העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כ עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כ עמוד א

רובין דף חוף השיעור מתחיל בעזרת השם סוף השורה הראשונה בוא מני אב מרבה כפי שכבר למדנו כמה פעמים חזל אסרו להוציא בשבת מרשותו של ראובן לרשותו של שימן אפילו ששניהם רשו יוחד ולכן אסור להוציא מהבית לחצר כ הבית הוא פרטי וחצר משותפת אלא אם כן עשו רוב חצירו כמו כן שני חצרות שיש פתח ביניהם אם לא עשו ר חצר אסור להוציא בשבת מחצר אחת מסתפק הבי מה יהה הדין חצר שראשו נכנס לבין הפסים ראש החצר נכנס לשטח המגודר בפס וס מהו לטלטל בשבת מתוו מתוך החצר לשטח לבין הפסים וס הושו היוד הבין הפסים לוחו או לא כי יש כאן חיסרון שלר צרס אומר נ לב מ אומר רשי למה דולק דור בין הפסים ליו דצ מרשו לרו חבר אסור להוצי מרשות שלי לרשות חברי למקום דיורים אבל בין הפסים זה לא מקום דיורים זה רק מקום ש לרגלים שוים שמיים המשיך הביה והסתפק שתיים מ מה יהיה הדין שתי חצרות סמוכות זו לזו יש מחיצה ביניהם ושתי החצרות נפתחות רשום בין הפסים האם גם באופן זה מותר להוציא מהחצר לבין הפסים בשבת או להפך או לי אוסו באופן זה אסור אומר אבונה שתיים אסורין ואפילו ערבו זאת אומרת כך אם הם לא עשו עירב חצי רז ביניהם שתי החצרות יש פתח ביניהם ואם הם רוצים יכולים לעשות עירוב חצי ורס ביניהם אם הם לא עשו ערב חצי רוס ודאי שאסור לה להוציא בשבת מחצר לבין הפסים או להפך כך מתבאר ברשי למה כי אז שיש שתי חצרות שנפתחות לשטח הזה של בין הפסים זה כן נהיה מקום דיורים של שתי החצרות אבל רב הונה הבין שרבי הוסיף כאן חידוש שאפילו ששתי החצרות שיש פתח ביניהם עשו עירוב חצירו ועכשיו למעשה שתי החצרות כאילו חצר אחת גדולה בכל אופן אסור להוציא מאחת החצרות למקום שבין הפסים בשבת למה גזירה שמו יומרו עירוב מועיל לבין הפסים מה הכוונה הלכה היא מובו הרבה חצרות נפתחות למובי בלי שיתוף מבואס שישתפו כולם יקחו לחם מכל מכל חצר ויעשו שיתוף מבואס אסור להוציא מהחצר למובי כ המובי שייך לכל בני המובי והחצר פרטית לכל לכל חוץ לחוד אם עושים שיתוף מוביס מותר עכשיו כך כשאנשים יראו שהמוצא מאחד החצרות לשטח שבין הפסים הם לא ידעו ש שיש פתח בין שני החצרות ועשו דרך הפתח הזה עירוב חצרות ושני החצרות נהו כחצר אחת הם יחשבו שזה כמו שתי חצרות שפתוחות למובי אז לא צריך שיהיה פתח בין החצרות אלא עושים שיתוף מבוס ואז כל החצרות נעשות אחת ובאמת באופן כזה שהם נפתחות לשטח שבין הפסים זה לא מועיל למה כי שיתוף מבוס מועיל למבוי בין הפסים זה לא מבואי מבוי הוא סתום משלוש צדדים בין הפסים וב הרוב פתוח בין הפסים יכול להיות מרובע מבואי צריך להיות אורקו יסר על רובוי כמו שלמדנו ממילא כדי שלא יטעו ויאמרו שירבו את שתי החצרות דרך זה שעשו שיתוף בין הפסים לכן גם כשיש באמת פתח בין שתי החצרות וירבו דרך הפתח אסרו מד רבון להוציא חצרות לבין הפסים כך אומר רבונה רוב הוא אמר ערבו מותו לא אם ערבו שתי החצרות ביניהם וצים החצר לביין הפסים לא גוזרים את הגזר שרבו אמר אומב לרוב תסיע לוך למדנו בברי כמותך מה למדנו חוצ ש נכנס לבין הפסים מ לבין הפסים ומבין הפסים לוחו אבל שתיים ם שתי חצרות נפתחות לבין הפסים וסו ד אמורים ש רבו אז חצר אחת וסרת על השנייה להוציא לשטח שבין הפסים אבל רו בדרך פתח שיש ביניהם מורן אז יש כם מפורשת כמו רוב בריס הזו וב רונ אונ הגמ אמך רונס הזו מדברת באופן מסוים דאודר ערבון אומר רשי שנפרצה ביניהם בשת החצרות פרצה גדולה בסופה שגלוי לכל שרשות אחת הי כאן אין חשש שיאמרו שרבו את החצרות ביניהם דרך זה שהם שניהם נפתחות לבין הפסים ויטעו שיש לזה דין של מובו כי רואים שיש פרצה גדולה בין שתי החצרות בזה אין חשש לכולם באופן זה מותר רשי אומר נפרצה ביניהם פרצה גדולה בסופה מה הכוונה בסופה אז המרשל מסביר כמו שמצוייר כאן ברשי בסוף מול השטח שבין הפסים אבל הריטב מסביר שהכוונה סמוך לבין הפסים שם נפרצה פרצה גדולה וזה ניכר לכל ולא יטעו שהשטח שבין הפסים יש לו דין של מובו ומועיל שם שיתוף מבוס כמו שהסברנו בו מני הב מרב אודי בוי יובשו מים בשבס מהו אומר רשי מהו לטלטל בין הפסים ממר שבס או רר פ אינו משום מים ובו וכל פסקו חדשה לא על הפסו שיש שם חצו הרי אמרנו שפסו זה התר דווקא למים שלא גולים ברגע שהמים התייבשו באמצע שבת אז לכאורה המחיצות בטלו אין התר המקום כבר לא רשו יוחד או שם אנחנו אומרים כיוון שבכניסה השבת היה כאן מ והיה התר אז כל השבת נמשך התר שבס אל ווטרו אותרו אומר לי אמר לו רבי כלום נסס מחיצה אלא בשביל מים מים אין כאן מחיצה איין כאן ולא אומרים שבס אול ווטרו אותרו בואי רובן יובשו מים בשבס ובואו בשבס יובשו האם היתר נפסק או לא ומה הדין אם תאמר לי שהיתר נפסק מה הדין שאחרי כמה שעות ירדו גשמים וחזרו מים בשבת האם היתר חוזר או לא אומלי הב לרובים וב שו בשבס לאתי בולך עצם הבוי הזו מה קורה כשמים מתייבשים זה לחמה להסתפק דבו מני דמר כבר הסתפקתי ושאלתי את זה מר את מויי ורבי רב ופושט דוסו מה הספק השני שלך אחרי שהתייבש ואכן נסר כמו שאני פושט לך עכשיו בואו מים בשבס האם התר חוזר או לא אומר לו הבי בוא נ למחיצה העשוי בשבס מה קרה כאן ההיתר של המיצ התבטל בעובדה שהמים התייבשו ואיין כן נטר של פסי בירוס כשהמים חוזרים כאילו שהמיס עכשיו נבנו מחיצות שנבנו באמצע שבת מתירות וניה כל מחיצה עסוי בשבס בין בשוגג בין במזיד בין שהוא ידע שאסור לבנות הוא ידע ששבת בין שהוא שכח ששבת או שכח שאסור לבנות מחיצות ב בונס בים וצן שמו מחיצה אז גם כאן ודאי שהיתר רזור שואלת הגמור ולתמר לומ רב נחמן לא ישונו שמחיה עשוייה בשבת עם הטירה אלא לחומרה ולא לכולה אלו ליזרוק שאדם יזרוק מרשו היוד למקום הזה שהוא קו המחיצות שנעשו בשבת התחייב חוס אבל לטלטל בתוך הקף הזה לא כי בד רבון החמירו שמיצה שעשויה בשבת אינה מחיצה אז גם כאן יחמירו אונה הגמור כתמ הרב נחמן המזיד איתמ אדם שבנה מחיצות במזיד כנסו אותו שלא יהנה ממעשיו שבת סור לטלטל בתוך המחיצות אבל אם עשה זאת בשוגג וקל שקן בדונו שזה קרה מעצמו שירדו גשמים וטר של המיצ התחדש ודאי שמותר להנות מזה בשבת וזה מחיצה נס בשבס אמיצה אומר רב לוזו אזרק בשבת מסורבים לשטח לבין פסוס חייב כי זה מרוס בשו היוד שואלת הגמור פשיטה אילו מחי אם הפס ש מחיצות איך ות למלות מהב לשטח שסביבו ודאי שפ פועלים שהשטח ו שב ס לא סביב הוא הלך סתם באמצע הרחוב עשה פס וז רק לו חב שואלת הגמ כפ שהס בתח פרק ודאי שחומים לא יכולים להתיר דריסה אלא ברור שהעקב הזה של פסי ברויס פועל כאן אתער מדריסה מד רבון גזרו יש כאן פרוץ מרוב לא עמד אז זה לא מועין אבל ברגע שיש בו לאיל רגול כמו שנראה הקילו זאת אומרת שמד רייסה ודאי שהיקף כזה הוא היקף בכל מקום שהוא לא רק סביב בור כי אין בתריס הבדל בין בור או לא בור דרבון יש חילוק אז ודאי שנין דורס נין לחייב אותו טוס אז ברור שבכל מקום שיעמידו כזה הקף אז המקום ייהפך לרוס הכד מדריסה ויתחייב מי שיזרוק לשם מרשו סבים אונה הגמור אנונ חידושו שרב לוז הוא חידוש אחר לא משנה איפה הוא עשה סביב בו או לא סביב בו לא צריכ אלגב דוב קבבים השטח של הפס בוס הרי באמצ רשו סבים וזה ממלא את כל הדרך שהרבים עוברים שם זאת אומרת שכל מי שעובר ברחוב חייב לעבור בין השטח הזה של בין הפסים בכל אופן השטח נחשב לו שוסו וזורק לשום חייב שואלת הגמ מהקומה שמ מה רב לז מחדש לנו דוסו רבים ט למחיצת לא אומרים הרי הפס ברוס אומרים יש אמו מכאן ואמו מכאן אז זה כמו מחיצה גמורה וכל השטח הפתוח ביניהם זה כמו פתח אבל אם כל מי שעובר כ ברחוב עובר דרך זה אז ה מבטל את המחיצה לא אומרים זאת אומר חוד ז כבר אמר את היסוד הזה נתנן נלמד בעזרת השם עוד כמה דפ משנה רבי יהודה אמוס דרך פסקו אם כל הרבים כמו שהסברנו עוברים דרך השטח שפסו לקנו דודים הוא חייב להעביר את הרשו הרבים להכין להם שטח ששם יכלו ללכת כי אם כולם ימשיכו ללכת בין פס הברוס הם מבטלים את המחיצה ואין כאן יתר חח אמרים אי צורך על זה שנינו רביח ורב זרו כאן בזה שהדיח חומים שלא צריך לסלק את הבים הדיחו חון של מיצס כמה גדול כוחם של מחיצות שפיעת הרבים לא מבטלת אותם אז רואים שרב לזור סובר כמו חכמים הונג כאן ולא הסביר לא סבר חמים הוא סובר כמו רב יהוד רק אומר לשי חמים כן של מיצס ןמז מה הכוונה אפילו שב כבים ז אומרת שהוא פוסק כמו חכם לא כמו רב יוד שלת הגמ למה הוא צרך לומר את המר השניה של ונגד מכלל חברו אמ מסבירים הראשונים הוא אמרז רק אמר את הממ שאצלנו ובכח מה החידוש שאפילו ב שב אז שמו ממנו שהוא סבר כמו חומים אז התלמידים אמרו משמ רז אומר שחצ שקרים לא מבטלת את חם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: