העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף יט עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף יט עמוד ב

אכס נכנס כתוב במשנה ואס ויצ סטונה אל תטעה לפרש כאילו השלוש פרות או הארבע פרות לפי רב יודה אחת יוצאת אחת נכנסת לא רבקו נכנס ורב קו יצס אז הרווח קצת יותר מאשר שניהם לאותו כיוון תונו רבון קמו רושו ורובו של פורו שנינו במשנה שהשיעור המינימום שצריך להרחיק את הפסים מהבאר זה קרוי שו ורו בשל פורו שתוכל להיכנס שם לשתות כי אם הרווח יהיה פחות מזה אז חוששים שהפרה תצא באמצע השתייה והוא יטעה והוא יצא אחריה עם הדלי והוא יוציא מרשו היכי רשו הרבים כמה רוש ור ורובו של פרו שתי ימוס זה השיור וכמה עוביו של פורו מה זה משנה כמה וביו של פורו כי הרי שנינו במשנה שלפי רב מאיר מה הרווח בין דיום בן אחד לשני שתי רב קוס של שלוש פרוס אז זאת אומרת רוחב של שש פרות כמה העובי של פרה כמה רוחב של פרה אמו הוא שני שלי אמו אז אם לפי רב מייר שתי רבקו של שלוש זאת אומרת 6 כפול אמו שני שלי שהן כ10 למעשה הגימור הקשה זה לא כ זה בדיוק 10 כימ הוא 2 שלי כפול 6 בדיוק ד רב יהודה אמר כי 1מ 14 ימו מה הכוונה כמו שגמור תסביר כי לפי רב יודה הרי השיעור הוא שמונו בוקו שתי רבק של ארבו ו8 * 1.23 זה 13 אמו ושלי אמו אז הוא אומר כ-13 אמו ו כ14 אמו לא 13 ולא 14 ביניהם שואלת הגמורה מה אמר רב מאיר שהין כ10 כ1 או 10 ר זה בדיוק 10 אונה גמור משום דבו ל מסנ סיפ כ-13 לכן תונר שכ שואלת הגמור כ-13 תפ אביו יותר מ-13 133 משום בואל מסנה כ14 וכ 14 לא י זה הרי לא 14 אומר רב פופה כ-1 ו-14 הכוונה איך ביניהם מעל 13 ו מגיעל 14 זה 13 ושליש מה שענינו במשנה שרב מייר אומר שצריך חוץ מהדודים גם להשים פשוטים זת אומרת פס באמצע בין דיומד דיומד שמולו אומר רב פופה כמו שהסברנו גם במשנה כבר בבור שמונו דכו פליג אם הרוחב של הבור הוא שמונ עמוס עכשיו מה קורה כמה יש בין המחיצות כרים צריכים להוסיף שתי אמוז בכל צד כרו ורובו של פורו אני צריך להרחיק שתי אמוס מצד זה ושתי אמוס מצד זה ושם לשים את הדודים אז 8ו 2 2 זה 12 עכשיו כשאני שם דיודין אני שם אמו מכאן ואמו מכאן אז מה-1 יורד שתי אמוס נשאר 10 בין הדודן כ לא רב מאיר לא רב יוד לא מחייבים בזה פשוטים למה כי כמו שלמדנו מקודם רב מאיר אומר כמה צריך להיות בין דומד למשני 10 אמס כאן יש רק 10 אמס לא צריך להוסיף פשוטים בבור 12 עם הרוכב של הבור 12 כולם פליג דבין הם פשוטים שחייבים לשים פשוטים כדי לצמצם את הרווח כי ברגע שהבור עצמו רחב 12 וצריך להוסיף ש מהצד הזה ושות מהצד הזה ורק אז לשים את הדיונים כי צריכים רוש ורובו אז ביחד זה 16 עכשיו הדיו זה עמו מכאן ועמו מכאן אז מה-16 יורד שניים נשאר הרווח בין דיום דומת שמולו רווח של 14 ברגע שיש 14 זה ותר מ-13 ושליש גם לרב יהודה זה לא טוב וחייבים לצמצם את הרווח כי פליגה באיזה אופן החלקו שכתוב במשנה שרבי אומר שצריך להוסיף פשוטים ורבי יהודה אומר שלא צריך להוסיף פשוטים משמונה עד 12 זאת אומרת שהבור משמנה עד 12 ואז הרוח בין דיומד אחד לדיום מד שמולו הוא יותר מ-10 אבל לא יותר מ-1 עמ ושליש לרב מייר בבין הם פשוטים כי ברגע שהרווח ביניהם הוא יותר מ-10 אי אפשר להכשיר זאת בלי לצמצם את הרווח לרבי יהודה לא בינ פשוטים כי לשיטתו ברגע שיש עד 13 אמבו ושליש זה עדיין כשר שואל את הגמורה ורב פופה מקו מש מלון תניני הרי למדנו במשנה שלפי רב מיו שישו בוקו לפי רבי יודה שמונו בוקו עכשיו הביסה הרי פירשה לנו כמה זה יוצא באמוס שזה יוצא 10 אמוס לפי רב מאיר 13 וש לפי רב יודי אז ברור שזה החשבון שאם יש בור שמונו ואז הרווח ביניהם הוא 10 לא צריך ובשער הכל מובן לנו מעצמנו אונה הגמורה רב פופה בריסה לא השמע לי הוא לא שמע את הבריה הוא לא ידע את הברייה וממילא הוא לא ידע כמה זה נכון שכתוב במשנה ששמנו בוקור שישו בוקור אבל כמה זה בפועל וקוש מלון בריסה אז הוא בא לפרש לנו מדעתו מה ששנינו בברייס שרוש ורובו זה שתי ימוס ולכן החשבון יוצא שבב שמינו יש כאן שתיים מכאן ושתיים מכאן זה 12 הומה ששנו בברייס שעוביו של פורו זה עמו הו שני שליש ולכן לפי רב מייר זה 10 לפי רב יוד זהזה 13 וש זה מה שר פופ בא ללמד אותנו קומש מלון ברייס כ הוא לא ידע את הברייה מביאה עכשיו הגמורה שבע איבוס שהבי הסתפק והוא שאל את רבו רבי והסימן לשבע יבוס זה אורך יוסר בטיל חיצ חצר שיבשו סימן בוא מיני אבא מרב אייבוי הראשונה ארך בדום דין כשיעור פשוטין לרב מייר מהוא רב מייר אומר ברגע שהרווח בין דיומד דיומד שמולו הוא יותר מ-10 אמוס צריך לצמצם את הרווח איך מצמצמים מניחים באמצע פושט אז הרווח נהיה פחות מ לא יותר מעשר מה יהיה שבמקום לשים פשוטים הוא פשוט ירחיב את הדי ומדים למשל הרווח בין בין איפה שהולכים למיד את הדודים למולו הוא 14 עכשיו הוא 14 ימו אחרי שממית דיום דין מורידים אמו מכאן ואמו מכאן נשאר עדיין רווח של 12 אז צריך לשים פשוט הוא עושה משהו אחר את הדיו במקום לעשות אותם ברוחב של אמו הוא עושה אותם ברוחב של שתי ימוס ואז מה כל הרוחב כאן 14 דיומד מכאן שתי אמוס דיומד מכאן שתי אמוס אז הרווח נשאר רק של 10 האם זה כשר או לא למה שלא יהיה כשר אומר רשי יכול להיות שההקלטה פושט באמצע ולא שמרחיבים את דיומד זה לא כזה ניכר אומר לי נ לו רבי ניסור למדנו במשנה שהוא יכול להרחיב כמה שרוצה ובלבד שירבה בפסים ירבה בפסים הפס שהוא שם אותם את הדיו דין הוא ירבה הוא ירחיב אותם דודן אז הוא אונה לו לא יכול שכוונה דפש פשוט ירב הוא מרב וא שם פשוט באמצע י ב שירב בפס בפסים שכבר נמצאים עד שר בפסים בלי אז הוא אנה לו תני עד שיר בפסים אז הגנק מסביר אין כאן הגהה במשני אלא אומר לו גם כשכתוב בפסים זה יכול להתפרש להרבות פסים חדשים קמר אומרת ניסו ובלבד שירב בפס ריבוי יוסיף עוד פסמה לא שוא מעריך את הדיו אמר לו ריך בדוד גם זה שייך לשנות את זה באופן של ריבוי מפה גמס הכוונה הרכה בודן שר בפס לא כתוב ר בפסים שמ מנו בב מרבב שניה מ1 שלי יש רווח בין דיון בין אחד למולו לרבי יהוד מהוא אז הרב מיר הזכיר שיש יותר רווח מ שמים פסים והסתפק האם בהכרח פסים או שאפשר להרחיב את היום דן רב יהוד כלל לא הזכיר את העניין של פסים השאלה לרב יודה מה עושים באופן כזה שיש רווח שיותר מ-1 אשש פו מסביר רשי לכל דבר יש מעלה וחיסרון מצד אחד אם הוא מעריך בדום דין יש לזה חיסרון כמו שאמרנו מקודם אין כאן כל כך הקר מש שהוא עושה פשוטים יש יותר הקר מצד שני כשההוא עושה פשוטים יש כאם בעיה אוס אויר יגיס ואויר גיס יש כאן רווח של 14 אמו הוא שם באמצע פשוט של אמו אז נהיה מכאן 14 הוא שם באמצע אמו אז נשאר מכל ה-1 13 6 ח 7 וחצי כאן 7 וחצי כאן אבל המו הזו הפס יש לו רווח אוויר משני צדדיו אוויר יותר גדול ממנו למדנו בפרק הקודם אוויר הגיס רגיס מבטלי שאלה האם הקלו בזה כאן או שלא צריך באמת להרחיב את הדום דין אומר לית ניסו למדנו בברייס כמון מקורבן מה המינימום שצריך להרחיק את הדום מהבור כדי ר שוב של פור כמו שאמרנו שתי ימוס וקמה וחוקים מה המקסימום אז הפיק גם ש במשנה אין מקסימום אפילו כור אפילו קורים רבי יהודה אמר יש כן מקסימום ביסו מותר בגודל של ביסים חמ אלפים אמו מרובו יסר מכאן ס ביסים אוסו כמו כל מקום שהו עשוי דיורים שרק עד ביסוסים קבו חזל שההיקף מתיר את המקום זה שנינו גם במשנה כאן בברסה כתוב אומרו לו לרב יהודה המד בדיר של בהמות וס הר זה גם כל כזה של בהמות דיר כזה של בהמות קבוע הו מוקצה שיש מאחורי הבית לשים שם צים וחצר שלפני הבית אפילו בסח קורים ואפילו בסור קורים שמותר אז גם כאן כמו שלמדנו במשנה ורשי מסביר גם כאן הדיו די מקיפין המקום של המים שהם רואים לשתיית הדם אז זה עסוי לדירה אז גם שזה ותר ביסוסים העקב צריך להתיר אומר לו הן זו מחיצה ואילו פסין מה אתם משווים נכון שכאן זה הקף לדירה כמו דיר וסער ומוקצה אבל בדיר וסער ומוקצה יש מחיצות שלמות כאן מה יש כאן יש כאן פסים מה הכוונה יש כאן פסים לכאורה כי יש כאן פרוץ מרובע לא עמד כמו ששנינו בתחילת הפרק שאפילו שפרוץ מרובע לא עימד תסס מסביר זרק מד רבון וכאן הקילו אז פה ברגע שזה פורץ מורו בלמת ככה גמור הבינה א שזו התענה הלו פסים ממילא לא הקילו רק עד הקף של ביסים הקף יותר גדול לא הקילו בהקף כזה שהוא רק פסים ואם איס ואם אתה רוצה לומר שלפי רב יודי כשיש רווח בין דיומד אחד לדומ שמולו של יותר מ-13 ושליש אז לא מועיל לשים פסים באמצע אלא פשוט מרחיבים את הדודים כדי לצמצם את הפער זו מחיצה וזו מחיצה מבולי מה יוצא כאן נניח שאדם רוצה להקיף סביב הבור שטח של של ביסוסים כמה זה ביסוסים באמות זה שטח שאפשר לזרוע בו שתי סאות של תבואה כמה זה באמות זה 7 אמו ו2 שלי על 70 אמו ו2 שלי עכשיו כך הוא שם את ה דיום דים ב7 אמוש שלי אז מה יורד אמו מכאן ומו מכאן נשאר באמצע כמעט 70 אמו אז מה הוא צריך לעשות אתה אומר שפשוט ים לא מעילו צריך להרחיב את הדיו דים כדי לצמצם את הפער ב דיום זה למדיום שבלו ל13 ושליש כמה צרך להיות דומד 28 2 דומד ואז 28 מכאן 28 או 23 מכאן ישאר באמצע 133 2823 * 2 פ 133 זה 70 23 זאת אומרת שזה עומד מרוב על הפורץ זה ממש מיצס אז מה הוא אומר זו מחיצה ואילו פסים זו מחיצה וזו מחיצה אנהג מורה אין כוונתו לומר שכאן צריך להחמיר כ מקילים בפורץ מרמד נכון באופן כזה שסים זהד מרוב לפורץ אבל יש כאן כולה שאין במחיצות בדרך כלל אז רס מחיצה בדיר בסר זה וס מחיצה במחיצה מה למדנו בכל הפרק הקודם הפצ ברגע שיש פרצה יותר מ10 היא מבטלת את המחיצה ואלו אבל בפוס פסן לא מצ צ בשלי הפר יכול להיות 133 רבי יהודה גם מודה שבכל שר הקיפ צריך להיות עד 10 רק כאן מקילים 13 אוש גע שיש כאן כו לזו אז ודאי שזה אי אפשר להקל ותר מגודל שסים בוא מרוד ל המסלק עור מתך ארב ד משום דד משום דמ מה הכוונה למדנו במסכת השבס שיש באמצע רסטל זאת אומרת גבעה הגבעה שבסוף היא מתנשאת ל1 תפוחים זאת אומרת מהקרקע שרשו סרם לידה היא גבוהה עשור פוכים אבל עולים אליה בשיפוע היא גבה אז הכלל הוא כך אם ברגע שאתה מתקדם ארבע מוס אתה כבר מגיע לגובה של 10 תפוחים זאת אומרת שזה שיפוע משופע באופן רציני לא נוח להלך עליה אז זה נחשב למעלה לראשו יוחד כי יש כאן גובה של עשור פוכים אם יש לה ד על ד זה רשו היוכל אבל אם זה פחות שיפוע אתה צריך ללכת יותר מרבע אמוס כדי להגיע לגובה של סורות פוכים זה חלק מהר שוס אורבים זה קרקה קצת יותר גבוהה זה לא נחשב לשוס היחיד עכשיו מה קורה כשיש כאן בור ורוצים לשים די ומדים בכל זוויות ה בכל הזוויות ובאחד הזוויות יש שם טל המסלק את עסור ה מיתוך ארבע ויש בו למעלה ד על ד שאלה הרי נחשב לרשות בפני עצמו נחשב למחיצה אפשר להשתמש בזה דיומד או לא אומר לי אמר לו רבי ניסו למדנו בברייס רב שמעון בן אלזר אמר אוסו שום באחד הזוויות שהולכים להעמיד את הדודים היייתה שם אבן מרובעת רון כל שאילו תחולק אם אני אחלק את האבן אני אוציא ממנה את הפניים אני אעשה ממנה רש ויש בו עמו לכאן ואמו לכאן ואז יהיה דיומד ניד משום דיומד אפילו שזה למעשה מרובע ני לא רואה כאן דיומן לא ר כאן רש אם אם אחרי שאני אחתוך לא ישאר אמו לכאן ואמו לכאן אינו אניד משו דיומד זה אומר רב שמן בן אלזו רבי שמואל בנו ש רבי יוחן בןק הוא בא להוסיף אוסו שום אבן גולו הייתה שם אחת הזוויות אבן עגולה רועין כל שהו תחוקק וחולק אני אחק את העיגול אני אעשה אותה לריבוע ואחר כך אני גם חלק את הריבוע כדי שיהיה כאן צורה של רשמו ושמו לכן ויש ב עמו לכאן ומו לכאן דו משום דמ ואם ם אני לא אגיע לשיעור הזה של עמו ועמו אינו דו משום במק מפג שני התנו מס חדר זור אומר אומרים רוין אחד אם יש כאן אבן מרובע צריך לומר רק רין כל שאילו תחולק אומרים אבל כשיש אבן עגולה שאני צריך לדמיין שני פעולות פעולת קיקה ופעולת חלוקה זה לא אומרים ומר סוב רבי שמואל ב שרביק סובר אפילו ררנ אומר לו רבי לאבה שאלתך כשיש באחד הזוויות תל ה מסלקת יהיה תלוי מלקס הזו כי בתל גם צריך להחליק אותו קודם כבר היא לא מרובה ואחר כך צריך גם לחלק ולעשות מזה דיומד אז לפי רב ש בן אלזור אי אפשר להשתמש ביומד ולפי רבי שמואל אפשר בבו חיצים ונ ונ פס מששו יש כאן דומת שעשוי מקנה רווח קנה רוח קנה רווח כך סודי עומד והרווח בין כנה לשני הוא פחות משלוש פוחים שאומרים לווד אבל למעשה יש כאן רווח ש לומר וד יש כאן מחיצה רק של שסי בלי עירב האם ניד משום דד אוליו מרגע שמקילים כבר שאיין כאן מחיצות גמורות זה רק דמ זה רקמו מכאן מכאן אפשר להקל גם ולומר שמספיק שסים רווחים ביניהם של ווד או שגם זה אומרים או מלית ניסו למדנו בריסי או ירשום באחד הפינות ש הולכים להעמיד את הדיו דים היה שם מילן אוי גדר גדר אז רשי בסוי אומר שגדר הכוונה אבן מרובעת שיש בעמ עולמו כמו שהזכרנו מקודם אוי יצס הקנים נידון משום דיומד אפשר להשתמש בזה לדי ומד מה אליו מה הכוונה חיצ סקנים שיש כאן מחיצה שעשויה מקנים קונה קונה פוס מששו אמר לו הב ו גודרי דקה אולי הכוונה לשיח שצומח ומסביר אגוני קב הוא צומח יש כאן שלוש שפוכים שזה שזה גזע אחד ורק למעלה משלו שפוכים זה מתפצל השיח לקים בזה אפשר לומר שיש כאן התחלה של דיומד אבל כשיש כל הקנים מלמטה הם כבר נפרדים אחד משני רק שסי צריך להשתמש כאם בלווד מי אומר שבזה גם מקדים שואל אותו אם חיצ סק הכוונה לשיח ונו אילון כתוב הברי שם אילון אוחי הסק אם זה אותו דבר שואל אותו בחזרה ולמי קונ קונה פוס מששו הינו גדר שכתוב בברייס אלא מה ישלך לממה ריג גדר יש גדר שזה אבן אחת גדולה ויש גדר מקנים שיש רבח ביניהם זה הכוונה של הברס אוחנ מרגב אילון יש אילן שכל הגז של י גובה של בג אז ר רך לר ל שחוקק ק ויש יח שרק שלש פוכים ראשונים הם גע למעלה משלוש פוכים זה כבר קנים נפרדים אז אין ריה אדמר שבו של הב הייתה באמת בגוס השאלה שלה הייתה כשיש שיח והשיח הזה בהתחלה הוא מחוב ואחר כך הוא מתפצל קנים האם אפשר להשתמש בזה לדומ דמ אומלי אמר לו רבת ניסו שם גדר אחי סקנים מה הכוונה חסנ ג אמר לו ולי הכוונה ונ קונ פס מששו שואל אוגדו של בחזרה ג הכונה הינו אילון אמה רגילון אילון שכולו לם ואילון שרק בהתחלה הואי ואחר כך הוא מתחלק אנרג גדר יש גדר שעשוי ריבוע אחד ויש ג שעשוי מקנים קנים חשש ממי אין רהו לשאלת הביה עדכן ף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: