העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סח עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סח עמוד א

עירובין דף ס" השיעור מתחיל בעזרת השם סוף הדף הקודם בשורה האחרונה מהשורות הצרות בנקודותיים מספר את הגמורה ההוא ינוקה דשתהפיך חמימי היה תינוק שזמן מילתו היה בשבת יהשמיני היה בשבת ובזמנם היה נהוג שלפני המילה ואחרי המילה צריך לרחוץ את התינוק במים חמים המים החמים שהכינו נשפחו אומר לו רבי רבי גר באותה חצר אמר להם ניסו לי חמים מגוי בסוי תבואו אלי הבית תיקחו מים חמים ותיקחו את זה לבית התינוק אומר ליב גם גר שם באותה חצר והוא לא ירוינן לא עשינו כנרוב חציירס מעניין שרבי לא היה מודע לזה לא עשינו כנרב חציירוס אסור להוציא מהבית שלך לחצר אומר לי ניס מךשיתוף בסדר עירוב לא עשו אבל שיטוף מבוס כדי להתיר טלטול מהחצרות למובי עשו ונלמד לאלון שאם נשתתפו במובוי מותרים כאן וכאן גם החצורות מותר להוציא מבתים לחצום אני אסמוך על שיתוף אומר לי אמר לו הבייה גם את זה לא עשו או לא ישתפינם אז הוא אמר אם כך אין ברירה נמברו ללנוכריסלי יקראו לגוי והוא יביא את המים לתינוק אומר הבי הביה מספר בואי לויס ולמר רציתי להקשות על רבי על רבי איך הוא מתיר אמיר אלקום ולא ישב כון רב יוסף רב יוסף עצר אותי דאומר רב קנקבינ ברב יהודה כשלמדנו אצל רב יהודה או ואומרלון בדיריסה כשמגיעה שלה של דיריסה ורב אחד מורה להתר ולתלמיד יש קושיה וזה נוגע לאיסור דיריסה צריך לעצור מוסין אבל צריך להקשות לרבו איך אתה מתיר את זה אם יש לו תירוץ ועוד דין מייסה אבל אם כל השאלה זה רק בדרבונו כמו כאן שכל השלה הייתה בדרבונון אמיר להעקום זה רק דרבוננו אויצו מחצר מבית לחצר זה גם רק דרבוננון אבדינ מיסה לא מקשים לפני הפסק אמרו ככה לעשות תעשה כך אחרי שתינה כך בודס יופת אחר כך תשאל את הרב כדי לדעת את האמת אז באמת לבוס הרוכה אומר לי אחרי שכבר לקחו את המים שואל רבי יוסף את הביה מהי בואיס לו ולמר מה רצית להקשות לרבע על פסקו אומר לי אז זוה שבוס ואמיר לנוחרי שבוס יש איסור מדרבונון שבוס הכוונה איסור מדרבונון בשבת לעזות לעזות מטוס אל תוממס מדריס אין שום איסור בזה ביום השלישי שביום השלישית צריך צריך לעשות עליו גם אם זה יוצא בשבת אפשר לעשות מדרבונון אסרו רש"י אומר זה נראה כמתקן יש מפרשים שמו יעבירנו דלדם בשוס רבים אסרו לעשות בשבת אמיר לנוכרי לבקש לגוי לעשות עבורי בשבת דבר שלי אסור לעשות זה גם משר מדרבונון עכשיו כך מה זו שבוס והנה דיוכס השבס אפילו במוקה מצווה למשל ערב פסח חל בשבת ויום השביעי של תום ממס חל בשבת הוא צריך לקבל ל הזוה כדי שיוכל להקריב קורבן פסח לא מתירים לו את היסד רבוננון אומרים לו אל תביא קורב פסח יביא קורם פסח שנה אפילו שזה שאלה של קורס מי שלא מביא פסח אף אמיר לנוכרשבוס ונדכסבס אפילו כאן שיש כאן שאלה של מצווה שיש בה קורס של בריס לכן רציתי להקשות את הרבי איך הוא מתיר אמיר להקום אומר לי אמר לו רב יוסף ולא ישנור בן שבוס דאיז בי מיס מיס הכוונה איסמל לשבוז דלז במיסה דמר ליומנוכריזיל אחים הזוה זה דרבונון גם כאן אם היה אומר לגוי לך תבשל עבורי מים זה דרבוננו אני אומר לגוי תכף תעשה עבורי מלוכיריסה אז אתה צודק לא היינו דוכים כמו שהדרבון הזה לא נדחם במוקצו גם הדרבון הזה לא נתחר מוק מצווה אבל כאן מה סך הכל ביקשנו מהגוי ביקשנו מהגוי שיעשה רק יסר דרבונו שאפילו אם אני הייתי עושה את האיסר הזה זה רק יסוד דרבונן להביא מבית לחצר מוקם שאין חצירו זה רק סדר דרבוננו ממילא זה שבוס דשבוס זה שתי דרבוננו שתי דרבונ כמצווה מתירים אומר לרבי ברבחו לבבי מה הולך כאן אני שומע שהיה כאן סיפור עם מובוי ואמרתם שאין כאן שיטוף אין כאן אירוב מבוא דאיז בתרי גבר רבר וקרבונן מובל כזה שגרים בו שתי אנשים גדולים כמוך ורבה לא להביר ול שיטוף הוא סבבה דבר שיש מצווה שיהיה עירוב כדי שאנשים לא יקשלו להוציא מהבתים לחצר איך אתה לא דואג שיהיה כאן עירוב או שיתוף אומר לי מינב מה אפשר לעשות מה רבה לו אורכה הוא ראששיבה אין כבודו לחזר על בני אמוגבוט את השיתוף מכולם אנו אני הביה תרידנ בגרסוי אני טרוד בלימודי אין לי זמן להתעסק בזה אינו שרבנבוי לאשגח לא מעניין אותם מה אתה אומר יכול לעשות בקלות במקום לאסוף מכולם מזון ולעשות בזה שיתוף אני יכול להקנות לכולם כמו שנראה לנו אני יכול לזכות להם והקנה לו פיטה בסלה מה אני אעשה אני בערב שבת אקח את הלחם שלי ואני אבקש למישהו תגביע את זה תזכה את זה לכל בני המובוי בוזן שתי סודס ואז מספיק אפילו הגרים פה המון אנשים ועם זה נעשה להם שיתוף יש בעיה למה כיבד בואו למינוי יבוא אחד מבני אמרו והוא יאמר תן לי חתיכה מעליכם שזיכית עבורי בשיתוף ולא אפשר להסוונ עליי אני לא יכול כל שבת לתת מהלחם שלי היה אני הבייה ואם כך יבוא אני אשרב לתת לו בוטל שיטוף דתניה איך ממוב שביקש יין ושמן ולאנוס לו בוטל השיטוף ממילא אין אפשרות לעשות כאן עירוב שיתוף אז הוא שואל אותו יש לך עצה פשוטה וניקנה לומר רביעסה דחלה בחביתה יש לך חביות חומץ אצלך בבית ברביעית חומץ אפשר לעשות שיתוף למה כי ברגע שיש מוזן שתי סעודס זה כבר מספיק לכל בני המובים. רביעית חומץ היא ראויה למוזן שתי סודס. לטבל בזה מוזן שתי סודס. אז תאמר שאתה מזכה רביעית אחת בכל החביות שיש לך רביעית אחת אתה מזכה וזה יהיה השיתוף לכל השנה. אז הוא אמר לו ביהיה תניה אין משתפים בואיצר. דבר שעצור במחסן אסור לעשות שיתוף בחלק ממנו. למה? כי כמו שנראה כי אין ברירה וממילא מה אתה אומר בשעה שיאכלו משהו בשבת אולי הוא אכל את החלק הזה של השיתוף אם אומרים יש ברירה אז אומרים הרביס שנשארה עד הסוף היא הייתה הרוויס של השיטוף אבל אם אומרים איןבר אז לא יודעים איזה רויס לשיטוף איזה רוויס היא נשארה שלי אז יכול להיות שאני אוכל באמצע שבת קצת חומץ אני אוכל את את הרביעי של השיתוף לכן אין משתעפים בואו איצו אז אז הוא שאל אותו ואותן משתעתפים סחרת למדנו שכן משתעתפים אומר אבישה ילויקשי אמרנו זה תלוי במחלוקס אם יש ברירה או אם ברירה כמו שלמדנו בריכות יש מחלוקס בפרק ג' למדנו יש מחלוקס בין כמה תנועים האם יש ברירה או אין ברירה אז גם המחלוקס הזו תלויה ביש ברירה ואין ברירה והגמורה כ מביאה שמחלוקה זו היא בשם בסידל הו בי שמי הו בי סידל נתנן המס בביס יש מת שמונח בבית ולא יפסוך עם הרבה הבית יש לו כמה פתחים כל הפתחים סגורים ובכל אופן כולון טמאים כלי או אדם שנמצאים תחת המשקוף אפילו שהם לא תחת אותו אוהל עם המת הדלת סגורה גם יכול להיות בכל אופן כל מי שתחת המשקוף של הפתח טמא כל הפתחים למה כי לא יודעים איזה פתח הוא יצא ויש דין של סיף טומלוצס מקום שסוף הטומה לצאת דרך שם כבר עכשיו מטמט ממילא כל הפתחים טמאים נפתח איךוד מהם כל הפתחים היו סגורים בפ פתח אחד נפתח אז אומרים מכאן הוא יצא ממילא הוא טומה וכולון טועירן כל שאר הפתחים ניתרו כל מה שמונח תחת שאר הפתחים טהו עוד אופן חישב לא הציווי בהך קודמם אוי בחלון שיש בעל הרבו על הרבו מציל על כל הפסוחים כולם כל זמן שהוא לא חשב ולא נפתח אז אומרים כל פתח שיש כאן אומר רש שאפילו חלון של טפח על טפח אולי את הפתח הזה ירחיבו בדרכו יוציאו איתם את כל טמא א ברגע שנפתח אחד הפתחים או שהוא החליט הוא החליט מפתח זה וזה אני אוציא אותו ויש בו שיעור של דד תפוחים שזה שיעור חשוב שאפשר להוציא דרכו מת אז זה מציל שכל שאר הפתחים לא מתמים עכשיו נחלקו בשם ובסידן בשם היומרים והוא שחישב עד שלא יום הוא שמס לפני שהמת המת הוא החליט כשהוא ימות אני הוציא אותו דרך הפתח הזה אז ברגע שהוא מת הטומ ירדה רק על הפתח הזה ולא על שאר הפתחים אבל אם המת כבר מת ואז כל הפתחים קיבלו דין של טומה אז הטומ לא יורדת מהם על ידי שהוא החליט שמפתח זה אני אוציא אותו כי מחשוב ולא מוציאה מדטומה ולכן לא רק הכלים שהיו תחת הפתחים לפני שהוא החליט מים אלא גם כלים שעברו מעתה ואילר גם יהיו טמאים כל זמן שהוא לא יעשה מעשה של פתיחה כמו שלמדנו ברשע מאז שהוא יפתח אז אומרים מעט והילך כל שאר הפתחים כלים שיהיו מעתה ילך לא יתמו שם אבל כל זמן שהוא לא עשה מעשה לא דווקא אם הוא חשב עד שליום מסמס אז לכתחילה טו מנוחטת רק על הפתח הזה למה כן סוברים אין בריר אז אומרים מה אתה ואילך אנחנו יודעים שהפתח הזה הוא הפתח לפני זה לא יודעים ובסלו לא אומרים שיש ברירה ממילא אף מי שיום הוא שמס ואפילו שהוא החליט אחרי שמת המת ואפילו כלים כבר היו תחת פתחים אחרים ברגע שהוא מחליט דרך פתח זה אני אוציא אותו אנחנו אומרים יש ברירה והוברר למפריע שהפתח הזה היה הפתח שלכתחילה חשבו להוציא דרכו וכל שאר הפתחים לכתחילה לא חל עליהם טומה והכלים שתחת שאר הפתחים טהורים אפילו שהם היו שם לפני ההחלטה להוציא אותו מהפתח הזה אז נחלקו בשם ובסילים יש ברירה או אין ברירה השתי הבריסס האלו גם תלוי בותחיקס הבריסה שכתוב אי משתתפים בו יצר כבי שמי הבריסה שמשתתפים בו יצר כביסילל אז למעשה הראשון נמקשים אז מה נמצא שהביה סבר כבי שמאי ולא כמו ביסילל הלוכ כמו ביסילל בדרך כלל אז תיסס אומרים שלמעשה יש כאן עוד קושיה מה הבעיה אמר אי משתתפים ביצות בסדר בסדר, אבל יש לך עצה מאוד פשוטה. תיקח רביעית חומץ, אתה לא עד כדי כך עניש, לא תוכל להפריש רביעית אחת לכל השנה. שים אותה בכלי נפרד, שים את זה בצד, זה השיתוף, תזכה את זה לכולם וזה יהיה השיתוף. אז אז אומרת ספס, באמת הביה לא רצה לענות לו את האמת. הוא התחמק ממנו. הביה היה לו סיבה אחרת שהוא לא עשה את השיתוף. אז הוא התחמק ממנו כך, התחמק ממנו כך. באמת לא זו הסיבה האמיתית כי הבייה מסתומ סובר שיש ברירה כדי אז בסיסלל. למסמות חומר שהביה סבר שאין מצווה שיש שיתוף אין כזה חובה ולכן הוא לא עשה שיתוף מביאה הגמורה עוד מעשה בתינוק שנשפחו מימיו שהכינו לו לברית ההוא ינו כדישתהפוחמים בשבת ולא מים חמים אומלורה ניש ללאמה יצריכו נחים לנוכרי אגבמי האמא ברגע שעברו שבעה ימים כבר מחזיקים ביום השמיני היא כבר חול שעם בסכונה שבעה ימים ראשונים שונים יכול להיות שיש בו סכונה אבל מיום השמיני והלאה יכול להיות שאין בסקונה אי אפשר לחלל עבור השבת על ידי יהודי ולכן אם שואלים אותה את רוצה מים חמים על ידי יהודי אפשר לחמם לה בשבת אבל על ידי גוי מותר כי אמיר לנוחרי שבוס אבל במוקים חוילי אפילו חולי שאין בסכונה לא יגוזו על המיר להקום ממילא אם האמא תאמר שהיא צריכה לשתות מים חמים והיא חוה שם בסקונה עד 30 יום אז אפשר לחמם על ידי גוי ואז יבקשו לגוי באותו סיר שאתה שם על האש באותה מלאכה תעשה ריבוי בשיעורים זה גם התירו כאן ואז תמלא במקום למלות חצי ליטר שהיא מצליחה תמלא שתי ליטר שים את שתי ליטר ביחד על האש ואז ישאר לנו ליטר וחצי כדי לרחוץ את התינוק לפני הברית ואחרי הבריס אומר לרב שרשי לרובה אמי כוח לתמרי היא אוכלת מרים היא אוכלת דברים קרים מה פתאום לחלל עלי השבת על ידי גוי לחמם למים כדי לשתות אמר לי זה לא ראיה אם הוא טום ובעל מודנוקת לו היא כזה הילפון היא לא יודעת מה היא אוכלת מה היא כן אוכלת מה היא לא אוכלת אבל אם תאמר שהיא צריכה מים חמים, אפשר לסמוך על זה ולחמם לה על ידי גוי. เ
לצפיה בתכנים נוספים: