העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סט עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סט עמוד ב

אומר רבו הזו ישראל מומר שדינו כמר זה המחלל שבוס בפרסי אומר לרב נחמן כמן כדעת מי אתה סובר שמחל שזה פרס נהיה מומ לכל התור כולו כרב מיר דומה חושד חוש כולו כך סובר רב מיר במסכת אפילו בא מכל ייסורים שבתרונמ למה נקטת דווקא מחלשבס בפרסי כרבונון שחולקים על רב מאיר חוש לא כל התורה כולו עדומרסקובים מישהו מומלזורה אפילו שלשאר עבירות הוא לא מומר עבודזור שקולה כנגד כל שער המצוז כמו שראה שם מביא אז כדעת מי אתה סובר אז למעשה תשובתו של רב הונה אין לנו אז המוראים אחרים פירשו את דעס רבונה אומר רב נחמן בר יצחוק רב הונה התכוון שהוא לא מומה לכל התור כולו רק לעניין ליתן רשוס ולבטל רשוס שמו מו מלחל שבוסס בפרסיה דינו כגוי כמו שאמרנו לדעס רבי יהודה והוא לא יכול לבטל את רשותו צריך לזכור ממנו את רשותו מה זה הכפלות ליטן רשוס לוטל רשוס ללא נראה שודי יש לו שתי דרכים או שהוא מקנה את הרשות או שהוא מבטל שתי לשונות הוא לא יכול להשתמש בלשונות האלו צריך לזכור ממנו את רשותו הוא כדתניה ישראל מומר משמר שבוסה בשוק אפילו שבבית בצין מחלל שבוס מבט אבל כזה ושנה משמה שבת בשוקח בפרסיה אינ רשוס מפני שאומרו ישראל נוטל רשוס אפשר לקנות לו את רשותו ונון רשות יכול לוותר את רשותו לאחרים ובנוכרי עד שיעזכיר כיצד איך עובד הביטל אצל ישראל אומל זה ששכח לתת חלק בעירוב הוא יכול לומר לחברו או שיש כאן שתיים שלא עשו בכלל לעירוב אז אחד אומר לשני רשוסי קנווך או שהוא אומר לו רשוסי מבוטלסלוך קונו השני קנה ומותר לו להוציא מהבית לחצר ואין צורך לזכוס לא צריך לעשות קסוד מספיק בדיבור בעלמה זו דרך אחת שבדברי רבונה רבש אמר לא באמת רבונה בא לומר שמו לך לשבוס בפרסיה הוא מומה לכל התורה כולו מה שאלת כדעת מי הוא סובר אם כרב מאיר אז דוק למה דווקא חילוש אבס אם כחומים זה הרי לא כך לא הוא סובבו באמת כחומים דרביו ובכל אופן חילול שבס שונה משערבירס ויש לנו תנ שסובר כך היתנו דחמירס כבודזור כדתניה כתוב בפסוק דבר בני ישראל אמרתם עוד כי יקריב מכם קורבון להשם מן הבן כו וגומו אז כתוב דם כי קריב מכם זאת אומרת לא מכולם אני רוצה קור רק מחלק ממכם מכם ולאיכולכם פרט למומר עוד מעט נראה איזה מומר הכוונה שממנו לא מקבלים קורבונס אבל מכם לא כתוב אומר רשי מנוודום קורבון אלא מכם. זאת אומרת רק ביהודים אני מבדיל בין מומר ללא מומר. בוכם חילקתי שממו אל תקבלו קורבונס. ולא באומס הרי גוי הגיבור בחול מרבה שאפשר לקחת ממנו נדור אומנדובס. גוי שמקריב נדרו נדובו מקריבים זאת וגוי אין הבדל בין מומר ללא מומר. מגיע גוי שואב דזורה עובר על שבע מיצנוח. אפשר לקחת ממנו קורבן רק בוכם חילקתי במומר לשאול מסו. מה כתוב הלאה? מן בהימה אז הריטוו מסביר שזה מיותר כי כתוב רח כך מן הבוקר מן הצוין מן הבהמה מיותר אז דורשים זאת שזה לא הולך על הקורבן אלא על המקריב אפילו שהוא מקריב כזה אדם בא להקריב שהוא כמו בהמה לאובי בניודומדו מי לבהמה כמו בהמה אינה מכירה בבורה כך אדם זה רחמון סלן אינו מקר בבירוי מקבלים ממנו נדובה מכאן אמרו מקבלים קורבונוס מפיש ישראל כדי שיחזרו בתשובה אם תח אותם הם לעולם לא רצו לחזור בתשובה חוץ מן המומר והמנסך יין בדזורה והמחל שבוס בפרסה ממנו לא מקבלים קורב כך שנינו בבריסה אז גוף קשי עצם הבריסה קשה אמרס אתה מתחיל בהתחלה מכם ולא כולכם לאסמו וטוני מקבלים קורב מפש ישראל גמור לאשי רי שב לכל הול ממנו לא מקבלים קורד ופשי הישראל מצות הוא כן שומר דבר אחד הוא לא שומר מקבלים קור זה מרבים מן הבמה אבל עכשיו צריך להבין מסיפה חוץ מן המומר והמנסך יין הי מומר איךדומה אי מומל כל התור היינו רש כבר שנינו ברש לדובךוד וממנו לא מקבלים כ שמציא ששנינו שכ מקבלים אלוכמר חוץ מן המומר לנסך יין הוא לכל שבוס בפרסיה שהם דינם כמ לכל התורה כולו ולא מקבלים קורים כמו ששנינו מכם ולא מן המומלזורש בסקדודנינו יש לזה את אותו משקל שמ מינו וכדע השטן הזה פסק רבונה לכן הוא אומר מי שמחלש הבוסס בפרסיה דינו כמובל לכל התור כולו אומרת המשנה כאם במשנה אנחנו מגיעים לדין של ביטל שהזכרנו בדפים האחרונים כאן זו המשנה אנשי חוצו למשל נקוט את הדוגמה שהגמור נוקטת גרים כאן בחצר שישה אנשים שישה אנשים גרים כאן עשו עירוב רק חמישה מהם נתנו חלק בעירוב השישי שכח לתת חלק בעירוב ששוכח איך עוד מהם ולא עירב ביסוי מהבית שלו אוסו מלאכניס ומלהוצויצי לאי ולא הם אסור להוציא מהבית שלו לא הוא ולא אחרים גם ש השכנים אסור להם להיכנס לבית שלו ולהוציא דברים לחצום ושלוהם מותורים אבל מבתיהם מותר לו הוציא מהבית לחצר. למה? אז כפי שהגמור מיתver, מדובר שהוא ביטל להם את רשותו. כמו שהזכרנו הוא הלך השישי הזה אמר לחמישה, אני מבטל לכם את הרשות שיש לי בחצר ולכן מותר לנו להוציא מבתם לחצר מהבית שלו עשו כמו שהגמור תבירו. מה יהיה הדין? להפך נוסון החמישה אמרו להשישי אנחנו מבטלים לך את הרשות שיש על מחצר וכל החצר כאילו רק שלך. אז הוא מותר הוא מותר לו להוציא מביתו לחצר וכן להפך והן אסורים להם אסור להוציא לא רק מהבית שלהם לחצר זה אסור לאף אחד אלא גם לבוא לבית שלו ולהוציא מהבית לחצר אסור להם כמו שהגיבור התבר או יו שניים או 20 זה על זה זאת אומרת שהיו כאן שישה אנשים רק ארבעה נתנו חלק בעירוב שניים לא נתנו אז אפילו שארבעה שנתנו יבטלו את רשותם לשניים שלא עשו עירוב הם ישארו באיסורם כי אחד עוסר על השני שאיך עוד אם יש כאן אחד שלא נתן חלק בעירוב נויסן רשוס יכול לבטל את רשותו לשכנים שלו שכן עשו העירוב וגם ונוטן רשות השכנים יכולים לבטל את הרשות אליו אבל שניים אם יש כאן שישה אמרנו ושניים נתנו חלק בעירוב נויס מרשוס הם יכולים לבטל את רשותם לארבע שעשו עירוב ולארבע האלה יהיה מותר אבל ואין נוטלים אי אפשר שהארבע האלה יבטלו את רשותם לשניים כי אחד יסור על השני ואין נוטלים רשוס מאמס נום רשוס מתי אפשר לעשות את הביטל בשעה אומרים דווקא אם בוא יודים לפני כניסת שבת אוסילו להמרים גם מי שחשיכו כמו שהגמור לאלון תביר את העמם וכבר הזכרנו במדגם בדף הקודם מי שנוסן רשוס והוצי אחר כך ב בשג במזיד הרי זה אוס דברי רבי מאיר במזכזר בבטל בשג שואלת הגמורה מה שחשב אלה ושלהם מותרים ביסו דוסר מהבית שלו אסור להוציא לחצר או חצי ראשי אבל הרשות שיש לה בחצר אינה עוסרת ולכן מבתיהם מותר להוציא לחצר איך כדומה אי דבוטיל אם הוא ביטל את רשותו שיש לו כאן ביסמהסו אז הוא הסתלק מכאן לגמרי הבית הוא נתן להם את החצר הוא נתן להם אז לא רק שיוכלו להוציא מבתיהם לחצר אלא גם מביתו לחצר הם יוכלו להוציא דלא בוטיל חצר יורה מהשאר למה מותר להם להוציא מבתיהם לחצר הרי יש לו כאן חלק בחצר והוא לא נתן חלק בעירוב אז אסור להם להוציא בתים לחצר הונהגמור או מסכי שבטל רש חצי רוי ולא ביטל רשו בס וכוס רבו המבשו חצי רש בס לאטל דין בבס בלאחוצ מה הכוונה בדף חוב בסוף פרק ש למדנו שרבזר אומר זה שמבטל סתם את רשותו הוא התכוון לבטל גם את רשות ביתו ואז לא הבית שלו לא החצר שלו מותר גם להוציא מביתו אבל חכו מסברים לו כשהוא ביטל ל סתם הוא התכוו את רשות חצרו ולא את רשות ביתו ולכן בבית הוא נשאר בבית ומביתו אסור להוציא לחצר כי זה בית שלו החצר לא שלו ביטל את חצרו לאחרים אבל מבתיהם לחצר מותר כי כל החצר ניתה שלהם כי הוא ביטל להם את רשותו חכוים טוענים לרבי לזר מה אתה אומר אדם לא גר בבית בלי חצר ואם הוא ביטל את רשות חצרו ביטל גם את רשות ביתו לא לפעמים אדם גר בבית בלי חצר ושלוהנו אומרת המשנה מותר לוי ולו מהבית שלהם גם להם מותר להוציא וגם הוא עצמו השישי שביטל מותר לו ללכת לבית שלהם ולהוציא מהבית לחצר וזה לא נחשב שהוא חוזר בו בביטל הוא משתמש בחצר מיתימי דבו הריח לגבי הוא לא חוזר בו מהביטל בזה שהוא מוציא בתם לחצר הוא כמו אורח אצלם כמו שאורח מגיע אליי הביתה או מוצאים בבית לחצר גם הוא אורח אצל חמישו האחרים מה למדנו בהמשך מה היה הדין להפך נוסנו לא ירשוסון החמישה ביטלו לשישי את הרשות שיש להם החצר הוא מותר להוציא מביתו לחצר כבית שלו פרטי והחצור שלו פרטית והן אסורים לבוא לביתו להוציא לחצור למה ונה והינו לגבי כיין כמו שאמרנו מקודם הם כשהם מוציאים הבית שלו לחצר הם חוזרים בהם מהביטל לא הם משתמשים שמה כמו אורח אונה גמור אחד לגבי חמישו אבו הריח ולכן לבר ששנינו שמותר לא להוציא מבתיהם אבל חמישול לגבי אחד ולאב דקה חמיש אומר רש"י אלא רבים גבי אחד לא יעבו אורחין ואם הם יציאו מביתו לחצר זה יחשב שהם חוזרים בהם מהביטל עכשיו שואל את הגמורה הגימורה הבינה ששני החלקים במשנה מדובר באותו מעשה זאת אומרת אשר חוצ ששוכח מלא עירב ואחר כך הוא עשה להם ביטל אז בסם של מוטורים לאם אחר כך נוסון אחרי כמה שעות הם עשו ביטל בחזרה כל החמישה ביטלו לשישי אז הדין מתהפך הוא מותר ואין אסורים שמע מינו שאפשר באותה שבת מבטלין וחויזר מבטלין ולא שנינו שזה מחליקסרב הוא שמואל שמואל סובר שאי אפשר לחזור ולבטל באותה שבת תהיה כאן קושיה על שמואל הוא נהג עם אורך קומה זה לא המשך של המעשה הקודם אלא המשנה אומרת מה יהיה הדג שהיה להפך לכתחילה במקום שהוא יבטל להם אז היה נוסנו לא רשוסון מיקור הוטובן אסורים מה למדנו היו שניים כמו שאמרנו היה כאן שישה אנשים ושניים נתנו חלק בעירוב רק ארבע עשו חלק בעירוב אוסרים זה על זה לא מוישארבע יבטלו לשניים שואלת הגמרא פשיטה הרי גם אם השניים האלו יגורו לבד בחצר במלוואיר מסרים אחד על השני אז ברור שגם כאן שארבע ביטלו להם זה לא עדיף מאשר שניים אלה שגרים לבד בחצר ואחד עוסר על השני אונה גמור לצריכה דהוד אחד מניו בוא תלחברי היו כאן שישה אנשים וארבע עשו עירוב רובן ושמן לא עשו עירוב באו הארבעה שעשו עירוב וביטלו לרובן ושם את החצ את הזכות בשם החצום עכשיו אחד עוסר על השני אומר רובן לשמן בוא אני אבטא לך את הרשות שלי בחצר כל מה שקיבלתי גם מאחרים ועכשיו זה יהיה רק שלך שימן ואתה תוכל להשתמש קומשמלון לא דקיב דבטי לאשר יוס חוצר כשהארבע ביטלו את חצרם לרוב ושמ ביחד לא היה כאן שום דבר זה לא הועיל כלום כלום אז הוא לא קנה כלום רובם והוא לא יכול לקנות כלום לשימן ולכן גם באופן זה עדיין אחד יסור על השני מה שנינו בהמשך המשנה אומרת כלל שאוד נון רשוס ונון רשוס שניים נוש ואין נו רשוס שואלת הגמרא שאיך עוד נון רשוס אוטו לאמלי למה המש צריכה לחזור על זה אם נויסן שאחד יכול לתת את רשותו לחמישה שעשו עירוב תנינה ברשה היא נוטל שהחמישה שעשו עירוב יכולים לתת לו את הרש תני בהמשך נוסן אונה גמור אנוכנ איך עוד נוסקטו זאת כדי להמשיך סיפצריךלי שניים נויסנים רשוס שואלת הגימורנ מפשיטה למה לא כמו שאחד יכול לתת את רשותו אז גם שניים יכולים לתת את רשותם וגם זה דומה למה ששנינו שהחמישה מבטלים לזה שלא יעשה עירוב או נהגמור כאן זה שונה כאן יש כאן שניים שלא עשו עירוב. קודם דיברנו חמישה שעשו עירוב והם מבטלים לשישי וזה יכול ללכת דו צדדי. אבל כאן יש כאן רק אחד צדדי. יש כאן שניים של עשו עירוב. אז השניים האלה יכולים לבטל את הזכות שיש להם מחצר לארבע שכאן עשו עירוב. אבל להפך אי אפשר הארבע לשניים אי אפשר. אז אולי נגזור מה עוד אתמליגזר. אם נתיר לשניים לבטל את רשותם לארבע אחרים דיל מוסל וטוללו. הם יחשבו שאפשר גם לעשות להפך שהארבע יבטלו לשניים. ואז באמת המסורים כאחד לשרני קומה שמלון שלא גוזרים ארבע לשניים לא יכולים לבטל השניים לארבע יכולים לבטל מה מסיים את המשנה ואינויתם רשוס שניים יכולים לבטל את רשותם לארבע אבל ארבע לשניים לא מולי כבר שנינו זאת מקודם אמרנו שזה פשיטה אז אמרנו שאפילו שאחרי זו מקנה גם לא אז מה שוב אונה גימור אל צריכה אף עלגב דאמרליקני על מנס לאקנויס מה הכוונה כמו שאמרנו מקודם יש כאן שישה אנשים ארבע עשוירוב שניים לאסירוב רובן ושמן עכשיו ארבע אומרים לרובן אנחנו מבטלים את רשות בחצר לך ראובן ואנחנו אומרים לך אתה יכול להקנות את רשותך ואת הרשות שעכשיו נתנו לך לשימן ואז שימן יהיה כם בודד ויוכל להוציא מביתו לחצום זה לא מועיל לא אומרים שהוא נעשה שלוחום למה כי כשהוא קיבל מהם הוא לא קיבל כלום זה לא התיר לו כלום אז אין לו מה נקלות לשימן זה האיטור בא לומר לנו שאין נוטלים רשות שניים לא רק באופן שהשניים קיבלו את הרשות וגם אחר כך אחד בטל השני, אלא גם באופן שלכתחילה ההסכם בין הארבע לשניים היה שאנחנו מקנים לאחד ממכם והוא יקנה אחר כך לשני זה לא מועיל. עד כאן דף סטס. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: