העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עה עמוד ב
העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עה עמוד ב
למדנו בהמשך המשנה נוסנו עירובום במוקח שתי החצרות עשו עירוב משותף ושמו את העירוב במקום אחד ושוכח בן הפנימס בינן החיצוינו לא משנה חן גר זה ששכח שתיהם אסורות אומרת הגמורה מים רוקחוד יש כאן סימן לממר שבאות אומר רב יהודה מרב חיצונו מסביר רשי כשהניחו תירו באחד מהבתים של החיצונו אוסום לא משנה איכן חן גר זה ששכח שתיהם אסורות גם הפנימית אסורה מי שהמשיק חדר חיצונו אחד מבני החיצונה שכח בני הפנימית לא יכולים לומר אצלנו כולנו כולם נתנו חלק בעירוב בוא נסגור את הדלת ניפרד ממכם ואנחנו נהיה מותרים בחצור הם לא יכולים לומר זאת כיכן העירוב העירוב בחיצונה אתם לא יכולים להיפרד מהחיצונה וגם שאחד מהפנימית שכח בני החיצונה אסורים כי ברגע שהפנימית אסורה במקומה רגע אסור במקו עמוסה שלא י במקומו אבל אם אספו את העירו משני החצרות ושמו את זה באחד לבתים שלה פנימית אז יהיה הבדל מי שכח אם הפנימית אחד מהפנימית שכח אז בעיניהם הם אסורים אז גם החיצונה אסורה רגל אסור במקומו שלא במקומו אבל אם אחד מבני החיצונה שכח בני הפנימית יו מותרים כי הם סוגרים את הדלת ואומרים אצלינו כולם נתנו חלק בעירוב והעירוב מונח אצלנו אז אנחנו מותרים ורק החיצונה תהיה אסורה כמו שעכשיו הגמורת תבאר אז מסיים את הגמורה והמ מה יקור למוקם איכוד? אם מדובר דווקא באופן זה אז למה כתוב מוקם איכוד? התירוץ הוא מוקם איכוד הכוונה לחצר החיצונה כי זה אחד מוקם המיוחד לשתיהם. החצר הפנימית היא שייכת רק לבני הפנימית החצר החיצונה מיוחדת שניהם בני החיצונה גרים שם בני הפנימית עוברים דרך שם יש להם זכוז דריסת הרגל שם תנימכ כמו רבי יהודה מה כתוב בבריסה נוסנו אירובחיצונו באחד הבתים של החיצונו ושוכח ב מנחיצונו ובנימלאב שתסורס אבל אם נוסירו בפנימס פה יש מחלוקס ושוכח מן הפנימס ולא ירב שתיהן אסורס כי כאן בני הפנימית הרי אסורים כאחד מהם שכח הבני החיצונה גם אסורים הם לא יכולים לנוח מסתלקים ממכם קודם כל כי הם לא יכולים להסתלק מהם יש להם זכות דריסה סורגל פנימית כאן וגם העירוב לא מונח אצלם רק בפנימית אז באופן זה ברור שאם האחד פנימית שכח שתי המסורות זה לכוללמ אבל אם אחד מן החיצון לא שכח ולא ירב בזה יש מחלוקס שתיהן אסור דיבר רבי עקיבא הוא אומר כך בני החיצונה אסורים כרי אחד מהם שכח בני הפנימית גם אסורים הם לא יכולים לומר סוגרים את הדל מפרדים ממכם כמו שהגימור התברר והחכורים ריבזו באופן זה פנימסמותרז וחיצוי אסורו כי הם נפרדים הם כמו שהגמורה מיד מבארת אומר לרב ברבחו מישנה לרבונדומר שבאופן שהניחו את הירו באחד הבתים שלה פנימית ואחד מן החיצונה שכח אומרים פנימס מוטרס משום דאר דדש ומשתמשה בני הפנימית החצר הפנימי אומרת לחצר החיצונה אנחנו נפרדים ממכם סוגרים את הדלת ונפרדים ממכם אצלנו כולם נתנו העירוב כאן אז אנחנו מותרים רק אתם תהיו אסורים לרבי עקיבא נמן אומר תותה טענה תי חדש שתסגור את הדלת ותשתמש אומר לי ספרתו של רבי עקיבאי עירוב מרגילו בני החיצונה יש להם הרגל יש להם זכות בחצר הפנימית כי הם עשו עירוב משותף והניחו את העירוב הפנימית אז העירוב מרגיל אותם להיכנס שם אז אי אפשר להיפרד מהם לרבון אונה משולת הגמורה עירוב מרגילו אונה הגמורה כבר למדנו אותו בדף סח דאומרו לתיקונשיתפתיך ולאבוסי בני הפנימית אומרים בי חיצונו מה שהשתתפתי איתכם ביחד זה כדי לתקן שנוכל להעביר מחצר לחצר אבל שתקלקל על זה לא השתתפתי איתך כדי שתקלקל עליי כך אומרת חצרה פנימית לחצרה החיצונה ולכן הם יכולים לסגור את הדלת ולבטל את העירוב שנהיה ביניהם שואלת הגמור לרבקי ונאה מתאים לתיקון שיטפט ולא להבוסי אונה גמורד אמר לו מבטלין לו חרשוסי מה אתה אומר לא רק לתקן ולא להבט יש עדיין פתרון החצר החיצונה תבטל את זכותה בפנימית את הזכוס הרגל עירוב שישל ואז בני הפנימית יו מותרים זאת אומרת שמה שרבי עקיבא אמר שתיהן אסורי זה רק עד שהחצר החיצונה מבטלת את זכותה לבניה הפנימית אבל ברגע שהיא מבטלת הם מותרים באמת ורבונון למה הם לא אומרים כמו רבקווה הם סוברים אין ביטול רשוס מחוצה לחוצ ולכן אי אפשר להשתמש בביטל אז לכן נשארת הטענה לתיקון שתפתיך ולא ילהבוסי כי אין כאן פתרון שואלת הגמורים העניין הזה אם יש ביטול רשוס מחוצר לחוצר או לא כבר למדנו שזה מחלקס אירועים כך למדנו בדף סב בדף סח לימ שמואל ורבי יוחנן בפלוקת דרבונו ורב עקיבא כ מפליגה דשמואל שאמר שאי אפשר לבטל מחצר אחת לשנייה אומר רבונון ורבי יוחנן שאמר שכן אפשר דומה כרבי עקיבא אז הם נחלקו מחלוקסתנוים אמר לו שמואל לא אין קשר הנודמר אפילו לרבי עקיבא עד כאן קורמ רבי עקיבא אוכשאפשר לבטל אלא בשתי חצרוזול לפני מזו דאסרונהדה היכן נתנו חומים זכות ביטל כשאחד עוסר על השני אז גם כאן ברגע שהפנימית והחיצונה עשו עירוב משותף והירוב מונר בפנימית הבני החיצונה עוסרים על הפנימית ברגע שאחד עוסר על השני יש ביטל רשו מחוצה לחוצר אבולוסם בנידון שאני מדבר אומר שמואל שיש כאן שתי חצרות שיש לכל אחת אחד מהם פתח לרשו הרבים רק יש פתח משותף בין שתי החצרות כשכל חוצר עשתה עירוב לעצמה הם לא אוסרים אחד על השני אבל הם יכולים לעשות עירוב משותף הם לא עושים אז כל אחד מותר במקומו באופן זה חצר אחת רוצה להשתמש בחצר השנייה רוצה לעשות ביטל רשוס אומרים לא נתנו זכוס ביטל רשוס מחוץ על השנייה אבלוס מקסרנדה כדי שנתיר להם ביטל כך אומר שמואל מצד שני ורבי יוחנן אומר הנוד אמר אפילו לרבונו עד כאן לאק קמרבוננוכשי אפשר לבטל אלו דו אמרו לו עד מבטלס לי כוסרו לוי טוענת החצר הפנימית לחיצונה מה אתם אומרים אפשר עדיין לבטל אבל עד שתבטלו אתם מוסרים עליי אז זה תיקון ישיתפט ולא ילהבוסי לא נתנו כאן זכוז ביטל כי אם יהיה כאן זכוז ביטל אז יש כאן עיבוט העיבוט הוא שעד שהיא מבטלת היא יוסרת אז אומרים אין כאן זכות ביטול וממילא אין כאן פתרון לתיקון נשתה אפטר ולא להבוסי אז החצר הפנימית יכולה לסגור את הדלת ולהיפרד מהחיצונה אבל לא סתי חצות צמוכות זו לזו מיקועס רסלו וכי היא אוסרת היא לא עוסרת בינתיים היא לא עוסרת אין כאן תיקון אין כאן עיבוט ממילא אבל יש ביטלשוס מחוץ לחוצר אין עניין שלא יהיה כאן ביטל רשוס מחוץ לחוצר כי עד הביטול היא עוסרת היא לא עוסרת כל חצרה בפני עצמה מותרת אומר רבי יוחננון יש בלט רשוס מחוצה לחוצה מה למד בסיום המשנה ואם היו של יחידים יש כאן רק יחידים החצר הפנימית וחצר החיצוני יש כאן רק בית אחד אז הם לא צריכים לערב כי הפנימית מותרת במקום קומה אז היא לא עוסרת על החיצונה כמו שאמרנו זה לשיט הסחומים לפי רבי עקיבא אז הוא כן עוסר כי הבן הפנימית עוסר על בן החיצונה אומר רב יוסף תונה רבי רבי שנה אויו גסורים אם יש כאן שלושה אנשים לא רק באופן שיש שניים בפנימית ואחד בחיצונה אז ודאי שהשניים בפנימית הם לא עשו העירוב ומוסרים אחד על השני אז ממילא רגל אסור קומוסר שלא במקומו אז הם מוסרים גם על הבן החיצונה אלא גם באופן הפוך שיש יש כאן שתיים בחיצונה ואחד בפנימית לכאורה באופן זה לשיטס חכמים שרגל המותרז במקומו אנו הסר שלא במקומו אז הבן הפנימית מותר אין לו שכנים אז הוא גם לא עוסר בני החיצונה ואם בני החיצונה עשו ירו ביניהם יהיו מותרים לא למה גוזרים או או טוע אם נטיר באופן זה לעל בני החיצוינו הם יטעו שגם באופן הפוך שיש שתיים בפנימית ואחד בחיצונה הם גם יבואו להתיר ובאופן זה בני החיצונה כשהם לא הם כן נאסרים על ידי בני הפנימית כשהם לא עשו ביניהם גזרו זה אותו זה אומר לו רב ביבי לאסיסו לי אל תקשיבו למה שרב יוסף אומר זאת בשם רבי הנומריסלו אני אמרתי זאת רב יוסף ומשמי דרב עדבר אהביתלו רק סיימתי בסיום למה העוסרים גם באופן ההפוך כמו שאמרנו אוני כרבן רבים בחיצונו אז אוסרים אוטו רבים בפנימיס אומר רב יוסף הוא תפס מה שקרה לו מורד אברום ריבונ שלו רבים ברבי בי החליף לי אומר רש"י הטעם שאמר לי רב ביבי אמר ל בשם רבדבר באמת אבל הוא הוסיף לי הטעם רבי מחיצוינו נתחלף לי ברבי כששכחתי הדבר בחולי כידוע רבי יוסף חלה הוא שכח תלמודו וחזרתי לגרסתי הראשונה נזכרתי שהוא הזכר לי רבים בדבר וסבור ראיתי שנאמר לי בשם רבי האמת אני טועה הוא לא אמר את זה בשם רבי רק הוא אמר רבים שהוא שהאיסור הוא כיוון שיש רבים בחיצונו אוטו רבים בפנים מיס כך סובר רבדבר ושמואל אמר לו לאילו מותורס עד שהוא שניים בפנימס בחיצונו ואז אומרים שניים בפנימיס זה רגל לעשור רבים קומו אם לא עשו ערב ביניהם אוסרים על הבן החיצוינו אבל אם זה להפך יש רק אחד בפנימית אז הוא מותר במקומו הוא לא סר שלא במקום אפילו שיש שתיים בחיצונה לא גוזרים זה אוטו זה אומר רבי אלעזור ונוכרי הרי הוא כרבים אם גר גוי בפנימית הוא כמו רבים ואם ואם יש שתיים בחיצונה הוא עוסר עליהם הם צריכים לזכור את רשותו מסביר רש"י כך לא יכול להיות שרב לוזו דיבר כשיש נוכרי בפנימית וישראל בחיצונה כי באופן זה אפילו שהם יגורו באותה חצר על חקר רב לזר בינקב למדנו בתחילת הפרק שרק שיש שתי יהודים עם גוי הגוי עוסר אלו מה מדובר בהכרח שיש כאן גוי בפנימית ויש שתי יהודים בחיצונה עכשיו כך אם הוא סובר עובר כמו רבדבר וכמו רב יוסף אז פשוט אם יש יהודי בפנימית ושתי יהודים בחיצונה הזו סר אז כל שקם בגוי אלו מה רב לו סובר כדעס שמואל ששמואל אומר שאם יש יהודי אחד בפנימית ושתי יהודים בחיצונם היהודי היחיד לא עוסר על בני החיצונה כי הוא מותר במקומו ולא גוזרים זה אוטו זה שמואל יודע שבאופן שיש גוי בפנימית ויש שתי יהודים בחיצונה הם צריכים לזכור את רשותו של הגוי ואם לא יזכרו אז הגוי יאסור עליהם את בזכות דריס הרגלי שיש לו אפילו שהם עשו עיר ביניהם יהיה להם אסור לחיצונה כי יש כאן זכות דריס הרגלי של הגוי ותיסס מסבירים שאפילו בגוי אין הבדל אם גר גוי אחד או שתי גויים לא שייך כאן מותרז עם גוימו אסור במקם קומו אבל למעשה כיוון שכל העניין שסכירוס מיגוי זה רק זירק כי למעשה דירסנו חילוש מודר כמו שלמדנו בתחילת הפרק אז לא גזרו יותר מאשר יהודי אם זה באופן שודי לא עוסר גם גוי לא עוסר אז לכאורה צריך עכשיו לדעת למה באמת מה ישני ישראל דלא עשר באופן שגר יהודי אחד בפנימית ושתי יהודים בחיצונה אומר שמואל שבין הפנימית לא עשר דמנד יודה מי שיודע את המצב כאן שיש כאן רק אחד בפנימית ושתיים בחיצונה יודה אז הוא יודע שאין כאן בעיה כי זה רגל מותר אז במקוימו ומנד לא יודע הוא רואה יש כאן שתיים ואחד הוא לא יודע איפה השתיים ואיפה האחד הוא יתלה אתה רואה שהם מטלטלים בני חיצונו סוב העירוב ועירוב הם עשו העירוב ביניהם כל השלושה אם כך נוכרינ שיש כאן גוי אחד בפנימית אמרינדו יד מי מ שיודע את המצב הרי יודע שזה רק גוי אחד אז הוא לא עוסר דא יודע והוא לא יודע איפה יכול להיות שיש כאן עוד בפנימית סובר איך הם מטלטלים יש כאן גוי הגיר אויגר הם שחו מנת רשותו אונה גמורה סתם נוכריסדו גרמי פפוי גוי כשהוא סוכר את כשהוא מזכיר את רשותו של של בחצר ליהודים הוא מדבר על זה בקול מפרסם זאת כך דרכו של גוי ממילא כאן יהודי יעבור אומר הגוי הזה הוא לא הזכיר את רשותו לא שמע תמנו אף פעם והוא לא יודע מה המצב זה שיודע שיש כאן רק גוי אחד בפנימית הוא יודע אבל זה שלא יודע מה המצב כאן רואה כשיש כאן שתיים ואחד לא יודע איפה השתיים איפה האחד אז הוא יתה ויאמר שדריס רגל של הפנימית לא עסרת לחיצונה מה שאם כן אם גר כאן יהודי בפנימית ושתי יהודים בחיצונה עשו עירוב ולא עשו עירוב וזה לא עושים פרסום אז זה שיודע את המצב הרי יודע את המצב אחד לא עשו זה שלא יודע איפה השתיים ואיפה האחד הוא חושב הוא טול כנראה שהם עשו עירוב ולכן אין כאן חשש לדע שמואל עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה