העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כז עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף כז עמוד א

עירון דף חוף זן אנחנו מתחילים בעזרת השם פרק שלישי אומרת המשנה בקול בכל מיני מאכלים מארון ומשתתפי חוץ מן המים ומן המלח מה הכוונה מארווין אומר רשי אירוי חצירו ועירוב תחומין מה זה רוחצי רוס כבר למדנו הרבה פעמים חזל אסרו שלם המלך תיקן שלא להוציא מהבית לחצר כ הבית היא פרטית של בעל הבית החצר משותפת לכל בעלי הבתים בחצר אלא אם כן עשו עירוב חצי רוס אספו לחם מכל בית ובית או שמזכים לחם לכל בני החצר כמו שנראה לאלון שמים זאת באחד הבתים ואז נחשב שכולם גרים בבית הזה והכל בטל הבית הזה ואז מותר להוציא מבטים לחצור יש עוד עירוב עירוב תחומין מה הכוונה עירוב תחומין לאדם מותר לצאת בשבת 2000 ממו יכול לעשות עירוב תחומין הוא הולך בערב שבת למרחק אל מהעיר שלו או אפילו 2000 ושם שם אוכל אז מקום שיטתו נקבע שם הכן שיש לו בן אשמו שניס לשבס היה לו שם אוכל שם נקבעת שיטתו ובשבת הוא יכול ללכת מביתו עד מקום האוכל שהוא שם עד מקום העירוב ומשם יש לו 2000 ממו לכל רוח מה זה שיתוף משתפים במובי זה כמו העירוב חצר רק שיתוף מבוס המובי נפתחות אליו הרבה חצרות אסור להוציא מהחצר למובי כיוון שהמוביל בני המובי לכל החצרות אז צריכים לעשות אותו דבר כמו ירבח צירוס כל אחת חצרות נותנת דבר מאכל שמים זאת באחד החצרות ואז הכל נהייה רשות אחת אז אפשר עם כל מיני מאכלים חוץ ממים ומלח למה אומר רשי דלב מדי ד מוזנים הם לא מזון הטעם של עירוב כי דעתו ודירת של אדם זה היכן שז ות נמצאים ולכן עירוב חצי מבו החן שמזונותיו אז כאן דירתו גם עירוב תחומין כיוון שמזונותיו במקום ההוא אז שם נקבעת שיטתו למעשה כל המפורשים מתקשים על רשי שרשי אומר שמדובר גם בעירוב חצירו כ כפי שנראה ללן עירוב חצרו עושים דווקא עם פת דווקא עם לחם ולכן בהכרח שמדובר כאן דווקא בעירוב תחומין דרך אגב נביאה המשנה לעוד שני דינים שיש את אותו כלל והקול כל דברי מזון ניקח בכסף עיסו חוץ מן המים מן המלח אדם שיש לו מיסר שיני שהוא הפריש שצריך לאכול זאת בירושלים הוא לא חייב להעלות את הפרוס לירושלים יכול לבדות את הפירות על כסף את הכסף הוא מלה לירושלים ושם הוא קונה דברי מאכל כמו שנראה בגימורי אז כל דבר חוץ ממים ומלח כי הם לא פרי מפרי כמו שנראה בגימורי דין שלישי שאותו כלל הנודר מן המוזן הוא נדר הוא עשה על עצמו מוזן מותר במלח או במים כי הם לא נחשבים למוז חוזרת המשנה לדין עירוב תחומין אדם שמניח עירוב תחומין צריך להיות דבר שראוי לאכילה אבל בכל אופן מערבין לנו זר ביין אפילו שלנ יר אסור לשתות יין מספיק שזה ראוי לישראל אחר באכילה כדי שיוכלו לערב עם זה עירוב תחומין ולישראל בתרומה כי אפילו שלא עצמו אסור לאכול את התרומה מספיק לי שזה ראוי לכוין סומכוס וו בחולי לישראל מותר לרב דווקא עם חולים ולא עם טרומה למה הוא לא חולק על ר נוזר ביין נראה בגימור ממשיכה המשנה ולקו ביס הפרס אפילו שהעירו צריך להיות במקום שיכול לאכול אותו מותר לערב לכון ששמים את העירוב הדברי מזון לעירוב תחומין בביס פרס ביס פרס זה שדה שנחרש שם כבר אסור מד רבונה לכון להיכנס שם בכל אופן כיוון שיש אופנים שיכול להיכנס כמו שלרב גימור אז אפשר להניח שם את היר תחום מן עבורו הבוד אמ אפילו בין הבורס שם אסור לכהן להיכנס מדריסה להיכנס ליד כבר הוא נתמ מהקבר גם שם אפשר להניח ארוב תחובו כון למה מפני שיכול לא חוץ ולילך ולאכול יכול לעשות מחיצה בינו ובין הקבר יכול להיכנס לתוך שידה תיבה או מגדל זה אול בפני עצמו להיכנס שם ערב שבת ולהיכנס כך למקום העירוב לאכול אותו לכן זה עירוב נחשב כשר גם בשביל כוהן אומר רבי חנון אין למדי מן הכלוס כששנינו במשנה שיש בכלל אין למדים שאין יוצא מן הכלל יש וצא מן הכלל שהתנה לא טרח לפרוץ זאת ואפילו במקום שנבר בחוץ אפילו שהתנה אומר כלל ואומר חוץ מזה וזה אז לכאורה את הדברים שיוצאים מן הכלל הוא פירט לא גם שם יש עדין יוצאים מן הכלל שהוא לא פירט אותם אומרת הגמורה מיד כומר אפילו במום שנבר בחוץ ככה הבחן אומר מכלל דלו ק זא אומרת שרבי חן לא עולה על משנתנו כי משנתנו כתוב חוץ זאת אומרת עולה על משנה שלא נאמר שם חוץ ושם הוא אומר שהכלל יש לו יוצא מן הכלל והוא מוסיף אפילו מק שחוץ איקו על איזו משנה אמר רבי יוחנן לדבריו אומרת הגמור אוסק על המשנה מסכת קידושין שם שנינו כל מצווה סיש זמן גרומה צריך לקיים אותה בזמן מסוים כמו סוק שופו הנושים חיובן ונושים פורס ל מצוה ס ושל הזמן גרומה אךד נושים דנושים חיובים ועל זה יש להקשות וקלו וכל מצוו שזמן גרומה נושים פורס הרי מצה מצוות אכילת כז מצה בליל פסח זה הזמן היחיד שיש חיוב לאכול מצה שמחה המצוה שמחה בחג והקל בחג הסוכות שאחרי שנס שמיטה יש מצווה להתאסף כולם והמלך עומד על בימה וקורה לפניהם משנ וירו מצווה הזמן גומו זה בזמן מסוים ונושים חוס למה אומר רשי מצה דורשת הגמור מכך שנאמר בפסוק אחד לא חלול חומץ שבע סוול מצ דורשים קש כל מי שמוזר בלא יצריך על חומץ מוזר במצווה כיס מצה וגם נשים מוזרות שלא לאכול חומץ כי בלו נשים מוזרות אפילו שהזמן גומה אז הם מחייבות במצה שמח כתוב ו בחו קל כתוב הנושים נושים וטף אותו דבר יש להקשות על הכלל השני במשנה בכל מצו שלא זמן גרומה נושים חלו צריך ללמוד יו וליו פירה וריבה לפרוט ולרבות להוליד בנים ופדיון הבן של הבן החור שלא הה זמן גרוזה לא תלוי בזמן ונושים פטור מתלמ פטורות גמור דורשת למדתם אוז בניכם וכם כתוב וכבשו דווקא מי שכובש אין אישה השה אין דרכה לכבוש הגמ דורשת [מוזיקה] בקידוש וכל מי שלא ודים אותו גם חב לבד את בנו א רבן איוס ואפילו בחוץ מוסיף רב חן גם אם תמצא משנ ש בחוץ זה גם לא בהכרח שאן יוצא מן הכלל אומר הרב רמי מת שנינו משנה שנמר בחוץ ויש עוד וצא מן הכלל מה למדנו שניסו על גבי הזהב טומ דבר שניסע על גבי הזהב הזהב נוסא אותו אפילו שהזהב לא נוגע בו הוא נטמא זה תומס אלינו של זב כמו שרשי מביא כל שהזהב ניס אולוב דבר שהוא נושא את הזב והוא לא נוגע בזב טוהר חוץ מן הרווי למשכב ומושב זה הטום הידועה טומס מדרס שזהב שוכב על מיטה יושב על כיסא כאלה דברים אבל דווקא דבר שראוי למשכב ומשוב כמו שגמור ורשת למשל אדם לקח קערה והפך אותה והתיישב עליה היא לא נתמ תומס מדרס דווקא דבר שראוי לכך למשכב ומו ישוב אז אפילו שזו לא נוגע בזה זה נטמע טומו חמורו כמ הזו עצמו ועודו כמו שגמור דורשת ונוס אוסום שאדם שנושא את הז אפילו שלא נוגע בו נטמע עכשיו כר בטו לקה כל שזו ניסע עליו תאור חוץ מרו למשכב ווישו ועודו ומרכב הרי כתוב בפסוק גם שמרקו הזו נטמע כמוהו אז יש יוצא מן הכלל אפילו שכתוב חוץ שואלת הגמור מרכבי דומה אד יוסי אם זה מרכב שיושבים עליו הנו מושו כתוב כל הר מש מוש הזה כן כלול במשנה אונ הגמור רנג דופה וקף יש כזה עץ שיוצא מקדימה יש עץ שיוצא מאחורה שנתפסים בו זה נתמ תומס מרכב תניה העוקף שיושבים עליו הוקף תומ מושו טופוס שמרנו שגו שתופסים את הידיים בו ומרכב או המש מפרטת זאת ש מנו אין ללוס ואפילו בחוץ [מחיאות כפיים] נחמן חוץ מן המים והמלח טג לא נשבים למזון ולא מערבים משתתפים בהם זה לא כלול במשנה ואפילו במק שחוץ ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: