העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לד עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לד עמוד א

עירובין דף לד השעור מתחיל בעזרת השם סוף הדף הקודם שש שורות מלמטה רבי ירמיה אומר למדנו בשיעור הקודם שנינו בברייס אדם שקונה שייסה הוא רוצה לקנות שייסה ברשו ורבים והוא מניח את עירובו על אלן אז אם הוא שם זאת למעלה מסורות פורחים אין עירוב ועירוב למטה מסורות פורחים עירוב ועירוב אם הוא מניח את העירוב בתוך כלכלה בתוך סל אפילו שהוא טלה את הסל על האילן למעלה מסורת פוכים עירוב ועירוב והגימור התקשתה באיזה אילן מדובר אם מדובר ברוך חוב ד על ד' מה זה משנה אם הונח בקלקול או לא אז למעשה למדנו את דברי רבנה רינה פירש שבאמת הברייה לא כל הברייה מדברת באותו אופן ברשע של הברייה מדברים באילן שיש בו רוחב ד' על ד' ולכן אם הוא יניח את העירוב בגובה עורות פוכים יש כאן ד' על ד' גוי ושורו זה רשו יוחד נמצא שעירו בו נמצא ברשו שיוחד והוא התכוון לשבות ברשו ורבים העירוב לא חל כי אי אפשר בבן השמוש להביא את עירובו למוק משבי סוס מה שאם כן הסיפה בקלקול מדובר באופן שאילן לא רחב ד' פוכים ולכן הוא לא רשו היחד והוא הניח אתרו קלקולו כמו שגמור הסביר מה העניין של קלקולו ונמצא שהוא רומו כ מחוד מביאה הגמור עוד דרך לפרש את הבריה לעניין קלקולו רב רמי אומר באמת כל הביסה מדברת באילן שיש בו רוחב ד על ד לכן אם הוא ניח את העירוב על האילן עצמו העירוב לא חל עירובו יוחד והוא התכוון לשבות בברשוב אבל אם הוא הנח את העירו בתוך קלקולו בתוך סל העיר וחל אפילו שהסל תלוי למעלה מסורות פוכים למהוי והוא התכוון לשב בשובי שי לו סור הוא יכול קם להביא את הקלקול קם אותה קצת לתו חסור פחים וא זה יהיה קרמס רוחב דד בפחות מום זה רמליס ואז מדס מותר להוציא מקרס למוק שובים רק בדרבן אסור שוסים לא גזרו בשמוש ותס מסבירים סומס אויל גם עצם התית הכלכלה זה הוצאה מרשו היוד לקרמס הופך את המקום לקרמס זה גם רק איסור דרבון שמותר לדס רבי בביש מושס יוסיף רב פופה וכומר לו שמית הוא חזר על דברי רב ירמיה איסי וקשה רב בר שבו לרב פופי מה אתה אומר לא צריך שבפועל יהיה העירוב במו קם שוי סוסי כאן למשל העירוב היה בכלכלה והוא בפועל לא הקם את הכלכלה ונמצא שעירו היה בשו יוכית והוא התכוון לשבות בשו ורבים כיוון שיש פוטנציאל יש אפשרות להטות את הכלכלה ולהביא את העירו ומש זה כבר מספיק אם כך יש לקושיה נלמד בעזרת השם עוד כמה דפים בדף לכ משנה אדם שרוצה להניח עירוב תחומין גם ליום טב גם לשבס יום טב חל ביום שישי הוא רוצה גם ביום שישי ביום טב לצאת מחוץ לתחום וגם בשבת הוא רוצה לצאת מחוץ לתחום כיוון שיום טוב ושבת הם שתי קדושות נפרדות הוא צריך להניח אירוב בכניסה היום טוב ועירוב בכניסה השבס כיצד הסה ישו ומח שולו ווב הוא הולך ביום חמישי לפנות ערב ערב יום טב הוא מניח את העירוב אז רשי אומר זה לא הוא עצמו שרוצה לצאת כי אם הוא עצמו יוצא הוא לא צריך להניח עירוב הוא מערב ברגלו עצם זה שהוא נמצא כ מן השמוש כמו שנראה ללון אלא הוא שולח שליח השליח הזה מניח את העירוב לפני כניסת יום טב והוא אומר שהעירו הזה יתיר לפלוני ששלח אותי ללכת למחרת ביום טב 2000 ו מכאן הוא מחשיך עליו הוא יכול להשאיר את זה וללכת אבל יתכן שעד מחר זה יהיה אחל אז הוא מחשיך עליו מחכה שיעבור קל בן הש מושס יכנס היום טב העירוב חל עכשיו יכול לקחת את זה ונלו בול ביום טב מותר לטלטל יכול לקחת את זה הביתה בשני אותו דבר ביום שישי אחרי צהריים זה יום טוב אחרי צהריים הוא יוצא לאותו מקום שם את זה שם לפני כניסת השבת מחשיך ולוב אם הוא רוצה הוא משאיר את זה אם הוא רוצה חכה עד שיעבור הזמ יכנס שבת עושה קידוש וכוי כולם יכ לקחת את זה הביתה בשבת אסור לטלטל מרשו הרבים יוחד הוא בווא חזר הביתה עכשיו לפי דברי רב רמיה למה הוא צריך להוליך זאת בכלל לשם המי נמה הוא בערב יום טוב יכין את העירוב והוא יאמר אני רוצה לק לקנות שייסה שם ושם ושם אלמו מביס 2 אמו מביס א יירב נמצא אצלך בבית ובוק מסוס חושם ו מצמ אם הוא ירצה הוא יכול עכשיו לקחת את זה ולהביא את זה למקום שסוס אף אגב זה לא ימת אפילו שהוא לא לקח את זה לשם הוא לא הביא את זה לשם כמת דומה כמו שאתה אומר כן בקלקול כיוון שהוא יכול להטות את הכלכלה אליו אז הוא יכול להכיל אירו אפילו שבפועל הוא לא הביא את זה אליו אז גם כאן אז רשי מוסיף שלכאורה הקושיה הזו היא מכל עירוב כל עירוב שיצריכו ח את העירוב ומוקסס למה שיעמוד בבית ויאמר זה לעירוב ואם הייתי רוצה הייתי יכול להלך את זה לשם אומר רשי אינו חינמי רק לא שנינו שום משנה מפורשת אחרת שאומרת מפורש שצריך להניח את העירו במקום חוץ מהמשנה הזו לכן הביאו את המשנה הזו מיס הראשוני מתקשים שבכל עירוב בן השמוש הוא לא יכול להוליך את העירוב מביתו אל מוקו ם השביס כי בן השמוש אסור להוציא מושו הוכשו רבים ולכן הם רוצים לומר שקשו דווקא מיום טוב שביום טוב אין איסור צו אבל מיישבים את רשי שהכוונה שהוא יכל להוציא את העירוב מחוץ לביתו לפני בן השמוש ואז בן השמוש ה יכול להוליך את העירוב פס פוס מדמס עד מוקם רוב וממילא מה אנחנו רואים מכאן שלא מספיק שעירב יכול להגיע למוק שי סוסי אלא הוא צריך להיות מונר בפועל במום שיוסי אז איך ירמי אומר ששקלו או ויכסו יוצ אומר רב זיר אינו חנמ מעיקר הדין יכל אדם להכין את העירוב ולומר מוקם שסוס שם ואני יכול אם אני רוצה להביא את העירו למוקי סוסי מה שהצריכו את כל המערבים להוליך את העירו ולהניח אותו בוסום זה גזירה גזירה משום יום טב שחס אחר השבס אם יום טב חל ביום ראשון ואדם רוצה להניח עירוב שיוכל ביום ט לצאת מחוץ לתחום מתי הוא צריך להניח את העירוב בכניסה סיים בכניסה סיים הוא לא יכול להוליך את העירוב אל מוקם שסוסים כי זה בין השמוש של שבז ויום טוב בין שבת ליום טוב סופק שבז סופק יום טוב בשבת אסור להוציא מרשות לרשות אז הוא חייב ללכת לשם בערב שבס להניח את העירוב ולקוות שהעירו יהיה מונח שם גם בכניסת היום טב הוא צריך ללכת בשבת לפנות ערב בשבת אחרי צהריים לראות שבאמת העירוב מונח שם כניס היום ואז חששו חומים אם נאמר שמספיק להכין את העירו ולומר אם אני רוצה אני יכול להוליך זאת הוא יעשה זאת גם בשבת כזו הוא ישב בשבת לפנות ערב בביתו מוצא ישע באזה יום טוב הוא יאמר העירוב הזה אני רוצה ללכת יום טוב מחר ביום ראשון זה יום תמחה אני רוצה ללכת לשם לשם ני עכשיו קובע שמקום שיטתי שם ואם אני רוצה אני יכול להוליך את העירוב לשם אתה לא יכול להוליך עכשיו זה שבת שבס אסור להוציא מרשות לרשות כדי שלא יטעה ויאמר כך בכזה אופן אמרו כל העירוב לא חלים אלא באופן שהוא מניח את המוז ביסוד במוו שהוא קו שיסה איס מקשה הגמור עוד קושיה על יסודו של רבי רמיה שמספיק שיש אפשרות להביא את העי למקם שיוסי למדנו בברי סקן לשבו וסורב הוא יצא מחוץ לעירו למקום מגיע משל קרבים וכאן מסוסי והניח רוב לוקח את המוז בסוד הוא שם זאת בקוסל בקיר שהקיר הזה אומר רשי רחוק ד' אמס יותר מד' אמס רחוק מהמקום שהוא קונה שויס עוד מעט נראה למה למטה מסורות פוחים אם הוא שם זאת בכותל למטה מסורות פוחים שם זה לא רשו ורבים גם אם זה ד' על ד' זה רק כרמליס עירובו עירוב כי הוא יוכל להביא את עירובו למוק שוסו אפילו שזה חוץ לדל אדמס אומר רשי טלטל דלמס ב שרבים אסור אבל יכול ע ז פ פ כמו שהזכרנו בשיעור הקודם זה אסור רק מדרבן הברי הזו כשי רבי כל איסור דרבון אינם קיימים בבין השמוש לכן הרבחל אבל אם הוא שם זאת בכותל למלה מסות פוכים בכותל יש ד על ד וגובה סורו זה רשו היחד אין עירוב ירוב כלא יכול להביא את העירוב למקסס כי הוא ברשו הרוד רשי אומר כמו שהזכרנו מקודם שמדובר שמוקם העירוב מחוץ לד המוסו כ אם זה בתוך ד המוסו הזכרנו בשיעור הקודם יש כאן כולה שרואים כאילו ד המוסו שמוקם שסוס זה רשו יוחד אז זה כן הוא ומוקם יחד רק מדובר שזה מחוץ לדל אדמס ממשיכה הברס ונפרש פירושו השני של רשי שהוא אומר שומתי ויקר נסק ליבוס ברוש שווך קודם דיברנו שהוא שם את העירוב בכותל והוא התכוון לשבות בבים ליד הכותל אבל אם הוא התכוון לשבט בראש הו יש שמה שווח כזה תיבה של עליונים שגבוהה עורות פוחים ויותר ורחבה ד' על ד הוא התכוון לשבות ברוש שויו א ברוש המגדל כזה ארון גם הארון הזה גבו עסור פוך עים רוחב דד אז הוא התכוון לשבות ברשו היחיד ואז הוא שם את העירוב בכותל ליד השבח או המגדל אז כאן הדין בדיוק להפך מברישה אם הוא שם את העירוב בכותל למ לו מסורות פוחים עירוב ה עירוב כי הוא התכוון לשבות בשו היחיד וירוב בשו היחיד אומר רשי ואין ביניהם רשו סרבים אין הפסג ביניהם כי אם יש ביניהם רשו סרבים אז הוא לא יכול להביא את העירוב אליו כ שוכ דרך שובים אסור אבל אין הפסק ביניהם אז רוב העירוב אבל אם הוא מניח את העירוב בכותל לטו מסורות פוכים אומר רשי בטפח התשיעי הזכרנו בשיעור הקודם יש עמוד שוא גבוה תי שות פוכים רוחב ד על ד' והוא ברשו ורבים יש לו דין שלש כשרבי מקפל אז נמצא שירב מובים והוא קנה ש גדולו הוד אין ובוב סור לו מדריסה להעביר את העירוב אל בשמוש גם לפי רבי ש ג בשמוש לכן איין רוב ארוב עד כאן שנינו יס עכשיו לפי רבי רמי ומ אכנ אם אתה אומר שמספיק שיש אפשרות שהעיב ומוקם שסוס יו באותו מקום גם כאן ן וס הוא יכול לקחת את המגדל שעליו הוא קנה שויס להטות אותו להשכיב אותו ולהביא לתוך הסור יביא אותו לתוך הסור פוך ם הקרקע ואז זה יהפוך לקרמס ד בת הסור זה כרמליס ועכשיו יהיה רק איסו מדרבן להביא את העירוב אליו כי העירוב ומו נפ רמליס רמליס מדס ק מדרבן בשמ דרבון שוב יכול א מה אנחנו רואים כאן שלא מספיק שיש לי אפשרות לקרב את העירוב למוק שי סוסי ואז זה יהיה עירוב צריך להיות בפועל כך צריך להיות בפועל שאני וו באותו מקום או במקום שמותר להביא מרס ממקום אחד לשני לא מספיק שיש פו טצי לכן גם כאן כל זמן שהוא לא התה בן השמוש הוא לא התה את המגדל אז העירוב לא חל אז רבי רמיה אומר רבי רמיה לא אם באמת הוא יכל להטות את המגדל היר וחל כ מספיק שיש פוטנציאל רק אוכב בגדול מסו מקינן הוא מחובר במסמרים לכותל אי אפשר להטות אותו ולכן העירוב לא חל רוב אמר תירוץ אחר אפילו ת במגדל שאינו מסומר ואכ במגדל אורך הסקין מגדל גבוה דממת פט אם הוא ישיב אותו אפילו קצת כדי להטות אותו לתו חסור פוכי מהקרקע נמצא ש וזיל חוץ לארבע אמוס וכאן מפרש רשי שתי פירושים בתוך הפירוש השני של רשי בכל המסומן יש כאן שתי פירושים בביאור המילה המשפט הזה דממת לפורט אוזל חוץ למס הפירוש הראשון של רשי הוא שברגע שהוא יתא את המגדל נמצא שיש מרחק שיותר מדל אדמס בין הלחם שמונח על הכותל בגובה של תיש פוכים לבין מקום שיטתו נמצא שהוא לא יכול להביא את העירוב אליו הוא צריך לטלטל יותר מדי על אדם אז בשו ורבים שזה אסור מדו ריסה למעשה הראשונים מקשים על רשי רשי בעצמו אמר כמה פעמים שזה כזה אופן העירוב כנחל כ אפשר להביא את זה עם הפסקות פחות מדלד אמס פחות מדלד אמס שזה אסור רק מד רבון מתרץ המרם את רשי שכאן שצריך לומר שני דברים גם כאילו אני מסתכל שיכלתי להטות את המגדל ו גם להביא פוחס פוחס מדל דמס שני דברים לא אומרים אויל פעמיים אויל שהיה מטא את המגדל ואול שיכול להביא פוחס פ מדמס לא אומרים ולכן זה לא מועיל פירוש שני מביא רשי שמדובר שאם הוא יטא את המגדל כדי שיגיע לגובה פחות מסורות פוכים נמצא שמתרחק המקום שהשווי עכשיו ראש המגדל באפ שהוא מונח עכשיו מתרחק מהמקום המקורי של ראש המגדל כמו שהוא עכשיו עומד זקוף יותר מדי דמס נמצא שמוקם שיסה שלו מתרחק מהמו שייסה המקורי יותר מדל אדמס זה לא אותו מקום בתור דל אדמס זה אותו מקום חוץ דדמ זה לא מוקם שסוס אני התכוונתי לשבות בראש המגדל בנקודה הזו אם אני אה אני אצא לחוץ דמס ממוקם שיוסי זה לא נחשב שאני יכול להביא כאן את מוקם שיוסי אל המקום שאני אוכל להביא אליו את העירוב כי זה חוץ לדד מסו שיוסי המקורי שואלת עכשיו הגמרא על עצם היסה איך הדומה שאתה אומר שאם הוא התכוון לשבות בראש המגדל ועירוב מונח בכותל תיש פוח מסורבים העירוב לא אכל אי די ככוס אם יש חלון קטן במגדל שדרכו יכול להושיט חבל למעשה הראשונים אומרים שהחלון מיותר כבר התכוון לשבות בראש המגדל מה צריך חלון זה מיותר העיקר הו מסנה ואם יש כאן חבל מה הכוונה חבל אומר רשי שאם בערב שבת הוא קשר את העירוב בחבל והצד השני של החבל בידו הנמצא שהוא עומד מוקם שסוס ברו ש מגדול שור שוס יוחד ויש בידו חבל שאליו קשור עירוב שהוא מונח בשו סבים מותר לו מדריסה למשוך את העירוב אליו למה העירוב מונח הר ב שובים והוא מושך אותו לשוס היחיד כיוון שלפני שבת הוא כבר קשר את החבל ואוגד ביודי ונראה בעזרת השם בפרק האחרון במסכת כל זמן שאיגד ביודו חלק מהחפץ החבל והעירוני כאילו חפץ אחד הוא קשור אליו חלק מהחפץ מונח בידי שאני ברשו היוד מותר לי למשוך אלי את החפץ אפילו שרוב החפץ ברשו ורבים מד רבון אסור המדרס מותר כל איסור דרבון לא נהגים בן השמוש נמצא שבן השמו שיכול למשוך את הלחם אליו את האירו אליו אז למה העירוב לא חל אונה גמור אנונ סקסוס מדובר שאין כאן חלון אין כאן חבל הוא לא יכול להביא את העירו ליו אלא אם כן יעבור עלס דרס של הביא משו רבוס הוי כ הב לא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: