העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סה עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סה עמוד א

עירובי דף ס" השיעור מתחיל בעזרת השם כמה מילים אחרונות של הדף הקודם והגימור ממשיכה לעסוק בעניין שהזכרנו בשיעור הקודם ששיקו שטוי אסור לו להתפלל אסור לו להורות אומר רב שישס משום רבי אליעזר בן עזר יוכל לפסל כול מן הדין ממשכור מקדוש ועדשוב יש לי טענה לטעון לפני הקדוש ברוך הוא על כלל ישראל שאי אפשר להעניש אותם על העבירות שהם עשו מיום שיצאנו לגולס ועד עכשיו כי יש לנו דין של שיכור. שיכור אי אפשר להעניש אותו לעבירותיו. איפה רואים שיש לנו דין של שיכור? שנמר הנובי אומר לו כן שי מנזסניו שחורס ולא מיו אדם שיוצא לגולס הוא שיכור ולא מיין מסולמדנו בברייסה שיקור מכו מכח ממקור ממק מה שהוא מוכר המקח קיים מה שהוא קונה המקח קיים אויר שיש בו מיסה למשל הוא חילל שעה בסחמון לצלן ממיסנו אפילו שעשה הזאת כשהוא היה שטוי מלכס עבר עבירה שחבים עליה מלכס מלכנו כלול של דוב הרי כפיקח לכל דבור שפות מן התפילה אז איך הוא יכול לפתור את כל העולם כן הדין אונה הגמורה מה יכולני לפתור דקנמה מדין תפילה על זה שלא מתפללים מכבונה אני יכול לפתור עם התנה הזו שכולנו נחשבים כשיכורים אומר רבי חנינה לא ישונו ששיכור יש לו דין של פיקח אלא שלא הגיע לשחררו סווי שלוט אבל הגיע לשחררוסי שלוט כמו שכתוב בפסוקים שהוא לא הרגיש בכלל מה שקורה איתו אדם שהגיע לכזה דרגת שקרות פותור מכלום כי יש לו דין של שוויטה אומר רבי חנינה כל המפיק מוגן בשסגר מנצורד כל המפיק הכוונה שהוא מעביר מוגן תפילת מוגן זאת אומרת מוגן אברום הוא לא מתפלל 18 הוא נקט לשון מאפיק מוגן כי זה הלשון של הפסוק הוא מעביר הוא לא מתפלל בשעת זגי ובשעת שחרות הריטב מסביר היין מתגאה עליו מתגבר עליו סוגרים וחותמים צרות בעדו לא יבוא עליו צר שנאמר גבו אפיק מוגינים סוג חוסום צור מהשמ שהפיק זה לשון של העברה שהוא לא מתפלל די אפיק דעבורה נחסיב אוב מתלונן אחי בוגדו כמונוכל כאפיק נחולים יעבורו הם עוברים ממני כמו אפיק נכלים שהוא עובר אפיק זה נחל אכזב שהוא מתייבש בקיץ זאת אומרת שהפיק זה לשון של אב עברה שעובר מהעולם רבי יוחנן אמר דרשה אחרת כל שאינו עם מפיק יתמר מי שלא מתפלל הוא לא מגלה הוא דורש אפיק לשון גילוי הוא לא מגלה תפילתו מה משמדפיק ליש דגילו תחסיב ויראו אפיקים ויגולו מוסדסטיבן שואל את הגמור מרדקרו משמע בין למר או בין למר שני הדרשות מתאימות בפסוק ושניהם מגיעים לוותה מסקנה אז מה ההבדל בין הדרש של רבי רבי חנין לדרשתו של רבי יחנון אונה הגמור שנפקמי להלוכה איכביני מה בניו איבניו דרב שישס את ההנהגה של רב שישס דרב שישס מוסר שנטלשמיטה כשהוא שתה הוא מסר את שנתו לשמש מה הכוונה הוא הלך לישון קצת והוא אמר לשמש שלו כשמגיע זמן תפילה תאיר אותי שאני לא אפספס זמן תפילה מר איסטל דרב שישס רבי ויחון נושו דרש שאינו עם האפיק זאת אומרת הוא לא מגלה תפילתו עד שהוא יושן קצת זה כמו שרב שישס עשה הואמר לסלד הרב שישס רבי חנינאה שאמר שמעבירים הוא מעביר את תפילתו זאת אומרת הוא לא יושן קצת מאירים אותו זה עדיין לא הוא עדיין לא דעתו עדיין לא צלולה הוא הולך לישון ועד שהוא לא מתעורר מעצמו הוא לא מתפלל זה הנפקמינה בין שתי הדרשות אומר רב חי ברא שם הרב כל שנדית מיושב סולוב אלספלל משום שנאמר בצור על יוירה תראה מעשה רש"י אומר אין פסוק הזה בכל התנך אולי זה פסוק מסעיפו בן סירו מהספורים החיצוינים אז כמו שאסור להורות בצור כשהוא בצער כשדעתו לא מיושבת כרגע אסור להתפלל רבי חנינ ביומד רותח ביום שהוא היה רוטע ביום שהוא היה כעס לא ימצלה הוא לא התפלל אומר בצור על יוירה כסיב מרוק וביו בדשוטה ביום שנשבה רוח דרומית שהיא רוח חזקה לאבן נופיק לבית דין לא יצא לבית הדין לדון דינים אומר רב נחם בר יצחרוק אלחסה כדי לומר הלכה בוא צילוסה צריך צלילות הדעת כיומדסטנ כמו יום שנושד ברוח צפונית רוח דרומית היא רוח שמבלת את הדעת רוח צפונית ביום זה יום אורהו ונוח לכל כמו שכתוב בגימור ומס שלכן לא מלו ישראל את בניהם במדבור כי לא נשוה להם רוח צפונית שהיא טובה לעולם דרך אגב מביאה גימורה אם מכמה מרואים שכל דבר קטן יכול לגרום חוסר בריכוז ללימוד אומר הביי היא אומרו לי אם האם האומנת שלי היה יתום הייתה אומרת לי קורבקות תקרב לי בבקשה את הקטח שבו מטבלים את הלחם כזו פעולה קטנה לא תנוי כבר לא למדתי באותו ריכוז שהייתי לומד תמיד אומר רובה יקרצטון כינו אם כינה עקצה אותי לא יתנו אני כבר לא לומד באותה רמה שאני לומד כל יום מריד רבינה עובדו לאימ ז מונה לז יומ מסביר רבינו חנל היא עשתה לו שבע בגדים לכל יום ימות השבוע כדי שיוכל להחליף כל יום ואז כינים לא יגיעו לאליו כי הקינים מגיעים מזה שלא מחפשים את הבגדים ואז לא תהיה לו את הבעיה שקרץ סטון קינו וזה מפריע מהריכוז ללימוד אומר רב יהודה לא יבר ליילה לא נברא הלילה אלו לשינסה כדי לישון טיסס מסבירים שבדובר בלילות הקצרים של תמוז אין זמן גם ללמוד וגם לישון אומר רב שמלוקיש לא יברסי הרי כל מה שנברא היה הלבנה היה ריח אלו לגרסה כדי שיוכלו ללמוד בלילה לאור הלבנה אמר לי לרב זירא אמרו התלמידים לרב זירא מחדדון שמיתך שמועותך מחודדים זאת אומרת יש לו שמועות ברורות אומלו דמונינו אני לומד ביום וביום דעתי צלולה ולכן השמועות ברורות אומרו ליברת דרב חיזדה בתו שרב חיזדה אמרה לאבי לרב חיזדה לאב אמר מינם פוט אתה לא רוצה לישון קצת אומר לו אשתה עכשיו זאת אומרת עוד מעט אדם לא יודע מתי הוא ילך מהעולם אוסו מדריך חוקטינה יגיעו הימים הארוכים והקצרים ארוכים שאפשר לישן כמה שרוצים והם קצרים אי אפשר לקיים בהם תירו מצס ונינו מתו ואז נישן הרבה אומר רב נחמן בר יצחוק ענן פילי דמו מענן אנחנו פועלי יום מסביר הרטבו עיקר לימודינו צריך להיות ביום או גיסו ביום ובלילה אני אלמד קצת בלילה אבל העיקר הלימוד ביום אנחנו פה עלי יום רבחי בינקב יוזף פורה הוא לווה ופרה מה הכוונה הוא עשה על עצמו סדר כמה פרקים הוא לומד ביום. אם הגיע איזה יום שהיה עסוג הפרנסתו אז הוא לבה. הוא לא למד איזה פרק מסוים והוא פרז עוד בלילה. בלילה במקום ללכת לישון הוא פשוט היה צריך להשלים את הלימוד שהוא עדיין לא למד ביום. אומר רבי לוזו הבור מן הדרך על הספל לשלוש יומים כי דעתו לא צלולה עד שלושה ימים. שנאמר עזרא אומר אחרי שהוא הביא את כלל ישראל מגולס וואג בצמם לנו הבואל אהב ונח נשום יום עם שלושו ורק אחר והובינו בוא מי הגיע לפני זה הולך להתבונן לפני שלושה ימים אבו דשמואל אביו של שמואל כאוס ברוך כשהוא הגיע מהדרך לא ימצל לא סיים שלושה ימים הוא לא התפלל מיסה בפוסקים כתוב שכיום זה ההנהגה ההנחה הזאת לא נוהגת כל מה שלמדנו כאן כי היום במילא לא מכוונים בתפילה כל כך ולכן מתפללים גם בומן הדרך שמואל לאמצ בביסדיז בשיחה בבית שהיה בו שייכר הוא לא התפלל כי הריח של השחר שיקר אותו רב פופל מצל בביס לא התפלל בבית דיז ארסני שהיו בו דגים מתוגנים בקמח הריח הפריע לו להתרכז בתפילה אומר רבי חנין לכל המספט ביינוי יש בימסינוי כל מי שמפייסים אותו על דבר שעשו לו והוא מתרצה בשעה שהוא טוב ליבו ביין יש בו מהנהגת הקדוש ברוך הוא שנאמר אחרי המבל נוח הקריב קורבונס ויורח השםח אני חויח והוא התרצה ויומר לי בו אלוהי ספלק אלו וגווימו מסביר שלמדנו מקודם אפשר להשתקר מהריח אז זה אותו דבר אומר הבחי כל המסיעה שבינו אדם ששותה יין ודעתו נשארת מיושבת יש בו עם מדס שיבים סקיינים של הסנהדרום למה כי יין ניתן בשיב מויסיס וסווד ניתן בשבי מוס יין וסוד זה אותה גימטריה 70 אז מה זה מרמז אז לנו נכנס יין יוצר הסוד אדם מכניס יין והסודות יוצאים הוא משתקר אבל זה שדעתו מיושבת לא יוצא סוד אז צריך רמז אחר ל70 לגימטריה של 70 של יין אצלו הרמז הוא שיש במידה שיבים זיקס הנדר אומר הבכונין לאניברו יין בעולם אלו לנחם אביים שנותנים להם יין להרגיע אותם ולשלם שכר לרשום אומר רש"י ששותים ושמחים ומקבלים עולמה בחייהם כדי לשלם למלמץ קם בעולם ולא בעולם הבא שנאמרנו שיכו לאיבד זה הכוונה לרושה סיום הפסוק ויין למורי נופש זה הבידים אומר הבחונים בר פופה כל שאין יין נשפח בתורביסו כמים אינוי בכלל ברוכה אומר רש"י לא הגיע לסוף ברכה גמורה ואפילו עשיר בדברים אחרים והאם יין כמסביר זה לא מכוונים שהוא שופך יין זה בלתשכיס אלא אם נשפח יין הוא לא עושה מזה עסק כי יש לו כזה זה שפע אדם כזה הוא כבר הגיע לסוף רוח שנאמר ובירך אסלחמכו ואסמכו איזה מים מדובר כאן מדובר כאן מים שדומים ללחם מה לחם שניכר בכסף מיסר שאפשר לקנות אותו בירושלים מדי מיסר שני אף מים שניקר בכסף מיסר ולמדנו בתחילת פרק שלישי הכל ניקע בכסף מיסר חוץ מן המים מן המלח אז אין כוונת הפסוק למים רגילים ומניו יין וכורלי מים מתי זהוירך שזה כזה מצב שמים שהיין בבית כמו מים נשפ בביסוק המים כברכה הוא הגיע לסוף ברוכב לו אומר רבי אלוי משלושבורים עודניקרמוגון בקויסוי אם דעתו מיושבת עליו כשהוא שותה יין ובכיסוי בארנק שלו אם הוא נוסא ונותן בני אדם באמונה ובקעסוי שאינו כבדן יותר מדי ואמר לו אב בסחקוי בהנהגה איך שהוא מתנהג שהוא צוחק גם אפשר לדעת אם הוא הגון או לא. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: