העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף יח עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף יח עמוד א

עירובין דף יכס אנחנו מתחילים בעזרת השם פרק שני וכאן נלמד הלכה שכבר הזכרנו כמה פעמים בפרק ראשון חומים הקילו לעולי רגלים כמו שרשי מביא כדי שיוכלו לישוב מים מהבארות ולהשקות את בהמות ההם עכשיו כך הבאר הבור הוא בדרך כלל רשו היחיד או עמוק סור פוכים יש בו אורך ורוחב של ארבעות פוכים מסביב לברר זה כרמליס או רשו ורבים אם זה כרמליס אסור מד רבונו לשוב ולהוציא החוצה מרשו היווח לקרמס אם זה רשו הרבים אסור מדריסה לעשות מחיצות גמורות סביב הבור זה דבר קשה הקילו חכמים לעשות התחלת מחיצה בכל צד אויסין פסין לביוס עושים פסים שכל פס רוכבו מה כמו שנראה ארבו דודין ארבעה עמודים כפולים דיו עמודים ניר כמונו זה נראה למעשה כמונו כי עושים ארבעה רישים בארבעה זוויות שמסביב עושים היקף סביב הבו שזה נהפך לו שוס יוכת ואז מותר לשוב מים מהבור לסביו כי זה מרשו היוד וס היחד זה נראה למעשה כשמו כי יש אמו בכל פינה יש אמו לצד זה ועמו לצד אחר אז למעשה כל עמוד הוא כפול אז הארבו רן כמונו ולמעשה ספס מקשים מיד תסס הראשון בדף תב למדנו אוג חמול זאת אומרת ש צבו וכאן אומד הוא מאוד מטפוד יש סך הכל אמו אחרכך יש רוח של 10 אמות בין עמוד לעמוד או 13 אמות ושש כמו שנראה שתי שיטות זה פרוץ מרוב עמד איך אפשר להכשיר זאת אומרים ספס הנוד שם ד מיצס כ ק בכל צד עמו מכאן ומו מכאן חש פסח כשיש שם של ארבע מחיצות כי בכל צד יש בשני הפינות אמו אז כל הרב ביני נחשב לפתח ומדר זה כשר כל ההיקף רשו היחד רק מד רבו החמירו אבל באופן זה של באר משו לרגלים הקילו חומים והעמידו את הדין על דין דריס דברי רבי יהודה ר צריכים לעשות שמונו פסים רן כשני מסו איך רבו כמו שאמרנו הוא מוסיפים רבו פשוטים בין כל דומד לדי ומד שמולו מניחים באמצע גם פשוט דף ברוחב של אמו ולמעשה נראה לאלון שאין כאן מלקס בין רבוד לרב מר האם צריך לשים פשוטים או לא לשים פשוטים אלא יסוד המחלוקת כמו שנראה בהמשך המשנה שהם נחלקו כמה רווח יכול להיות בין עמוד לחברו שלפי רבוד יכול להיות 13 לפ ר ר 10 אז אם הרח הוא עד 10 מספי ג לדברי ררר יום דין אבל אם הרווח הוא יותר מ10 אמו אבל עד 13 אמו ושלפי רב יוד מספיק הרבמד לפי רמ צריכים להוסיף פס באמצע כדי שהרווח בין עמוד לשני יהיה פחות יהיה עד 10 אמו ולא יותר מ אמוס גוון של הדיו של של הדפים של פסים עשור פוכים זה השיעור של מחיצה וריבון שיש פוכים שזה עמו ואויב יום כלשהו וביניהם כמו שהזכרנו מקודם יש שני שיטות כמה רווח יכול להיות בין עמוד לחברו שמולו כמל שתי רבקו של שלש שלש בוקר דבר רמו רבקו זה צמד שאם זה מצמידים קבוצת בהמות אז כמל שתי רוקוס של שלוש שלוש זאת אומרת ברוחב של שש בהמות שזה יוצא 10 אמוס כמו שנראה בגימור זה הרווח שיכול להיות כדי ששני קבוצות יוכלו להיכנס ולשתות שם רבי יהודה אמר שתי רבקו של ארבע אז זה יוצא שמונה בהמות זה 13 אמוז ושליש קורוס ולא ימור ויס ככה המקום מצטמצם זה לחומרה יש גם כולה אכס נכנס וחס יצס אז צריך יותר קצת זאת אומרת שיהיו עמוס בשוח קוס יותר גדולות עמוס שוקוס ולא אמוס סיבוס עמות קצת יותר רחבות אז אפשר אחת נכנסת ואחת יוצאת עכשיו כך הוא מקיף את המקום שמסביב לבהר בד יומ דין כדי שהמקום יהפך לרוס היחיד איפה הוא שם אותם מותר להקריב לברר הוא יכול לצמצם מאוד את השטח להקריב את הדיו לברר אבל יש מינימום ובלבד שתאה יהיה מקום לפרה להיכנס שם פור רושו ורובה בפנים וויסו כי אם לא יהיה רוי שברובה בפנים חששו שהוא ימלא דלי מבר והוא ייתן לה לשתות ואז אם היא תמשך קצת החוצה הוא יצא אחרי העם הדלי והוא יוציא לחוץ להיקף שזה רשו סורבי לכן צריך שיהיה בהיקף רוי שוברו בפנים אז אין חשש עכשיו זה המינימום מה המקסימום שיכול להרחיק אומר את נקמה מותר להרחיק כל שו כמה עקף שהוא רוצה הוא יכול לעשות ברגע שהוא מרחיק את הדודים הרווח בי גדל לכן צריך לראות שיהיה עד 10 המוס לרב מאיר ועד 13 המו ושלי לרב יהודי אז אם הרווח נהיה יותר גדול הוא בלבד שיהיה רבה בפסים אז הוא שם עוד פס באמצע פס פשוט כדי שלא יהיה רווח יותר מהמותר רבי יהודה אמר יש הגבלה גם במקסימום עד בסורס כמו שהזכרנו בדפים האחרונים שזל החמירו שהיקף שאינו עשוי ל רק עד בי ססים ההיקף נחשב וחד אם הוא יותר גדול ממקום שאפשר לזרוע בו שני שאו זאת אומרת חלופים אמו מרו בוס ההיקף בטל ולכן גם כאן סובר רבודה מותר להקיף רק עד שיעור שלזה אמרו ו לאמרו את ההגבלה של ביסוסים או גינו לקריף זה אין קפן לדירה קרפף זה היקף גדול שעושים חוץ לעיר כדי לעשות אוצר לעצים אהב ומיו דיר דיר שעושים לבהמות עושים את הדיר בשדה ו מזבלות את השדה מובילים את הדיר למקום אחר כך כל יום מקום אחר אוי סהר בונים כזה דיר לבהמות מקום קבוע אוי מוקצה אחורי הבית היה להם רחוב או כמו שהזכרנו בפרק הראשון שם הם הניחו עצים לשימוש יומיומי אוי חצר שלפני הבית כל אלו הקיפו לדירה משמשים את האדם יומיומי אפילו בסח קורן אפילו בסור קורן ממילא גם כאן ההיקף של הבורות הוא עשוי לדירה למה כי ממי הבורות אומר רשי ראויים לשתיית הדם אז זה נחשב לתש מדירה ממילא הוא מותר להרחיק כלשהו ומותר להגדיל את ההיקף אפילו יותר מסוסים ובד שירב בפסים כמו שהזכרנו כדי שהרווח שבין פסל לשני יהיה כשיעור שלמדנו לפי שתי השיטות אומרת הגמור לי ממס ניסן שהתירה לעשות פ ני פס לבור כדי להתיר בור אפשר לעשות פס אפי שפץ במ כמו שאמרנו וחבול לשור אבל שירה שחונה במקום לא התירו להם לעשות פסים שזה פורץ בלמ רק הירו להם לעשות ח כמו שלמדנו בסוף הפרק הראשון שסמים שלוש חבלים בן חבל לבל זהלא אפו שרק ערב בלי שסי זה מותר לעשות וח אזם גם בור צריכים להקיף אותו דווקא עם חבלים אבל פצמ בבד אסור אז משנתנו לא כמו חנניה אונה גמור אפילו ת חנניה חנניה דיבר על בור בור לחוד באר לחוד אומר רשי בור מים מכונסים אד פסק לפעמים המ גמרו שם ומשמני זמ פסק ובת לחיצ כי ההיתר של המחי בטל כי כל ההיתר של פסוס הוא רק מפני שב אז ברגע שזה בור שיכול להיות מצב שהמים יגמרו בבור וההיקף יתבטל אסור לעשות רק בער מים חיים שבדרך כלל המים לא מפסיקים רק זה מותר אז משנתנו מדברת בירוס ב זה גם חנניה מתיר ממילא משנתנו מתאימה גם עם חנניה אמר מד חנני חוים לפסים לנקמה אומרו פס בו חנני בא לחלוק עליו בוא צריך דווקא חבלים אז הוא היה צריך לומר פסמה שאתה מזכיר זה טוב לבהר ממה שמע מק לחנניה לא ישנ בו ולא ישנ ב חומ פסים אז משנתנו שיר לב פסים חנניה סחניה דוגמ לא אפילו חנניה למ שמותר לעשות פסים לבור אסור לעשות פס לבור על שנקמה לא דיבר גם חנניה לא דיבר אבל באמת מתיר לעשות לר פסים במשנתנו מתמה כשיטת ממשיכה הגמור רבי עקיב נן אך וד בעיר הרבים ששייך לרבים וב הרבים ובעיר היחד ששייך לאדם יחידים ם פסים אב החד מי גים לפי הכללים שימ כפורץ בפורץ לפי שתי השיטות שלמדנו בפרק הקודם אבל לא פסים דברי רבי עקיבה רבי עקיבא סובר שאם יש שני חסרונות קודם כל זה בור שמים שיכולים להיפסק יום אחד וזה שייך לאדם יחיד שאדם יחיד היא גמרו המים הוא לא ישים לב וההיקף בטל אז אסור לסמוך על פסים אבל כשיש אחד מהשניים או שזה בהר שהמים לא פוסקים בדרך כלל אפילו שהוא שייך ליחיד לא חוששים מותר להתיר זאת בפסים מצד שני גם בור אם הוא שייך לרבים שאחד מזכיר את השני שאם רו המים ההיקף בטל ואסור לטלטל פה כבר בהיקף הזה גם אין חשש רק שיש שתי החסרונות בו יוחד אזוס מחיצה גמורה ואילו אוכ במשנתנו כונה לביוס לביון לבוס לפי רבי עקיבה בואר של רבי מותר גם דוכה הגמור לא אפילו ת רבי עקיבא באר מים חיים פסיק זה חתוך לאש דרב ושנ דיוי כונ ב מכוס פסק של רבי מותר של יחיד לא מותר לא קונ הטנה לא רצה לנקו דבר שתלוי אם הוא שייך ליחד או לרבים לכן הוא נקד בוס אבל באמת גם בו של רבים יש לו היתר במשנתנו מתאימה גם עם רבי עקיבא ממשיכה הגמור סס קרבי יהודה בן בוב ת רבי יהוד בן בוב אמ אפסים א הרבי בלבד הוא סובר בדיוק להפך מרבי עקיבא דווקא כשיש את שתי המעלות זה בהר שבדרך כלל המים לא פוסקים זה ב מים חיים וזה שייך לרבים שגם אם יקרה מקרה שהמים יפסקו אז אחד מזכיר את השני אז מותר לסמוך על פסים אבל אם זה בור אפילו ששייך לרבים לא מתיירים פסים גם אם זה באר אם זה ליחיד לא מתיירים ואילו אוחק אותו לבירוא אויס למה כתוב לביוס לא של רבים שניים זאת אומרת של יחיד ושל רבים לא ישנ דרבים לא ישנ דיחיד דוחה גמור לו אפילו ת רב יהוד בן בו משנתנו ובי הכנה דווקא של רב לשון של של יותר מאחד דל כל הבערות של כל העולם אבל דווקא של רבים אז משנתנו יכולה להתאים גם ם שיטס רב יד בן בוב אומרת הגבור ודן אמז ו עמוד דו זה זוג העמוד הזה בנוי מזוג ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: