבס לא מתיר מחיצה תלויה אויסו מיסה שנעשה בציפוירי שעוד מעט נראה שהתירו שם מחיצה תלויה לכאורה מי פסק שם שאפשר לסמוך על מחיצתויה רבי יוסי שהוא היה ראש ציפורי לא על פי מנסה לא על פי רבי יוסי אלא זה היה אחרי פטירתו של רבי יוסי על פי רבי שמואל ברבי יוסי בן בנו שהוא היה ראש של ציפור אחריו והוא סבר שמחצת לו מתירה גם בשבת על פי רבי שמע רבי יוסינסה מה היה המעשה בציפוירי דרכיוסה רב דימי כשרב דימי הגיע מבץ ישראל אומר וסיפר פעם מחס שוכחו ולא הביאו ספרתי רבי בואדיון אז רש"י בסוקי מסביר שהם חששו להשאיר את הסעף הטירה בבית כנסת שם הגויים יגנבו את זה אז שמו את הספר תורה בבית הספר תורה היה בבית ושכחו בערב שבת להביא את זה לבית כנסת הגיעה שבת רצו להביא את הספר תורה לבית כנסת אבל יש בעיה למה כי הבית והבית כנסת היו באותה חצר אבל היו כאן עוד בתים בחצר הם לא עשו כאן ירו וחציירוס אסור להוציא את הספר התורה מהבית לחצור מה הם עשו למוכו בשבת פורסו סדין על העמודים היה עמודים מפתח הבית עד הבית כנסת שם הם פרסו עמודים אז מה הם גרמו הם עשו כאן מחיצות והם הבדילו את השטח הזה שבין הבית כנסת לבית הזה מכל שאר החצר וזה נהיה כאילו חצר פרטית רק של הבית כנסת והבית הפרטי היחיד ובית כנסת הוא לא עוסר על שימוש החצר כי זה לא בית שגרים בו אז זה כאילו חצר עם בית אחת אז מותר להוציא מהבית לחצר ואז יכלו להוציא את הספר התורה לחצור ולהביא זאת לבית כנסת והביאו שפת וקורבוי אבל הזדינים האלו היו באמת בגובה עשורות פורחים אבל הם היו עומדים באוויר זאת אומרת הם עמדו על עמודים ומתחתית הסדינים עד הקרקע היה רווח של שלוישות פווחים או יותר ובכל זאת כאילו לסמוך על מחיצס טלויוסיס זו שיטס רבי שמואל ברב יויסי שואלת הגימורה פורסו לכתחילה משורה מותר לפרוס מחיצות והקול מוידים יש מחלוקס רב לזר וחומים עם תוספת אויל מותרת בשבת אבל הכל מוידים שאין אויסין אויל אר בשבס לכתחילה לעשות אוהל מתחילתו לכולה על מעסור ומסבירים הראשונים שאפילו שבמחיצה אין איסור לשיטסרה שעות שיטות אין איסור לעשות מחיצה בשבת בלי גג אם זה אוהיל ארי אבל כאן זה מחיצה מטרס עם הטירת טלטול יש כן איסור אלו צריך לתקן את המעשה מוצודינים פרוסים על העמודים כבר מערב שבת והביאו סיפוק קורובי עד כאן דף פוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: