העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לא עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לא עמוד ב

מה למדנו אפשר להניח איר בש שנית שואלת הגמור פשיט זה מותר בחילה לכל אחד למה לא הנצר שקד בשבו ני ממנו רו ני ממנו רו גדו בדרך כלל לפי התר כמו שכתוב צריך להפריש לפי הסדר דבר ראשון מפרישים רדו לכון אךד מ מ ביניס אחר כך ר מפרישים עשירית משריש ללוי עכשיו הוא הלך כך הוא הקדים הלוי הרשי אומר רצה להרים ה רצה לקבל יותר הוא רצה לקבל עשירית מכל הפירות לא אחרי שהכהן כבר מקבל את החלק שלו אז הוא הלך כשעדיין הייה שיבולים עדיין לא עשו קרי לא עשו את את הקרי של התבואה שזה גמר מלוכה ואז מתחייבת התבואה בטרומסו מרס הוא הגיע אז ואז הוא כבר ביקש והבעל הבית נתן לו עשירית מהפירות עכשיו הוא הלך מהמסר ראשן שלו הוא הפריש עשירית רומס מיסר לכון אבל טרומו גדולו לא הפרישו מהמסר הזה בדרך כלל מפריש תרו גדולו לפני זה אז הוא מקבל כ מסשן שכבר הפרישו עליו תרומ גדולו א כאן שהוא לקח את זה קודם אז מהמסר הזה לא הפרישו תרומ גדולו זה המשנה מדברת ניטלו מנו רומוס רומס מיסר תרומ גדו לא ט לא ניטר מזה ובכל אופן זה מותר באכילה ואפשר להניח את זה לעירוב הלוקש קש שדל בשבו פ שנמר הקדוש ברוך הוא אומר לל והרי מ ממנו מהמר שאתם מקבלים תרמו מזה תרומ השם מיר מן המיר מ מן המתי ו ה ממ אומר לרב פפב שיש פסוק מפורש שפרת הל שם אפילו הד בקר למה ומר דוק הדיו בשיבולים אפילו שכבר עשו קרי כבר חל עזה חיוב של תרומה והלוי הלך והקדים וקיבל מזה מס רישן לא הצטרך להוריד מזה רומ גדולו אומר לי הולך אמקר על השאלה שח יש עוד פסוק מכל מרסר הקדוש ברוך הוא לוים תורמוס כל רומס השם לא רק רומס מ את כל הרומ ששייך להוריד מזה גם תרומ גדול שעדין לא הפרישו מזה וגם רומס מסו שואלת הגמור ריסו יש לך שתי פסוקים פסוק אחד שפר הלבי להפריש רו שלו פסוק שני שמחייב אותו מי אמר שהפסוק הזה מדבר שג בשיבולים הפסוק הזה מדבר שהדיו בקרי אונה הגמור סברה פשוטה א זה שכבר היה קרי אדגן זה כבר נחשב לדגון אז זה נקרא דוגון וכבר נאמר על זה רגו זה כבר התחייב בתרו גדולו אז אפילו שהפריש מזהר פיש מזה גם מ רומס מיסו וגם טרומו גדולו והי זה שהגדר בשיבולים לא אדגה זה עדיין לא נחשב לדגון עדיין לא חל עזה חיוב טרומה המסתבר שעל זה נאמר הפסוק שמספיק שתוריד מזה מיסר מן המיסו ולא גם רומ גדולו מה למדנו שאפשר להניח אירו מר שני דבדו שואל את הגמור פשיט זה ראוי לאכילה אונה הגמור צריכ ההלכה היא כשהבעל הבית עצמו פודה את המסר שני שלו או שהוא פוד את הקדש שהוא קדיש הוא צריך לתת קרן וחומש אות חמישית שמדובר כאן שנוסה נס הקרן ונוס נס החומש וקוש מלון המשנה דן החומש מעקב אפילו לפני נתינת החומש זה כבר מותר בחילה ממילא זה ראוי לעירוב אב לא בתבל למדנו פשיט זה לא ראוי לאכילה לאף אחד הנגמ צריך בתבל טוב מד רבונו וכגון שזרו בוצץ שאינו אין לו נקב לא יונק מהקרקע מד פירות שצמחו בעציץ הזה פטורים מטרו מסר אבל מד רבון יש עליהם חיוב ולכן גם זה אי אפשר להניח את זה לעירוב כי מד רבונו זה אסור באכילה מה למדנו רשן שנית לו רומוס הגמורה הבינה שלא יפרישו מזה רומס מיסו ברגע שלוי לא הפריש רומס מיסו זה תבל אסור לאכול את זה פשיטה אונה הגמור לא צריך כמו שאמרנו מקודם שהקדימו בקרי הוא נטל את המרש אחרי שכבר היה קרי והוא הקדים את הכהן לפני התרו גדולו ונית לו ממנו רומס מסו מה הכוונה נילו רומוס וניו ממנו רומ גדולו מה עוד מקדמה לרב פופל הבי שלמדנו מקודם אם יש לך פסוק שלוי פטור להפריש וגדוש שלו גם באופן זה יהי פטור ו ד שונ שיש עוד פסוק שכזה אופן הוא כן חייב להפריש תרו גדולו ולפני שהוא פריש רו גדולו זה תבל סור בחילה ממילא אי אפשר להניח את זה לעירוב מה למדנו ולא אי אפשר להניח עירוב במסר שני וקדש לאבדו שואלת הגמור פשיטה זה אסור באכילה מסר שני מחוץ לירושלים הקדש בכל מקום הנגמ צריך שדון ודון לחוסן מה שבו על גבימ על גבי מטבע שלא טבעו על זה הטביעו על זה את הצורה של זה זה עדיין בלי צורה זה נקרא סימון חמון צרתו הכס ביודו אז הפירוש הפשוט בפסוק צרתו לשון צרור לשון כשירה אבל חזל דרשו כסף שיש לו צור וכיוון שהוא פדל כזה כסף הפיין לא חל אז אסור באכילה הקדש שהכילו לעל גב קרקע רחמו אמר נוסן הכסף וקול זה לא ממש לשון הפסוק רשי מביא כתוב ויוסף חמיש כסף רכו בקרקע אי אפשר לבדות וכיוון שהוא פדה על קרקע פידן לא חל זה נשאר הקדש וקדש אסור בהנעה לכל אחד לכן אי אפשר להניח את זה לעירוב אומרת המשנה אשוח רוב למדנו אדם רוצה לצאת מחוץ לתחום יכול להניח עירו תחומים הוא לא צריך בעצמו לצאת אל המקום להניח ש מוזן ביסוס הוא יכול לשלוח את זה מישהו אחר שהוא מניח את זה עבורו אבל אם הוא שולח עירובו ביד חרש שלא מדבר ולא שומע הוא שוטה לקול דובו שוטה וקטן שאין לו דעת אז העירוב לא חל אוי ביד מי שאינו מוד בעירוב הוא לא מודה בהלכות עירוב כוסי כמו שנראה בגימורי אינו עירוב כ הוא לא סומכים עליו על מי שאין לו דעת השוויצה שלו הקניין שלו לא קניין וזה שלא מד ב לא שמחים שיניח את העירוב כראוי ולכן העירוב לא חל אבל במומה לאח לקב ממנו הוא אומר לחבר שלו תשמע אני שולח לך עם חרש עם שוה עם קטן אני שולח לך מזון ב שתי סעודות אתה תניח את זה ותעשה לי העירוב תחומין וההוא הוא גודל כושר הרי זה עירוב שואלת הגמור וקטן ו קטן לא יכול להניח עירוב וומר אבוק גוי רבג כאן ו חומ כאן וח מה רב הונ אמר גובה את העירוב צריך להניח עירוב חצירו כדי שיוכלו ציא מהבית לחצר א צריך לגבות לוקחים לחם מכל אחד מהבתים ושמים את הלחמים באחד מהבתים ואז מותר לטלטל בשבת אז זה גם קטן יכול לגבות את הלחם כי איך העירוב חל בזה עצמו בעובדה עצמה ש הלחמים של כולם מונחים בבית אחד לא צריך לעשות כאן חוס לא צריך לקנות כאן שויס אוטומטי זה חל אפילו שזה מונח באופן הקראי כמו שנראה לאלון כמו שרשי מביא לכן לא אכפת לי שהקטן גובה את זה הקוטן עושה כאן מסה קוף באלמה מה שאם כן מרו תחומין הנחת העירוב זה קינין שייסה ואיין מס קוטן כלום הוא לא יכול להניח עבורי מה למדנו או שוא שולח ביד משאין מוד בעירוב העירוב לא כשר מן מי הוא לא מודה בעירוב אומר חיזה קוסו אקוטים אינם מודים בעירוב תחומין ממילא אי אפשר לשלוח איתו עירוב מה למדנו ומ לאחר שהוא כשר לקבל ימנו הרי זה שואל הגמור וט אתה שלחת עם קטן לחבר שלך אתה ירוב מי אומר שהקטן הגיע לשם אונה הגמור דמר חיז על דבר אחר כמו שגמור תבי עוד מעט שמדובר במד ונ במ הוא שולח את הקטן לך לשם תן את זה לחבר שלי שחבור אוב והוא רואה שהקטן מגיע לשם שואלת הגמור ני אולי ההוא החבר שלך לא לקח את זה מהותן לא הניח את זה לארוב אבך הנגמ כדו רבחל עוד מ נראה על מה הוא אמר את זה חזוק כשליח ואם שלחת את חברך שיניח אורך ירו שתל לו ם קטן אתה יכול לסמוך עליו שהוא עשה זאת אוכמה גם כאן צריך לומר חזוק שלי שוסו ולכן המשנה אומרת הרי זה עירוב ואיתמר על מה נאמרו דברי רב חז רב יכיל רב חיז רב יחיל התמה נתניה נוס סעיר תחומין נתן את זה לפיל פיל מלומד הוא שלח את הפיל לך תשים את זה שם או ליחו לשם או לקוף ליחו אין זה עירוב יצריך ולי הקוף לא הגיע לשם הפי לא הגיע לשם אמרח בחוק ני החבר שסיכמתי חזח עד כאן ד ל ‏h
לצפיה בתכנים נוספים: