העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לה עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לה עמוד א

עירובים דף לה השיעור מתחיל בעזרת השם במשנה שבסוף הדף הקודם נוס נו יו נתן את העירוב במגדל מגדל ארון גדול ועובד המפתח המגדל היה נעול והמפתח עבד הרי זה עירוב אפילו שהמפתח נאבד לפני בן השמוש זאת אומרת שבזמן חלס העירוב הוא לכאורה לא יכל להגיע אל העירוב כ היה נעול הגמור תבאר למה רב לזר אומר אם היינו יודע שהמפתח במקום אינו עירוב שואלת הגמור ומי למה נקמה כן מכשיר את העירוב הרי הוא במו מחד ועירוב במו אחרו אומר רשי אפילו שמדובר שהמגדל הארון הזה הוא ברשו היוד והוא קנה שויס ברשו היוד ליד זה אז הוא וובו ברשו היוד אבל כאילו שהם בשני מקומות כי אין לו אפשרות להגיע אירוב כיוון שהוא נעול ולפרוץ את המגדל הרי אסור בשבת לכאורה הונהג שמל דר רכ במגדל של לנים אסקין מדובר במגדל של לבנים שזה בנוי באופן שאיין תית בין לבנה ללבנה כזה בניין מותר לפרג בשבת ורב ממר פס לכתחילה ן מה הכוונה למדנו מש מסכת שמ פיס ססום ונפח באמצע יום טב הנפח נפרץ הבית נוטל יכול ליטול פירות ממוקו עם הפרס לפרוץ את הבית אסור ביום טב אבל אם הוא נפרץ מילה מותר לו ליטול את הפירות אפילו שבן השמוש הוא לא יכל להגיע אליהם אז לכאורה זה מוקצה נקמ לא סו מוקצה הוא לא סובר מגוקו בשמק כשט רשי שלא סובר מוקצה רמ אמר לא רק שאם נפרץ הוא יכול ליטול את הפירות אלא וכס ונוטה לכתחילה כי מותר לפרק כזה בניין שעשוי מלבנים שואלת הגמור ואומ רב נחמ ברדו שמואל באויר לבנ מדובר דווקא שלבנים בנויות אחת על השנייה בליית ביניהם רק באופן זה התרו אונג במשנתנו המגדל מדובר באויר דבנה שואלת הגמור ואמר רבי זיר ביום טוב אמרו כל מה שהקל רבי מאר זה דווקא ביום טוב כי למעשה הריט מסביר גם בעניין כזה יש בו יס סו מדרבן רק ביום טובלו בשביל ענג יום טוב אבל לא בשב אז איך אתה יכול לפרש את משנתנו כך אונה גמור בי טב אינ אם מדובר שעשה עירוב לשבת העירוב לא חלק אסור לו לפרוץ את המגדל הזה רק כאן מדובר ביום טב ביום טב הרי התירו לפרוץ לפי רב מאיר ממילא הוא יכול לפרוץ את העירוב את המגדל ולהגיע עירובו שואלת הגמור איו אם מדובר ביום טב הנו דקולו מה ששנינו בברי על משנתנו רב לזר אמר תלוי איפה המפתח נאבד אם בעיר עובד אם המפתח נאבד בעיר עירובו עירוב למה כמו שנראה בגימורי בהמשך הוא סובר כשית הסרב שימן ש כבר הזכרנו כמה פעמים את שיטס רב שימן שגגות חצרות רפיפות כולם רשות אחת הם ומותר להעביר מגג אחד לחברו גם אם שיכים לשני אנשים שונים וממילא אם המפתח נמצא היכן שהוא בעיר אפשר להביא אותו אל מקום המגדל ששם העירוב מונח ולפתוח אותו דרך גגות דרך צרות ולכן העירוב העירוב כי יתכן שהוא ימצא את המפתח ואם בסוד עובד שאז אין לו אפשרות להביא את המפתח אל המגדל זה רשו סורב או כרמליס אין עירוב או עירוב אומר רשי שלפי זה נמצא שיש לנו שלוש שיטות בדבר תנ כמה שמשנת זה רב מאיר שהוא סובר שאפילו שאין בכלל את המפתח אפשר לפרוץ את המגדל רבי אליזר משנתנו אומר לא אם אין מפתח אי אפשר כי הוא סובר כמו תנ קמה של רב מאיר במשנה בביה שבי שמלאו פיירוז דווקא אם הוא נפחת מעצמו אסור לפתוח את זה בידיים שיטה השלישית זה רב לזר בברייס שהוא מחלק ם המפתח נבד בעיר עירוב או י עירוב אם בשדה אין ערוב יערוב כי לפרוץ אסור עוד פירוש אומר רשי שרב לזר של משנתנו ורב לליזר של ברייסה זו התה השיטה רק במש מדבר באופן שהמפתח נבד בשדה לכן הוא אומר אינו יהיה עירוב בריס הוא מוסיף שאם זה בעיר ירוב ירוכ הוא יתכן שהוא ימצא את המפתח עכשיו כך מה אמרת שמשנת מדברת ביום טוב לכן תנק ממתיר והי ביום טב לייר לי סודה אפילו שמפתח נבד בשדה אפשר לטלטל כי ביום טוב הוצאה מרשות לרשות מותרת צרך יום טוב אונה הגמור סור מסר צריך להוסיף מילים בבריסק נוס במגדל ועל בפ מפתח הרי זה עירוב במד אמורים ביום טוב כז באוויר דבנה אפשר לפרוץ ביום טוב אבל בשבס אין רוב רוב נמצא מפתח בין בעיר בן בסודה אין עירוב עירוב כי אי אפשר להביא את המפתח אל מקום המגדל גם אם זה נמצא בעיר כת נקמה סובר כשית הסח חומים החולקים על רב שימן שגגות חצרות רפיפות כל אחת רשות בפני עצמה אי אפשר להביא את המפתח אל מקום המגדל רב לזר אומר אם המפתח נבד בעיר עירוב עירוב כס כמו רב שמן סודין רוב ירוב מסבירה באמת הגמור ביררוב ירוב כרב שימן דמח גגוס חצירו וח ריפוס רשו סחס לקלים ששו בסיחון ונמצא שאפשר להביא את המפתח אל מקום המגדל ששם מונח העירוב כאן יש כמה מילים שאנחנו נדלג עליהם הבח מוחק זאת המרשל מוחק זאת הרב קיג בגן השס מביא מבל אמור כן לפרש את המילים האלו אבל אנחנו נדלג עליהם אז למעשה למדנו דרך אחת בביאור משנתנו שמדובר במגדל שעשוי מהאוויר דבנה ומדובר ביום טוב מניח עירוב כדי שיוכל מחרת ביום טוב לצאת מחוץ לתחום מחוץ לתחום גם ביום טוב אסור לצאת ומשנת כרב מר שמותר לפרק כזה מגדל ביום טוב דרך שנייה לרת משנתנו רב ורבי יוסף דמר ריו מדובר גם בשבת ולא מדובר במגדל דוי דבנה אוכ במגדל של עיץ הקינן מדובר במגדל גדול ש אפשר להכניס בו ארב סו ונחלקו תנק ורב לזר דמס תנקס כליו ואין בני בכלים ואין סטיר בכלים ממילא מותר לו לסתור לפרק לפרוץ את המגדל ולהגיע אל עירובו בזמן כני סירו ולכן העירוב חל ומר סו הרב לזר שחולק על הק הוא סובר אוי הלו ברגע שהוא כלי גדול שמכיל רבו סו יש לו דין של אוהל ובאוהל ודאי שיש בסטי הוא לא יכול לפר זאת ולכן העירוב לא חל ו בפלוק תדע תנו כבר נחלקו בזה תנו נתנן אחד הטוס שזו מטמה ז כל הדומה לו זה הסת גם אם הוא לא נגע במשהו הוא הזיז משהו בלי לגעת בו הוא נטמע ולכן אומרת המשנה הקיש זב שהקיש על גבי שידו תיבו ומגדול שהם גדולים מכינים ארבו עסא והוא לא נגע בזה הוא רק הקיש וזה התנדנד זה זז קצת מהמקום איך הוא לא נגע אומר או שהוא לבש כפפה על היד או שהוא חתחת עץ החזיק ביד וכך הוא הקיש על זה טמ נטמאים בסת רבי נחמ ורבי שמעו מטהרין ליו מה נחלקו בוגס כלי ווא מקבל תומה ומסב שמן סוברים אול ה ואול לא נטמע גם אם מסיתים אותו אז הוא גם המק משנתנו אומר אב סבר שזו המחלוקת ואוהל לא מקבל טומ בריסל ניסת אוהל יש לו דין של אוהל הוא גדול ארבו עמ סעו אבל ה הוא זז על ידי התנועה של הזב הזב הסית אותו טומי מצד שני כלי אפילו שהוא כלי הוא קטן אבל ינו ניסת הוא כבד או שהוא מכובע ממוסמר אי אפשר להזיז אותו אז אפילו שהזהב הקיש בו טוהר כי לא משנה אם זה אויל או כלי העיקר האם זה ניסת או שזה לא ניסת וקו נספה עוד תנא אומר הביה משנה שהבאת מקודם בספ של המשנה כתוב ואם הויו ניסיתן טמאים לכול עלמ מה שרב נחמי ורב שמן תערו זה באופן שלא סותו עוד מעט נראה זה הכלל ניסת מחמס מחמת כוחו של הזב הוא הסיט את הכלי או את האוהל ממש שניתקו ממושבו משהו טומי אבל אם זה קרה לא מחמת כוחו אלא מחמת רעדה למשל הוא תפח הוא נתן תפיקה ברגליו על על הקרקע וממילא הנענע הכלי אפילו שהוא זז קצת ממקומו טוהר כי זרק ממסרות סקוו הישיר של זו אז רואים כאן בפירוש שגם אוהל מקבל תומ בסת אז אי אפשר לפרש שזו המחלוקת לרב נחמי ורב שימן אלו מרב דכו הלמה אסת מחמס קוו שהוא הקיש על הכלי עצמו ביןם הוא כלי בין הוא אוהל תומ מחמס רודו כמו שאמרנו הוא דפק על הקרקע וכך הכלי הוא זז ממקומו קצת ר ואכ החלקו וו הוא באמת הקיש על הכלי עצמו אבל הכלי או האוהל לא זז ממקומו לא הוסת אלא רק רעד הוא התנועע על מקומו ופג סוסובר גם זה ה וסת זה נחשב להסת לכן הכלי טמא ומסב הר נח ורש מסברים לא יסת אז למעשה מה נשאר לנו שכול מסברים שכלי גדול שמכיל סור יש לו דין של אוהל אז איך אפשר לפרש את משנתנו שנחלקו האם הוא אוהל או כלי לכול הלמה הוא אוהל ומס ניס ממים מוקמיל איך מפרשת המשנה אומרת הגמור ורוב דמר רביו במנעול וקוטר במיס נסקין מדובר שהמנעול עשוי מחבל עכשיו אפשר לפתוח עם מפתח אבל מפתח נעבד יש אופן ש שני לפתוח את המגדל פשוט לחתוך את החבל עכשיו כך רשי אומר אם אפשר לחתוך את החבל ביד אז לכולל מעירו ורוב רשי אומר אפילו שמדובר בכלי גדול שיש לו דין של של קרקע סומ שבקרקע למדנו מסכתה שאסור מד רבון לחתוך כזה חבל זה רק מד רבון בן השמוש רבי סובר כמו שלמדנו במשניות הקודמים שבוס בזמן בן השמוש מותר ולכן מותר לחתוך את החבל בין הש מושס ר כאן מדובר ובוא סכין למפסק צריך סכין זה חבל עוה לחתוך אותו ביד מה נחלקו התנו במשנתנו תסוב קריסי שכך הלכה דמה כל הקילים אפילו כלי שמלאכתו יסר ניטול בשבס כדי להשתמש בהם שימוש המותר בשבת חוץ ממסור הגודל מסור גדול שחים בו עצים ויוס של מחריש שחורשים בזה זה אדם מקפיד על זה לא לעשות בזה שימושים אחרים הוא מקצה אותו מדעתו זה מוקצה מח מחיסון כיס זה אסור בטלטול גם לצרך גוף מקומו זה סובר את הנקמה וממילא אפשר לקחת סכין ולחתוך את החבל ולכן העירוב חל ורב אליזר סוב לו קרב בנחמיה דומר המ נחמיה מאוד מחמיר בדין מוקצה אפילו טליס בגד אפילו טרוד כו גדולה אי טולים בשבת אלא לצורך תשמישו המיוחד העיקר תשמיש שלהם זאת אומרת טלית מותר לטלטל אותה בשבת ללבישה אדם רוצה לקחת טלית כדי לכסות משהו אסור אותו דבר סכין מה עיקר שימושו של סכין לחיתוך אוכלים אדם רוצה לקחת סכין ושבת כדי לחתוך חבל לפי רמ נחמי אסור לו ממילא אומר רב לזר העירוב לא חל למה כי הוא לא יכול להגיע אל העירוב שבתוך המגדל המפתח נעבד וסכין לחתוך את החבל אסור לו לטלטל ממילא העירוב לא כל בברייס למדנו שרבי ליעזר אומר תלוי היכן נבד המפתח אעם בעיר א בשדה וכמו שהזכרנו מקודם או שזה שיטה שלישית או שזה אותו רב לזר שד ב אפ לה אפשה ל ל רשי מה שאמרנו מקודם שרשיו שא י לתוך בד ה רש ו םצ ג האור שחל כ רק מדרו מר בשמוש לכן וספים אחרת מרשי שום ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: