העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עא עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עא עמוד א

עירוביין דף ע השיעור מתחיל בעזרת השם שורה וחצי האחרונות של הדף הקודם תושמע למדנו בשיעור הקודם רוב שואל את רב נח ממה הלכה שיש כאן אדם שגר בחצר ולא השתתף בעיר ובחצירוס אז הוא עסר על כולם באמצע שבת הוא מת בנו ירש אותו או ירש אחר ירש אותו האם היוירש יכול לעשות ביטל כדי להתיר לאחרים או לא אז רב נחמן אומר שהוא יכול אפילו שהוא עצמו היוירש לא יכל לעשות עיר בערב שבת כי זה עדיין לא היה שייך לו ברוקרדו ההמשך של אביו אביו יכל לעשות ביטל גם הוא יכול לעשות ביטל תלמידי שמואל חלקו עליו והיה גימור הקושיה על רב נחמן תושמע למדנו בברייס ישראל וגר שרוין במגור אחס יש בגורן יש שמה בתים ישראל גר בחדר אחד גר בחדר שני ולפניהם יש חצר אז כדי שיהיו מותרים בטלטול מאבטים לחצר צריכים לעשות תרים חצר ביניהם אז עשו עירוב חצרוז ביניהם עכשיו הגר הזה אין לו בנים ממילא יורשים אחרים הרי אין לגר אם הוא ימות כל מה ששייך לו נהיה אפק הוא מסגר המסגר מבוידיו הגר מת לפני כניסת השבת אף על פי שהרזיק ישראל אחר בנחוסוב אוסר מה זה אף על פי לכאורה דווקא אם החזיק עוד מעט נראה אבל אם הוא מת משחשיכו אף על פי שלא ירזיק ישראלחר אינו יוסר שוב מה זה אף על פי שלא ירזיק עוד מעט נראה אז קודם כל הגימורה מבארת את הבריסה גוף קשי אמרס שאם הגר מת מבואדיו אף על פי שהרחזיקרו לאח בנחוסב אוסר ולא מבוא כי לא יחזיק אף על פי שיחזיק וכל שקנים לא יחזיק שהוא עוסר עד הרביכי לא יחזיק לא יוסר אם אף אחד לא יחזיק בנחוסוף מי כאן שיעסור יש כאן רק ודי בודד והבית השני הוא אפקו אומר רב פה פה אי מאף על פי שלא יחזיק יסרוח בנחוסב אוסו שואלת הגמור ואף על פי שהחזיק אותונה איך אפשר לשנות מהקצה לקצה יותר מזה הגמור יכל להקשות אומר הריתבו שהרי אין שום ספרה אם אף אחד לא יחזיק מי יעשו הונה גמור אוחקומה אב פופ התכוון כך שהבריסה מתכוונת לומר חסרי מילים בבריסה חיסור חסרה וכאילו שכתוב בברייסה האף על פי לא לה על שהחזיק הכלה אף על פי עולה על על זה שהוא לא יחזיק עד שחשיכו מה שכתוב שהחזיק הכוונה שהוא יכל להחזיק אוחקמר אף על פי של הרזיק מבו דיון אלא מי שחשיכו כבדה ולהרזיק מבו דיוים כיוון שלפני כניסת השבת הגר כבר מת והוא הייתה לו אפשרות לזה שתפס את הנחוסים כבר לתפוס את הנחוסים בו אדיוים לכן לא אומרים שבכניסת השבת היה כאן הטר והתר נשאר עד סוף השבת לא אפילו שהוא החזיק רק באמצע שבת אויסו כי נהיה כאן עוד אחד שגר כאן אז הוא עוסר על השני להוציא מהבית לחצו מה למדנו הלאה אם הגר מת משחשיכו אז בכניסת השבת היה כאן היתר כי היה כאן שתי יהודים שעשו ביניהם עירוב ואחר כך הוא מתא אף על פי שלא יחזיק ישראל לאחר אינו יוסר מה זה אף על פי אף על פי שלא יחזיק ישראל לאחר ולא יבוא כחזיק למה עד הרבי הסברה היא להפך אם יש סברה לומר שהוא יסור זה דווקא שהוא יחזיק הרזיקוס לא ירזיקו לאס מה זה אף על פי שלא יחזיקו לאסר אומר הפופה שוב אותו תירוץ רק להפך אם אף על פי שהחזיק ישראל אחר הוא לא עוסר כי בכניסת השבת היה היתר והוא לא מקלקל את ההתר עם זה שהוא החזיק שואל את הגמור איך אפשר להפוך מהקעצה לקצה ואף על פי שלא ירזיק אותונה אונה גמור אוכומה שוב חיסור מכסרה אף על פי שהחזיק משחשיכו כיב לי להרחזיק מבד אינו יויס זאת אומרת כך אפילו שישראל אחר החזיק אף על פי עולה על זה שהחזיק אף על פי שהחזיק יסרולחב נכסיו אבל כיוון שהוא לא החזיק אלא משה חובו בבודיום לא יכל להחזיק כגיר עדיין היה חי אז בכניסת השבת היה כאן הטר נשאר עד סוף השבת הוא לא מקלקל את ההתר עם זה שהגר מת ומישהו אחר תפס את נכוסוב הקופונים לעניונינו נוקטונמי ש אושר שאם ישראל אחר החזיק בנוחוס של הגר אז הוא אוסר למה הוא עוסר כולו עשה עירוב עם השני הוא החזיק רק באמצע שבת אבל למה הוא עוסר שיעשה ביטל המיוסניבטל אז אם נאמר כמו תלמידי שמואל שיוירש לא יכול לבטל מובן אבל לפי רב נחמן שיוירש יכול לבטל תאיסס מוסיפים שאפילו שרב נחמן אמר ברו קרדבו זה לא היה דווקא ברו אלא כל מי שעומד ממקום בעל הבית אז גם הוא זה שתפס עומד במוקר מגר שהוא תפס את נחוסוב אז יוכל לעשות ביט לפי רב נחמן גמורנו עד שבטל הוא בעיקרון הואר יש צעה של ביטל כל זמן שלא מבטל הוא רבי יוחנן אמר לא רבי יוחנן לא מוצאכם בן התירוץ אוסרת שבעת לאותו תירוץ אמרנו גם על הבריסה הקודמת בסוף השיעור הקודם שזה שירש אוסר והכוונה עד שהבטל רבי יוחנן אומר לו אוסר הכוונה אפילו שיבטל הוא גם אוסו למה רב נחמן הרי אומר שיורש יכול לבטל רבי יוחניס האלו שהבאנו שהיוש לא יכול לבטל או הטופס מניחסגר מה שמי דמבר למדנו אצלם במשנה אין ביטל רשוז בשבס רק בלפני שבת והם לא יכולים לבטל לפני שבת מדברים פה שהם תפסו או ירשו באמצע שבת אז אין להם אפשרות של ביטל נתנן מאוסס מתי אפשר לר בשם אומרים רק מבו דיוים ובסיל אומרים גם משתך שך אומרו למית ביסילת לכאורה בשם צודקים כמו שמבואר ברשי בסוף בסוף הסוגיה כשזה דומה למקח וממקר מקח וממקר אסור בשבת שהוא נותן את את רשות חצרו לשכניו אז הוא עושה מקח וממקר לא בסלקמתי נס כמר כלליך אצל יופס מסביר רש"י וכפי שטיספס מתקנים ברשי על פי הגימורה במצ צה שם שנינו בברייסה אדם שלח שליח תתרום תרומה מפירותיו מפירותיי אז בדרך כלל הוא צריך לקחת הפירות הבינונים הוא הלך ולקח מפירות יפים אז לכאורה הוא מעל בשליחות אבל אם החקח הוא שהוא פוגש אותו בעל הבית ואומר לו למה לא לקחת בה יותר יפים ובאמת יש יותר יפים אז הוא יראה שהוא רוצה שיתרמו מהיפים אז הוא מגלה דעתו שהוא באמת היה השליח שלו לא רק לתרום פירות בינוניים אלא גם לתרום פירות יפים והתרום מקיימת זה מגלה למפריע אז גם כאן סוברים בסילל שאדם עושה ביטל באמצע שבת זה מגלה למפריע שהוא רצה להתיר כאן טלטול בחצרון רק הוא התמעמע את כניסת השבת אז זה כאילו שהוא עכשיו מבטל מה שהוא רצה בערב שבת אז זה לא מקחומק בשבת ושמה סוברים לא הוא עושה עכשיו את הביטל אז זה עושה מקחומק בשבת אומר הביים זה ההסבר מיסנוכרי בשבס מיקלך אצל יופוסיק למדנו בדף סמר ז מחלייקס אבל יש סוברים שאם יש כאן שלושה אנשים בחצר שתי יהודים וגוי והם לא שחו את רשותו של הגוי אז הם לא יכלו לעשות עירוב חצרוס ביניהם באמצע שבת מת הגוי אז יש מנדומר שודי אחד יכול לבטל את רשותו לשכן של השני והוא יהיה מותר כאן הוא לא יכל לעשות ביטל בערב שבת כי בערב שבת היה כאן הגוי שלא שחורים את רשותו ובכל אופן הוא באמצע שבת יכול לעשות כאן לא שייך קליך אצל יופוז כי רק באמצע שבת נוצרה האפשרות לביטל אלו אוכה בהוק מפליגה הם נחלקו איך עובד הביטל דביש מיסבר ביטול רשוס מקנה רשוסו שהוא מקנה את רשות חצרו לשכנב ומקנה רשוסה בשעה בסוס זה כמו מקחומקה ובסילי לסבר הסתלו כרשוסבעל מהו הוא לא מקנה הוא מסתלק הוא כאילו מפקיר את זכותו בחצר והם זוכים מההפקר זה מותר לעשות בשבת והסתלו כרשוא עושה בשעה בס שעה פרדומה אומרת המש משנה בעל הביס ששוטף לשחינוב המשנה הזו עוסקת בדין שיטוף מבוס כמו שהזכרנו הרבה פעמים כמו שצריך לעשות עירוף חצייר רויס כדי שיוכלו להוציא מהבית לחצר קר גם כדי שיוכלו להוציא מהחצר למובוי צריך לעשות שיתוף מבואס לשתף את כל בני המובוי כי אם לא אתה מוציא מהחצר הפרטית שלך למובי שבו יש עוד שותפים החצרות האחרות וההבדל בין אירוב למובוי בין עירוב חצי לשיטוף מבואיס שאירוב חציירוס צריך לעשות דווקא בלחם פת אבל שיתוף מבוס אפשר לעשות עם כל דבר מיכל אומרת המשנה שיטוף מבוס לא צריך דווקא שאספו מכל החצרות דבר מאכל ושמו אותו באחת החצרות אלא הוא יכול להיווצר גם באופן אוטומטי אם יש שותפות בדבר המאכל בין כל החצרות בעל הבית למשל היו כאן שלוש חצרות במובי ובעל הבית שגר בחצר אחת שוטף לשחינוב הוא שטף עם השכנים שגרים בחצרות האחרים לא זה ביין עם החצר שמימינו הוא שותף ביין ולזה ביין גם עם החצר שלי שמאלה הוא שותף עם יין וכמו שהגמורת תבאר רש"י מביא קופני רב סובר כך שדווקא כשהיין שתי היינות מונחים באותו כלי אינון סריחים להרם לא צריכים לעשות שיתוף כי היין הזה משטף אותם אבל אם הוא שותף תף לא זה ביין ולא זה בשמן צריך לערב זה שתי כלים נפרדים אין כאן שיתוף בין שלושתם רב שמעון אומר איך עוד זה ואיך עוד זה בין אם לשניהם ביין בין אם לזה ביין ולזה בשמן אינו צריכים לערב כמי שהגמורת תבאר אומר הרב כמו שהזכרנו אם הוא שותף אם זה ביין וזה ביין זה מועיל דווקא או בכלי יחוד אבל אם זה בשני כלים לא אומר רש"י אפילו שלמדנו בדעז ביסיל להיל ממת שאירוב שנתון בשני כלים כשר שם מדובר שגבוזת לשם עירוב התמלא כלי אחד מילו עוד כלי אבל כאן לא קנו את היין לא אספו את היין לשם שיתוף אלא הם שותפים אז כדי שזה יועיל לשיתוף או לעירוב צריך שזה יהיה לכתחילה באותו כלי אומר רובה די כן נמה מדוגד גם במשנה כמו רב דקותו לזה ביין ולזה בשמן צריכים לערב אי אמרז משלי מרשה בכלי חוד וסיפה בשני כלים שפיר יין ויין זה באותו כלי יין ושמן זה שני כלים אין כשוטפות אלו ימרסר בשני כלים וסעיפה בשני כלים ואיך זה עוזר ברישה שהוא שותף עם אחד ביין בכלי אחד ועם השני ביין בכלי אחר כבעל הבית שהוא שותף עם שניהם הוא משתף את את שלושתם אז מה זה משנה אם זה יין או שמן מה לי יין ויין מה לי יין ושמן או מלא יהו טוען לרובה זו לא ראיה יכול להיות שבעצם יין ויין אפילו שזה בשני כלים גם אפשר לעשות שיתוף רק יין עין ויין רוי לערב. אם רוצים אפשר לערב אותם. לכן אפילו שהוא לא ירב אותם את את שני העייונות באותו כלי זה משתף את כולם. אבל יין ושמן אין רוי לערב. אי אפשר להניח את שניהם באותו כלי. זה לא מתערב אחד עם השני. ולכן אין כאן שיתוף בין שלושתם. מה למדנו? רב שמון אומר איך עוד זה ואיך עוד זה? אין צריכים לערב. מה הפשט? ואפילו לזה ביין ולזה בשמן. איפה יש כאן שיתוף בין שלושתם? אומר רבה, לא מדובר כאן, כמו שחשבנו עד כעת במובוי עם שלוש חצרות שהם רוצים לעשות שיתוף ביניהם. מדובר כאן שיש כאן חוצר שהיא פתוחה לשני מבואות שונים. יש כאן חוצר שמצד ימין יש לה פתח למובי אחד, מצד שמאל יש לה פתח למובוי אחר. ועכשיו אם הבעל הבית הזה שגר בחצר האמצעית הוא שותף עם חצר מהמובי שמינו ביין והוא שותף עם החוצר שבמוב של שמאלו הוא שותף איתו בשמן אז הבעל הבית הזה יש לו שיטוף מבויס עם המובוי הימני ויש לו שיטוף מבויס עם המובו השמני שתי המבו אסרו להם להוביל מאחד לשני כי אין ביניהם שום קשר אבל הבעל הבית יש לו שיתוף גם עם זה וגם עם זה ומה זה תלוי במחליקס רב שעון וחכום אם כך גם חכמים צריכים להודות לזה זה תלוי במחלוקת שלהם באוכל מסכינם בחוצר שבין שני מבוס ורב שמן לטעמי דלאגוז מוסיפה בך מה הכוונה דתנן למדנו בפרק רביעי אומר רב שמל למה דובוד שם מדברים בשלוש ששבטו באמצע לשחצ סירוס הפסוכרוס זו לזו יש בין כל חצר יש פתח אבל גם כל חצר פתוחה בעצמה הוא פסו שוסורבים עכשיו כיוון שיש פתח ביניהם הם יכולים לעשות עירוב חצורס משותף לכל השלושה הם לא עשו כך עירבו שתיים החיצונוס עם האמצויס החצר אמצעית עשתה עירוב עם החצר של ימינה ועשתה עירוב חצרס עם החצר של השמאלה היא מותרסמו והיא מותורסימו אפשר להובין מה חצר הזו לחצר הזו האמצעית עם הימנית האמצעית עם השמאלית וכן להפך אבל שתיים החיצונו אסורז עם זו כי ביניהם אין עירוב אז גם כאן זו הכוונה אומלב מי דומה אוסם קותו שם משנה שתיים החיצו אסורז עם זו אוכלו אין צריכים לערב כלל ולדבריך למה אין צריכים לערב כלל הרי שתי המבואות עדיין אסורות אונה גימור מן צריכים לערב שכיני בעדי בעל הביס בעל הביס שגר בחצר אמצעית הוא כל צריך לעשות יותר מזה וגם זה שמוב של צידו לא צריך לעשות אותו מזה כדי לטלטל מהמוביל לחצר הזו או מחצר למובים וכן להפך אבל שכני הדודה אבל השכנים של מוב מספר אחד עם השכנים שמוב מספר שתיים ודאי שהם צריכים לעשות שיתוף ביניהם כי אם ביניהם שום קשר צריכים לערב המשנה עוסקת רק לעניין בעל הבית עם שכניו ועל זה חכומים סוברים כמו ששם שנינו שחומים חולקים על רב שימן בחוצה שפתוחה מצידה לחצר אחת, מצידה השנייה לחצר שנייה. חכוים אומרים גם אם החצר האמצית עשתה עירובים הימנית וירו השמאלית אסור להוציא מחצר זולשנייה. למה? כי חוששים שבסוף כלים שיהיו בחצר ימנית יבואו לחצר השמאלית וזה באמת עשו כי הימלית השמאלית לא עשו ביניהם עירוב. אז אסור גם מהאמצעית לימנית או מה אמצעית לשמאלית וכן להפך כי גזרו. רב שמסובה לא גזרו. אז הוא היה מחליק. אז גם אצלנו במשנה שלפי חומים צריכים לערב זאת אומרת שגם בעל הבית אם מובש למינו ומובש לשמאלו יהיה אסור כי חוששים שיבואו להוציא ממובה השני רב שמסומר שלא גזרו זו דרך אחת בביאור מחליקס חכומי ורב שמ דרך שנייה ורב יוסף אומר רב שמ ורבונון בפלוג תדרבי ירחו בן נורי ורבונו כמפליגה באמת מדובר כאן כמו שאמרנו בהתחלה במובוי שפתוחות לו שלושה חצרות אחד מהחצרות יש לו שוטפס עם חצר אחת ביין ויש לו שוט עם חצר אחת בשמן אז חכוים אומרים אין כאן שיתוף בין שלושתם רב שמעון סובה יש כאן שיתוף למה הם נחלקו במחלוקסתנו דתנן שמן שצוף על גבי יין יש כאן חבית של תרומה יש בו בחבית יש יין של תרומה ומעל היין צף שמן של תרומה ונוגע טבול יום בשמן טבול יום הכוונה מי שהיה טמא וכבר טבל אבל עדיין לא ערב שמשוי הוא טבול יוג של שיני לטומה אז שהוא נגע בתרומה נהית שלישי חולנו לא מטמא אז הוא נגע בשמן השמן נהיה השלישי היין ביין הוא לא נגע אפילו שהשמן נוגע ביין הוא לא מטמא אותו כי שלישי בתרומה לא עושה רביעי נוג התפולין בשמן אלא יפוס לו לא שמן בלבד רבי ירחון בן ירו אומר שניהם חיבור זה לא זה היין והשמן נחשבים בדבר אחד זו המחלק אז גם כאן רבונו כרבונו שיין ושמן זה שתי דברים נפרדים אין כאן שיתוף ורב שימק רבי יוחנן בן נורי שיין ושמן נחשבים לדבר אחד אז אפילו שהוא שותף עם אחד ביין ואחד בשמן שניהם נחשבים לשיתוף אחד ואין כאן צורך בשיתוף נוסף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: