העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף י עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף י עמוד א

עירובין דף י השיעור מתחיל בעזרת השם 12 שורות אחרונות של הדף הקודם הזכרנו בשיעור הקודם את העניין של לכי שנראה רק מבחוץ מבפנים לא רואים את הלכי מחלוקת האם אפשר להתיר את המובי בלחי כזה או לא אומר רבי ברבונה הוא סובר נירה מבחוץ ושוב מבפנים נידו משום לכי ממשיך רבי ברבונה ואומר אומר רבי ונשמת לכאורה יש קושייה על ממבר שאני מוסר מרבותי שנרה בחוץ וש בפנים נר משום לכי נלמד משנה לאלון וכבר הוזכרה משנה זו בדף חס חצר קטנו שנפרצו גדולו שתי חצרות סמוכות זו לזו אחת קצת יותר רחבה מהשנייה והקיר ביניהם נפל ונמצא שהקטנה פרוצה במלואה לגדולה אבל הגדולה לא פרוצה במלואה כי נשארו שני תפנות משני הצדדים כי זה הרי יותר רחב מהקטנה גדולו מותר בטלטול בשבת קטנו אסור מפני ש פסחו של גדולו קפה הגדילו זה לא פרצה זה פתח כי זה רק עד 10 אמו אם זה יותר מ1 אמו גם הגדולה הסורה ויש שתי קירות משת זדים אז זה פתח ושתי חצרות שיש פתח ביניהם אם הם רוצים הם מערבים חצרות ביניהם מותר ל חצר אחת לשניה לא רוצים כל אחת חצר לעצמה מותרת אפילו שהיא פתוחה לחברתה כי יש רק פתח ביניהם אבל כלפי הקטנו זה לא פתח כלפי הקטנו רצה במ לגדול אז פרוצ למסור להביר מהקטנה לגדולה כי הם לאסו חצר אז גם הקטנו בעצמה אסור לטלטל בה כפרו וסולו כך למדנו במשנה ואם מיס אם צודק מה שאמרתי שמספיק שנירה מבחוץ כדי שחשב ככי אז גם כאן קטנ משטר בניר מבחוץ ושוב מבפנים נכון כשאני עומד בחצר הקטנו אני רואה כאן פרצה במלוה אבל כשאני עומד בחוץ אני עומד בגדול ואני מסתכל כלפ הקטנו אני רואה שזה פתח כי אני רואה שיש כן שתי קירות בשתי הצדדים אני רואה אותם רק שאני עומד מחוץ לטנו אב בתוך הקטנו אבל כמו בלחי אתה אומר מספיק שרואים אותו בחוץ כדי שיחשב ללחי אז גם כאן מספיק שרואים בחוץ את שתי הקירות בצדדים להחשיב זאת לפתח לקנו אז רואים שניר בחוץ ושב מבפנים אינו ניד משום לחי אומר רב זירה לא אין רעיה משם אפשר להעמיד את המשנה שם בנכס קוס לקטן גדולו הקטל של החצר הקטנה ממשיכים שתיים שלוש אמות לתוך החצר הגדולה ולכן אי אפשר להשתמש בכלים שבצד בכלים שבצד הגדו לו כדי להכשיר את הקטנו כ אין שום קשר ביניהם לחצר הקטנו כר הקיר של הקטנו ממשיך שואלת הגמורה ולי מלובד ותשרה הגמורה הבינה שהחצר הגדולה הרחבה רק במעט יותר קטנו ואם כן אפילו שהקטנים נכנסים אבל אם בין הכול של הקטנו שנכנס לתוך הגדילו לבין כול הגדילו שבצד יש פחות משלש תפוחים אומרים לובו זה כאילו קיר אחד רחב אז שוב משני הצדדים יש קיר אחד רחב ו שוב נראה מבחוץ ושוב מבפנים ורואים שבכל אופן הקטנה אסורה וכי ת ממה תרצה לענות לי ד מפלגתו מדובר שחוץ גדולו רחבה הרבה יותר קטנו ולכן אין כאן לוות כי יש שלוש תפוחים או יותר בין קטנו שנכנסים לכוס הגדול ולכן אי אפשר להשתמש בטולי הגדולה בקט הגדולה כדי להתיר את הקטנו זה לא כך וני רשנ לפניו מה שלמדנו חוצ ק גדולו קטנו מדובר ב10 גדולו ב הקטנו יש בה 10 אמוס והגדול יש בה 11 עמוס זאת אומרת ה גדולה בעמה אחת יותר קטנו עכשיו כ כמה כמה זה אמו שש תפוחים שיש התפוחים זה אמו אז כשאני לוקח והחצר הקטנה באמצע הגדולה גמור וינה אז יש לי כמה נשאר משתי הצדדים שלוש תפוחים כאן שלוש תפוחים כאן תוריד את מה שהקיר של הקטנו נכנס לוקח הוא לוקח קצת אז נשאר פחות משלש תפוחים בין קיר אחד למשני הו אז שוב נאמר לבוד אומר הבנה במופגן מכוס ל זה בשניים ומכול זה בד זה לא מדובר שהגדילו בדיוק באמצע הקטנו בדיוק באמצע הגדו לו אלא הקטנו קצת יותר צדדית ולכן נמצא שקטל של הקטנו שנכנסים לתוך הגדילו אז יש מצד אחד יש בין הקוטל משני הו שני טווחים בצד השני ארבע תפוחים אז נכון שגם הקטנים לוקחים קצת אבל עדיין בצד אחד יש כאן שלוש תפוחים או יותר שאין לומר וווד שואלת הגימור בסדר נכון מהצד השני לא אבל מצד אחד ולי מלובד מרוח אז ותשרה בצד אחד יש כן פחות משולש תפוחים את אומר שניים כאן וארבע כאן אז בצד שרק שניים תאמר לבוד אז יש לי כאן שוב לחי כאילו מבחוץ להתיר את החוץ הקטן או לומר שזה פתח מדין לחי שנירה מבחוץ ושובה מבפנים אונה הגמורה המשנה הזו רבי דומר בינן שני פסים דתני חצר ניטר א זה פס אחות כמו מובו מספיק לכי אחד כדי להתיר אותו גם חצר חצר שנפרצה לרובים ופרצה היא לא יותר מ-10 אמוס כי אם זה יותר מ10 אמוס אז בכל אופן החצר אסורה יש גם פתח דמו זה פתח אז אם יש פס אחד שנשאר בצד זה כבר מתיר את החוצה כמו במבוי רבי ימר בשני פסים הרשב מסביר חצר עושים ב שימושים יותר צנועים היא צריכה להיות יותר סגורה ממבוי צריך שני פסים משני הצדדים ממילא אפילו שבצד אחד אתה אומר וד בצד השני אין לך לאוד אז יש לך לחצר הקטנה רק פס מצד אחד שנראה בחוץ ושוב מבפנים צד השני אין לך לכן אי אפשר להתיר ממילא אין שום קושיה מהמשנה הזו על היסוד של רבי ברבונה אמר שלחי אנרם החוץ ושם בפנים נידו משום לכי שואלת הגמורה הי מ בוא נבין המיסה שבאה ואמרה שמדובר שהקטן היא 10 אמוס והגדול ו 11 אמו בשביל מה זה היה נחוץ לומר שזה עמו אחת יותר גדולה מה העניין אז אי אמרז בשלי מניר מבחוץ ושובי מבפנים אינו נידו משום לכי בכל אופן אי אפשר להכשיר את הקטנו ורבי סובר לו כרבי יוסי ונאמר שרבי שמיש נכותו ש אומר שצריך שני פסים הוא סובר כמו רבי יוסי רבי ויסי אומר השיעור של רוחב של לחי לא מספיק משהו כדי החומים אלא לחי צריך להיות ברוחב ג תפוחים ואם הוא אומר זאת במובי כל שקים בחצר שהפס צריך להיות שולש תפוחים ואם רבי סובר שצריך שני פסים לחצר אז צריך שלוש פוכים מכאן שלוש תפוחים מכאן ולפי זה תומה ודר בזר אודרינה לא צריך להעמיד ש שמדובר במפלג מכאן שתיים ומכאן ארבע וכמובן לא צריך לומר שהכלים נכנסים כי בכל מקרה אנחנו לא אומרים שנרה מבחוץ ושם מבפנים נדע מישו לכי אני לא יכול להכשיר את החוץ הקטן מזה שיש משני הצדדים קטנים שנראים רק בחוץ אז אני יכול להבין משום מוח קטנו ב-10 הוא גדולו ב1 כי מדובר באמת לא כמו שהעמידו שמדובר שזה שתיים פה וארבע כאן אלא החוץ הקטנו ממש באמצע החוץ גדולו ואז כשנפל כל הכותל ביניהם מה נשאר אם יש לי אם או יותר שלוש תפוחים כאן שלוש תפוחים כאן משום דרבי רבי סוב לוק רבי יוסי לכן הוא העמיד את זה כך מה הוא בא לומר כדי שהגדול תהיה מותרת צריך שהגדול תהיה אמו נוספת כי אם היא תהיה פחות מאמו אז מה ישאר בצדדים פחות משלוש טפחים בכל צד וזה לא מכשיר את החוצה כדי שחוצה גדולת תהיה מותרת צריך שתיהיה באמו אחת יותר גדולה יותר רחבה מהחוץ הקטנו לכן אחרי שהקיר נופל נשאר אמו שלמה שלוש תפוחים כאן שלוש תפוחים כאן אפשר להתיר את הגדו לו כי נשארו לה שני פסים שכל פס הוא ג תפוחים אלו ימרני מבחוץ ושובה מבפנים נידע משום לכי ואם כך למה הקטנו אסורה אז צריך להעמיד כמו שאמרנו מקודם וד רבי זרו דרבי נייסה שמדובר שהקנו לא נפתחת לאמצע הגדול אל בצד והכותל קטנו נכנסים בתוך קוט גדולו לתוך החצר הגדולה ממילא ונשאר לי כאן בצד אחד פחות משני תפוחים בצד אחד פחות מארבע תפוחים אם קר ורבי לא יסב כ רבי יוסי כי אם הוא סוב כמו רבי יוסי אז הח גדולו גם אסורה כן שלוש מכאן ושלוש מכאן אם כך גדולו ב לאלה בשביל מה העמיד את הברס את שהגדול יותר גדולה מהקטן באמו נוספת בשביל מה ממו נפשך אי למשרה גדולו כוסה צריך 11 למה צריך 11 ב ושני תפוח ם סגה ואז נופל הקיר של ה של הקטנו אז נשאר טפח כאן וטפח כאן כי לא סוב כ רבי ס שצריך שלוש תפוחים ולמסר לטנו קוסה מה תאמר הוא בא לומר שקטנו אסורה מת הקטנו אסורה אם זה פחות משלוש כאן שלוש כאן אז יש לי לאבוד ויש לי כא ניר בחוץ ושום בפנים קטנו גם תהיה מותרת לכן הוא אומר שזה עמ נוספת אם כך למה הוא אומר דווקא עמה נוספת לשמ מפלגב למה הוא נכנס לסמטה צרה כמו שאומרים שזה המו אחת נוספת ואז צריך לומר וקמת שלמה שכאן יש פחות שלוש וכאן וכאן יש אבל כאן יש ארבע ואז לפעמים כן יכול להיות פה של פה פחות שלוש פה פחות משלוש ואז כן יהיה לבוד שיאמר שהגדולה הרבה יותר גדולה מהקטנה אומר רשי מה תאמר שהוא בא לומר את המינימום המינימום כדי שהקטנת ההיה אסורה ולא נוכל להכשיר את זה בניר החו ששים בפנים צריך שתהייה אמו כדי שישאר ארבע כאן שתיים כאן לא זה לא המינימום המינימום יכול להיות פחות מספיק שהגדול או גדולה בארבע תפוחים יותר ואז בצד אחד ממש הקיר של הקטנו צמוד ויש לי לעבוד בצד השני יש שלוש תפוחים או קצת יותר ואז אין לובד משני הצדדים אז למה הוא נקט אמו אלו ל שממנו נר בחוץ וש בפנים אינו נידו משום לכי ולכן הוא נקט שזה אם או יותר כדי לומר שצריך לפחות אם או יותר משום רבי יוסי הקטנו בכל אופן אסורה כי מבפנים לא רואים כלום כדי שהגדול תהיה מותרת צריך שתהיה עםו אחת יותר גדולה כדי שישאר שלוש תפוחים כאן ושלוש תפוחים כאן כי רבי סובר שצריך שני פסים משני זדים והוא סובר כמו רבי ויסי שכל פס צריך להיות שלוש תפוחים שמ מינו אז למעשה מהמשנה בתוספת הביסה שמדובר שהקטן או כלפי הגדול יש עמו אחת נוספת מוכח ש לכי הניר הם בחוץ ושוב בפנים אינו נידו משום לכי אומר רב יוסף רב יוסף היה תלמיד של רב הונה אז הוא אומר אני שומע עכשיו שרע בבנו של רב הונה אומר שניר בחו זה שובי מבפנים נידו משום לכי מסתו שמע את זה מהאבא שלו רב הונה אבל אני תלמידו לא השמיע ליו שמצ מרב הונה אומ להבי יש הרבה פעמים בשס שרב יוסף אומר שהוא לא שמע והביה מזכיר לו אומרים הראשונים שרב יוסף שכח תלמודו כתוב גמורה היה חולה והב היה מזכיר לו אז גם כאן הומ לב אתה כן שמעת את זה מרב הונה את אמרס נלון יסוד זה בשם רב הונה מה שראה בנו אומר והו אמרסון על הממ הזו שרב הונה אמרת לנו את זה דומר רומ ברבי אומר רבונה לכי המושך עם ופנוי של מובו אדם שהקיר של המובי אחד הקירות הקיר הימני ה הקיר השמאלי הוא נמשך משם לחי במה זה לחי ולא דופן כמו שלמנו שור הקודם כי הדופן מסתיימת בדופן צרה יותר ואז נכון שעומדים בתוך המוב לא רואים כלום כי רואים שהקיר ממשיך אבל כשרואים עומדים בחוץ רואים שהקיר ממשיך באופן שהוא צר יותר הוא כנוס לתוכו אז אפשר להשתמש בו בתור לכי אז אם הוא נמשך פה חוס מד אמוס נידו משום לכי הוא מתיר את המובי הוא משתמש עם חודו הפנימי עד חודו הפנימי של הלכי הזה אפשר להשתמש אבל כנגד לכי אסור להשתמש הראשנים אומרים שמדובר שהקיר ממול נמש גם מולו כי אם הוא לא נמשך מולו ברור שאי אפשר להשתמש בחלק שכבר ברשו סרבים אבל אם הוא נמשך הלכי הזה שנמשך עם ופנוי הוא נמשך בשיעור של ד אמוס נידו משו מובי אז השטח של הלכי עצמו הוא בשיעור של מובי שלם ממילא אי אפשר להשתמש בו בטור לכי בכזה לכי ארוך בשיעור של מו שלם אי אפשר להשתמש כמו שלמר בשיעור הקודם גם ווסו להשתמש בכל לכל המוב אסור כי אין למוב הזה לכי כך אמר רוברב בשם רב הונ ואת רב יוסף אמרס לונ ללא שמע מינו מהממ הזו ש רבונה אני שומע תלס שלוש הלכות שלוש יסודות שמע מינו דבר ראשון בין לויין אוסו כ הוא אומר שמותר להשתמש עם חודה הפנימי זא אומרת בשטח שבין הלכי לקיר מולו אסור להשתמש הוא שמע מנו משך מובי בארבע ולכן ברגע שהלחם נמשך ארבע המוס זה כבר שיעור של מובו שלם הוא לא יכול להתיר זאת אומרת שהשיעור של מובו למד בתחילת הפרק מח לוקס זה באר באמוס לא בד פוח כמו שלמדנו שם הראשון אים שואלים זה לכאורה סתירה בדס רבונה ושמע מינו נירה מבחוץ ושובה מבפנים נידו משום לחי כי הלכי הזה כמו שאמרנו הוא כנוס בחלק החיצוני שלו והאדם שעומד במובי לא רואה כאן לחי רק בחוץ רואים לחי וזה כשר מסיימת הגימור ואלכסה נירה מבחוץ ושובה מבפנים ניד משום לכי שואלת הגמור טיוב לחסה א מקודם אמרנו שממש שחו קטנו בתוספת הביסה שעליה יש פירחה יש טיובת היסוד הזה אז איך אתה פוסק כך אונה הגימור אין יש לי ברייסה לאפר גם משום נתון רבחי כבוס למדנו בשיעור הקודם רבחי מביא ברייסה ש קוסל שונוס ויש בו והוא נעסה ללך נירם בחוץ הוא כשר א יש לי ברייסה כנגד ברייסה וזו בריס ששנה רחי שיש לה יותר חשיבות יותר מוסמכות ולכן הלוך הכך למדנו במשנה והרוחב מע ימת לכי או קוירו שבאים להניח אותם בפתח של מבוי שהפתח יותר רחב מ1 רמוס הוא צריך למעט את הפתח כי זה כבר יותר משיעור של פתח ואי אפשר להכשיר אותו בלקו צריך למעט את השטח אומר הביתו למדנו בברייס כבר הוזכר בביז ביז וארוך ימת רב יודו אם רב יודו חולק גם על החלק הזה של המשנה אינו צוריך למת עכשיו ככה לא נתן שיעור ועד כמה עד איזה רוחב הבוד מכשיר פתח של מובי סוב רב אחי קמד רב יוסף למימר עד 13 אמו ושליש למה וקלו חמה מפס בירוס פסוס נלמד בעזרת השם תחילת הפרק הבא חכו מקילו כדי שיוכלו לשוב מים מבאר באר שהוא באמצע רשו ורבים הבאר עצמו יש לו דין של רשו וחיד הוא עמוק אסור רוחב דד אני לא יכול לשאוב ממנו החוצה כי מסביבו רשו ורבים אז עשו כולה של פס מרוס בארבע הזוויות עושים רישים של אמו על אמו אמו כאן אמו כאן וכך בארבע פינות וזה כבר נהיה ויוכי סביב הב עכשיו כך ומה פס שקלת כזו כולה שרת ב פרוץ מומד יותר פרוץ מאשר עומד יותר פתוח מאשר קיר לא התרת בסו מ13 ושליש רבי יהודה בעצמו זו שיטתו לאלון בפרק הבא שעד יכול להיות הרווח בין דיומד לדומ שמולו בין הקיר הזה לקיר מולו זה השיעור של שתי קבוצות של בהמות שקשורות יחד כל קבוצה ארבע בהמות אם כך מ שר פרוץ מעמד אם יש פרוץ ממד זה לא קשר ש משש ברוחב שואלת הגמור סנס זו הסיבה במפ ץמ אפשר להקל עד כדי כך 1ש אבל ממד ויש לי כאן קירות משלושת הצדדים ר בשטח אחד פתוח טרב אולי גם לפי רב ו ג אנ אם אתה בא ללמוד משם אפשר לומר דורג פ בחו שיש להם כולה אחת שפ בכשר בכו אחר שעד 13 כוכו ברגע שזה יותר מ-1 כבר לא ם זה ח רב ד מש [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: