העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עו עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עו עמוד א

עירובין דף בוב השיעור מתחיל בעזרת השם סוף הדף הקודם שמונה שורות מלמטה אומר רב יהודה אומר שמואל הסור באתם זה לפני מזה יש כאן חצר שכמה בתים נפתחים לחצר אבל בית אחד הבית הזה יש בו שרשרת של בתים עוד תשע בתים נפתחים בית אחד לשני אבל הם נפתחים רק אחד לשני לחצר רק הבית החיצוני נפתח בשעה שאוספים עירוב מבני החצר כדי להתיר את החצר בטלטול פנימי נוסרוב מספיק שהפנימי הכי חיצוני זאת אומרת העשירי שבחוץ הוא יתן חלק בעירוב כל התשע החיצונים יותר לא צריכים לתת חלק בעירוב למה כי הם נחשבים לבית שער בית שער כפי שכבר למדנו זה הבית של השומר המבוא שלפני החצר או לפני בית זה שגר שם הוא לא עוסר על החצר והוא לא צריך לתת חלק במובוי בעירוב אז ממילא גם כאן התשע הבתים הראשונים הם נחשבים כבית שער כדי להיכנס לבית הפנימי אז רק הוא צריך לתת חלק בעירוב ורבי יוחננון אמר אפילו חיצג שואלת הגמור חיצן את אומרת כל התשעה בתים הראשונים גם צריכים לתת חלק בעירוב למה ביסרו אונה גימורי חיצו של פנימי רבי יוחנן גם מודה ששמונה בתים הראשונים לא צריכים לתת חלק בעירוב כי הם באישר רק הוא חולק שהבית התשיעי הוא כן צריך לתת חלק בעירוב במיקו מי פליגה שמואל ורבי יוחנון מר סובר שמואל סבר בישר דיוחי שמי בישר אפילו הבית הצ'יישור ביתשה רק לבית אחד לעשירי הוא גם נחשב כביישה אומר סוב רבי יוחנן סבר לא ישמי בית שעה בישע זה דווקא מבוא שמוביל לכמה בתים לפחות שתיים לכן הבית השמיני מוביל תשי ולעשרי הוא באשר כל שכנשביעי והשישי והחמישי כך הלאה אבל הבית התשיעי שהוא מוביל רק לבית אחד הוא לא נחשב כבלי שער אלא כבית רגיל ולכן התשי והשירי הם כן צריכים לתת חלק בעירוב אומר רב נחמן מנמר בברב אמרב ביז חצייר רויס וגל באתי ביניהם יש כאן חצר בצד ימין חצר בצד שמאלחצר בצד ימין נפתח בית יש עוד בתים בית אחד נפתח בצד שמאל נפתח עוד בית בין שני הבתים האלו יש בית אמצעי הבית האמצעי הזה פתוח מצד אחד לבית בצד ימין מצד שני לבית בצד שמאל זה בו דרך זה ונויסי נראה ובזה בני בן החצר מצד ימין שגר באחד הבתים האחרים הוא אוסף את העירוב ושם את העירוב. הוא הולך דרך הבית שנפתח לחצר ומשם הוא נכנס לבית האמצעי ושם הוא מניח את העירוב וזה בוא דרך זה ונוירובה בזה. אותו דבר החצר השמאלית אוספים שם את העירוב נכנסים דרך הבית שנפתח על החצר אל הבית האמצעי ושם ניחים את העירוב. זה נעשה בשער לזה. הבית מצד ימין הוא בית שער לבית האמצעי וזה נעשה בשער לזה. אותו דבר הבית בצד שמאל. ומילא הם לא צריכים לתת חלק בעירוב כי הם רק בשער כי הם מובילים לבית האמצעי כדי להניח את העירוב אמצעי גם לא צריך לתת חלק בעירוב למה אבל ביס שמניח עם בו העירוב ואמצוא החליטנספס אז עושים כאן עירוב חציירס אז שלושת החצרות האלו לא צריכים לתת חלק בעירוב בודיקלו רחבה לרבונון רחבה רצה לנסות את החכומים הוא שאל אותם שאלה מחוכמת ביס חציירס ובייס בתים ביניהם כל חצר יש לה כמה בתים שנפתחים בית אחד שנפתח לחצר הוא מוביל לבית לצידו שהבית לצידו נפתח לחצר אחרת עכשיו כך הם רוצים לעשות כל חצר בפני עצמה עירוף חצר הירוס לא לערב ביניהם כל חצר בפני עצמה זה החצר מצד ימין השפה העירו בכל הבתים בו דרך זה הוא נכנס לבית שנפתח אליו אבל הוא לא הניח שם את העירוב אלא הוא נכנס לבית הפנימי יותר שהוא נפתח לחצר בצד שמאל ונוסע הניירוב בזה אותו דבר החצר השנייה שמצד שמאל אספה העירוב וזה בו דרך זה הוא נכנס דרך הבית שנפתח לחצר אל הבית הרחוק יותר שהוא נפתח לחצר בצד ימין ונוסע הנרוב בזה קונו עירוב אוי לאי מה השאלה כמו שהגמור מיד תבאר אם אנחנו נחשיב את שתי הבתים כביס שר כי הבית בצד ימין מוביל הבית בצד שמאל וחיים להפך אז שתי העירובים לא יכולו כאיפה הניח את העירוב בביס שער העירוב צריך להיות מונח בבית המי שהניח את העירוב בבישה העירוב לא חל כמו שנראה לאלון אם נחשיב את שתי הבתים כבית אז שוב שתי העירובים לא יחולו למה כי כל אחד הניח את העירוב בבית שרחוק יותר מהחצר מה מה נמצא שבין חצרו לבית ששמה עירוב יש בית שאיתו הוא לא ירב אז איך הוא יעביר את ה בשבת איך הוא ישתמש עם הבית החיצון יותר הוא יצטרך לעבור דרך הבית שמפסיק ביניהם שאיתו הוא לא ירב מה כן הצעד להתיר את שתי העירובים האם אפשר לפצל דין של כל בית ממשו לגבי דהיי ביס ולגבי דהיי בשר ולגבי דהי בשר לגבי די ביס כל בית למשל החצר בצד ימין אנחנו נאמר הבית שנפתח לחצר הזו הוא הבית שער של הבית החיצוניותו מצד שני לגבי החצר בצד שמאל שם בבית הזה הניחו את העירוב הוא בית הוא לא באישר וכך נאמר להפר בבית השני האם אפשר להסתכל על בית אחד כבישר לחצר זו או כבית לחצר אומר לי לא שנין לא יקונו עירוב למה כי אי אפשר לפצל דינו של בית מונפשך איר משתי הבתים הנושנסרוב בבישר או שהוא שם את באחסדר שיש בחצר אחסדר זה מקום רק עם קירות בלי תקרה או להפך הוא מרפסת חצר שיש לקומה השנייה שבחצר אינו יהירוב כי זה לא מוקם דירה היא ביסל שתי הבתים אז מה נמצא שהוא הניח את הירוב בבית שיותר רחוק ממנו ויש בית בין ההירוב לחצר לבערב כשהוא טלטל מהבית שניח שם את העיר אל חצר הוא עובר דרך בית שהוא לא ירב איתו אי אפשר לעשות אז הגמורה שואלת למה הוא מישה מדוב זה שונה בדינו של רובה דומרובה אומרו לשניים צי וערב עלינו כפי שלמדנו אדם רוצה לצאת מעירו בשבת יותר מ2000 מעמ הוא יכול להניח עירוב תחומים הוא לא צריך לצאת בעצמו הוא יכול לתת לשליח שיצא ויניח עבורו מוזמסוד זה מקום מסוים ושם נגבע עירובו אז שליח שניים ביקשו לו לך תצא שים לנו עיר במקום מסוים הוא יצא בערב שבת לאחוד לאחד מהמשלחים עירבו לו מבודיו הוא הניח את העירוב לפני השקיע לפני בן השמושס ולאכך עוד עירוב לו בן השמושס אחרי השקיע לפני צס הכובים אז רק הוא הניח את העירוב ועכשיו מה קרה זה שאירבו לו מבודיוים אז בבין השמושס אחרי השקיעה נחל לרווי הגיע הכלב ואכל את העירוב למשל אז העירוב לא היה מונח כאן בבין השמושס זה נכל בן השמושס וזה שעיר בן השמש הניח את העירוב בן השמושס נכל עירוב משתחשך או שהוא בכלל לא נאכל הקופונים הוא היה כאן כל מאז שהוא הניח את זה היה כאן עד שתכשך עכשיו כך בן השמו שזה סופק יום סופק לילו אם נאמר שבן השמוש זה יום אז זה שהניחו עליו את העירו לפני בן השמושס אבל בעצם בן השמושס הוא נאכל אז הוא נאכל ביום אז העירוב לא חל בכניסת השבת העירוב לא היה קיים אם נאמר שבנשמו שזה זה לילה אז העירוב של השני לא אכל כי הניחו את העירוב בן השמוש אז הניחו אותו בלילה בכל אופן אומרים שני הם קונו עירוב למה כיוון שבנשמו שזה סופק יום סופק לילו וכל הדין של עירוב זה רק מדרבונון אנחנו הולכים לכולה לשניהם לראשון אנחנו אומרים שבנשמו שזה לילה ועירובו נכל בלילה כבר חל העירוב לגבי השני אנחנו אומרים שבנשמושס זה זה יום והניחו את העירוב בנשמוס הניחו אותו ביום והוא היה בצס כחובים אז נקבע העירוב ואחר כך נכל אז רואים שסופק דרבוננו אומרים טרת דסר אז גם כאן הוא אמר טרטסה הבית הזה שר לזה ובית לזה וכ הבית השני נאמר אונה גמור אושתו אין להשוות בין הנידונים אוסום סופק ימסופק לילה לא מין כרמלסה אין כאן דבר שאנחנו רואים לעינינו שאתה עושה אותו כך ואותו כך לא אומרים כך לא אומרים כך אין כאן דבר שנראה לעינינו אבל לא אוכה מה כאן רואים שתי בתים לעינינו מה נאמר הבית הזה? לגבי די ביס לגבי די ביס לגבי די בישר לגבי די נבישר מה תאמר הבית הזה לגביו הוא בית לגביו הוא בית שר אז נכון שאין לי בעיה להקל כך כי זה סופק דרבוננו אבל דברי חכום יהיה חוכה ויתלולה יעשו צחוק אמינים הצדוקים מהפיקרוס עשו צחוק מאיתנו אז בן השמועות שזה דבר ארטילאי אפשר לומר לא כך ולא כך הדבר שרואים לעינינו אתה עושה סטירה בדבריך יחוכה ויטלול לכן אי אפשר להקל לעשות את הארטלס אדרודלאדור ואנחנו מתחילים בעזרת השם פרק שביעי אומרת המשתנה יש כאן שתי חצרות סמוכות זולזו בין שתי החצרות יש כותל יש קיר שמבדיל ביניהם אבל בקיר יש חלון שבין שתי חציירס ד' על ד' בחלון יש רוחב של ארבע תפוחים וגובה של ארבעות תפוחים בתוויחור והחלון מתחיל כמו שנראה בגימורה מספיק שהוא חלקו יהיה בתוך חסור תפוחי מהקרקע אז יש כאן כביכול פתח בין שני החצרות אז אז מצד אחד אם הם רוצים מערבים שניים כי יש קרבנם אז כל אחת עושה עירוב לעצמה ואז מותר להוציא מבתים לחצו מחצר אחת את השנייה אסור ואם רוצו מערבינחוד הם יכולים לעשות גם עירוב אחד לשתי החצרות ביחד יניחו את העירוב באחד הבתים כי כיוון שיש ביניהם פתח חלון של דד נחשב לפתח יכולים לרב חצי רועס אחד גדול אבל אם החלון הוא פחוס מד על ד' אז אין לו חשיבות של פתח או שיש בו ד על אבל אוי למה לא מעשור? אז אפילו שיש בו חשיבות של פתח אבל כיוון שהוא למעלה מעסורו אומר רש"י ברגע שיש לי כאן קיר אסורו כל מה שלמעלה מהסורו אפילו תסלק מכאן את כל הקיר אז הקיר מבדיל בין שתי החצרות אז החלון לא יכול להעיר ממילא הם שתי חצרות נפרדיות מערבים שניים כל אחת בפני עצמה עושה עירוב ואין מערבין איך עוד כדי שיוכלו לטלטל מחצר אחת לשנייה דרך למעלה מהקיר או דרך חלון שהוא לא נחשב לפתח לא אי אפשר לחבר את שתי החצרות בעירוב אחד אומרת הגמור לימ נן סתום חומק רב ש גמליאל למדנו בפרק ראשון מחלוקס עד איזה שיעור אומרים לובוד לפי רב שם גמליאל שמר דומר כל פוכס מד כל דומה אז מובן את המשנה שיש בו ד' על ד אז זה לא לובוד לא כאילו סגור זה פתח אבל אם יש בו פחות מד זה כאילו לובוד אבל לפי חומים שברגע שיש שלוש כבר לא אומרים לובוד אז למה לא מספיק חלון של שלוש על שלוש נוחה גמור לא אפילו תמקרבוננו את קלפליג רבונן רב שם גמליאל לא להין לבודים אבל אם הם פיסחה כדי לתת חשיבות לפתח אפילו רבונו מוידו נכון שיש כאן שלוש אז לא כאילו סגור זה לא כאילו סגור לפי רשבג זה כאילו סגור ברגע שיש פחות מארבע חורים אומרים לא ברגע שיש שלוש זה לא כאילו סגור אבל זה עדיין אין כך חשיבות של פתח זה חור זה לא פתח די כד חושיב והיא לאי חושיב מה למדנו המשנה מסיימת אם יש בחלום פוכיס מד על ד' או שהוא יותר גבוה מעשורו מערב שניים ועם ערבים חות פשיטה למה משנה צריכה לומר דבר והיפוכו כיבדומר כיוון שאמרת לנו בריש שהחלון צריך שיהיה בו ד על ד בתו חסור ממילא נו ידנה שאם אין את התנאים האלו דפוחס מד או שהוא למעלה מעסור אוו לאי אונהג עם הורה אילו הייתה שנויה רק הרי של המשנה הייתי אומר צריך שיש בו ד על ד וכולו בתוויח סור לכן המשנה מסיים את השמלון תמד כולל למעלה מעשור זה לא מועיל אבל מקצ בתוכיח מערבים עם שניים ואם רוצו מערב נכוד ואגב זה אומרים תספס כבר חזרו על זה שהם בו ד אבל העיקר החזרה שלמה לא מי מערבים שניים אבל עם חלק מהחלון בתורך חסורת פורחים הם יכולים לערב עירוב אחד גדול תנינדתו רבון למדנו במשנה מה שלמדנו בבריסה כולו למעלומיות כולו זאת אומרת רובי ככולי רוב החלון למעלומיות ומקצוס בתוכיחסורו או שכול בתוכיחוד רוב החלום בתוךסורפוכים אבל מקצוסו חורג למה לא מעשורים שניים רוצואת הגמורה הבריסה החלק השני של הבריסה נראה מיותר אשת כול למעלה מי רוב ומקצי אמר שני כול בקצב אומר זו צריך יש לפעמים משנה שאומרת לאזו ואין צורך לאמר שמרוב רוב למטה מסור ודאי שטוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: