העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סו עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סו עמוד א

[מוזיקה] עירובין דף סרב והשיעור מתחיל בעזרת השם 10 שורות אחרונות של הדף הקודם מספר את הגמורה רבי חנינ בר יוסף ורב חיא ברבה ורבסה שלושת המורים האלו קלהו לההוא פונדק דאוסה נוכרי מורד פונדק בשבתה הם הזדמנו בשבת אחת לשבות בפונדק ויש כאן כמה יהודים שגרים בחצר אז כדי לעשות עירוב חצי רויס כדי שיוכלו לטלטל מבטים לחצו צריך גם לזכור את רשותו של הגוי בעל הפונדק הפונדק היה שיך לגוי ולמעשה נפרש כמו שרשי לפי הגרסה שטיסס מביאים רש"י הולך כאן כמו שגם הזכרנו במעשה הקודם שההלכה היא שגוי לא עוסר על בני החצר אלא אם כן הוא נמצא כאן בעיר בשבת בביתו בשבת כאן בעל הפונדק לא היה בכניסת השבת אז הם עשו העירו ביניהם והיו מותרים אבל באמצע שבת הופיע הגוי בעל הפונדק ברגע שהוא הופיע אז התבטל העירו ביניהם הם הסתפקו עכשיו אומרו מה הוא למי גרמיני האם אפשר עכשיו בשבת לזכור ממנו את רשותו בחצר ואז נכון שהעירוב כבר התבטל אומר רש"י אבל עכשיו יוכלו לעשות ביטל מה כמו שהזכרנו בסוף הפרק נראה בעזרת השם שאם חצר שלא עשו בעיר ובחצרס. יש עצה של ביטל שלמשל גרים כאן חמישה אנשים. ארבעה מתוכם מבטלים את רשותם בחצר לחמישי. והחמישי הזה הוא מותר להוציא מהבית שלו לחצר. אז גם כאן יזכרו את רשותו של בעל הפונדג בשבת וגם אחר כך יעשו ביטל וככה יהיה מותר לפחות מבית אחד להוציא לחצר. מה הם הסתפקו? האם אפשר לעשות שכירות בשבת? אז כפי שמבואר בטויספס מודפס לאלון בזמרב לדא שמקח וממקר אין כאן איסור כי זה רק מתונ בעלמה לא עושים כאן באמת שכירות זה רק להתיר טילטל השאלה היא מצד אלכס עירובין האם שכירות אפשר לעשות אותה גם באמצע שבת סך כמערב דומה שכירות מגוי יש לה את הדין כמו של עירוב מה מערב כשם שעירוב חציירוז בין היהודים שגרים בחצר מבודיוים אי אפשר לעשות באמצע שבת עירוב אף סירד דווקא מבוידיוים אויל מסך מבטל רשות סדומה כמו שהזכרנו מקודם שודי מבטל את רשותו לחברו שגר איתו בחצו מה מבטל רשות זה אפילו בשעבס אפשר לעשות זאת אבסורך אפילו בשבס אז הם נחלקו ביניהם רבי חניה ב יוסף אומר ניזכור אפשר לעשות את השכירות בשבת ואחר כך את הביטל ורבס אמר לא ניזכור אומר לו רבחי ברב השלישי ניסמוך על דברי זוקן על דבר בחני בר יוסף ונזכור אחר כך אוסו שולר יחנון הם שאלו אותו האם נהגו נכון? אומר לו אין יופי הסיסם שסוחרתם אומרת הגמור טוהו בו נערדוה רש"י מסביר לאלון בתו בו רב לזו שטו זה לשון מריח כלומר שנערדו עינו וחישבו לדעת טעמו של דבר זאת אומרת שפסקו של רבי ירחון היה קשה ביניהם מה היה קשה ביניהם ומי אומר רבי יוחנון אוכי ואומר רבי יוחננון סויכו כמערב דומה אז לכאורה מה ליו יש לו את כל הדינים של מערב מה מערב דווקא מביד יום אפשר לעשות עירוב אף דווקא מביד יום אפשר לזכור את זכותו של הגוי דוכה גמור אלוהי מה שרבי יוחונון מקיש דין שכירות מגוי לדין עירוב זה רק לכולה בעירובין אומר רשי כל עירובין לכולה ממילא רק לכולה שמה מערב אפילו פוחס שבופרוטה כשאווספים את הלחם לאירו אפשר לתת לחם שאין בו שווה פרוטה אף סויח זכירות מגוי כמו שהזכרנו בתחילת הפרק גם בפורכו משו ופרוטה אפשר לזכור את זכותו של הגוי כולשנייה ומה מעריב אפילו שכירו ולקיטו כפי שכבר הזכרנו שגוי שיש לו בית בחצר ויש לו פועל יהודי שגר אצלו אז לא צריך לעשות שכירות מהגוי אלא אם היהודי שגר בביתו של הגוי נותן חלק בעירוב זה מועיל האפסויחר אפילו שכירו ולקיטוי זאת אומרת שאם יש כאן גוי שגר כאן בחצו ויש לו פועל גוי שגר אצלו לא צריך לזכור את הזכות בחצו דווקא מבעל הבית הגוי אפשר לזכור לזכור את הזכות מהפועל הגוי שגר אצלו כולשלישית שסכירס מגוי דומה לעירוב ומה מערב חמישו ששרין בחוצר אחס איך עוד מערב על ידי כולון יש כאן חצר חמישה אנשים גרים עשו העירוב ביניהם עכשיו הם רוצים לשתף את העירוב עם חצר סמוכה שיש פתח ביניהם אז לא צריך לאסוף שוב פעם את העירוב אלא אחד מהחמישה לוקח את העירוב ומעביר זאת עושה בשלחות כולם עם החצר השנייה סויחנם כולה חמישרים בחוצר האחס יש כאן חמישה יהודים ויש כאן עוד גוי שגר בחצר לא צריך שכל החמישה יזכרו את הזכות מהגוי אלא מספיק שאחוד סוכיחר על ידי כולון זה התכמ רבי יוחנון להקישירס מגוי לעירוב לין שלושת הקולסיל אבל לא לחומרי לחומרי לא אפשר לעשות שכיר סגן בשבת טוהב רבי אלוזו שוב רבי לאזור הריח מעיין ומחשב לדעת טעמו של דבר שמה שאמרנו עכשיו בשם רבי ירחון אומר רב זירי מי ידר לוזו מה הוא טוהה מה זה מחודש לא כל כך אומר רב שישס גברר רה באדם גדול כרבי זירה לא יודע מה תהי ידרבי לוזו ככשד שמואל רבי מה שרבי יוחננו פסק שאפשר לעשות שכירות בשבת ואחר כך ביטל לא התאים לרב לוזור עם מה שהוא למד מרבו שמואל דומר שמואל שמואל אומר מה הכלל לעניין ביטל מתי אפשר לעשות ביטל מתי אי אפשר לעשות ביטל כל מוקים שיסרין ומערבין כמו שאמרנו מקודם יש כאן חצר שחמישה אנשים גרים כאן וכל זמן שהם לא עשו עירוב אחד עוסר על השני אסור להוציא מהבית לחצור הוא מארבוין אם הם רוצים הם יכולים לעשות אירוב ביניהם ואז הם מותרים להוציא עם הבתים לחצר מבטלין באופן שאושרין או מערבין יש גם עצה של ביטל שאם שכחו לעשות העירוב אז אפשר שארבעה ארבע מהם יבטלו את זכותם החצר לחמישי החמישי יהיה מותר יהיה מותר להוציא מהבית של החמישי לחצר וגם בחצר יהיה מותר לטלטל באופן זה מבטלים מערבים ואינו 20 אבל באופן שאם הם רוצים עושים עירוב ביניהם אבל אם הם לא עשו עירוב הם לא עושרים אחד על השני עוד מעט נראה מה הדוגמה לזה או שאיסרים ואין מערבוין אחד עולסר על השני אבל אין להם עצה לעשות עירוב באופן איר אין מבטלים מהביאור דברי שמואלת הגמורה כל מוקם שאויסרין ומערבים מבטלין אז אמרנו האופן הפשוט זה חמישה שגרים בחצר אחת אבל זה בא להוסיף עוד אופן כגון באזחצירי זו לפני מזו כמו שכבר הזכרנו כמה פעמים שיש שתי חצרות זו לפני מזו כמו שהבח מצייר כמה הציור הראשון ובני הפנימית אין להם דרך לצאת החוצה על המובוי אלא הדרך החיצונה אז כש באופן שהפנימית לא עשו עירוב ביניהם אז הכלל הוא שגם לדעס חכום שחוקים על רבי עקיבא רגע לעשור במקום יסר של מקומו יש להם זכות דריסת הרגל בחיצונה אז הם אוסרים על החיצונה באופן זה שהם אוסרים אחד על השני והם מערבים הם רוצים יכולים בערב שבת לעשות עירוב ולהתיר את הטלטול באופן זה הם יכולים גם לעשות ביטל אם הם לא יעשו העיר ביניהם הם יכולים לבטל את רשותם בני הפנימיס לבני החיצונו ואז בני החיצונו יהיו מות מותרים מערבים ואינוסרין אי מבטלין כגועים ביס חצי רויס ופסח איך ביניהם כמו שהבח מצייר בציור השני יש שתי חצרות סמוכות כל חצר יש לה פתח נפרד למוב לצאת החוצה רק כי יש פתח משותף ביניהם באופן זה אם הם רוצים עושים עירוב ביניהם ואז מותר לטל מחצר אחת לשנייה אבל כשהם לא עשו עירוב הם לא עוסרים אחד על השני באופן זה אין מועיל ביטל באמצע שבת אושר ואין ר הציור השלישי של רבי שמואל אין מבטלין לעשו מי איזה אופן הם עוסרים אחד על השני ואין הצעה של עירוב מה ליו לעשו נוכרי כשיש כאן גוי אז השתי היהודים שגרים מהגוי עוסרים אחד על השני ואין כאן עצה של עירוב אז אין כאן נצה של ביטל למה אין כאן עצה של של עירוב והיא דוסם מאתמול אם הגוי נמצא כאן מאתמול למה אין כאן עצה לא יגר מאתמול למה זו 20 ואם ערבין הם יכלו הרי לזכור את רשותו של הגוי ואז לעשות עירוב ביניהם אלו מה הכוונה תנת שמואל לאבדוסה בשבתה כשהגוי הגיע באמצע שבת באופן זה הם לא אכלו לעשות עירוב ביניהם כי לא היה כאן נזכור את רשותו ואם והם עוסרים אחד על שני אין מבטלים למה באמצע שבת הזכרו את רשותו של הגוי ואז עשו ביטל רואים שלא מעיל ביטל באמצע שבת באופן זה שמע מינו שכך במצונו שמואל מזה התקשר רבי לוזור שפסקו של רבי יחוננון לא מתאים לו עם דברי שמואל.
לצפיה בתכנים נוספים: