העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עא עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף עא עמוד ב

אז מייסה למדנו שתי שיטות מביאה הגימור רייסה שיטה שלישית תניה רב לוזו בן תדו יומו איך עוד זה ואיך עוד זה צריכים לערב אפילו לא זה ביין ולא זה ביין זה לא מועיל אפילו שהוא שותף עם שני החצרות שלצידו עם יין צריך לעשות כאן שיתוף מבויס מה הביאור מחלוקסחון ורב לזרה בן תדוי אומר רבי זה בו בלגינוי ושופח וזה בו בלגינוי ושופח כולם לפלי גדה ועירוב אם יש כאן כמו שאמרנו בעל הבית גר בחצר יש לו חבית יין החצר שמימינו רוצה לעשות איתו שותפות ביין בלי קשר לשיתוף מבויס הוא בא והוא שופך לתוך החבית של בעל הבית כלי עם יין הגיע גם החצה השמאלית וגם רוצה לעשות שותפות וגם שופכת בני החצופים לגין קד של יין לתוך החבית אז לכול העלמה יש כאן חבית ששלושתם שותפים בה וזה מועיל במקום שיתוף יש כאן שיתוף זה גם רב שימן רב לוזר בן תדו מודה כי פליגה כגון שלא קחו חוביס של יין בשוטפס שלושתם החליטו שהם נעשים שותפים בחבית יין כל אחד נתן כסף וקנו ביחד חבית יין רביז מתדויסובה אין ברירה ורבונו סברה יש ברירה טיסס כבר מציינים מיד שאין הכוונה למחלקס היסודית שלמדנו כמה פעמים אם יש ברירה או אם ברירה כאן הכוונה שונה הכוונה נה היא הרב סובר הם נעשו שותפים בכסף ביין לא יודעים של מי היין הזה של מי היין הזה אז אין כאן שותפות ביין אלא בכסף בממון של היין אי אפשר לעשות עם זה שיתוף שיטוף צריך לעשות בדבר מחר לא בכסף החומרים מסברים לא יש כאן יין שלו ויש כאן יין שלו ויש כאן יין שלו אז יש כאן שיתוף זו דרך אחת רבי יוסף אמר דרך אחרת באמת רב לזמדו שאמר שצריךים לערב הוא לא מתכוון שהשיתוף לא מועיל כאן. ודאי שהשיתוף מועיל. אם יש כאן שלוש חצרות ושלושת החצרות יש ביניהם שותפות של יין, האמצעי שותף עם הימני ביין, ם השמאלי ביין, אז יש כאן שיתוף. השאלה היא האם זה מכסה גם את העיירוב? מה הכוונה? יש כאן שלוש חצרות. אמרנו, יש פתח ביניהם. אם הם רוצים, הם עושים עירוב חצרירוס כדי שיוכלו לטלטל מבטים לחצר. וגם מחצר אחת לשנייה עושים עירוב חצר שלושת החצרות ביחד זה מועיל לטלטל מחצר אחת לשנייה יש כאן עוד דין של שיתוף כדי שיוכלו להוציא מהחצרות למובוי הם צריכים לעשות שיטוף מבוס רב לוזר מתדו ורבונו נחלקו בסמחין על שיטוף במקום דמרס עשיתם שיט אתם יכולים להוציא מהחצר למובי אבל להוציא מחצר אחת לשנייה אתם לא יכולים כי לא עשיתם אירוב חצירוס ומרסוברסומכין חכום הם סוברים לא ברגע שהם עשו שיתוף מבוס הרי מה השיתוף עושה הוא מחבר אותם להיות אחד ולכן מותר לם להוציא מחצר למובוי כי הם כולם כמו אחד אם הם כולם כמו אחד אז ודאי שמותר להוציא גם מחצר אחת לשנייה בזה נחלקו בן רב לוז בן תדואי וחכומים אומר רב יוסף מנוע מינלו שבזה הם נחלקו דאומר רב יהודה אומר הלו חקר רב מאיר עוד מעט נראה רב מאיר נחלק עם חכומים האם אפשר לסמוך על שיטו מקומירוב להפך הוא פוסק כמו רמיר שאי אפשר לסמוך אם עשו שיטוב זה עדיין לא מתיר לטלטל מחצר אחת לשנייה אם לא עשו עירוב והוא אומר רב ברונה הרב שוב בשם רב אלו חקר רב לוזא בן תדוי מהם הוא פסע גם את זה וגם את זה לו משום דך תימה שניהם אומרים את אותו דבר אומר להבך וךמה טר תלךסלומו לי אם שניהם אומרים את אותו דבר למה ה צריך לפסוק שני אז רש"י מסביר ברור שלא היה מספיק שהוא יפסוק רק רב לוזר בן תדוי כי היינו אומרים ביין שלא ראוי לעשות בו עירוב חציירוס בזה אם עשה שיטוף זה מועיל לשיטוף לא לעירוב אבל אם יעשה שיתוף עם פת שזה מועיל גם לעירוב אז אולי כן יועיל לכן היה צריך לפסוק כמו רב מאיר שאפילו שעשו שיתוף עם פת כמו שנראה לאלון בכל אופן זה לא מועיל לעירוב אבל מספיק שיפסוק כמו רב מאיר שאפילו כשהוא עשה עם פת אז השיטוף לא מועיל לעירוב למה הוא צריך לפסוק גם כמו רבז מטדוי אונה הגמור לא באמת טימום שובה למה הרב היה צריך לפסוק גם כמותו וגם כמותו והוא קומש מלון רב השמיע לנו בזה שהיה צריך לפרט שהלוחקמותו והלוחקמותו דלא יאבדינן כרי חומרה בעירובין אי אפשר לפסוק שתי חומרס בעירובתן אחד שאומר שתי חומרס לפסוק כמוו רמר מחמיר שתי חומרס הוא מחמיר כנגד חומים של משנתנו שעכשיו הזכרנו שהם אומרים שאפילו שעשו שיטוף עם יין זה מועיל גם לעירוב והוא גם חולק על חכמים שנחלקו איתו כמו שנראה שהם אומרים עשו עם יין נו אבל עשו שיתוף עם פת אז לכואה זה גם יועיל לעירוב לא גם בזה הוא חולק אז רמר מחמיר שתי חומרס אי אפשר להחמיר שתייח חומרס בעירובין לכן רב אומר יש מחליקס רב לוזמדו עם חכומים כשעשו שיטוף עם יין אם זה מועין מוקמירוב הלוחקדו זה לא מועין עכשיו רמר וחומים נחלקו כשעשו שיטוף עם פת אם זה מועיל לעירוב הלוכר אומר שזה לא מועיל לכן הוא פיצל את זה שלא יהיה שתי חומרס כחתנ בעירובין שואלת עכשיו הגימורה מה ירמר מי רבונו שהזכרנו מביאה הגימורה דתניה מארבין בחציירז בפס עירוב חצי כדי שיוכלו להוציא מהבית לחצר. וכן שתי חצרות שפתוחות זולזוג שיוכלו להוציא מחצר אחת לשנייה, מהבית לחצר ואז לחצר השנייה, עושים דווקא עם פת. למה? אומר רש"י, עירוב משום דירה. מה העירוב צריך לעשות? שכל הבתים כמו בית אחד. כי המניחים את הפת בדירה אחת, כאילו שכולם גרים בדירה הזו וכל שאר הדירות תפלות לדירה הזו. היכן אדם גר? היכן שפתאום הוא נחת? לא יכן שינו מונח או דבר מאכל אחר ולכן עירוף צריך לעשות דווקא עם לחם זה עיקר חיי אדם ואם רוצו להר ביין אין מערב משתטפים במובוי ביין מה השיתוף עושה השיתוף לא צריך לעשות את כל הדירות דירה אחת אלא את כל החצרות כאילו חצר אחת ולכן מותר להוציא עם החצר למובי זה אפשר לעשות גם עם יין עם כל דבר מאכל ואם רוצו להשתט בפס ודאי שהם משתתפים ממשיכה הבריסי מערבית בחצי ומשתתפים במובי אי אפשר לסמוך רק על אחד משניהם צריך לעשות עירוב חציירוס כל חצר בפני עצמה צריכה לעשות עירוב חציירוס כדי שיוכלו להוציא מהבתים לחוצו ואחר כך צריכים גם לעשות שיתוף מבואס כדי שיוכלו לטלטל מה מובוי לחצר וכן להפך וחן מחצר אחת לשנייה כשיש פתח ביניהם צריכים לעשות שיטוף מבויס וזה מה שרשי מוסיף ודאי שאחרי שעושים עירוף חצרס כל חצר בפני עצמה ועושים שיטוף מבוי גם מתיר לטלטל גם מחצר אחת לשנייה לא רק מחצר למובי אבל צריך לעשות את שתיהם כי מעיקר הדין לכאורה היה מספיק באחד מהם מה הכוונה אחד מהם או שעשו שיטוף ואז השיתוף עושה את כל בני המובוי אחד אז זה גם מכסה שיוכלו להציא מחצר לשנייה ומבית לחצר כי יש כאן במקום ערב חציירוס ולכאורה גם הם עשו עירוב חציירוס יכול להועיל במקום שיתוף מה הכוונה עירוב חצי לא כל חצר בפני עצמה אלא יש כאן שלוש חצרות שיש פתר ביניהם עשו ערב חצרוס אחד משותף אז זה גם יתיר לו ציםחצרות למובוי כי כולם נהיו אחת נכון כך שמעיקר הד היה צריך להיות כך אבל שלא לשכחת תורסירוב מןנוקוס שמרו אבסינו לא ירבו אם יעשו רק שיתוף אמרו הם לא עשו עירוב חציז ומוציאים או שיעשו רק עירוב והם יראו שמוציאים למובוי לא ידעו מה המושג של שיתוף לכן צריך לעשות גם עירוב וגם שיתוף דבר רמיון והחכמים אומרים או אם מערבין או אם משתעתפים או שעושים שיטוף וזה מועיל גם במקום עירוב או שעושים עירוב זה מועיל גם במקום שיטוף אבל שוב לא מספיק שכל חצר תעשה עירוב אלא עירוב בין כל החצרות ביחד וזה מועיל גם להוציא עם החצר למובה כי זה עושה אותם אחד זה נחלקו רב מאיר וחכומים עכשיו נחלקו המירואים בדעסתנוים פליגב בו רבי נחומי ורבי חדמר בפת אם הם עשו שיטוף עם פת דכוליגה דבחוד זה מועיל גם במקום העירוב למה כריפת אפשר לעשות אתה גם עירוב וגם שיטוף אז לכולל מעשו שיטוף בפס לא צריך לעשות גם עירוב כיפליגה ביין הם עשו שיטוף מבוס ביין אז השיתוף זה מועיל לו יין אבל לעירוב זה לא מועיל אז רמר סובר צריכים גם לעשות עירוב כי היין לא יכול להעיל במקום עירוב חומים סוברים לא כיוון מיגו שהיין משתף אותם זה גם מועיל גם לעירוב זה דעת המועיר אחד ואחד אומר ביין אם עשו שיתוף עם יין דכול פליגד טרתה כי זה לא יכול להי לעירוב כי זה יין עירוב צריך לעשות דווקא עם פת כי פליגה שהם עשו שיטוף בפס שזה החומים אומרים הם עשו הרי שיתוף בפת שפת מולה גם לעירוב אז לא צריך לעשות גם עירוב אמר סבר לא כדי ללשקח אסירים לתינוק צריך לעשות גם עירוב וגם שיתוף מיס ומקשה הגימור על המנדאומר השני מה למד בבריסה וכחור אומרים אוי מארבין אוי אם משתעתפין מה אליו אוי מערבין בחוצר כל החצרות ביחד בפת שזה דבר שראוי לעירוב או אם משתעתפים במובוי במה בדבר שראוי לשיטוף ביין אז רואים שהם נחלקו גם כשעשו עם יין אומר גיד לו מרב לא כוונת הברייס זה כך אוכמר אוי מערבים בחוצר בפס ומטורן כאן וכאן אוי משתפים במוב בואוי בדבר דומה למערבין בפס ומטורן כאן וכאן אומר רב יהודה מרב הלוך כרבי מאיר שצריך לעשות גם שיתוף וגם מאירוב הלוך הכוונה שכר דורשים בדרשה ורבונמר מי נקרב מיום לא דורשים כר בדרשה רק כשאדם בא לשאול איך לנהוג אומרים לו תנהג כרב מיו ורבי יוחנן אמר נוהגו ההו כרב מיו מעיקר הדין הלוכה כחומים אבל ההם נהגו כך ואדם שנוהג כך לא מוכים בידו מקשים הראשון שוינים למה שנמחה בידו הוא מחמיר על חקך חכחומ שמספיק אחד והוא עושה את שתיהם טוב או לא ברוכה אחד התירוצים בטיספס שלמעשה אז יש כאן חשש ברוכה לבטולה כשעושים אירוב עושים ברוכה כשעושים שיטוף עושים ברוכה אם מספיק אחד מהם אז על השני עושה ברוך לבטולה אין מוכיחים ביודוי יכול לנו כמו רב מאיר ולעשות את שניהם על כל אחד מהם לברך עד כאן דף עד
לצפיה בתכנים נוספים: