העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף נ עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף נ עמוד א

רובי דף נשיעור מתחיל בעזרת השם סוף הדף הקודם בתחילת הגימורה אחרי המשנה למדנו המשנה מי שהולך בדרך בערב שבת ויש לו 4000 אמ עד הבית אז יש לו עצה הוא אומר שביסוסי אילן זה וזה ואז הוא השיטה השביטה שלו נגבעת שם יכול ללכת 2000 מעמ עד לשם ומשם לביתו 2000 עמו אבל זה דווקא כשהוא אומר שביסוסי באיקורי זאת אומרת הוא מסיים את השטח את הדלדמס שבו בו הוא קונה שביסה אבל אם הוא אומר שביסו סיטח טוב הוא לא מסיים איזה דלדמס לא יאמר כלום מברר את הגמורים מי לא יאומר כלום מביאה הגמור שתי שיטות אומר רב לא יאמר כלום כל עיקר דאפילו לתחתוב של אילון לא מרוצה אוזיל כמו שהגימור התבר עוד מעט בשתי דרכים רב סובר הוא לא קנה שביסה בכלל לא שם ולא כאן כי מכאן הוא נאקר הוא רצה לשבות שם שם הוא לא אמר איפה אז הוא לא קונה אז הוא לא יכול לזוז מדל המיסוב ושמואל אמר לא יאמר כלום לבייסוי ללכת הביתה לא יכול אבל לתחטוף של אילון מוצא אוזיל מה הכוונה הכוונה היא למשל תחת האילון יש 30 ואז אני לא יודע באיזה דלדמס הוא קבע את השוויסה שלו אם הוא קבע בדמס שיותר קרובות לבית שלו אז יש 2000 מעמ עד הבית הוא יכול ללכת לבית אבל אם הוא קבע את הדל אדם שותו קרובות למקום שהוא עומד בו אז הוא לא יכול ללכת הביתה כי משם עד הביתה יש לו יותר מ2000 עמו אז לבית הוא לא יכול ללכת אבל לתחתו של אילון זאת אומרת 2000 אמו מכאן עד עד העילון כמו שגמור לאלון מדובר שכל נוף האילן הוא בתוך 2000 עמו איפה שרק נבחר את הארבע אמו שלו יש לו משם רק עד רק 2000 עמו עד המקום שהוא עומד כאן אז ממון נפשך הוא יכול ללכת לתחתו של לי אינון ומשם והלגם רק הוא לא יכול לדעת באיזה דלדה מסוכבה ולכן מנסה את תחתו של אילון חמור גמול. כמו הזכרנו את הביטוי הזה לפני 20 דף שאדם מוביל חמור וגמל אז זה הולך לפניו וזה הולך אחריו זה מושך אותו לכאן וזה מושך אותו לכאן קר גם כאן אנחנו לא יודעים בדלדמס הוא קבע שביסוסו בוא לימד מן הצופון הוא אומר אני רוצה את הדלדמס הצפוניות של האילן זה יותר קרוב לבית שלי כדי שמשם יש לי 2000 מעמד הבית מוידלמן הדורים אומרים לו לא אולי הדלדמס שקבעת לשביסה זה הדלדמס הדרומיות ואז משם לבית שלך אין 2000 מעמות יש יותר מ-2000 אמו אתה לא יכול ללכת הביתה בוא לימדוד מן הדור אם הוא רוצה דווקא את הצד הדרומי שיותר קרוב למקום שהוא עומד בו כדי שיהיה לו 2000 אמו משם לכיוון איפה שהוא עומד ויוכל ללכת קצת אחורה מועדנו לו מן הצופן אומרים לו לא אולי בחרת את הדלדם את הצפוניות ואסור אז דל אדםזה 2000 אמו מכאן ואסור לך ללכת אחורה אפילו לאמו אחת זאת אומרת למעשה אומר רשי הפירוש הראשון שאיתו הוא מסכים שיש לו למייסה ממקום המידתו 4000 עמו פחות השטח של העילון. זאת אומרת אם השטח של האילן הוא 30 עמו יש לו 4000 עמו פחות 30 כי זה ממון נפשך איפה שרק נקבע את שביטתו את זה הוא ממונשך יכול ללכת אומר רבי מה תעמד רב אומר רש"י בשלמת טעמו של שמואל מאוד מובן כי בכל מקום שהוא קנה שביס את תחסידו יכול ללכת עד האילן ומשם רק את השטח של האילן את זה אפשר צריך לנקות כי את זה לא יודעים אבל למה שלא יקנה בכלל אומר הרבה בלשון הראשונה משום כיוון שהוא לא סיים את הדמס אז הוא לא קונה בכלל לא כאן ולא שם וכדמר אומר רבה מדרב משום כל שנו בזהחזה אפילו בבזחס אינו לפי הלשון הראשונה אומרים הוא רצה לבחור דלדמס אבל הוא לא אמר איזה דלדמס לא קנה כלום לפי הלשון השנייה אומרים יש כא מתחס האילון כמו שהגימור תעמיד לאלון לפי רב שמונה אמוס אנחנו אומרים הוא אמר תחס האילון זאת אומרת שהוא רוצה לקנות שויסה בכל השמונה אמוס עכשיו הכלל הוא כך כל שאינו בזה החזה אילו היה מסיים את הדל המץ לצפוניות ואחר כך הוא חוזר בו ורוצה לברור את הדלת הרומיות הוא לא יכול גם כאן וגם כאן כל שנה בזח הזה הוא לא יכול לקנות גם את הצפוניות וגם את הדרומיות אז גם בבסחס כשהוא בוחר את שני ביחד אין לו כלום זה הכלל שכל שבזרח הזה אפילו וסךס מכיוון שהוא בחר את כל השמונה גם ארבע מתוך שמונה אין לו מהי ביני מה ההבדל ד להלוך בשני הטעמים בדשר איכבני דומה כשהוא אמר בפירוש לייקנו לי בארבע מוס מגוון שמו אני לא רוצה לקנות את כל השטח שתח תחס האילון אני רוצה לקנות דוך שמונה אני לא אומר איזה ד מנדו אמר לפי הלשון הראשונה משום דלא מסמס או לא מסר ברגע שלא ביררת לא סימנת דדמס א לא קנית כלום אפילו שהוא אמר ארב בתוך שמוני ומן דומה משום כל ש בזהחזה אפילו סךסנוי כאן הוא כן אמר שהוא רוצה רק דמס כרבע דומיה דורך ארבע אמוס קורמר ולכן הוא כן יקבל ארבע אמוס אחר כך לא יודעים איזה ארבע אמוס כמו ששמואל אמר נעשה חמו גמל אבל בניקוי השטח של האילון יש לו 4000 אמור גופה רבא אמר יסוד אומר בכל דוב שאין לו בזה החזה אפילו בבסחס אינו לא חל בכלל איסב לרובה אמר בממיס אדם צריך להוריד מהסרית שללי במקום להוריד עשרית אומרת יש לו 100 חיטים הוא צריך להוריד 10ה חיטים הוא הוריד 20 חיטים פירוס המתוקונים ה-80 מתוקנים הם כבר לא טבל ומעסרויס המקולקולים ה20 שהוא צריך לתת לליבי הם מקולקלים כי יש כאן 10 שחל עליהם ש מייסר ו10 שלא כי אי אפשר לעשות מייסר יותר מ-10 ולמעשה את ה-10 אחרים הוא לא תיקן באיסור הם נשארו טבל אז יש לי כאן טבל ומיסר מעורב זה בזה המאי למה בכלל חל כאן מיסר למנו בזה אחזה אם היה אומר הוא לוקח את ה100 אומר מוריד 10 מסר מוריד אחר כך כך עוד 10 אמר מי זה דברים בטילים אין בזה אחזה אם כך אפילו סחסנו כשהוא לוקח 20 בבת אחד אומר זה מיסר לא יכול בכלל אונה גמור שינ מיסר דיס לחצון שייך לחצות די יאמר תקדוש פלגה פלגה דחיצה אם אדם יקח יאמר כל חצי חיטה תקדש חצי חיטה מיסה חצי חיטה חולין קודשו ממילא גם כאן כשהוא הוריד 20 חיטים במקום 10ה אנחנו אומרים הוא התכוון להקדיש מכל חיטה וחיטה חצי ממילא זה חל שואלת שובה גמורה ור מיסר באימ דלסל החצוים מסר באימ אדם צריך לעשר את כל הבהמות שנולדו בעדרו מכניס אותם לדיר סופר 1 ש 2 עשירי יהיה קוידש אי אפשר להכיל קדושה על חצי טלה חצי טלה יהיה קודש חצי טלה יהיה חולין וגם מוסיף הבך ולסבו זה אחזה אם אדם יספור 10 יאמר קוידש אחר כך יצא 11 יאמר שוב אסיר קודש זה דורים בתילים ובכל אופן ואמר רבם יוצאו שניים בעשירי יצאו תשע אחר כך בעשירי יצאו שניים בבת אחת וקרון אסיר לשניהם הוא קרא שהם עשירי אז מה ההלכה הסירי ואחדוסו מעורבן זה בזה על שניהם חל הקדושה על אחת מהם חל הקדושה של מייסר ועל אחת מהם חל הקדושה של החדוסו כמו שנראה לאלון ששיי קדושה שלחדסו שקרב שלומים ואז לא יודעים מי השלומי מי המיסו אז מקריבים את שניהם כחומרס שלומי וכחומרס מיסו כמו שרשי מבאר ששניהם צריכים סמיכה שניהם צריך צריכים לסוחים מביאים נסוחים אחת ועושים תנאי שאם זה המיסר אז זה אז הנסוחים על זה ואם זה אז הנסוחים על זה ושניהם עושים תנוף או כמו שעושים לשלומים שניהם מעורבים זה בזה למה ברגע שאינו בזה החזה בסחס אינוי אז בכלל לא תחול כאן קדושס מיסו אונה גימור שינס בדס בזה החזה בטאוס כן שייך קדושה חלקית באופן של טעות דתנן קר לצ'י עשירי בתשי הוא התבלבל וקרא לו עשירי. אחר כך הוא תפס את הטעות שלו ולא עשירי הזה שיצא באמת עשירי אז הוא חזר למקום שהוא עומד. הוא עומד הרי בצ'י הוא קרא לו צ'י. ולאחדוסו שיצא אחר כך עשירי כי הוא חזר לחשבון של צ'י עשירי. אז מה יש לנו כאן? יש לנו כאן תשיעי שהוא קרא לו עשירי. יש כאן עשירי שיצא עשירי אבל קרא לו תשיעי. ויש כאן 11 שהוא קרא לו עשירי. אז לומדים מפסוקים ששלושתו מקודשים כל אחת דושה אחרת. כמו שהגמורה שם מבארת אחד שלומים, אחד מייסו ואחד אייר שי סתאב. אז שייך כאן קדושה מסוימת באופן של טעות ממילא גם כשיצאו בבת אחת אסירי ואחדס הוא קרא לשניהם עשירי חל כאן גדוש על אחד מהם של הסירי שואלת תשובה גימורי טוידו אדם מקריב קור טוידו צריך להביא 40 לחמים דלסה בטוס אם אדם הקדיש 40 לחמים אחר כך הוא טעה והקדיש עוד 40 לא חל הקדש טוס לא יכל ולעס בוזח הזה אדם שחט את הטוידו על 40 לחמים אחר כך הביא עוד 40 לחמים לא לא קדושים רק הראשונים קדושים בכל אופן ויתמר תוידו שנישחתו על שמונים חלס לכתחילה הביא 80 חלות במקום 40 חזקיה אמר קודשו לו מ מתוך שמונים 40 מתוך 80 קדשו לא יודעים מי זה כל אחת מהם סופק רבי יוחנן אמר לא יקוד שלומ מתוך שמונים לא קצו בכלל צריך להביא חדש אז מה רואים כאן שחזקיה שהיה רבו של רבי יחונות לכאורה צריך לפסוק מותו כך מסביר הרשבו מה הוא אומר קודשו שמונים בתוך מ מתוך שמונים למה כל שנה בזה החזה אפילו סחס אינוי ולא חל שום קדושה אונהגמור אויתמר לו אומר רב זיר מד בין חזק בין רבי יוחנן איךמר לקדשו ארב מתוך שמונים הוא אומר לכתחילה הבאתי שמונים כדי שאם יעבד אבל אני רוצה להקדיש רק 40 מתוך שמונים דקדשה שודאי שרק 40 קדושים והם קדושים באמת אם הוא אמר לא יגדשו 40 אם כן קודשו שמונים כולם לא פליג דקודשו לא קדוש כלל כי כל דש בזהחזה אפילו סחסנו כיקפליגה בסתומה אדם מביא 80 הוא לא אמר מה כוונתו סובח חזק סובר כשאדם מביא 80 מה הוא מתכוון לאחראי יוסכום מחו אם יאבד יהיה אחרים לרזרבה ועל תנאי עשינו הוא מתכוון שרק 40 יקדשו ממילא באמת קדושים 40 מתוך 80 ומס רבי יוחנו סובר אדם מביא 80 הוא לא אמר כלום לקור גודל קומח והוא רוצה להקדיש את כל ה-80 אז שום דבר לא קדוש כי כל דוב שנה בזה החזה אפילו וסחסינוי אבל כאם בשביסה לא שייך אחריוס ואם הוא התכוון לקנות שויסה מתחת לכל האילן אז כל דום ושזה החזה אפילו הסחס לא בכלל שישה เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: