העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף נב עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף נב עמוד ב

למד המשנה רמי רוע כל שיוכו לערב וכולו כיוון שהוא יצא מביתו יכל לערב ברגלוב או בלנחת פת לא מכילים לו שהוא יכול לערב באמיר בעלמה אבל מצד שני העירוב שלו חל כדי להחמיר עליו שהרי זה חמור גמל שואלת הגמור אותני נחודזים כבר למדנו בדף ל ספק שם למדנו אדם שהניח עירוב וספק אם העירוב חל או לא למשל העירוב התגלגל מחוץ לתחום אבל לא יודעים אם הוא מתגלגל לפני כניסת השבת ואז אז העירוב לא חל או שהוא התגל אחרי כניסת שבת והעירוב חל אז שם למדנו רמר ורבי יהודה עמרים הרי זה חם או גם לחומרי הוא לא יכול ללכת מהצד השני של הבית כולי עירוב כן חל ואצ מהעירוב הלו גם לא יכול ללכת כולי עירוב לא חל אז רק את השטח שבין העירוב לביתו יכול ללכת אז שם כבר שנינו כך מקשים טיספס אבל כאן מחודש לנו חידוש גדול שדינו של זה שיצא לדרך עדיין דינו כעשיר וגם שהעיר רוחה לחומרי אז מה זה נקרא היה אפשר להסתפק במשנה להיל מסבירים תיסה שקושית הגמור היא שרמול היה צריך להעריך רמ צריך לומר כל שיוכו לערב ולא עירב הוא רק אמר הרי דין כספק ומה הדין בספק כבר למדנו בדף ל הרי זה חמור גמל אונה הגמור אומר רב שישס לא יתדר סופק עירב סופק לא עירב ודאבחמו גמל אבל וד לא עירב כאן ודי העירוב לא חל לאחמ גמל אלא אפילו וד לא עירב כמו בנידונינו שאומרים שהירוב לא חל בכלל אמוגמל דחמ גמל אזס מסבירים אילו היה כתוב רבי רועים הכל שיוכל רב לעירב הרי זה סופק היינו אומרים שכוונתו שכיוון שהוא בכל אופן יצא מהבית עכשיו אז זה ספק אם דינו כעני או דינו כעשיר ומה הדין בספק דינו אני דינו כעשיר לא מקילים לו והעירוב שהוא אמר בדיבור בעלמה לא חל ויש לו אתירו 2000 אמה לכל רוח מאירו לכן רמר היה צריך לומר בפירוש לא אל תיתה כך כל שיוכל ערב ערב הרי זה חמור גמל מוסיף רש"י לפי זה שמה דף ל שנינו שאם העירוב התגלגל בוודאות לפני כניסת השבת אז העירוב לא חל בכלל ויש לו 2000 עמו לכל רוח מאירו זה הכל לפי רב יהודה לפי רב מאיר אז גם כמו ששנינו כאן שאדם רוצה לעשות עירוב ועשה הזאת באופן שאינו מועיל אז הוא מפסיד את ביתו אז גם שם יהיה חם או גמל מה ששנינו שם במשנה שדווקא בספק הרי זה חם או גמל כי רצו לומר גם לפי רבי מאיר גם לפי רבי יהודה לפי רבי יהודה זה דווקא בספק אבל באמת שיטתו של רב מאיר שגם כשהעיר הוא ודאי לא חל הוא הפסיד את שביטתו והרי זה חם או גמל אומרת המשנה משיוצו חוץ לתחום אפילו עמו אחס לא יכונס הוא יצא מחוץ לתחום אמה אחת לא יכונס בחזרה רב לזר אמר שתיים יקונס שלש לא יכונס וכפי שהגימור כבר בערה בדף מ הם נחלקו בדין אבל לא אז תחומין מה הכוונה רב ליזר לשיטתו כמו שלמדנו שרב ליעזר אומר שאדם יוצא מחוץ לתחום יש לו דל דמס מה הכוונה שתי עמות לכל צד אז ברגע שהוא יצא מתחומו נותנים לו דלדמס אז אם הוא יצא יותר משתיים אז נותנים לו דלדמס חדשות שהם לא נפגשות עם העירוב הישן שלו עם התחום הישן שלו לכן אין לו ילד על הדמס אבל אם הוא יצא עד שתי אמוז וכפי שהגמרא מבארת את הכוונה פחות משתי המוזיס הוא עומד באמו השנייה עכשיו שאתה נותן לו דמ אתה נותן לו שתי עמות לכל צעד אתה נותן לו שתי עמות גם לצעד תחומו ואז יש לו כאן את התחום הישן שלו והתחום החדש שלו ששניהם מובלאים זה בזה הדל דמס החדשות נכנסות לתוך ה-2000 אמו הישנות שלו ואבלו אז תחום ממילסי הוא יכול להיכנס בחזרה לפי תנקמה לא אומרים כך נכון שיש לו דלדמס הדלדמס מובלאות בתוך 2000 אמה ישנות אבל לא אז תחום מלו מילסה וראז שהיא אומר כמישיות צריך חוץ לתחום במיזיד ומדס שלא יה לשם מצווה כי שם מתבאר בגימורה שמי שיצא לשם מצווה ולכול אומרים אבל לא אז תחום ממילסי אומרת הגימור אומר רב חנינה רג לא יחס בתוכך התחום רג לא חס חוץ לתחום הוא יצא רק ברגל אחת מחוץ לתחום לא יכונס בחזרה תכסיב עם תושיב משבוס רגלו אז נכון שהקרי הוא רגלי כאילו עם י שתי רגליים אבל הכסיב הוא רגלי בלי י כסיב ברגע שיצא רגל אחת כבר אסור לו להיכנס שואלת הגימור וותניה רגיחס בתוכך התחום רגיחס בחוץ התחום היא כונס הגמורז מחלוקסים הניסו החמי לתניה חמו שרוזכר הכן שרוב גופו שם הוא שייך ואם יצא רק רגל אחת אז רוב גופו עדיין בתוך התחום מותר לו להיכנס אבל חכמים חולקים עליו ורב חנינס כחומים היא כדמרי אומר רבי חניה רג לו יחס בתוך התחום וראג לו יחס חוץ לתחום איכונס דחסיבתושבס רגליו רגלו קרינם דורשים לפי המסורת לא לפי המסורת לפי המקרק איך שקור קוראים את זה איך קוראים את זה בלשון רבים דווקא שיצא שתי רגליו ואותברס למדנו לא יכונס אפילו שיצא רק רגל אחת הגמור דומה כחירים שרוב נזכר סוב כמו אחרים מה למדנו רביזר שתיים כונס שלש לא יקונס ואותני רב ליזר אחסיקונס צרק אחת שתיים לא יקונס אונה הגמור לא קשי אודו קרחודקומתרתה עודו קרטרת וכומטלס מה שהמשנה אומרת שתיים מקונס הכוונה שהוא עומד בעמה השנייה כמו שהזמרנו מקודם מה שהבריסה אומרת שתיים לא יקונס זאת אומרת שהוא כבר יצא שתיים מלאות ואז אפילו שנותנים לו דלדמס חדשות ושתי אמוס לצעד הזה זה עדיין לא מובא בתחום שלו ואותניבריסה אחרת למדנו רב אליעזר אומר אפילו אם ארחס הוא עומד מחוץ לתחום לא יכונס סתירה עם משנתינו עונה גמור כיתניה היא למועיד אדם שעמד בערב שבת באמצע המדבר והוא אומר שביסו עם קוימים עכשיו הוא מודד 2000 אמו או איך הוא מודד 2000 סיעות בינוניות אולי הוא יכנס לתוך תחום העיר וה2000 שלו נגמרו עם אוחס מחוץ לתחום של העיר לא יכונס לתחום העיר למה כי אפילו מ2000 אמא שלו מסתיימות באמצע תחום העיר הוא לא נכנס לכל תחום העיר דתנן ולמוידת שאומרו נוספים עמו אפילו סוף מדוס קולו במאור באמצע מערה 2000 מסתיימות הוא לא יכול ללכת את כל המערה כרי לא נותנים לו דמז מקום שהוא נעצר את 2000 מעמות דלדמס יש לו מקום שהוא שבת ומשם יש לו רק 2000 אמו ולכן אם 2000 אמו מסתיימות אפילו בתוכך התחום הוא לא יכול ללכת את כל התחום וכל שקם זהמה אחת מחוץ לתחום עדיין שהוא לא יכול להיכנס כי לא נותנים לו שם במקום ההוא דלדמס כדי לומר כאילו יש לו כאן דל דמס ויש כאן אבואס תחומין ממילא על זה אמרנו שאפילו עם האחס לא יכונס כי אפילו הוא נכנס בתוך התחום הוא לא יכול ללכת את כל התחום אומרת המשנה מי שיך שיחוץ לתחום היו מודדים כמו שנראה בגימורה בפרק הבא היו מודדים סביב כל עיר היכן מסתיים התחום של העיר והיו עושים שלט סימן גבול כם מסתיים התחום אדם הולך בערב שבת ואחרי החשכה הוא רואה שבעצם הוא עומד ממש קרוב לתחום של העיר ואם הוא בתוך התחום אז יש לו את כל התחום של העיר אפילו שעומד אפילו עם אוחס מחוץ לשלט מחוץ לגבול שקבעו לא יקונסקו מחוץ לתחום רב שימן אומר אפילו 15 אמס הוא רחוק מהגבול של התחום של העיר יקונס שאינ משוכוס ממצינסמידוס מפני פני התן אומרת הגמורה טוה מפני טונה מפני תו מידו אז מפרש כפירושו הראשון של רש"י דבר ראשון הכוונה היא לאו דווקא 15 עמו מפני הטוען בשעה שקובעים את הגבול לא שמים את השלט בנקודה האחרונה כיוון שלפעמים אנשים טועים הם הולכים יוצאים מחוץ לעיר לטיול ולא תופסים את עצמם פתאום הם יצאו מחוץ לתחום לכן עושים את השלט קצת יותר פנימה לא דווקא 15 עמו מאחורנים מתקשים אז כמה כן לא כתוב מפורש כמה זה פירושו הראשון של רש"י שלכן אדם שבדיעבד הוא עומד קרוב לתחום 15 עמו פחות או יותר הוא יכול לסמוך שבאמת התחום של העיר מגיע עד למקום שהוא מד רק הכניסו קצת השלט פנימה הוא יכול להיכנס לכל תחום העיר פירוש השני של רש"י זה למעשה פירוש אחר לגמרי זה בדיוק 15 עמו למה בפרק הבא נלמד איך מודדים את ה2000 אמו סביב עיר מודדים זאת בחבל של 50 אמו שתי אנשים הולכים עם חבל של 50 אמה ומודדים מודדים כך כמה פעמים צריך למדוד ל2000 אמו 40 חבלים עכשיו יש כאן טווימידו יש כאן טעות שמולדים בחבל בדיוק של 50 אמו אז כל פעם אתה מודד פחות מ-50 עמו כי יש את החלק של החבל החבל בדיוק 50 אמה ואתה מחזיק אתה מחזיק טפח וחצי אצבע אז כל פעם מכל מדידה שתי אנשים מחזיקים מכל מדידה נופלת נופלות שתי ידיים שתי דפוחים ושתי חצי אצבע ב-40 *פל 40 * 2 כל פעם שתי אנשים מחזיקים משתי הצדדים זה יוצא 90 תפחים 90 תפחים זה 15 עמו זאת אומרת שאתה רואה את השלט באמת השלט לא במקום השלט צריך להיות עוד 15 אמו שנחסרו מאריזת הידיים ולכן אם אתה עומד בתווי 15 עמו מהשלט שמסתיים שם התחום אתה יכול לסמוך שאתה בתוך התחום ולהיכנס לתחום העיר אדרון אלוך מישו עד כאן דף נ בז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: