העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עב עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עב עמוד ב

אומר רב נחמן מרב על לוחק רבי יהודה עשה בו שכל מה שבישראל אמרו שמספיק עירוב לכולם זה דווקא המחיצות שאינם מגיעות לתקרה אם המחיצות מגיעות לתקרה אפילו שמחיצות פרובזוריות כל החמישה כל אחד מהם צריך לתת עירוב נפרד אומר רב נחמן בר יצחוק מסניס נמדיקה כמו שרבי יהודה הסבור אומר דקותו בסיום המשנה ומוידים בסילמודים בזמן שמקצון שרוים בחדור מבעל יויס חלק מהחמיש חבורס נמצאים בחדר נפרד דו בעלייה שצריך מירוב לכל חבורה וחבורה עכשיו צריך להבין מה הי חדורים ומהיא אליוס אילם מחדורים חדורים מעמיש ואליוס עליוס מאמיש לא בנו כאן בכלל טרקלין בנו כאן בית כמה בתים או בית וקומה שנייה שזה גם שתי בתים נפרדים פשיטה ברור כל אחד בית נפרד אלוולף כאין חדורים וכאין עליוס באמת זה טרקלין רק חילקו אותו לחדרים חילקו אותו לשתי קומות ומה הניו מה זה נקרא מה זה במה זה מתבטא שזה עדיין טרקלין ורק הופרד מחיצויס המגוס לטיקרו זה באמת מחיצות פרובזוריות אבל זה כן חדורים זה לא סתם איזה הפרדה כזו שלא מגיעה עד התקרה זה מחיצה גמורה זה נראה כן בית כן חדר בפני עצמו כן נעליים בפני עצמו למה זה מחיצות המגוס לתיקרו ובזה בסיל המודים אפילו שזה פרובזורי שמע מינור שכל המחלוקסי דווקא מחיצ שאין מגיס לתיקרו ומחיצס מגס לתיקרו קור לכול העלמה כל אחד מהם נחשב כדע בבית בפני עצמו עד כאן למדנו דרך אחת בבי מחלוקת בשם רבי סילל שהם נחלקו איזה מחיצות מפרידות בין הבתים כדי שיחשבו כל אחת כרשות בפני עצמה לעניין השתתפות בעירוב עכשיו הגימור מביאה ברייסה שהיא מפרשת את המחליק הז באופן שונה לחלוטין הברייסה הזאת מפרשת שלכוללמה גם בשמאי סוברים שהחמישה האלו נחשבים כד דרים באותו בית לעניין זה שהם לא צריכים לעשות עירוב ביניהם וכל אחד יכול להעביר מחדר אחד לשני בלי שעשו עירוב חצרוס ביניהם כי הטרקלים מחבר אותם הם היו מחולקים במחיצות פרופזוריות ולכן הם נחשבים כדרים במקום אחד שהם לא צריכים לעשות עירוב ביניהם כל המחלואי כסי עכשיו החמישה האלו רוצים להשתתף בעיר ובחצירוס עם שאר הבתים שבחצר עכשיו כך חמישה אלו הם הרי בכל אופן קצת מחולקים אלו הטרקלים מחבר אותם שלא צריכים לעשות את העירוב אז המצב שלהם דומה לחמישה שגרים בחצר כל אחד בבית נפרד אבל הם חיברו את כל החמישה בתים על ידי עירוב עשו עירוב חצרוס ביניהם עכשיו הם רוצים לעשות עירוב חצרס משותף עם חצר סמוכה איך הם עושים את ערב חצרס עם החצר הסמוכה שהם מובילים עירוב לאחד הבתים החצר הסמוכה או החצר הסמוכה מביאה העירוב לאחד הבתים שבחצר הזו בזה נחלקו בשמוסילל טונה במ דבורים אמורים שבישם היו אומרים שכל אחד מהחמישה צריך לתת חלק בעירוב כשהם באים להשתתף עם שר דירי החצו כשמוליכין עירובון למוקם אחר בשם סוברים כשיש כאן חצר עם חמישה בתים שעשו העירוב ביניהם והם מוליכים את העירוב לחצר סמוכה כיוון שהעירוב לא מונח אצלם אלא עובר לבית שבחצר אחרת צריך כל אחד מהחמישה להשתתף בעירוב אז גם כאן נכון שחמשתם נחשבים כעשו עירוב ביניהם כטרקלין מחבר אותם אבל כשהם באים לעשות עירוב חצירוס עם שער דיירי החצר כל אחד מהם צריך לתת חלק בעירוב בסיל סוברים לא כי בסיל סוברים שגם כשחמישה שעשו העירוב ביניהם מוליכים את העירוב לחצר סמוכה מספיק שאחד מהם נותן חלק בעירוב בשליחות כולם לכן גם כאן מספיק שאחד מהחמישה יתן חלק בעירוב אהבו למו עירובון בו אצלון אבל אם אספו עירוב חצרוס בשער דרחצר ומביאים את העירוב אל הטרקלין אל אחד מבתי הטרקלין דבר הכול עירובך עוד לקולון כריך משתם מחוברים על ידי הטרקלים והעירוב בא אצלם אז לא צריך כל אחד לתת חלק בעירוב כי גם כשחמישהם שעירבו ביניהם מערבים חצר סמוכה וחצר הסמוכה מביאים את העירוב אליהם אז גם לא צריכים כל החמישה לתת חלק בעירוב כמה נזודתניה חמישו שגובסירובון חמישה שגרים בחצר אחת ומשו עירוב חציורס ביניהם כשמולינסירוב למוקמך לחצור סמוכה כדי להשתתף ביחד איתם אירובך לכולון ולא צריך שכל אחד מחמישה יתן כמן כביסילל כי לפי בית שמאי נכון שמהירובה אצלם לא צריכים כל אחד לתת אבל כשמוליך מתורים למוחר צריך כל אחד מהם לתת אברסזו כביסילל ויקדמר לשון אחרת באיזה אופן החלקו בשמו בסיל במשנתנו במבור ממורים כשהיו עירוב בו אצלון בזה אומרים ביסילל כיוון שכל החמישה האלו נחשבים כאילו שהם כבר עשו העירוב ביניהם כטרקלים מחבר אותם והעירוב של שערד ירי החצר בא אצלם הם לא צריכים לתת כל אחד מהחמישה חלק בעירוב אבל אם היו מוליכנסירובון למוק אחר דבריה כל צריך לכל חבורה וחבורהם למה כי בס סילל גם מודים שכשחמישה אנשים שעשו עירוב ביניהם רוצים לעשות עירוב עם חצר אחרת והעירוב מונח בחצר אחרת כל אחד מהחמישה צריך לתת חלק בעירוב אז גם כאן כל אחד מהחמישה צריך לתת חלק בעירוב ובשם מסברים שלא משנה אם העירוב בא אצלם או שהעירוב הולך לדיירים אחרים בכל אופן החמישה האלו צריכים לתת כל אחד חלק בעירוב למה כי הם סוברים שגם חמישה שעשו עירוב ביניהם רוצים לעשות עירוב חצר אחרת אז לא משנה שני חן העירוב יהיה מונח יצטרך כל אחד לתת חלק בעירוב זו המחלקת בשם בסילל לכולל מכל החמישה מותר למטל מבית אחד לשני כי הם כאילו עשו עירוב ביניהם המחלוקתי כשהם מערבים שער דר החצר לפי ב שמאי גם אם העירוב מונח אצלם צריכים עירוב לכל אחד ואחד לפי בסיללו אם עירוב מונחצם לא צריך אם העירוב מונח אצל אחד מדערי החצר האחרים אז צריך שכל אחד יתן אומרת הגמורה לפי הלשון השנייה כמן אז לא דתניה שגוב כן אחד כרי לפי הלשון הזו גם לביסל באופן זה שמח צריך כל אחד לתתכם מהם חלק בעירוב אז הבריסה הזו לא מתאימה לא עם בשמאי וגם לא עם בסילןל אומרת המשנה או אחיכלים על שולחן אביהם וישני בבתיהם יש כאן חצר בחצר הזו יש בית שם גר האבא יש כאן עוד כמה בתים שם גרים הבנים יש כאן עוד בתים של אנשים זרים עכשיו שעושים איירוף חצי רויז ביניהם אז האחים היו אוכלים על שולחן אביהם וכל אחד ישן בביתו צריכים עירוב לכל איכוד ואחוד כל אחד צריך להשתתף בעירוב חצר שערד ירחצר לפי כוחמש שוחכח מהם אחד מהבנים שכח לתת חלק בעירוב ולעירב אז יש לו עדיין עצה הוא עוסר כל הזמן שהוא לא מבטל את רשותו הוא עוסר על כל דירי החצר בבת שהוא אם בזמן שמולחיניו למוקח בשעה שאוספים את העירוב, מוליכים את העירוב לבית של אחד הדיירים הזרים כאן בחצר. אז אומר רש"י, מיגודשר דיורים עשרה אינונה מעשרה. כיוון ששאר הדיורים אוסרים על החצר, אז גם הם אוסרים על החצר והם צריכים לתת כל אחד חלק בעירוב. אהבו למויו עירוב בו אצלון. אבל אם אוספים את העירוב ושמים את הפת בביתו של האבא ואז ההלכה היא הרי שהמקום שבו מניחים הבית שבו מניחים את העירוב הוא לא צריך לתת חלק בעירוב כי כולם גרים אצלו אוי שאיןמו הם דיורים בחוצר אינו צריכים לערב באופן שהם לא צריכים להשתתף בעירוב עם אחרים למה כי אין כאן אנשים אחרים כל החצר מורכבת רק מהבית של האבא והבית של בניו או שיש כאן אנשים זרים אבל אנשים הזרים ים אספו את העירוב מניחים זה בבית של האבא שאז הם לא צריכים לתת חלק בעירוב הבית של האבא לא צריך לתת חלק בעירוב כי אצלו מונח העירוב אז גם כל הבנים לא צריכים לתת חלק בעירוב אומרת הגמורה שמ מינו מוקם לינגוירם מה אנחנו רואים כאן כיוון שכל אחד יושם בביתו אפילו שכולם אוכלים בביתו של האבא ככה הגימורה הבינה מה קובע שהם נחשבים כל אחד בבית בפני עצמו כיוון שהם יושנים כל אחד בבית בפני עצמו למעשה עוד מעט נראה שרב ושמואל נחלקו מה נחשב למוקוים דירוסה של אודו מקום לינתו או מקום פתאם מקום שהוא אוכל כאן רואים שאילו הם היו ישנים בביתו של האבא גם אז כולם מחשבים אחד כיוון שהם ישנים כל אחד בביתו אפילו שהם אוכלים בביתו של האבא הם מחשבים כל אחד כדייר בפני עצמו אז יש מכאן קושיה על רב אומר רב יהודה הרב במקבלי פרס שלנו אינו חנמי אם היו אוכלים בפועל בביתו של האבא אפילו שכל אחד ישב בביתו הם היו נחשבים בכל אופן כדרים בבית אחד ובכל אופן מספיק שאחד מהם יתן חלק בעירוב כאן מדובר במקבלי פרס על שולחונבים מה הכוונה כל אחד מקבל מהאבא אבל כל אחד אוכל את האוכל שלו בביתו אז זה גם אוכלים כל אחד בבית הפרטי שלו וגם ישנים כל אחד בבית הפרטי שלו אז כל אחד צריך לתת חלק בעירוב אבל בכל אופן כיוון שכולם חיים על אותה קופה של האבא אז אז אז זה גורם שבכל אופן באופן שהם לא צריכים להשתתף עם אנשים אחרים בעירוב. למה? כי העירוב מגיע אצלם או כשאין דיורים אחרים בחצר. בכל אופן זה מחשיב אותם כאחד. זה כזה מצב בעיניים. המצב הזה שהם כל אחד אוכלים בביתו וישנים בביתו אבל הם חיים על אותה הקופה. זה מצב ביניים. שאם יש כאן עוד אנשים שהם צריכים להתערב איתם בעירוב, כי העירוב לא מונח אצלם, יש כאן עוד אנשים, כל אחד נחשב בפני עצמו. אבל אם הם באופן כזה שהם לא צריכים לתת חלק בעירוב, למה? כירוב בא אצלם או אין עוד אנשים דיורים אחרים בחצר הם נחשבים כאדם אחד תונו רבונו מי שיש לו בישר אחסדרי ומרפס בחוץ החברים מי שיש לו בחצר חברו אין לו שם דירה נורמלית הוא גר שם הוא גר שם בפועל אבל הוא גר בדירה שאינה רויה לדירה או שהוא גר בבית שער בבוטקה של השומר של החצרון או באחסדר מקום בחצר שיש לו רק תקרה בלי מחיצות או רק מחיצות בלי תקרה או יש מרפסת החצר של הקומה השנייה משם נכנסים לבתים בקומה השנייה הרי זה אינו איסרול הוא לא צריך להשתתף בעירוב אפילו שהוא לא משתתף בעירוב הוא לא עוסר המאירי מסביר הוא נחשב כאורח ואורח לא צריך לתת חלק בעירוב הוא לא נחשב כדר קם בחצר אבל אם יש לו בחצר חברו בית התבן או ביסבוקר וביסועץ או ביסויץ אז יש לו מחסן מקום שראוי לדירה רק הוא לא דגר שם הוא מחזיק שמה טבע מחזיק שמה את בהמותיו את העצים שלו את האוצרות שלו את היינות השמנים הרי זה אויסרולוב כל זמן שלא נתן אין חלק בעירוב רבי יהודה אינו יוסר אלומו כהם דירה בלבד היכן שהוא גר אם יש לו רק מחסן הוא לא עוסר בחצו אומר רב יהודה מיסה בבן נפחה שולי חומש חציז בהושה בהושה היה לו חמש בתים כל בית בחצר נפרדת ובו לפני חחומים ואומרו אינו יסר לו ביס דירה בלבד הוא לא צריך להשתתף בכל החמישה חצורות בירו חצירס רק בסיסדיר בלבד שואלת הגמורה ביסדירס על כדאי תוך כל החמישה בתים שיש לו בחצרות הם ראויים למגורים רק הוא היה גר בבית אחד כל השר היו מחסנים אלוהים ממוקו דירה לא מעניין אותי אם זה אם זה דירה שראויה לדירה או לא רק מקום שראוי לדירה ולא בשער ומקום שהוא גר בו בפועל רק שם הוא צריך להשתף בעירוב מהקום דיריכה נחשבת דירתו של אדם שהוא צריך להשתתף כאן בחוצה בעירוב חצי הזכרנו מקודם אחלייקס כאן הגמרא מביאה זאת רב אומר מוקם פיטה אם אדם יש לו בית למגורים ששם הוא אוכל בבית ששם הוא יושן הבית שהוא אוכל הוא נחשב למקוקדרוסו שם הוא צריך להשתתף בחלק בעירוב בחצר שיש לו בית רק ללינה הוא לא צריך להשתתף בעירוב הוא שמואל אמר מוקים לנה בדיוק להפך איפה שהוא יושן זה נחשב לדירתו מיס ומקשה הגמורה למדנו בברייסה או רועים רואים נמצאים בשדה רוב היום והקיוצים הם שומרי תאנים משטוחים בשדה ליפשם לקציות והבורגונים גם שומרי שדות ושוים ריפירוס עכשיו כך הם נמצאים כל היום בשדה אבל לאכול הם נכנסים לעיר לאכול בזמן שדרקון לא עולים בו עיר הם גם הם נכנסים ללון לא רק אוכלים בעיר אלא גם בלילה הם נכנסים לעיר ללון הרי ין כאן שי עיר אפילו שבכניסת השבת הם היו בשדה מקום שביטתם נחשבת בעיר ויש להם 2000 מעמ רוח מהיר כל העיר כדא לדמס ו2000 מעמ לכל רוח רוח מהעיר בזמן שדרקון לאולים בסודה המקום דירתם נחשבת בסודה ושם נמצאו בכניסת השבת יש למפל לכל רוח מהמקום שביסה שלהם בשדה לא מהיר אז מה רואים כאן שמה קובע מוקמלינה לא מוקא חכילה רואים כמו שמואל אונהגמורה רב יענה לך כך אוסום בשומרים שנמצאים בשדה אנסדמתכלו אם הםנים בעיר אז מקום שביטתם בעיר הם אוכלים בעיר הם לאנים בעיר אז אז הם שייכים לעיר אם הם ישנים בשדה אפילו שהם נכנסים לאכול בעיר אבל ברור לנו ענן סדה שאם היו מביאים להם את האוכל לשדה הם היו מעדיפים לאכול שם כי הרי ישנים שם גם כל הסיבה שהם נכנסים לעיר לאכול לא כי יותר נחמד להם לאכול שם כי אין להם אפשרות להביא את האוכל השדה לכן הם נכנסים לאכול שם לכן אם הם לנים כאן אנחנו אומרים אומרים שגם מוקם פיטו סמקם מה מה שהמוקמם פיטה בפועל בעיר זה מחוסר ברירה ולכן כאן נחשבת דירתם אבאופן של אדם יש שתי דירות שתיהם נוחות לו בדירה אחת הוא אוכל בדירה אחת הואילן אז המקום שהוא אוכל הדירה שהוא אוכל היא עיקר דירתו כך הרב סובר אומר רב יוסף לא ישמיע לו שמטה כבר למדנו הרבה פעמים רב יוסף חלה ושכח תלמודו אז לפעמים כשהיה שומע ממר של רב או של שמואל רבותיו היה טמע לא שמעתי אף פעם מרבותיי ממרזו והביה תלמידו היה מזכיר לו אתמרסלון שמענו את זה ממך עצמך והוא אמר לון למדנו במשחול חנבים ושבתם צריך לכל אחד ויכוד ואמר לו שמנו ממליגם ואמרס רב יהודה מר מקבל פרס שונו אם היו אוכלים בפועל בביתו של האבא הם היו שייכים כולם לבית אחד רק מדובר שהם אוכלים בבתיהם רק הם חיים על חשבון האבא בקבל לפרשנו ולכן הם נחשבים כל אחד כדר בדירה בפני עצמו וכל אחד צריך לתת חלק בעירוב. עד כאן דף ביז. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: