העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לד עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לד עמוד ב

למדנו במשנה נוס נתן את העירוב בבור אפילו שהבור אמו ובוב שואלת הגמור היכן עומד הבור אשוס היחד הבור נמצא בתוך רשו היחד פשיט מה זה משנה כמה עמוק הוא רשו היחד אוד רקי כמה שהוא יחפור הכל בוו מה השאלה הלם מה העניין ואב הבור הוא באמצע רובים אז בוא נראה נסכם ך איפה הוא קונה את המוקם שיסה אלמלו אם הוא אומר אני קונה שיטתי בשפת הבו שפת הבור זה רובים אתה אומר שהבור צורבים ואיפה הוא מניח את העירוב בתוך הבור הבור ויוכי עמוק אסור פוחים רוחב דד רשו היוד למה רוב העירוב הוא במקח ברשוב ועירוב במק החרו וגם לפי רבי זה לא אכל כי זה אסור מדרס להביא את העירוב אליו אי למו אם הוא התכוון לשבות בתוך הבור ש צרגב עומד בקרמס באמצע ביקה של שדות עומד הבו ונסב למו עכשיו מה נמצא שוחד והוא התכוון לשב בקרמס מד מותר להביא וסור ורבי גם הספ שלש כמב כן אפילו הבור עמו זהד ווא הכוון לשב בשפת הבו שזה כרמליס העירוב חל כי בנש משה שזמן כניס העירוב מותר לו להביא את העירוב למקם ששה אומרת המשנה נוס נתן את העירוב ברו שקונה קנה שצומח אוי וש קונדס עמוד בזמן שהוא ולש נוץ הקנה הקונדס וגם איזה צמח כבר תלשו אותו נעצו אותו חזרה בקרקע אפילו גבו ימי המו הרי זה עירוב אומר רשי אפילו שלמעלה יש בו רוחב ד על ד כי אם לא העירוב לא העירוב לשיט הסרב יוד שלמדנו בדף קודם כי צריך שעיר יהיה מונח על מקום חשוב של דד אם הוא יותר גבוה מסור פוכים בכל אופן אפילו שתכוון לשבט למטה של רשו ורבים זה היר וחל כי למעלה זה לא רשו היחיד אפילו שיש למעלה רוחב דד למטה הקנה הוא דק בתוך שלוש פוכי מהקרקע אין כאן רוחב של דד ד אז זה לא רשו יוכי למעלה העירוב ירוב רולי רדמס הוא קשל לו מה למדנו במשנה תולש צין כך משמע לאו אם הקנה עדיין צומח עדיין מחובר מעיקרו לקרקע ני רבוני למה הרוב לא חל באופן זה כזה שיחום ממר למדנו בדף הקודם כל דוו משום שוס גוזר בשמוש ולכן יר יכולים זאת על קנה מחובר מעיקרו כי אסור להשתמש באילן בשבת וכל איסור את דרבו גם בשמוש הם חלים אז אסור בשמוש להוריד את העירוב מהאין מהקנה ולכן העירוב לא חל ו אמרר שרבי המשנה הקודמת זה הרש ש משנתנו הא רבי שמתיר שוסים בן השמוש זה לכן אם הוא שם זאת על האילן למטה מסורת פוחים שם זות בבו שהוא שובט בקרמס הוחל ריש רבי וסיפר רבו אומר לי נ לרוב כבר רומלי רומ ברחו לרב חסד את ושייך ושונה ורב חסדה אנה לו כן אין ברירה מוכרחים לומר רש רבי וספר רבונו כלפי רבי גם אם הוא נתן את הירו ברו שקונה שהוא לא תלוש נעוץ אל מחובר מעיקרו רוחל כי בן השמוש מותר להוריד אותו משם זו דרך אחת רבינו אמר לא כולו רבי כל המשנה גם המשנה קודמת גם משנתנו רבי וסיפק ז רשקו אומר רשי הקנה הוא רך מה שרבי מתיר להשתמש באילן בן אש מושס זה דווקא אילן שהוא קשה אין חשש בשעה שהוא השתמש באילן הוא יתלוש משהו החשש רחוק אלומה חומים גזרו להשתמש באילן שמה בידיים הוא השתמש באילן תוך כדי שימוש הוא יתלוש איזה עלה יתלוש איזה ענף יתלוש איזה פרי הגזר הזוז גזיר רבו בן השמוש לא גזרו לכן הוא שם את העירוב ל אילן למטה מסורת פוכים העירוב חל אבל ה שם את העירוב על קנה שהוא רך בשעה שהוא יטול את העירוב יש חשש ממש קרוב שהוא יתלוש את הקנה וזה אוסו מדריסה האיסור הזה גם רבי מודה שהוא קיים בן אש מושס כ הוא קורב לעבור על איסו דריס בן השמוש זה ודאי רבי גם עוסר מספרת הגמורה הו פול מוסה הגיעו חיילים של המלך דוס נרדו היו צריכים לפנות להם מקום כנראה נתנו להם את הביס מדרש לישון שם אז זה לא היה מקום לדרוש את הדרשה בשבס אומ לו רב נחמ זה היה יום שישי אמר רב נחמה לתלמידים פוקו אבדו כבו שכף שבג לכו צו לאגם ותקפו תכופפו את הקנים זה על זה הרבה כמן כיסאות ולמוח הו בשבת ניזל וניסי וליו על הקנים שקופת אפילו שקנ ישארו מחוברים לקרקע יסי רומ ברחו לרב נחמן ואמר לו שאת הקושיה הקשה רב הוק ברב לרב נחמן מה למדנו במשנתנו ולש נוצי ול וצלוי זאת אומרת שאסור להשתמש בקנים בשבת מחוברים איך אתה מתיר לשבת על קנים וגם לפי רבנה שהעמיד את המשנה כמו רבי אז הרי אמרנו שכנים שהם רכים אז ודאי שאסור להשתמש בהם אפילו בנש מושס אסור להשתמש בהם אסור להשתמש בקנים בשבת אז איך אתה מתיר או מרלי אוסום משנתנו מדברת בעוז רודים הקנים אכן רכים אבל בכל אופן מדובר שהם קצת תקשו ואז יש להם דין של אילן ובאין אסור להשתמש בשבת אבל אני מדבר על קנים רקים קנים רקים יש להם דין של ירק בשעה שהם עדיין רכים הקנים יש להם דין של ירק ירק לא גזרו חכמים שלא להשתמש בו בשבת ומ תמר מ לוקח את זה לשולי בזרות דין לשינו זרות דין תניה למדנו בבריה אחת הקנין קנים ויתד וגין זה מיני קוצים מין אילנים יש להם דין של אילם ולא של ירק ממילא ונו כיים בקרם אסור לזרוע ירקות אסור לזרוע תבואה בכרם אבל לנות מותר לזרוע בקרם ותני ביסה אחרת הקני וידון וורבן מן ירקן ון כליים בכרם כשי הדודה האם כאן אם יש להם דין של ירק או דין של אילן א ש מנוק בוזר דין כשהתשוקה דין של אילן ונוקי להם בקרם כאן הברס שאומרת מי י רקים והן הברס הראשונה ואינו כליים בקר קשד של אילן מדובר בוזר דין הברס השנייה הקני וקנ ורבו מ ירק ון כיים בקרם ושנו זרוד כשהם רקים יש להם דין של ירק ולכן הם כילים בקרם שמ מינו שיש הבדל וגם אצלנו יש את אותו הבדל לעניין שימוש בשבת למעשה הרשב מקשה ל הפירוש זה שזה פירושו של רשי איך יכול להיות שאנחנו אומרים שהקים כשהם רכים הם ירק כשהם קשים הם אילן אז איך אתה אומר מן אילונה ואינו כליים בקרם הרי כשהוא נוטע אותם הוא נוטע אותו בהתחלה הוא יהיה רך אז הוא יהיה ירק לכן אומר הרש בו לא כמו רשי שמדובר באותו סוג קנה בשעה שהוא רך ובשעה שהוא קשה אלא יש מין קנה שאף פעם לא מתקשה וזה יש לו דין של ירק יש מין קנה זן של כנה שקוראים לו עוזרדין הוא מין שמתקשה והמין הזה יש לו דין של אילן שואלת עכשיו הגמורה דרך הגב מה למדנו הקוני וידון ובוני מן ירק קידו מן ירק ונם אין מרכיבין פיגום על גבי קידו לונו אסור להרכיב אחד על השני מפני שהוא ירק באילון אז זה כיים של ירק באילון אז רואים שידו זה אילן ולא ירק אומר רב פופה קידו לחוד וידו לבו לחוד בברייס הראשונה כתוב קידו זה רמש מ לב זה אל עדכן דף ד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: