העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לו עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לו עמוד א

רובן דף לו השיעור מתחיל בעזרת השם סוף הדף הקודם 10 שורות מלמטה ורומי דריסה למדנו בשיעור הקודם במשנתנו שנינו באופן שיש ספק אם העירוב היה כשר בשס חלס העירוב למשל אדם שם תרומה טהורה והי נטמאה ספק אם נטמאה אחרי שנכנסה שבת משתכשך או נטמאה לפניך לו יסה עירוב רב מייר מחמיר אומר בספק מחמירים הרי זה חמור גמל רבי ייסי מקל מה למדנו בשיעור הקודם הגמור הביע שלעניין תומה שטבל ספק טבל במקווה קשרה ספק תבל במקווה שאינה קשרה אז אם זה רק תום דרבון מקילים אז הגמור אמרה רמ מחמיר בדריסה ומקל בדרבן והוא סובר שתחומי דריסה שואלת עכשיו הגמור ורומי דריס אדריס לרב מאר אני אקשה סטירה מדין דריסה שגם רב מאיר מקל תנן נוגע באחד בלילו היה חשוך הוא נגע באדם והינו יודע אם חי המס כי חשוך אם הוא חי לא קרה כלום אם המת הוא נטמע הוא נגע במת ולמוח האיר היום איש קים המצו עם מס רמר מטר למה כי מעמידים אותו על חזקתו אתמול היה חי אומרים חזוק דמי קורה גם בשעה שהוא נגע בו הוא עדיין היה חי אחר כך הוא מת וחכו מי מטמין למה הם טוענים שכל הטווס כשס מצי אוסון בשעה שמצאת אותו לראשונה כשעיר היום מה ראית הוא מת אנחנו מחזיקים שגם מקודם שנגעת בו הוא היה מת אז מה רואים שר מתאר כ הוא מעמיד על החזקה אז למה כמה משנתנו הוא לא מעמיד על החזקה אתי הנחת רומרו היא נטמאה אתה לא יודע מתי היא נטמאה תעמיד אותה על חזק תהר זקס עירוב ועירוב היה כשר בשס עירוב אומר רבי רמיה מסינו ש יעלה על התרומה שרץ כל ביש מושס שואלת הגמור אי אוכ אם מדובר באמת שהיה על התרומה שרץ אחד משמו נו שרוצים שרץ מת כל בן השמוש בהו במשנתנו רב ייסי סופק ירוב כושר סס מוסיף היו כולים להקשות בזה רב מר אומר שזה ספק ווח גמל זה ודאי שהרוב לא חל כדי רוממו אונה הגמור כוונת רבי רמי רבי ורב יסף רו אשתי מכינ הרשב מסביר שהכוונה שהיה כאן שרץ אחד משמ שרוצים כבר לפני בן השמוש היה מונח על התרומה השאלה היא מתי השרץ מת כלזמן שהוא ח הוא לא מטמא ויש כאן שתי כיתות של עדים יש כאן ארבע אנשים שתי עדים ושתי עדים אח אמרס קת אחת זאת אומרת זוג עדים מבוים טמאו השרץ מת כבר מבוים רוממו הרוב חל וארס מ שחש הוא מת ורק אז התרומה נטמאה ממילא מסביר רשי רבי יוסי סובר יש לי כאן שתי עדים כנגד שני עדים שניהם מסתלקים מכאן כי הם מוקם אחד סותר את השני מה נשאר לי כאן יש לי כאן את התרומה ממית על החזקה הקודמת שהייתה תורה ונשארה תורה ממילא האיר הוחל רב מאיר סובר כיוון שיש כאן כת יש כאן זו גדים שמפי את החזק סתר של הטור הם אומרים שהיא נטמעה עוד לפני חלו יס העירוב אי אפשר ללכת אחרי חזוקה אפילו שיש לי כן כת אדים כנגד זה נשאר ספיקה דריסה ולחומרה אבל כשהוא נגע באחד בלילה שאין כן כת דים שמוציאה אותו מחזק חיים אני מעמיד אותו על חז קס חי ואדם שנגע בו טהור רובה ה אמר רובה גם ממשיך עם התירוץ הקודם שמדובר שיש כאן שתי זוגות עדים רק הוא מוסיף גם אם במקרה שנוגע בחות בלילה יהיה גם שני זוגות עדים וזוג אחד יומר שבשעה שהוא נגע בו הוא כבר מת וזוג שני יומר שהוא מת אחר כך גם באופן זה רמר יקל למה אוסום טרי חזוק לקול יש לי כאן שתי חזוק לקל חזוק שהאדם הזה חי והוא נשאר חי כל זמן שאני לא רואה שהוא מת ויש לי גם חזק סהרה זה שנגע בו הי טהור אני מעמיד אותו על חזק סהרה לכן אני מקל כיש לי שתי זוקס אפילו שיש כת עדים שסותרת את החזק ריש כת עדים שסותרת את הכת אבל ואו כאן בעירוב חוד חזוקה לקול יש לי רק חזוקה אחת חזקת של התרומה אין להות חזוקה נוספת ממילא אני מחמיר כשיש שתי כיתות דים וכת אחת שוברת את החזקה שואלת עכשיו הגמור כ ס דרבי סי במשנתנו למדנו שרב רבי יסי אומר סופק עירוב כשר מעמידים את התרומה על חז קוסו ומה למדנו במשנה שהובאה בדף הקודם שטמ שירד לטבול ספק מקווה כשר ספק מקווה לא כשר אפילו שהמ רקתו דרבון רבי יסי מחמיר אז רואים שאפילו דרבון הוא מחמיר אז גם אם נאמר שהעיר ה מד רבון הוא צריך להחמיר אומר ונבר שוו ויש לו עקר ר כיוון שיש טומאות שם מן התורה ובספק טבל ספק לא טבל בטומה מן התורה צריך להחמיר ספק לחומר החמירו גם במי שהיה טמא רק מדי רבון כדי שלא יבואו להקל במי שהיה טמא מדריסה ששם צריך להחמיר מעיקר הדין אבל כאן בעירוב אין לזה ק מתר מכלים שואלת הגמור שבס נ מדרסי הגמור הבינה שכמו שרב מר סובר תחום מדרס שלמדנו בשיעור הקודם כך גם רב יסי סובר אונה הגמור רבי יסי תחום דרבון כחכמים שחולקים על רב הקיבה שכל איסור יצא מתחום מחוץ לתחום הוא רק דרבון מוסיף רשי ואן לא שייך לומר קר מןתר כר יש מלוכ שב שאסורים מדרס ההבדל הוא שתחומי ומכס הם לא דומות זה לזה ממילא אם נבוא להקל בעירוב לא יבוא להקל גם בספק מלכס דריס מה שאם כן ו ו דרבון דומה לתוד לכן צריך להחמיר גם בתו מד רבונו ובעוד דרך לתרץ את הסר רבי יסי באמת רבי ייסי עצמו סובר שבכל ספק צריך להחמיר גם אם זה ספק דרבון ממילא גם אצלנו במשנה צריך להחמיר רק עוד די מה ששנינו במשנה שסופק טוב על סופק לא טוב על בתו דרבון זו שיטת רבי יסי עצמו ווא מחמיר גם בסוף הקירוב או מה ששנינו במשנתנו שרבי יסי מקל בסוף הקירוב זה לא שיטתו דרבי אומר ז בשם רבו ד במשך השנ אומר רב יסי אבטול מוסד משום חמיש זקנים שס וב כושר אבל הוא עצמו לא סבר כך שמ מינו תירוץ שלישי רוב אומר אוסם הנוד רבי וסי באדם שטבל ספק מקווה כשרה ספק מקווה לא קשרה אמד טומה על חז קוסוי ואם טובל אני מעמיד אותו על חז קסומי אבל כאן יש לי כאן אומר רשי חזוקה לכאן חזוקה לכאן בעירוב יש לי מצד אחד חזוקה לחומר חזוק לקולה שם יש לי רק חזוק לחומר עם בתול סקוס כאן יש לי נכון חזוק לחומר דודו לזקס תחום ביסו ונאמר שירוב לא חל כי אנחנו אומרים שיטתו בביתו שיטתו נשארה בביתו עירוב לאחל יש לו זקס בית מצד שני יש זקס קרס ירוב הוא שם טרו מטורה אז אז ממי אות על חזקה שא נטמעה רק אחריך ס עירוב אז יש לי חזוק לכאן חזוק לכאן אז בד רבון מקילים אבל שם יש לי רק חזוק לחומרה שואל את הגמור גם שם יש לי חזוק לקולה דרב המד מקול חזקו והוא היה כשר אני אומר הוא נשאר כשר רק עכשיו הוא נפסל ואם לא יחוסו אונה הגמורה במקווה של נמדד אם אכן הוא נמדד קודם והיה בו ארסו ואחרי שאדם הזה טובל רואים שהוא חסר אז המד מי כל חז קוס אם זה תו רק דרבון אבל כאן מדובר שלפני זה גם הוא לא היה מדוד אז מעולם לא היה לו חזק סקרס אז אי אפשר לטאר את האדם כי מעמידים אותו על חזק סטומה תניה וכאן בברייס באמת נלמד שמ שרבי יוסי מכשיר סופק עירוב במשנתנו זה רק כיון שאני מעמיד את העירוב ה הראשונה לכן צריך להיות שבשעה שהוא הניח את העירוב הוא ודאי היה כשר רק אחר כך נפל בו ספק כיצד אומר רביס סופק רב כושר עירב בתרומה תרומה תורה אחר כך סופק ב נימס סופק משו תמס אז אני מעמיד אות עעל חסקס תהר וכן בפיוס סופק מבוים זכנו סופק מששו זכנו אז לכאורה מה הכוונה הוא הניח פירות תבל ואחר כך הפרישו עליהם טרומסו מסרס ולא יודעים אם ריש זאת לפני כניסת חלסה העירוב ואז העירוב כשר או שהם נתקנו רק אחרי שח שיחו ועירוב לא קשר כזה היה תבל זה הגימור מי תקשה אין לי כן חזוק ל להקל הגימור תבה עוד מעט זהו ספק עירוב כושר אבל עירב בתרומה שלכתחילה כשהוא הניח את התרומה לעירוב היא הייתה סופק טוו סופק טמו לא היה לה אף פעם חז קסק שרס לעירוב הזה וכן בפרוס הוא הניח לכתחילה פירות שסופק נתקנו סופק לא נתקנו ספק הוריד ב ספק לא הפרישו אין זה ספק עירוב כושר כי אני לא יכול להעמיד אותה על חסקס קרס שואלת הגמור עכשיו על הריש מה שאמרנו מקודם שזה קשה מה ישנ טרומה שסוס שני מכשיר דמרול זוס כשני הנחתי את העירוב התרומה היתה טהורה פוא המיד פ לעירוב ואחר כך תקנו אותם ולא יודעים מתי תקנו אותם אמבל חזוס לא נתקנו רק אחריך לא יעירו וירוב לא כשר אונה הגמור צריך באמת לתקן את הברי לא תסופק מב נתקנו אלוהי הוא הניח פירות כשרים פירות שכבר הופרשו מהם טרומסו מסרס ואחר כך נפל ספק התערב בהם תרומה ואין 100 כנגד זה זה דימוע עכשיו יש ספק מתי התערב בהם התרומה סופק מבויים נדמו ואז זה העירוב לא חל סופק משח שכו נדמו אז מעמידים את חז קס קשר ו אומרים שאחרי אחל יס העירוב נדמו אז רשי אומר אם נדמו הם לא כששרים לעירוב למה כי זה תרומה הרי אפשר לערב בתרומה אומר רשי זה הולך כשיטה סומכוס שצריך שהעירו יהיה ראוי ללא עצמו ולכוין אפשר לרב בתרומה אבל כאם מדובר שהוא ערב לישראל ברגע שזה נהיה דימוע זה לא קשר לעירוב עוד פירוש מביא רשי שנדמה הוא לא עם טרומה אלא שהתערב בהם תבל וטבל אין כנגדו לבטל אותו והכל נאסר השאלה מתי זה התערב אז מעמידים על החזקה בוא רב שמואל ברב יצחק מרבונה אוו לפונו שתי כקורס ודאי שמדובר בתרומה כי אם לא אין בעיה שזה טמא כמו שרשי מבאר שתי כיכרות של טרומה אכס טמו ואס תוירה אבל לא ידעים איזהו הטמאה ואיזו הטהורה ואמר רבו לי בת בכל מקום שהי תיקחו את שתי הלחמים שימו ותגידו התורה היא העירוב השנייה מונחת כאן סתם מהוא תבוא לרב מאיר תבוא לרב יסי תבוא לרב מר שמחמיר בספק עד כאן לק רב מר אוסום שספק מר שעירב לא חל דקרו כי אם היא נטמעה מבים אז ק או אוו כאן כשהוא הניח שתי לחמים אחד לחמים זה רמוד מצד שני אפילו לרב יוסי שמכשיר בספק קרם רק אחריב ודיו מי זא יכול לאכול אותה אבל אוכל לא יודע לו הוא לא ידע איזה תורה אז הוא אף פעם לא יכל לאכול את הלחם הטהור אז אניק עירוב אומר לי אנ ל רונ ודאי שבין לרב יוסי בין לרב מר בנ סודרו לאכילה ולק הוא לא יודע איזה התורה כדי לאכול אותה אז ודאי שהרוב לא אכל בואב מרב נחמן כיכר זו הוא לוקח כיכר שלו וא אומר ביום שישי הח היום הכיר תהיה חולין ולמוח קודש ברגע שיכנס יום המחרת תיכנס השבת הלחם הזה יוקדש להקדש ואז אסור ליהנות ממנו אף אחד וממילא אי אפשר לעשות את העירוב אחרי שהוא אומר זאת והוא אומר עירבו ליבו זה מהוא האם אנחנו אומרים בינ שמו שזמן אח לאיס העירוב עדיין הגדו שלא חל על הלחם זה רק ספק ממילא העירוב חל או לא או מלא ירוב או יערוב שאל אותו שאלה הפוכה הוא לוקח לחם הוא מקדיש אותו ביום שישי היו עם קודש ולמוח ברגע שיכנס יום המחרת חול איך הוא יהפך לחול אומר רשי אומר תחלל קדושתו איך שיכנס יום הבא תחלל קדושתו על מאות שיש לי בבית ואמר אחר כך ערבו ליבו זה מה הוא אומר לי אין ערוב עירוב אז הוא שאל אותו מה ישנה מה ההבדל בין שני המקרים בשת המקרים יש לי ספק בזמן חלוי ס העירוב שזה בין הש מושס האם זה קדוש ועירוב לאכלו שזה לא קדוש אז למה באופן הראשון אתה מקל בספק באופן השני אתה מחמיר או מר בביטוי בדרך מליצה שיש הרבה פעמים בשס לכחולה לקור דמל כש תביא לי משהו תשקול קור מלח ותביא לי תעבוד קצת אני אפרש לך אז הוא פירש לו הי חולו למ קודש באופן הראשון אני אומר מגיע בנש מושס ספק נכנס היום ספק לא נכנס היום ספק קדוש ספק לקדושה מספק לא נחס לקדושה אני משאיר אותו במצב הקודם והוא לא קדוש לכן הרבחל א מצד שני במקרה הפוך שומר הי קוד שמוחל אז להפך ם ש ך לת י שכ ת [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: