העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עב עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עב עמוד א

עירובין דפ ביז השיעור מתחיל בעזרת השם במשנה אומרת המשנה חמישו חבורוס ששובסו בטרקלינד יש כאן חצר בחצר יש כמה בתים אחד מהבתים הוא טרקלין טרקלין זה דירה גדולה והטרקלין הזה היה מחולק לחמישה חדרים וזה היה מחולק כמו שנראה במחיצה גרועה מחיצה שפלה כמו שנראה בגימור כמה דרכים עכשיו יש ויכוח כשבאים לעשות עירוב חמישה אלא אלה עם שאר דיירי החצר האם הם נחשבים כמשפחה אחת כדירה אחת ומספיק שאחד יתן עירוב או לא כל אחד מהחמישה צריך לתת פת לעירוב נחלקו בשמו בסילל בשם היו אומרים עירוב לכל חבורה וחבורה כל רשות מהחמישה מחולקת לעצמה וזה כמו חמישה בתים בחצר והוא הדין ביניהם אסור להם לטלטל בלי עירוב ביניהם וגם כשהם עושים את העירוב עם האחרים הם הם צריכים כל אחד להשתתף בעצמו וביסילו לאמרים עירוב איך עוד לכולון כל החמישה נחשבים כדרים באותה בית וביניהם לא צריכים לעשות עירוב וממילא אומר הרשי זה דומה למה שנראה בעומד ביז שיש חצר עם חמישה בתים והחמישה בתים ביניהם עשו העיר ובחצירוס כשהם באים עכשיו לעשות עיר ובחצירוס עם חצר סמוכה שיש פתר ביניהם לא צריכים כל החמישה להשתתף בעירוב מספיק שאחד מהחמישה נותן כי הוא שליח של כולם אז גם כאן כל החמישה לא צריכים עירוב ביניהם כי הם גרים כביכול באותו בית כי הטרקלין מחבר אותם כי זה לא מחולג מחיצות גמורות כמו שנראה ממילא גם כשהם משתתפים שער בני החוצה מספיק שאחד נותן בשליחות כולם ומועידים מסילמידי לבשמי בזמן שמקצון שרוים בחדורים אוי בעליס כל אחד בחדר נפרד או בקומה נפרדת בעלייה שאין צריך מאירוב לכל חבורה וחבורה כזה כמו חמישה בתים חמישה בתים שלא ירבו ביניהם צריכים כל אחד לתת עירוב נפרד כשביהם להשתתף עם חצר אחרת אז גם כאן כשבאים להשתתף עם שארב בני החוצר כל אחד צריך לתת חלק בעירוב וכפי שהגמור תבואר מה ההבדל בין בתים נפרדים חדרים נפרדים או מחיצות נפרדות באיזה מחיצות מדובר כאן אומר רב נחמן עכשיו למעשה נראה כאן ארבעה דרכים מתי נחלקו בשם רבי סילם רב נחמן אומר לפי הלשון הראשון מחלוקס במסיפס כל המחלוקס כשהרשויות מחולקות הטרקלי מחולק על ידי מסיפס אומר רש"י מחיצה נמוכה של חתיכות עצים טויסבסר אומרים שמדובר שנמוכה פחות מעשורות תפוחים כך גם משמע מהמשך הגמורה בזה אומרים ביסילל כיוון שאין כאן הבדל של מחיצה גמורה ביניהם כל החמישה נחשבים כאחד בשעה מסברים לא אפילו שמחולקים במסיפס כל אחד נחשב די רשות בפני עצמה האבול במחיץ עשורש יש מחיצות גמורות ביניהם שיש בהם גובה של עשור תפוחים דברי יעקל עירוב לכל חבורה וחבורה כדי נחשב לחמישה בתים כדי כדאמר הרב נחמן אף במסיפס מחליקס לפי הלשון הראשונה המחלוקס במסיפס מחיצה סור דברה כלוב לפי הלשון השנייה המחלוקס בשתי האופנים בישמי סוברים שגם אם זה מחולג מסיפס במחיצות נמוכות כל אחד נחשב בפני עצמו מצד שני בסילסוברים לא רק באופן שמחולקים מסיפס כל אחד הטרקלים מחבר אותם להיות אחד אלא גם כשהם מחולקים מחיצות גמורות בגובה עשור התפורחים הם עדיין נחשבים כבית אחד זו דעס רב נחמן בשתי לשונות מביאה הגימור עוד שתי שיטות פליגה בו רבי חיה ורבי שמעון ברבי באיזה אופן נחלקו בשמילל אחד אומר אחד מהם אור רב חייו רב שימן אמר מרחלס במחיצו המגיע לתיקרו המחיצות מגיעות עד התקרה בזה בשם סוברים כל אחד נחשב כבית לפני עצמו אפילו שמדובר אומר טיספס כמובן במחיצות פרובזוריות מדובר ביריות כאלה דברים ושם מסברים המחיצות מגיעות עד התקרה כל חבורה נחשבת כבית בפני עצמו אהבול מחיצו שאין מגיעס לתיקרו אפילו שיש בהם גובה עשרה אבל זה לא מגיע עד התקרה וזה מחיצות פרופזוריות דבריה כויל עירוב איכוד לקולון כי חמשתם נחשבים כדרים בבית אחד וזה כמובן חולק על שתי הלשונות של רב נחמן כר לפי הלשון הראשונה שרב נחמן אמרנו שמחיצה שגבוהה אסורו כולל ממוידש הם חלוקים וכאן אומרים שאפילו מגיעות לתקרה אומרים בסיל שהם נחשבים כאחד לפי הלשון השנייה של רב נחמן במסיפס הם גם חולקים ושם מסברים שאפילו במסיפס הם נחשבים כל אחד כרשות בפני עצמה וכאן אומרים שאפילו מחיצות שבגובה עשור התפורחים כיוון שאינו מגיעות לתקרה בשמה הם מודעים שכל החמישה נחשבים כדרים בבית אחד ואחד אומר השני אמר אורפי רב שרבי מחלוקס במחיצו שאין מגיעס לתיקרון בזה אומרים בסילל כיוון שמחיצות לא מגיעות עד התקרה הכל נחשב כבית אחד אבל מחיצס המגיעס לתקרו אפילו שמחיצות מיריות כאלה דברים דברי הכול צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה בקשה הגמורה מבריס ביס אומר רבי יהודה הסבר קראו לו כך אומר רש"י על שם חוף היה חריף היה אומר סברות עמוקות קראו לו רבי יהודה סבו לנחלקו בשמו בסילל על מחיצג לתקרו שצריך עירוב לכל חבורה וחבורה על מה נחלקו על מחיצ שאין מגיע לתקרו שבשם היו אומרים עירוב לכל חבורה וחבורה ובסיל לאמרים עירוב איך עוד לכולון עכשיו הגמורת תבאר איך זה מתאים עם ארבע שיטות שהזכרנו עכשיו כך למדומה במחיצג לטיקרו מחלוקס תיובת כי כאן מפורש שמחיצות המגיעות לתיקרו הם לא נחלקו ולמד במחיצו מחלקסית כאן מפורש כדבריו לאחשנו רב נחמן מחלוקס במסיפסטיובטה כי לפי הלשון הזו ברב נחמן באופן שיש מחיצות שבגובה אסורות פוחים גם בסילל מודים שהם נחשמים לחמישה הרשויות וכאן מה אנחנו רואים שאפילו מחיצות מחיצות הכוונה מחיצה של בעשורות פוחים כיוון שאינה מגיעה לתקרה אומרים בסילל הם נחשבים כאחד להחליש לפי הלשון השנייה של רב נחמן דומר רב נחמן אף במסי פסמח לא יקס שבסילל אומרים שאפילו מחיצות גמורות של עשורות תפוכים לא מחלקים ביניהם ובשמה סוברים שאפילו מחיצות קטנות שמסיפס מחלקים ביניהם לימתה ותיובתה כי כאן אנחנו רואים שכל המחלקת זה בשמה בסיס זה במחיצות מחיצות שאינם מגיעות לתיקר זאת אומרת מחיצה שיש בגובה אסור בזה בשעה אומרים שהם נחשבים לחמישה דיורים ובסיל אומרים שהם נחשבים כאחד אבל במסיפס לכאורה לכולעלמה הטרקלים מחבר אותם ולפי הלשון הזו הרי הם נחלקו גם במסיפס אומר לו רחב נחמן לא זה גם מתאים איתי פליגה במחיצה נכון שהרבי יהודה עשה בו מביא את מחלוקת בשם בסילל מחיצה אבל והוא דים במסיפס גם מסיפס הם נחלקו את אותה מחלוקת וידקו מפליגה במחיצה מה שרבי יהודה עשה בו הביא את מחלוקתם במחיצה כשמזה משפ שדווקא מחיצה נחלקו הרי מסיפס לכולל מהם נחשבים כאחד לא יודע חוקיכון דביסיל אם היו נוקטים את המחלוק זה מסיפס היינו אומרים במחיצה בסיל גם מודעים ש מחשבים כחמישה לא לכן הכתו מחיצה אפילו שיש מחיצה גמורה שלסור תפורחים כיוון שאינה מגיעה לתקרה הם נחשבים כאחד ולפני גם מסיפה שואלת הגימור דחוקדשמי שאפילו באופן זה הם נחשבים כחמישה נפרדים אונהגמור קוירדתירודיף כשיש לי שתי אפשרויות יש אפשרות להעמיד את המחלוקס במסיפס ואז אני אגדיל את הכוח האיסור שבשמי אוסרים גם באופן זה יש לי אופן להעמיד את המחלוקס במחיצה ואז אני מגדיל את ההתר שבסילה שאפילו במחיצה הם גם מתירים ואומרים שכל החמישה נחשבים כאחד כך דתירוד דיף כמו שרשי בביה מסביר שיש אוסר ומטר זה שוסר לא ברור שהוא כך ברור לו יכול להיות שהוא מחמיר מספק זה שמתיר דעתו ברורה ולכן תמיד הגימורה מעדיפה הבריסה מעדיפה להשמיע כירדת רודף אבל באמת הם נחלקו בין במסיפה אז בי מרחיץ זה יכול להתאים עם הלשון השנייה של רב נחמן [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: