העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סה עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף סה עמוד ב

אז למדנו בתחילת הפרק מחלוקת בין רב מאיר לרב לזר בינקב. האם יהודי בודד שגר עם גוי כדי שיוכל לטלטל מהבית לחצר? צריך לזכור את רשותו מהגוי? הוא צריך לזכור מהגוי את הרשות שיש לו בחצר או לא? רב מאיר סובר שצריך רב לזיק סובר שלא. אז למעשה כולם ממודים שדירת גוינה דירה אלא הגזירי כדי שלא יוצא לגור עם הגוי שלא ילמוד במיסוב. רמר סובר שגזרו גם כשהוא גר עם שודי בודד גר עם גוי. רביעזר בינקב סובר לא דווקא כששתי יהודים גרים עם גוי אבל יהודי בודד זה לא שכיח שהוא יגור איתו כי הוא פוחד שהוא יהרוג אותו ובדוב לשכיח לגוזרו רבונון אומר רב יהודה מרב ישראל ונוכרי בפנימיס וישראל בחיצונו יש כאן שתי חצרות זו לפני מזו יש חצר פנימית שאי אפשר לצאת ממנה ישירות לרחוב אלא יוצאים לחצר חיצונה ומהחצר החיצונה יוצאים החוצה זאת אומרת שבני הפנימית יש להם זכות דריסת הרגל בחיצונה ובחצר הפנימית גרים שני אנשים יהודי וגוי בחצר החיצונה גר יהודי בודד מה ההלכה של החצר החיצונה עוד מעט נראה מה מה ההלכה של החצר הפנימית החצר החיצונה זה שגר היהודי הבודד שגר בישראל בחיצונה האם מותר לו להוציא בשבת מהבית לחצר או לא בומיסה לפני רבי כך מספר רב ואוסר כל זמן שהוא לא סוחר את רשותו של הגוי יש לו זכוס דריסורגל לגוי לעבור דרך החצר החיצונה הוא לא יכול להוציא מביתו לחצר בשבת אותו דבר באו לישול לפני רב חיה ואוסר גם אשר כך אומר רב יוסוב רבי ורב יוסף בשיל הי פירקד רב שישס הרבי ורב יוסף ישבו אחרי דרשתו של רב שישס ודיברו בלימוד ויוסיף רב שישס וכמר כמן אומרו רב לשמיתה כדעת מי אמר הרב שזה זה שגר בחיצונה אסור לו לטלטל מביתול החצור כלומר שהוא לא סוחר את רשותו של הגוי אפילו שהוא גר כאן לבד הוא יהודי בודד כרב מאיר שגוי עוסר גם על יהודי בודד כך רב ששס אמר קר כיש רב רישה רבניענע בראשו הוא מסכים איתו מי ישב כאן עוד רב יוסף אומר רב יוסף טרי גבר רבר וקרבונון שני אנשים גדולים כמו אלו החכמים רב שישזס ורבה ליטו באיבלס יטאוו בכזה דבר פשוט היא כרבי רבי מאיר לא מולי ישראל בחיצוינו אז למה צריך לדבר מה הדין של הישראל בחיצוינו הוא יכול לדבר על החצר הפנימית חצר הפנימית שמה גרים ישראל וגוי לומר שהישראל כלומן שהוא לא סוחר מהגוי את רשותו אסור לו להוציא מהבית לחצר למה צריך לדבר מהחיצונה וכי תי ממיס שאויו כח אויו באו לשאול אותו זה היה הסיפור זה מיס שאו הדין היו שואלים אותו לחיצונה גם היה אומר אותו דבר על הפנימית הוא גם ה עונה אותו דבר זה לא נכון יש לזה סיום והמפורש מסבירים שרבי ורב שישס לא ידעו את סיום דברי רב רב ממשיך הוא לא ממשיך באו לשאול אותו רב אמר בשם רבי הוא סיפר מעשה שבאו לשאול את לפני רבי מה הדין של החיצוני והוא עשה שאלו התלמידים את הרב בואו מנמרב פנימי במקום ממה קורה עם הישראל היחיד שדר בפנימית עם הגוי הוא מותר לו להוציא מהבית שלו לחצר כל זמן שהוא לא סוחר מהגוי או לא והוא אמר להן מוטו מותר ר לו למה כי הוא יהודי בודד יהודי בודד עם גוי הישראל שגר בחיצונה אין לו שום זכות בפנימית אז בפנימית יש כאן רק ודי אחד וגוי יהודי אחד וגוי הגוי לא עוסר עליו מותר ואלו מי אז מה רואים כאן להפך רב לא סבר כמו רב מאיר כי בפנימית הוא כן התירו כרב ליעזר ביינקב או אמר עד שיוני ישראל עם אוסרים זה על זה נו בחיצונה גר גם רק ודי אחד למה הגוי עוסר עליו צריך שני 20 לזר בינקב אלו כרבי עקיבא דומה הרגל המותרז במקומו סרץ של במקומו לא מולי נוכרי אפילונמי כפי שכבר למדנו ונלמד זאת בעזרת השם בסוף הפרק יש מחלוקס בין רבקי ולחכומים באופן שיש חצר פנימית וחצר חיצונה ובני החצר הפנימית יוצאים לרחוב דווקא רק דרך החצר החיצונה אין להם פתח ישירות לרחוב יש כאן היהודים גרים שתי יהודים החצרה פנימית שתי יהודים בחצר החיצונה נניח דוגמה אז ובה יהיה הדין כשבני הפנימית עשו ביניהם עירוב חציירוס ובני החיצונה עשו ביניהם עירוב חציירס אבל ביניהם לא עשו עירוב כל חצר עשתה עירוב חצר בפני עצמה אז הרגל מותרת במקומה מה הכוונה בני הפנימית הרגל שלהם מותרת במקומה מותר להם להוציא מבטים שלהם לחצר כעשו ביניהם עירוב לפי חומים אינה עוסרת שלא במקומה הם לא אוסרים על בני החיצונה להוציא מבתם לחצר אחרי שבני החיצונה נעשו עירוב אפילו שיש להם זכות דריסת הרגל רגל המותרת במקומה אינה עוסרת הרגל הדריסת הרגל אינה עוסרת אבל כאן שאנחנו אומרים שהגוי כן עוסר על בן החיצונה זאת אומרת שרב סוב כמו רבי עקיבא שרבי עקיבא אומר רגל המותרת במקומה בני הפנימית עשו בניהם מאיר ומותר לם להוציא מהבתים לחצר או סרת שלו במקומה הם אוסרים בני החיצונה להוציא מהבתים לחצר כי יש כאן זכוז דריסורג של בני הפימיס שאיתם הם לא ירבו ממילא אז אם כך למה צריך רב לומר שהגוי שגר בפנימית אוסר על הישראל שגר בחיצונה להוציא כי הוא לא שכר ממנו את רשותו ולגוי יש כאן זכות דריסת הרגל כמו רבי עקיבא מה צריך להגיע לגוי עצם זה שגר שם יהודי בפנימית הוא עוסר על בן החיצונה כמו שרב עקיבא אומר אז מה הולך כאן אומר רב הונברידה רבי יהושע אני אסביר לך את פסקו של רב להשלמת המעשה עם רבי לאילום כרבי לזר בן ינקב שכדי שגוי יאסור צריך שיגורו כאן לפחות שתי יהודים על יהודי בודד הוא לא אסור הוא כרבי עקיבא ולכן כך הזה שגר בפנימית הוא גר יהודי בודד עם גוי הגוי לא עוסר עליו כמו רבי לזר בינקב על הישראל שגר בחיצונה הגוי עוסר כמו רבי עקיבא שזכות ריסת הרגל אוסרת מה אתה שואל למה צריך להגיע לגוי גם היהודי שגר בפנימית הוא עצמו אסור ואוכה מעסק גוי שעירבו הישראל הבודד שגר בפנימית והישראל הבודד שגר בחיצונה עשו ביניהם מעירוב אז הישראל לא עוסר על בין הישראל לחיצונה לכן ותיים בדיקנוכרי יש כאן גוי שהוא על הפנימית הוא לא עוסר כי שעם יהודי בודד אבל החיצונה הוא עוסר כי שעם גרים כאילו שני יהודים יש כאן יהודי שגר כאן בחיצונה ויש כאן יהודי שיש לו זכות דריסת הרגל יש כאן שתי יהודים וגוי שיש לו גם זכות דריסת הרגל כמו רבי עקיבא לכן תעמיד כנוכ דאוסיר אבל לקנוכי לא יוסי כי שתי היהודים עשו ביניהם עירוב בוא מיני רב לוז מרב ככה גרסה נכונה הוא שואל את רב אני שמעתי ממך באופן הזה שישראל ונוכרי גרים בפנימית וישראל בודד גרים בחיצונה גר בחיצונה זה נחשב שבחיצונה יש כאן שתי יהודים וגוי כי יש כאן יהודי שגר כאן ויהודי שיש לו זכות דריסת הרגל וגוי שיש לו זכות דריסת הרגל וזה שכיח שיגור כך ממילא באופן זה אפילו כמו שהלוח כמו רב לזר בינקב היהודי שגר בחיצונה אסור לו להוציא מהבית לחצו כל שהוא לא סוחר את זכותו של הגוי מה תהיה הלכה באופן הפוך ישראל ונוכרי גרים בחיצוינו וישראל בודד בפנימיס מה הוא האם באופן זה גם אנחנו אומרים יש כאן בפנימית יהודי אחד אז לא ודאי שמותר להוציא מהבית לחצר אבל בחיצונה יש כאן שתי יהודים וגוי יש כאן את יהודי שגר כאן ויהודי שיש לו זכודריס אסור רגל כאן וגוי אז צריך כדי שהיהודי שגר בחיצונה יוכל להוציא מהבית לחצר אז חוץ מה שהוא צריך לעשות עירוב עם זה שגר בפנימית לפי רבי עקיבא הוא צריך גם לזכור את רשותו של הגוי או שלא אנחנו אומרים יש כאן רק ודי בודד וגוי בודד גוי לא משנה בודד או לא ורבי לזרקב סובר שבאופן כזה הגוי לא עושה למה שנאמר כך מה אוסם משם נשכי דדיה אנחנו אומרים הרי לפי רבי לזר בנקב גוי עוסר רק באופן ששכיח שכך יגור יהודי עם גוי. יהודי בודד לא שכיח כי הוא פוחד שהגוי יהרוג אותו. מתי זה שכיח שגרים שני יהודים וגוי? אז כשגר יהודי וגוי בפנימית ויהודי בחיצונה זה שכיח שיגור כך. למה? כמו ששתי יהודים גוי לא מפחדים לגור כי הגוי מפחד להרוג יהודי כי יש יהודי נוסף כאן אז גם כאן דמירטסנוכרי סובשתי אוסי ישראל ואומר לי ישראל דאב וגבוך איכה הגוי שגר עם היהודי בפנימית חושש להרוג את היהודי למה כי היהודי חברו שגר בחיצונה ישאל אותו איפה חבר שלי מה הוא יאמר לו הוא יצא איך הוא יצא לא ראיתי אותו לצאת הורי צריך לצאת דרך החצר שלי ולכן היהודי לא חושש לגור עם הגוי אז יש רגילות לגור כך וזה בכלל הגזירה גם לפי רבי לזר בינקב אבולוכה אבל כשהיהודי והגוי גרים בחצר החיצונה ויש עוד יהודי בחצר הפנימית אז הגוי כן עלול להרוג את שכנו היהודי למה כי מה הישראל הפנימי ישאל אותו איפה חבר שלי יאמר לו אמין אליי נופכוזלי הוא יצא לא ראית שהוא יוצא נכון לא ראית כי הוא לא יוצא דרכך אתה גר בפנימית הוא גר בחיצונה ממילא היהודי חושש לגור עם הגוי וזה דבר שלא שכיח דבר ד לא שכיח אבל כסב לא גזרו או דילמה גם כאן יש רגילות לגור כאן לפעשה יש כאן שתי יהודים מה אתה אומר הגוי לא חושש להרוג את היהודי כי יש כאן רק יהודי בודד זה שגר בפנימית הוא יאמר לו הוא יצא הוא כן מפחד או דיל מוכנ ממירטס הוא חושש להרוג אותו דסור אשתו עושה ישראל וחוזלי כל רגע היהודי שגם הלימט יכול לצאת ולראות שאני הורג אותו לכן הוא חושש להרוג אותו ושוב יש רגילות שככה יגור יהודים וצריך לגזור כאן שבאופן זה גם צריך לזכור את רשותו של הגוי כדי שלא יגור כאן שלא ילמד בן מעסוב או מלא הנה לו רב יש פסוק תן לחוכום ויך כמוד נותנים לחכם הלכה אחת והוא מחכים מבין דבר מתוך דבר גם אני אני דיברתי באופן שישראל בגוי בפנימית וישראל בחיצונה אבל אותו דבר יהיה גם באופן שלך כי גם באופן זה לא חוששים לגור ביחד עם הגוי כי יש את היהודי שגר בפנימית ממילא גם באופן זה הגוי עושה סר על החיצונה להוציא מהבתים לחצר כל זמן שלא יזכרו ממנו את רשותו מספר את הגמור רשלוקיש ותלמידן רבי חנינה יקלהו להו פונדק הם נקלאו הם הזדמנו לאיזה פונדק רצו לשבוט שם בשבת הפונדק הזה היה בחצר שהיה גרו בו כמה יהודים וגוי אחד אז מה ההלכה צריך לזכור את רשותו של הגוי רק אחר כך אפשר לעשות עירב חצרוז בין היהודים הבעיה הייתה הגוי הבודד שגר כאן בחצר הוא הזכיר את דירתו לגוי אחר. אז אם הסוחר היה כאן היו סוחרים ממנו את רשותו בחצר. הבעיה הייתה ולאב וסויכו. הסוחר לא היה כאן. הוא יצא מהיר ואומזר. אבל בעל הדירה היה כאן באזור יכלו לזכור ממנו את רשותו. אז למעשה רש"י אומר כל זמן שהסוחר לא נמצא כאן הוא לא עוסר. כמו שלמדנו בתחילת הפרק שהגוי אינו עוסר כשהוא לא נמצא בדירתו. אבל הם חששו שמה באמצע שבת הוא יגיע ואז יאסור עליהם אז שהוא יגיע אומרו מה הוא למיגמיני הם הסתפקו האם אפשר לזכור את רשות הגוי בחצר מהמזכיר מבעל הדירה או לא צריך לזכור את זה מהסייחה שעכשיו גר בדירה אז כך כלדמוצא מסלק לאם ההסכם ביניהם הוא יש חוזה ביניהם הוא לא יכול לסלק אותו כל רגע ודאי לא הייתי בואו לרדולי הגרינים ברור שאי אפשר לזכור את הרשות בחצר מהמאסר כולו בא לדירה עכשיו בא לדירה עכשיו הוא הסוחר כיתי בו כל הספק הוא איךדמוצא מסלק לי הוא יכול כל רגע לבוא ולסלק אותו מהדירה והריתבו מסביר שהם ידעו שהנוג באזור הזה היה כך שההסכם בין המזכיר לסוחר היה שכל רגע המזכיר יכול לבוא לסלק את הסוכר מ כיבנ מוצא מסלק לי כיוון שהבעל הבית יכול כל רגע לסלק אותו הגרינן הוא נחשב לבעל הבית אפשר לזכור ממנו את הרשות בחצו או דיל מאשתמי או לא יסלקה כזמן שהוא לא סילק אותו אז הסוחר בעל הבית אומלם רשלו לוקיש הם הרי הסתפקו תלמיד חישלוקיש אמר רשלוקיש ניזכו בוא נזכור מבעל הבית ונטלטל על סמך השכירות הזו בשבת הזו ולכשנגיע אצל רבי סנן שבדורם נישן האם עשינו נכון אז רש"י מסביר כל האיסור לטלטל וחצר לפני שסוחרים את רשותו של הגוי זה רק איסור דרבוננון ספיק דרבונן לכולה לכן מותר לנו להקל אבל כדי שנדע לפעם הבאה נברר כשהם הגיעו אוסו שילו לרב אופיס הוא היה מרבי שבדורם אומר לן יופי הסיסם שסוחרתם כי כיוון שההסכם המזכיר לסוכר שיכול כל רגע לסלק אותו המזכיר נחשב לבעל הבית ומספיק לזכור את הרשות בחצר מבעל הבית עד כאן דף סה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: